וסיסרא נס ברגליו אל אהל יעל אשת חבר הקיני, כי שלום בין יבין מלך חצור ובין בית חבר הקיני. ותצא יעל לקראת סיסרא, ותאמר אליו סורה אדני סורה אלי אל תירא, ויסר אליה האוהלה ותכסהו בשמיכה. ויאמר אליה השקיני נא מעט מים כי צמתי, ותפתח את נאד החלב ותשקהו ותכסהו... ותקח יעל אשת חבר את יתד האהל, ותשם את המקבת בידה ותבא אליו בלאט ותתקע את היתד ברקתו ותצנח בארץ, והוא נרדם ויעף וימות. והנה ברק רודף את סיסרא, ותצא יעל לקראתו, ותאמר לו לך ואראך את האיש אשר אתה מבקש, ויבא אליה והנה סיסרא נפל מת והיתד ברקתו... (שופטים ד יח)
תברך מנשים, יעל אשת חבר הקיני, מנשים באהל תבורך. מים שאל חלב נתנה, בספל אדירים הקריבה חמאה. ידה ליתד תשלחנה וימינה להלמות עמלים, והלמה סיסרא מחקה ראשו ומחצה וחלפה רקתו. בין רגליה כרע נפל שכב, בין רגליה כרע נפל, באשר כרע שם נפל שדוד. (שם ה כד)
אמר רב נחמן בר יצחק גדולה עבירה לשמה ממצוה שלא לשמה... אלא אימא כמצוה שלא לשמה, דכתיב תבורך מנשים יעל אשת חבר הקני מנשים באהל תבורך, מאן נשים שבאהל, שרה רבקה רחל ולאה. אמר רבי יוחנן שבע בעילות בעל אותו רשע באותה שעה, שנאמר בין רגליה כרע נפל שכב וגו', והא קא מתהניא מבעילה דיליה, אמר רבי יוחנן כל טובתן של רשעים אינה אלא רעה אצל צדיקים, שנאמר השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע... (נזיר כג ב)
ויאמר הנה באהל, הדא הוא דכתיב (שופטים ה') מנשים באהל תבורך, רבי אלעזר ורבי שמואל בר נחמן, רבי אלעזר אמר מנשי דור המדבר שהן יושבות באהלים, ולמה תבורך מהם, הן ילדו וקיימו את העולם, ומה היה מועיל להם, שאילמלא היא כבר היו אבודין. רבי שמואל בר נחמן אמר, מן האמהות, הן ילדו וכו', שאילולא היא כבר היו אבודין. (בראשית מח יח)
שלשה הם שברחו מן העבירה, ושיתף הקב"ה שמו עמהם, ואלו הן, יוסף ויעל ופלטי... יעל מנין, שנאמר ותצא יעל לקראת סיסרא וגו', ותכסהו בשמיכה, מהו בשמיכה, רבנן דהכא אמרי בסודרא, ורבנן דתמן אמרי במשכילא. אמר ריש לקיש חזרנו על כל המקרא ולא מצינו כלי ששמו שמיכה, ומהו שמיכה, שמי כה, שמי מעיד עליה שלא נגע בה אותו רשע... (ויקרא כג י)
יתרו קבל לתוך ביתו גואל שברח מפני השונא, מן ביתו עמדה שקבלה לשונא שברח מפני הגואל והרגתו, ואיזה זה סיסרא, שנאמר (שופטים ד') וסיסרא נס ברגליו אל אהל יעל וגו', וכתיב ובני קיני חותן משה. (שמות טז)
ועוד יש נשים חסידות גיורות מן הגוים, נשים כשרות, אלו הן, הגר, אסנת, צפורה, שפרה, פועה, בת פרעה, רחב, רות ויעל... (פרק כא)
ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך, זו יעל שלא הרגה בכלי זין אלא ביתד בכח ידיה, ולמה לא הרגתו בכלי זיין, לקיים מה שנאמר (דברים כ"ב) לא יהיה כלי גבר על אשה וגו'. (משלי לא)
ומה נשתנית יעל אשת חבר הקיני מכל הנשים כלן, שבאת תשועה גדולה לישראל על ידה, שנאמר ותקח יעל אשת חבר את יתד האהל וגו', כך אמרו חכמים יעל אשה כשרה היתה ועושה רצון בעלה היתה, מכאן אמרו חכמים אין לך אשה כשרה בנשים אלא אשה שהיא עושה רצון בעלה. (פרק ט)
יעל אשת חבר הקיני, ותכסהו בשמיכה (שופטים ד'), אמרו חכמים חזרנו על כל המקרא ולא מצינו כלי או טלית ששמו שמיכה, אלא אל תקרא שמיכה אלא שמי כה, השם מעיד לה שלא נגע בה סיסרא. (מדרש ג וד)
...ועלי הוא גלגול יעל אשת חבר הקני, שרצה לעלות במדרגת איש, וזה מנשים באהל תבורך, ששמשה באהל שילה במקום כהן, בסוד גלגול עלי הכהן... (בראשית)
תבורך מנשים - מברכת נשיא טבתא דמשמשין בבתי מדרשא. חלב נתנה - לדעת עם רעיונותיו קיימים עליו. ליתד תשלחנה - לקיים הכתוב לא יהיה כלי תיקון זיין של גבר על אשה... (שופטים ה כד וכה
בימי יעל - מלמד שאף היא שפטה את ישראל. (שם שם ו)
בימי שמגר - היתה רק קצת תשועה, וכן היתה יעל אשה חשובה... (שם)
חלב נתנה - להכבידו שירדם מהרה, בספל אדירים - גדול ששותין בו אבירין, ולר' יונה הרועים הגדולים הנקראים אבירי הצאן. חמאה - החלב הנותר אחרי החמאה, שמכביד הלב וטורף הדעת... מחקה - הסירה ראשו. (שם שם כה)
ותקח יעל - כי השלום היה עם יבין לבדו ולא עם בית יבין, ועוד שסיסרא נכנס באוהל יעל ולא באוהל חבר, ואין הנשים מחויבות בעניני המדיניות למה שיעשה הבעל. (שם ד כא)
מנשים באוהל תבורך - הצנועות, שאולי המעשה רע בעיניהן, אבל עשתה אותו לעבודת הא-ל. (שם ה כד)
תשלחנה - לשון רבים, ששכינה עמה, שאיך תעיז להלום בסיסרא שבן ל"ו כבש כל העולם, ולא היה כרך שלא מפיל חומתו בקולו, ואפילו חיה שנתן עליה בקולו לא זזה ממקומה... ולכן לקחה מקבת הלמות עמלים - גדול של בנין, שבהכאה אחת מחצה ראשו. באשר כרע - לא היה יכול להחזיק ברגליה ולקום, אף שמהטבע להתחזק עוד פעם לפני המיתה. (שם)
כי כשם שנפש משה רבינו ע"ה היא ממחצב התורה שבכתב ונקראת תורת משה, כך נפש ר' עקיבא ממחצב התורה שבעל פה ונקראת על שמו... והעמידו הקב"ה בדור החורבן להגן על העולם ועל התורה שלא תשתכח. לפיכך "בעד החלון נשקפה" שכינה שלא יאבד סיסרא בשביל שלשלת יוחסין שהיתה גנוזה בו עד שנתעברה ממנו יעל בביאה שלישית משבע ביאות של סיסרא, שש הנה שנא ה' לא נזכרה לשבח אלא זאת, דכתיב בה "שכב" (כרע נפל שכב) דרך כבוד, כמה דאת אמר וישכב עמה בלילה הוא... (מאמר חקור דין חלק ה פרק יא)
בספל אדירים - דרך כבוד הגישה, למען יבטח בה. (שם)
ותקח יעל - שהשלום היה בין יבין ובין הקינים, וחבר נפרד מהקיני. ותצנח בארץ - מעצמה, שלא היה לה כח להלום על היתד. (שם ד כא)
מנשים באהל - אלו הנ"ל יקוללו על שלא יצאו מאהליהם להלחם, והיא תבורך על שישבה באהל. (שם ה כד)
ומצד האהבה יוכל להכניס עצמו לענין כזה על דרך עבירה לשמה דיעל, ולא מצינו בפירוש בתורה שדבר זה מותר, רק מהתם הוא דילפינן. והיא מרוב חשקה ואהבתה להצלת ישראל ולבער צורר ואויב ה' כמוהו מהעולם לא הביטה על העבירה ועל הזוהמא שהטיל כמ"ש (בנזיר כ"ג ב') שדבר זה רעה הוא אצלה, מכל מקום הפקירה גם נפשה בשביל דבר זה, והיא תענש על זה, מכל מקום מוטב תאבד היא ויאבד צורר ה' מהעולם... (חלק ה תקנת השבין עמוד יז)
ובספר ע"מ להרמ"ע מפאנו איתא, שרבי עקיבא בא מסיסרא, כשבא על יעל אשת חבר הקיני, ואיתא מהאר"י הקדוש, שמשה רבינו היה שורש תורה שבכתב, ומטעם זה בא רבי עקיבא מסיסרא ומאשת חבר הקיני, שבהם היו ניצוצי בחינת תורה שבעל פה, שסיסרא היה הקליפה המקפת לקדושה זו, והקינים איתא עלו מעיר התמרים, שהניחו דושנה של יריחו ובאו לפני יעבץ ללמוד תורה, ויעבץ איתא שהוא עתניאל בן קנז, שהחזיר מתוך פלפולו הלכות שנשתכחו בימי אבלו של משה... ומשום זה יצא נפש רבי עקיבא מאשת חבר הקיני, כיון ששם היה שורש תורה שבעל פה, ומסיסרא שבו היה בגלות ניצוצות הקדושה מתורה שבעל פה... (פרי צדיק דברים תבא יא)