אנדרוגינוס יש בו דרכים שוה לאנשים ויש בו דרכים שוה לנשים, ויש בו דרכים שוה לאנשים ונשים, ויש בו דרכים אינו שוה לאנשים ונשים. כיצד שוה לאנשים, מטמא בלובן כאנשים, ומתעטף כאנשים, ונושא אבל לא נישא כאנשים, ואמו יושבת עליו בדם טוהר כאנשים, ואינו מתייחד עם הנשים כאנשים, ואינו נזון עם הבנות כאנשים, ועובר על בל תקיף ובל תשחית ובל תטמא למתים כאנשים, וחייב בכל המצוות האמורות בתורה כאנשים.
כיצד שוה לנשים, מטמא באודם כנשים, ואינו מתייחד עם האנשים כנשים, ואינו זקוק ליבם כנשים, ואינו חולק עם הבנים כנשים, ואין אוכל בקדשי המקדש כנשים, ואמו יושבת עליו בדם טמא כנשים, ופסול מן העדות כנשים, ואם נבעל בעבירה נפסל מן התרומה כנשים. כיצד שוה לאנשים ונשים, חייבים על מכתו וקללתו כאנשים ונשים וההורגו שוגג גולה ומזיד נהרג, ואמו מביאה עליו קרבן כאנשים ונשים, ואוכל בקדשי הגבול כאנשים ונשים ונוחל לכל הנחלות כאנשים ונשים.
כיצד אינו שוה לאנשים ונשים, אין שורפין תרומה על טומאת זיבתו, ואין חייבין עליו על ביאת מקדש, ואין נמכר בעבד עברי לא כאנשים ולא כנשים, ואינו נערך, ואם אמר הריני נזיר שזה לא איש ולא אשה נזיר, רבי יוסי אומר אנדרוגינוס בריה בפני עצמה הוא, ולא יכלו חכמים להכריע עליו אם הוא איש או אשה, אבל טומטום אינו כן, פעמים שהוא איש פעמים שהוא אשה. (בכורים פרק ד)
אמר מר, זכורך להוציא טומטום ואנדרוגינוס, בשלמא אנדרוגינוס אצטריך, סלקא דעתך אמינא הואיל ואית ליה צד זכרות ליחייב, קא משמע לן דבריה בפני עצמו הוא, אלא טומטום ספיקא הוא, מי אצטריך קרא למעוטי ספיקא, אמר אביי כשביציו מבחוץ. (חגיגה ד א)
מיתיבי, טומטום אין אוכל בתרומה, נשיו ועבדיו אוכלין... אנדרוגינוס אוכל בתרומה ואין אוכל בקדשים, טומטום אינו אוכל לא בתרומה ולא בקדשים... נשיו לטומטום מנא ליה, אילימא דקדיש, דתניא טומטום שקדש קדושיו קדושין, אימר דאמר לחומרא, לקולא מי אמרינן, ספק אשה הוא, ואין אשה מקדשת אשה, אמר אביי כשביציו ניכרות מבחוץ... מה טעם טומטום אינו אוכל בתרומה, מפני שספק ערל הוא, וערל אינו אוכל לא בתרומה ולא בקדשים... (יבמות עב א, וראה שם עוד)
רבי יוסי ורבי שמעון אומרים אנדרוגינוס כהן שנשא בת ישראל מאכילה בתרומה, רבי יהודה אומר טומטום שנקרע ונמצא זכר לא יחלוץ מפני שהוא כסריס, אנדרוגינוס נושא אבל לא נישא, רבי אליעזר אומר אנדרוגינוס חייבין עליו סקילה כזכר, פשיטא, מהו דתימא מוליד מאכיל שאינו מוליד אינו מאכיל, קא משמע לן. (שם פא א)
אמר רבי אמי מאי עביד ליה רבי יהודה לטומטום דבירי, דאותבוה אבי כורסיה ואיקרע ואוליד שבע בנין, ורבי יהודה אמר ליה חזר על בניו מאין הן... רבי אליעזר אומר אנדרוגינוס חייבין עליו סקילה כזכר, במה דברים אמורים בזכרות שלו, אבל בנקבות שלו פטור, הוא דאמר כי האי תנא, דתניא רבי סימאי אומר אנדרוגינוס חייבין עליו סקילה משתי מקומות... ורבנן אף על פי דאית ביה שני משכבות, את זכר כתיב... (שם פג ב, וראה שם עוד)
הריני נזיר לכשיהיה לי בן ונולד לו בן, הרי זה נזיר, נולד לו בת טומטום ואנדרוגינוס אינו נזיר, אם אמר כשיהיה לי ולד, אפילו נולד לו בת טומטום ואנדרוגינוס הרי זה נזיר... (נזיר יב ב, וראה שם עוד)
הניח בנים ובנות וטומטום, בזמן שנכסים מרובים הזכרים דוחין אותו אצל נקבות, נכסין מועטין נקבות דוחין אותו אצל זכרים... אם אין שם יורש אלא הוא, יורש את הכל... אמר אביי דוחין אותו ואין לו, ורבא אמר דוחין אותו ויש לו, וסיפא אתאן לרבן שמעון בן גמליאל, דתניא ילדה טומטום ואנדרוגינוס, רבן שמעון בן גמליאל אומר אין קדושה חלה עליהן, מיתיבי, טומטום יורש כבן וניזון כבת... (בבא בתרא קמ ב, וראה שם עוד)
...תא שמע זכר ולא נקבה, כשהוא אומר למטה זכר, שאין תלמוד לומר, ומה תלמוד לומר, להוציא טומטום ואנדרוגינוס, מני אילימא תנא קמא, ספיקא הוא, ואתי קרא למעוטי ספיקא ... וחכמים אומרים אינו בכור, אמר רב חסדא מחלוקת באנדרוגינוס, אבל בטומטום דברי הכל ספיקא הוא, וקדוש מספיקא, אמר ליה רבא אלא מעתה בערכין יערך, אלמה תניא הזכר ולא טומטום ואנדרוגינוס, סמי מכאן טומטום... (בכורות מא ב, וראה שם עוד)
...והיה ערכך לרבות טומטום ואנדרוגינוס לדמים, שיכול נדר בערכך, כל שישנו בערכין ישנו בדמים... תלמוד לומר והיה ערכך הזכר ואם נקבה היא, שזכר ודאי נקבה ודאית, ולא טומטום ואנדרוגינוס... (ערכין ד ב, וראה שם עוד)
...ילדה טומטום ואנדרוגינוס תשב לזכר ונקבה, טומטום וזכר טומטום ונקבה, אנדרוגינוס ונקבה תשב לנקבה בלבד... אמר רבי נחמן אמר רב טומטום ואנדרוגינוס שראו לובן או אודם אין חייבין על ביאת מקדש אבל שורפין עליהם את התרומה, ראו לובן ואודם כאחד אין חייבין על ביאת מקדש, אבל שורפין עליהם את התרומה, שנאמר מזכר עד נקבה תשלחו, זכר ודאי נקבה ודאית, ולא טומטום ואנדרוגינוס... (נדה כח א, וראה שם עוד)
הכל מודים בטומטום שנקרע ונמצא זכר ביום טוב הראשון שהוא חייב, מה פליגין בשאר הימים, חזקיה אמר יראה יראה, את שהוא חייב בא' חייב בשני... כל זכורך פרט לאנדרוגינוס, תמן תנינן ספק אנדרוגינוס אין מחללין עליו את השבת, רבי יהודה מתיר באנדרוגינוס... (חגיגה ב ב, וראה שם עוד)