(ראה גם: ים)
ים - זה ים של סופני, ודרום - זה ימה של טבריא, ירשה - מלמד שנתנו לו חלקו בדרום מלא חבל. (ברכה שנח)
רבי אמי ורבי אסי אף על גב דהוו להו תליסר בי כנישתא בטבריא, לא מצלו אלא ביני עמודי היכא דהוו גרסי. (ברכות ח א)
אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן המהלך בערבי שבתות בטבריא ובמוצאי שבתות בצפורי והריח ריח, אינו מברך, מפני שחזקתו אינו עשוי אלא לגמר בו את הכלים. (ברכות נג א)
...מעשה שעשו אנשי טבריא והביאו סילון של צונן לתוך אמה של חמין, אמרו להם חכמים, אם בשבת כחמין שהוחמו בשבת... אמר להו ההוא תולדות אור הוא, דחלפי אפיתחא דגיהנם... אמר ליה רב נחמן כבר תברינהו אנשי טבריא לסלונייהו... (שבת לח ב)
...אסרו להם את הזיעה והתירו חמי טבריא, ועדיין היו רוחצין בחמי האור, ואומרים בחמי טבריא רחצנו, אסרו להן חמי טבריא, והתירו להן את הצונן, ראו שאין הדבר עומד להן, התירו להן חמי טבריא... (שם מ א)
תנו רבנן רוחצים במי גרר במי חמתן במי עסיא ובמי בטבריא... (שם קט א)
ואמר רבי יוסי יהא חלקי ממכניסי שבת בטבריא וממוציאי שבת בציפורי... (שם קיח א)
אמר רבי יצחק אין לך כל רגל ורגל שלא בא לטבריה אגמון וקמטון ובעל זמורה. (שם קמה ב)
הרוחץ במי מערה ומי טבריא ונסתפג אפילו בעשר אלונטיות לא יביאם בידו... (שם קמז א)
תנו רבנן ג' דברים מתיר רבי חנניא בן עקביא לאנשי טבריא, ממלאין מים מגזוזטרא בשבת, וטומנין בעצה ומסתפגין באלונטית... אלא בימה של טבריא הואיל ויש לה אוגנים ועיירות וקרפיפות מקיפות אותה, אבל בשאר מימות לא... (עירובין פז א)
נגר שיש בראשו גלוסטרא... אמר רבי אליעזר מעשה בכנסת שבטבריא שהיו נוהגין בו היתר, עד שבא רבן גמליאל והזקנים ואסרו להן, רבי יוסי אומר איסור נהגו בו, ובא רבן גמליאל והזקנים והתירו להן. (שם קא ב)
אמר רבי דוסתאי ברבי ינאי מפני מה אין חמי טבריא בירושלים, כדי לא יהו עולי רגלים אומרים, אלמלא לא עלינו אלא לרחוץ בחמי טבריא דיינו, ונמצאת עליה שלא לשמה. (פסחים ח ב)
אמר רב חסדא, המבשל בחמי טבריא בשבת פטור, ופסח שבשלו בחמי טבריא חייב, מאי שנא שבת דלא, דתולדות אש בעינן וליכא... (שם מא וראה שם עוד)
...וכנגדן גלתה סנהדרין, מגמרא... ומצפורי לטבריא, וטבריא עמוקה מכולן, שנאמר ושפלת מארץ הדברי... אמר רבי יוחנן ומשם עתידין ליגאל, שנאמר התנערי מעפר קומי שבי. (ראש השנה לא א)
וכן אמר רבי חייא ובניו לא נחלקו רבי דוסא וחכמים על מחצלות של אושא שהן טמאות, ושל טבריא שהן טהורות... (סוכה כ א)
...חזקיה קרי בטבריא בארביסר ובחמיסר, מספקא ליה אי מוקפת חומה מימות יהושע בן נון היא אי לא... והכתיב רקת וכנרת, וקיימא לן רקת זו טבריא, היינו טעמא דמספקא ליה משום דחד גיסא שורא דימא... חמת זו טבריא, ולמה נקרא שמה חמת, על שום חמי טבריא... ולמה נקרא שמה רקת, שאפילו ריקנין שבה מלאין מצוות כרמון, רבי ירמיה אומר רקת שמה, ולמה נקרא שמה טבריא, שישבה בטבורה של ארץ ישראל, רבא אמר רקת שמה, ולמה נקרא שמה טבריא, שטובה ראייתה... (מגילה ח ב)
רבי יוסי אומר תגרי טבריא החמירו על עצמן שלא יהו מוכרין כל עיקר (במועד) ... (מועד קטן יג ב)
אמרו ליה לא כך היה מעשה בבית הכנסת של טבריא בנגר שיש בראשו גלוסטרא שנחלקו בו רבי אלעזר ורבי יוסי עד שקרעו ספר תורה בחמתן, קרעו סלקא דעתך, אלא אימא שנקרע ספר תורה בחמתן, והיה שם רבי יוסי בן קיסמא, אמר תמיה אני אם לא יהיה בית הכנסת זו עבודת כוכבים, וכן הוה. (יבמות צו ב)
אמר אביי הריני כבן עזאי בשוקי טבריא... (קדושין כ א)
תנו רבנן עשרה תנאים התנה יהושע... ומחכין בימה של טבריא ובלבד שלא יפרוס קלע ויעמיד את הספינה... תנו רבנן בראשונה התנו שבטים זה עם זה שלא יפרוס קליעה ויעמיד את הספינה, אבל צד הוא ברשתות ומכמורות. תנו רבנן ימה של טביריא בחלקו של נפתלי היה, ולא עוד אלא שנטל מלא חבל חרם בדרומה, לקיים מה שנאמר ים ודרום ירשה... (בבא קמא פא א)
רבי יוחנן ורבי אלעזר דאמרי תרוייהו איוב מעולי גולה היה ובית מדרשו בטבריא היה... (בבא בתרא טו א)
והיבמה הולכת אחר היבם להתירה, עד כמה, אמר רבי אמי אפילו מטבריא לצפורי. (סנהדרין לא ב)
שלש ארצות לביעור, יהודה, ועבר הירדן והגליל, ושלש שלש ארצות לכל אחת ואחת, גליל העליון וגליל התחתון והעמק... ותחום טבריא העמק.... (שביעית כה ב)
שבעה ימים סובבין את ארץ ישראל, ימא רבא, ימא דטיבריא... אמר רבי חייא בריה כל מי שהוא עולה להר ישימון ומצא כמין כברה בים טביריא, זה היא בורה של מרים... (כלאים מג א)
אמר רב חונא והן שיהו ד' אמות אוכלות מתחום טבריא ומתחום מגדלאה... (עירובין כח א)
דמר רבי שמעון בן יוחי יכול אני לעשות שיהו מהלכין מצור לצידון מטבריה לציפורין על ידי מערות ועל ידי בורגנין... דמר רבי שמעון בן לקיש, יכול אני לעשות שתהא בית מעון מתעברת עם טבריא, ואת רואה את האיצטדין כילו היא מלאה בתים... (שם לא ב, וראה שם עוד)
בראשונה היו בני טיבריא מהלכין את כל חמתה ובני חמתה אינן מגיעין אלא עד הכיפה, ועכשיו בני חמתה בני טיבריא עיר אחת היא... (שם לו ב)
רבי אבהו הוה בקיסרין, שלח לרבי חנינה בריה מזכי בטיבריא, שלחון ליה גמל הוא חסד, שלח כתב ליה המבלי אין קברים שלחתיך לטיבריא, וכבר נמנו בעליית בית אריס בלוד התלמוד קודם למעשה... (חגיגה ו ב)
רבי מאיר הוה יתיב דרש בבית מדרשא דטיבריא עבר אלישע רביה רכיב על סוסייא ביום שובתא... (שם ט ב)
כד דמך רבי חנינא דברת חוורן איתבזע ימא דטיבריא, אמרין כד הוה סליק לעיבורא (כשעלה לעיבור השנה), הוה ימא מתבזע קומוי, כד דמך רב הושעיא נפל קלון דטיבריא (דקל חשוב)... (עבודה זרה יח א)
ביקשו חכמים למנות זקנים, מאיכן הן ממנים, מטיבריא אמדרומה... (הוריות יט ב)
אלו לא מטמאין ולא מכשירין... והשותה מי טבריה, אף על פי שיוצאין נקיים... (מכשירין ו ז)
אמר רבי שמעון יכול אני שיהו עולין מטבריא לציפורי ומצור לצידון מפני מערות ומגדלות שביניהם. (עירובין פרק ו)
בראשונה היו בני טבריא מהלכין את כל חמתא, ואין בני חמתא באין אלא עד מקום הקופא בלבד, עכשיו בני טבריא ובני חמתא חזרו להיות עיר אחת. (שם פרק ז)
רבי יודן אומר מה סבורין הרשעים שקרבם בתימו לעולם וגו' בשמותם עלי אדמות, טביריא על שם טיבירואיס... (בראשית פרשה כג א)
רבי נחמיה אומר לא הוא (הראם) ולא גוריו (נכנסו לתיבה), אלא קשרו נח בתיבה והיה מתלים תלמיות כמן טבריא לסוסיתא... (שם לא יח)
...אבל לטובה, ויסכרו מעינות ולא כל מעינות, חוץ ממעין טבריה, והבלוניס ומערת פמייס... (שם לג ח)
רבי שמעון בן לוי הוה יתיב לעי באורייתא בחדא אילטיס דטבריא, נפקון תרתין נשין מן תמן, אמרה חד לחברתה בריך דאפקן מן הדין אוירא בישא... (שם לד כא)
...אמר לא אמריתון דדכי בר יוחאי לטבריא, אמרון אשכחו חד קטילא, אמר יבא עלי אם אין בידי הלכות כשער ראשי על טבריא שהיא טהורה חוץ מזה ומזה... (שם עט ו)
אוכל שדה העיר אשר סביבותיה נתן בתוכה, נתן מה שבתחום טבריה בטבריה... (שם צ ה)
אמר רבי ברכיה כל חוף ים של טבריה נקרא כנרת, ומה הוא קורא אותה גנוסר, רבנן אמרי גני שרים. (שם צח כב)
מעשה ברבי יוחנן שהיה עולה מטבריא לציפורי, והיה רבי חייא תלמידו אצלו, והיה רבי יוחנן רואה כרם, ואמר לרבי חייא, אין אתה רואה כרם זה שהיה שלי ומכרתי אותו בכך וכך... (שמות מז ו)
דבר אחר מעשה ברבי חייא שעשה נדבה בבית המדרש הגדול שבטבריא, ופסק אדם אחד ליטרא של זהב... (דברים ד ה)
אמר רבי יוחנן כשני עמודים שבתוך דמוסין שבטבריא, כך היו זרועותיו של יעקב. (ויחי ו)
...ואל תתמה, הדא ירדנא עובר בימה דטבריא ולא מתערב בה... (בראשית פרק א, ו)
...לפי שבתחלה גלתה סנהדרין וישבה לה ביבנה... ואחר כך גלתה מצפורי לטבריא, וכן ישעיה אמר ישפילנה עד ארץ יגיענה עד עפר, אמר רבי יוחנן וטבריא היא משלמת למשיח, שנאמר תרמסנה רגל רגלי עני פעמים דלים, מה כתיב אחריו והוכן בחסד כסא. (שם פרק מט, קסא)
ים המלח - וקרתא דטבריא דסמיכה לימא דמלחא. (דברים ג יז)