טעמים

(ראה גם: קריאת התורה)

זהר:

כנגד רביעי העולה (בניגונו) היא נקודת החולם, והשברים (תביר) הוא כנגד נקודת שוא, בזה צריכים להעלות הקול, ובזה צריכים להנמיך הקול... (בראשית ריא, ועיין שם עוד)

סוד ספר התורה ביום זה כבר העמדנו, למדנו כתוב ויקראו בספר תורת אלקים מפורש ושום שכל ויבינו במקרא, והעמדנו, שהסוד של הפסק הטעמים והמסורות וכל אלו הדיוקים וסודות עליונים, הכל נמסר למשה מסיני, אם התורה נמסרה למשה בכל אלו הדיוקים, ספר תורה, שהוא בכל הקדושות האלו, למה הוא חסר מכל אלו התקונים והסודות שנמסרו למשה בתורה. אלא סוד הזה הוא, כשהכסא הקדוש מתעטר ונכלל בתורה שבכתב, אז כל אלו הצורות וכל אלו טעמים ומסורות כולם נכנסים גנוזים ונרשמים בתוך כסא הקדוש... (ויקהל ריז, ועיין שם עוד)

פתח אותו הילד בנו ואמר, אבינו מת במדבר, הנה הטעם עליה למעלה (זרקא שנגונו) מאריך המלה ומושך אותה, אהה חסידים הקדושים, כמה צער יש בקריאת אבינו... (בלק שעד)

ועל כן ספר תורה שהוא בצורת בית המקדש אין בו צורת טעמים ונקודות, שהכל סתום בתוכו, כמו הצורה של סוד בית המקדש הראשון, שהטעמים והנקודות היו סתומים בתוכו... (זהר חדש שיר השירים רמח, ועיין שם עוד)

...וכן כשמגיע תור וזמן של מדרגה אחרת לתת לה, עושה בה רשימה (דטעמים) באופן אחר, להניע וללכת באותה דרך ממש, ועל זה נאמר ישרים דרכי ה', אלו הם תנועות הטעמים כל אחת ואחת כראוי לה. 

תורי זהב נקראים משום שהטעמים תלויים על האותיות, כמו שתלויים נזרי נזמים על האזנים... מלות שאין עליהן טעמים ואין בהן תנועות, הן כאזני כלה בלי נזרים ונזמים, שהן משוללים מתקון, מלות בלי נקודות הן כאשה בלי לבושים, שאינה יכולה ללכת לשום מקום בעולם, משום זה, תקוני האותיות הם טעמים ותנועות, אלו ואלו הם תקונים ומלבושים לאותיות, ועל כן תורי זהב הם תנועות הטעמים...

נקודות וטעמים הם ב' מדרגות, אלו ואלו צריכים לתקן בהם את האותיות, האותיות הן רשומות בסודות עליונים, כי כולן יוצאות בסוד החכמה העליונה באלו ל"ב שבילים היוצאים מחכמה. (שם תקפד)

מה' מצעדי גבר כוננו, היינו (הטעמים הנקראים) אזלא מקפא שופר הולך, שהם מצעדי גבר, שכל אחד ואחד מתוקן כראוי לו, וזה הוא כוננו, ושאר התנועות עליהם כתוב ודרכו יחפץ, הן (מורות) עמידה הן ללכת או להפסיד, או לנגן בשמחה, או לשתוק או לתת דין, הכל הוא דעת ותבונה לנסע במסעיו כראוי.

הטעם זרקא הוא ניגון בשמחה... י"ב אברים הם הפרקים שנוסעים (ב' ידים וב' רגלים שבכל אחד מהן ג' פרקים), וי"ב אלו אינם נוסעים במסעות כראוי, חוץ מבסוד י"ב תנועות (הטעמים), שכולן עושות את אלו הפרקים להסיע אותם, ויש תנועות (הטעמים) אחרות, לתת תבונה וחכמה ודעת לכל הגוף, ולהסיע כל הגוף ולתת שמחה למעלה ולמטה, הכל כראוי... (שם תרמג, וראה שם עוד)

תלמוד בבלי:

...מפני מה אין מקנחין בימין אלא בשמאל... רב נחמן בר יצחק אמר מפני שמראה בה טעמי תורה... (ברכות סב א)

לימד דעת את העם, דאגמריה בסימני טעמים ואסברה במאי דדמי ליה... (עירובין כא ב)

למאי נפקא מינה, מר זוטרא אמר לפיסוק טעמים... (חגיגה ו ב)

...והא אמר רב איקא בר אבין אמר רב חננאל אמר רב מאי דכתיב ויקראו בספר תורת האלקים... ויבינו במקרא אלו פיסקי טעמים, ואמרי לה אלו המסורת... (מגילה ג א)

...הא קא משמע לן, דאפילו במקום שנוטלין שכר, על המקרא שרי למשקל, על המדרש לא שרי למשקל... מקרא נמי בחנם... רבי יוחנן אמר שכר פיסוק טעמים. (נדרים לז א)

מדרש רבה:

ושם שכל אלו הטעמים... (בראשית פרשה לו יב)

ילקוט ראובני:

איתא מספר סודי רזא, בימי עזרא שתיקן הטעמים והנקודות ותגין על ידי שלשה ספרי תורות שנמצא אחר החורבן, ספר מעו"ן, ספר זאטוט"י, ספר הי"א, ודבר זה נרמז באורייתא, מזה בידך, כלומר ג' ספרים יהיו בעולם, שלא תשתכח תורה, מאלו הספרים ילמדו ישראל רזיה של תורה הטעמים והתגין, על כל קוץ וקוץ תלים של הלכות. (שמות)

בפירוש הטעמים שעשה על צד הקבלה אמר שם, תלישא כדמות סמך עומד על התפארת, רמז לסמאל וקטרוגו, יען כי הוא תליש ונגרש מאצילותו, אזלא גרש רביע זה למול זה הולכים ומטים פנים כנגד פנינו, עורכי מלחמות זה עם זה זה לגרש את זה וזה לגרש את זה ממחיצתו, וסוף סמאל להיות רובץ כדמות חמור תחת משאו, לפני כתר רחמים... שני גרשין הוא מה שאמרו פניהם זה למול זה, זה לגרש זה, והאלקים יבקש את הנרדף, יתיב זקף דרגא תביר, עוד יגיע זמן ויראה שישוב מה לפנים לאחור, והכפוף יהיה זקוף, כאמרו ה' זוקף כפופים, והתחתון ישוב עליון, והמדרגה העליונה תשבר שלשה שברים סמאל ושושבינו ולילית תחת רגלי ג' כתרים כתר הרחמים והשושבין ויחיד עולם וכתר מלכות על כן דרגא תביר... (דברים תצא)

לקח טוב:

זכור מנוקד בשני טעמים, מפני אורך הדבור לחבירו אחר, וגם נפסק בארבעה פסוקים... (שמות כ יא)

ויאמר אליהם קרבו - בשני טעמים, מלמד ששני פעמים אמר להם, לפי שהיו יראים ליקרב, לכך עליו שני טעמים בקריאתו. (ויקרא שמיני)

אבן עזרא:

...דע כי יש שמות שלא ישתנו באתנח ובסוף פסוק בבעלי קמץ קטן, כמו ספר, ופתח קטן כמו צדק וכן תבן, וטעמו לא נודע. (שמות ה ז)

ישפוטו - ואולי הוא מכח סוף פסוק שהוא יותר גדול משל אתנח... (שם יח כו)

רשב"ם:

מטרף בני עלית - ... והמפרשו במכירת יוסף לא ידע פשוטו של פסוק וחילוק טעמים כלל. (בראשית מט ט)

כוזרי:

...ובשארית הזאת אשר נשארה מלשוננו הנוצרת הברואה, ימצאו ענינים דקים ועמוקים, נטבעו בה להבין הענינים, ולהיותם במקום המעשים ההם שהם פנים בפנים, והם הטעמים אשר יקרא בהם המקרא, מציירים בהם מקום ההפסק והסמוך, ומפריד מקום השאלה מן התשובה, וההתחלה מן ההגדה, והחפזון מן המתון, והצווי מן הבקשה, שיחובר בהם חבורים... (מאמר ב עב)

אמר החבר: מבלי ספק שהיה שמור בלבבות בפתחא והקמ"ץ והשבר והנטיה והשוא והטעמים, בלב הכהנים מפני צרכם לעבודה ולהורות את בני ישראל, ובלב המלכים מפני שנצטוו והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו... ושמו שבעת המלכים והטעמים אותות לתכונות ההן אשר העתיקון בקבלה ממש. ומה תחשוב על אלה אשר תקנו המקרא בפסוקים תחלה, ואחר כן בנקוד, ואחר כן בטעמים, ואחר כן במסורת על שמירת המלא והחסר... (מאמר ג לא)

אמר הכוזרי: ...כי נראה מקביעות הנקוד והטעמים סדר שלא יהיה אלא מחכמה נעזרת (אלקית), איננה מהערת חכמתנו בשום פנים... (שם לב)

חזקוני:

...בשבועות קורין ב' דברות ראשונות בנגינות הגדולות לעשותן פסוק אחד, שבדבור אחד נאמרו, ושאר דברות מלא תרצח בנגינות קטנות, לעשות כל אחד פסוק בפני עצמו, וביתרו הכל בנגינות קטנות. (שמות כ יד)

ספר חסידים:

לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשונים (דברים י"ט י"ד), שתקנו הנגונים, שלא יאמר נגון של תורה לנביאים וכתובים, ושל נביאים לתורה ולכתובים, ושל כתובים לתורה ונביאים, אלא כל נגון כמו שהוא מתוקן שהכל הלכה למשה מסיני, שנאמר (שמות י"ט י"ט) יעננו בקול. (שם שם)

אברבנאל:

שריד כמעט - לאבן עזרא שייך מעט לשריד, וכן הטעמים, כי עיקר גדול הוא לשמר על הטעמים, כן באבן עזרא. (ישעיה א ט)

מהר"ל:

ומה שאמר ושום שכל אלו הפסוקים, ויבינו במקרא וגו', פירוש זה, כי פסוק טעמים הוא דבר גדול להבין ממנו כמה וכמה דברים מן התורה... (תפארת ישראל פרק סה)

וכן לא זכרו בכלל הלכה למשה מסיני ההפסקים והמסורות והטעמים, מפני שדבר זה אין לומר בהם שהם הלכה למשה מסיני, כי הלכה באה על חידוש ההלכה שאין אפשר מבלתי קבלה, וזה לא שייך כי אם באותן שזכר, דהיינו במקרא סופרים להיות שנוי בקריאה, וכן עטור סופרים הוא שינוי בקריאה, וכמו שיתבאר בסמוך, כן קריין ולא כתיבן, דבר זה שייך הלכה למשה מסיני... אבל מה שתרגמו הכתוב, וכן מה שעשו פסוק הטעמים וכן הפסוקים לא שייך בזה הלכה למשה מסיני, כי פסוק הטעמים וכן הפסוקים הכל להבנת הפסוק... (שם פרק סו)

של"ה:

דע כי האותיות הקדושות והתיבות הקדושות כלם הם בשרשם רוחניים, ואמרו חכמי האמת האותיות מבינה, והנקודות מחכמה, והטעמים מכתר... (בית אהרון, ועיין שם עוד)

נפש החיים:

...האותיות הם בחינת מעשה, כי מציאות אותיות גרידא בלא נקודות אי אפשר שיהיו אלא בחינת המעשה, היינו מעשה הכתיבה בלא נקודות, כי דבור אי אפשר להוציאם מהפה אם לא על ידי צירוף הנקודות, לכן האותיות בלא נקודות נקראות בחינת נפש, שהוא בחינת מעשה כידוע. והנקודות הן בחינת רוח שלהם, שהנקודות באים עם האותיות על ידי הדבור של האדם שהוא בחינת רוח, וכמו שעיקר חיות האדם על ידי בחינת הרוח שבו, כן עיקר חיות תנועות האותיות הם הנקודות, שבלתם אי אפשר להוציא האותיות מהפה... והטעמים של התיבות הם בחינת המחשבה וכוונת הלב, שהוא בחינת הנשמה כידוע, כי הם תנועות והנהגת הנקודות והאותיות ונטייתם לאיזה צד, שהוא דבר התלוי במחשבה בשכל... (שער ב פרק טז, ועיין שם עוד)

שפת אמת:

...וגם בתורה בחינת מעשה דבור ומחשבה, ציור כל אות בחינת מעשה, והנקודות בחינת הדבור, והטעמים בחינת מחשבה, והם גם כן בחינת נפש רוח ונשמה... (בראשית תרס"א)

תורה תמימה:

ראה מה שכתב בראשית מט ז.

למדתי אתכם - ...ומה שמותר שכר עבור פיסוק טעמים, כתב הר"ן בנדרים ל"ז א' שאינם מדאורייתא, ולדעתי אינו מספיק, דכל חידושי סופרים ניתנו למשה מסיני, אלא שהם רק הכנה ללמוד ולהבנה, ולא עיקר הלימוד. (דברים ד ה)