(ראה גם: יעקב-כללי-פחדו)
וידר יעקב נדר לאמר, אם יהיה אלקים עמדי, ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך, ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש. ושבתי בשלום אל בית אבי, והיה ה' לי לאלקים. והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלקים, וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך. (בראשית כח כ)
ראה יעקב - כללי, וישלח קצא.
...וכן הוא אומר וידר יעקב נדר לאמר, עלת על לב שהיה יעקב אבינו אומר אם יהיה אלקים עמדי וגו' ונתן לי לחם לאכל וגו' והיה ה' לי לאלקים, מכל מקום מה תלמוד לומר והיה ה' לי לאלקים, שיחול שמו עלי, שלא תצא ממני פסולת מתחילה ועד סוף, וכן הוא אומר ויהי בשכן ישראל וגו', כיון ששמע יעקב כן נזדעזע, ואמר אוי לי שאירע לי פסול בבני... (ואתחנן לא)
ראה יעקב-כללי, פרק לה.
וידר יעקב נדר וגו', כתיב אשר פצו פי בצר לי (תהלים ס"ו), אמר רבי יצחק הבבלי, ודבר פי בצר לי, שנדר מצוה בעת צרתו, מהו לאמר, לאמר לדורות כדי שיהיו נודרים בעת צרתן. יעקב פתח בנדר תחלה, לפיכך כל מי שהוא נודר לא יהיה תולה את הנדר אלא בו. אמר רבי אבהו, כתיב, (תהלים קל"ב) אשר נשבע לה' נדר לאביר יעקב, תלה את הנדר במי שפתח בו תחילה... ד' הן שנדרו, ב' נדרו והפסידו, יעקב נדר והפסיד... רבי אבהו ורבנן, רבי אבהו אמר אם יהיה אלקים עמדי ושמרני, מלשון הרע, הדא מה דכתיב (ירמיה ט') וידרכו לשונם קשתם שקר, ונתן לי לחם לאכל מגילוי עריות, הדא מה דכתיב ולא ידע אתו מאומה כי אם הלחם (בראשית ל"ט), ושבתי בשלום אל בית אבי משפיכות דמים, והיה ה' לי לאלקים מעבודה זרה.
רבנן פתרין לה בכל ענינא, אם יהיה אלקים עמדי וגו', מעבודה זרה מגילוי עריות משפיכות דמים מלשון הרע, אין דרך אלא עבודה זרה, כמו דאמר (עמוס ח') ואמרו חי אלהיך דן וחי דרך באר שבע, אין דרך אלא גילוי עריות, שנאמר (משלי ל') כן דרך אשה מנאפת... (בראשית ע א-ד)
וכן שאל עקילס הגר את רבותינו, אמר להם מה שכתוב (דברים י') ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה, הרי כל הבטחות שהבטיח את הגר, שהוא נותן לו לחם ושמלה, אמרו לו, יעקב ששמו ישראל כך שאל מלפני הקב"ה, ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש, ואתה שבאת אצלנו, לא דייך שאתה כמותינו, אלא דייך שתהא כיעקב בכורו של הקב"ה. וסוף לא תעלה על דעתך שיעקב לחם ושמלה שאל, אלא אמר יעקב הבטיחני הקב"ה שהוא עמדי ויעמיד ממני את העולם, אימתי יודע אני שהוא עמדי ושמרני, כשיעמיד ממני בנים כהנים אוכלים מלחם הפנים ולובשים בגדי כהונה, שנאמר ונתן לי לחם לאכל זה לחם הפנים, ובגד ללבש אלו בגדי כהונה... (שמות יט ד)
דבר אחר אם בחקותי תלכו, הדא הוא דכתיב לכו בנים שמעו לי ואשרי דרכי ישמרו, מדבר ביעקב, דכתיב ביה וידר יעקב נדר לאמר. רבנן אמרו, על הכל השיבו הקב"ה, ועל הפרנסה לא השיבו, אם יהיה אלקים עמדי, אמר לו והנה אנכי עמך, ושמרני, אמר לו ושמרתיך, בדרך הזה, אמר לו בכל אשר תלך, ושבתי בשלום, אמר לו והשיבותיך אל האדמה הזאת, ועל הפרנסה לא השיבו. אמר רבי אסי אף על הפרנסה השיבו, דכתיב כי לא אעזבך, ואין לשון עזיבה האמורה כאן אלא לשון פרנסה, כדאמר (תהלים ל"ז) נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם. (ויקרא לה ב)
...בא וראה, כשהלך יעקב לארם נהרים מה כתיב שם, וידר יעקב נדר לאמר (בראשית כ"ח), השיב על כל דבר ודבר, הלך ונתעשר, ובא וישב לו ולא שלם את נדרו, הביא עליו עשו ובקש להרגו, נטל ממנו כל אותו הדורון לא הרגיש, הביא עליו המלאך ורפש עמו ולא הרגו... כיון שלא הרגיש באת עליו צרת דינה, שנאמר ותצא דינה, כיון שלא הרגיש באת עליו צרת רחל, שנאמר ותמת רחל, מסייע ליה לרב שמואל בר נחמן, דאמר כל הנודר ואינו משלם גורם לאשתו שתמות, שנאמר אם אין לך לשלם וגו', אמר הקב"ה עד מתי יהא הצדיק הזה לוקה ואינו מרגיש באיזה חטא לוקה, הריני מודיעו, שנאמר ויאמר אלקים אל יעקב קום עלה בית אל ושב שם... אמר לו הקב"ה לא הגיעוך כל הצרות האלה אלא על שאחרת את נדרך, אם את מבקש שלא יגיעוך עוד צרה, קום עלה בית אל, ועשה שם מזבח לאותו מקום שנדרת לי שם נדר. אמר רבי אבא בר כהנא אמר לו הקב"ה ליעקב, בשעת עקתא נדרא, בשעת רוחא שמטי, כשהיית בצרה נדרת וכשאתה בריוח שכחת... (וישלח ח)
...כיין שבא לארץ שכח אותו נדר, אמר הקב"ה, חייך באותן הדברים שאמרת לשמרך בהם אתה נכשל, בעבודה זרה מנין, שנאמר ויתנו אל יעקב את כל אלהי הנכר אשר בידם וגו' (בראשית ל"ה ד'), בשפיכות דמים מנין, שנאמר ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי איש חרבו וגו' (שם ל"ד כ"ה), בגילוי עריות מנין, מדינה, שנאמר וירא אותה שכם בן חמור ותדבק נפשו בדינה בת יעקב... (וישלח כ)
וידר יעקב נדר לאמר, הוא פתח בנדרים, מה בין נדר לנדבה, הנדר על דבר שצריך האדם, ונודר נדר אם כן וכן יהיה, אעשה כן וכן, אבל נדבה על דבר... לאמר, לדורות שיהיו נודרים בעת צרתם, אתה מוצא שכל מי שנדר תלה ביעקב, בדוד כתיב נדר לאביר יעקב (תהלים קל"ב), וכתיב ויברך דוד וגו' אלקי ישראל אבינו (דברי הימים א' כ"ט י')... (בראשית כח כ)
תיכף עלתה מדת הדין לעילא כנגדו, והיתה מבקשת דין כנגד יעקב, והיתה צועקת ואומרת לפני בית דין עליון, אנה הוא הנדרים שנדר יעקב באותו שעה שהיה בדוחק ובצער הרבה, עתה שיצא במרחב ובשלום ובעושר ובנכסים וברוב כל ואינו זוכר הטובה אשר עשיתי עמו, ואין לו כוונה רק להתיישב בשלוה ושקט עם עמי הארץ ולהתחתן עמהם... ואינו חושש ודואג כל הגלויות שמזומן לבניו... השיבו לו הבית דין, אחר שמדת הרחמים שהוא שם הוי"ה יהיה לו לאלקים כמו שבקש הוא עצמו, הדא הוא דכתיב ושבתי בשלום אל בית אבי, והיה ה' לי לאלקים, הוא בעצמו דן דינו, והוא אינו מפחד משום בני אדם. (וישלח דף קמ)
ויצב שם מזבח - ואקים תמן מדבחא, ותמן יהב מעשריא דאפריש מן כל דיליה קדם א-להא דישראל. (בראשית לג כ)
ויסך - מים או יין, והטעם שרחץ אותה, ואחר כך יצק שמן, ושלם נדרו לתת מעשר למי שראוי בדורו לקחתו. (שם לה יד)
אם יהיה אלקים - לרש"י אם ישמר ההבטחות, וטעם התנאי, שלא יגרום החטא, וכן בבראשית רבה, מכאן שאין לצדיקים הבטחה בעולם הזה. או על העתיד יאמר כן גם בלי ספק, כמו ואם יהיה היובל. והיה ה' לי - אינו כברש"י, אלא אעבד את ה' המיוחד בארץ הנבחרת, במקום האבן שתהיה לי בית אלקים, ושם אוציא את המעשרות. ויש בו סוד, שאמרו הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו א-לוה. (שם כח כ וכא)
לחם - ולא שאל מותרות, ומים לא היה צריך לבקש, כי ימצא בכל מקום בחנם. יהיה בית אלקים - יבנה בית ומזבח לבא שם כל עובד אלקים, או יצוה כך לבניו ברשתם את הארץ. עשר - לאנשים מצטרכים יראי אלקים, ובבראשית רבה שגם לוי היה מעשר מהבנים, שהתעסק יותר בעבודת הא-ל, ומסר לו סודות החכמה והתורה. (שם שם כ וכב)
אם יהיה אלקים עמדי - יש מפרשים לשון שבועה, כן יהיה עמדי. (שם שם כ)
והיה ה' לי לאלקים - לסייעני בכל מעשי. (שם)
אם יהיה אלקים - הנה כל הנבואה היתה בחלום, וגם נבואתו הראשונה, והיה יכול להסתפק אם היתה נבואה, ולכן תלה אמיתת החלום במה שימשך מקיום ההבטחות שנאמרו לו... ורמז אל ג' הענינים המוטלים עליו יתברך לאומה זו, כבעל לאשתו, עת ההתיחדות האלקית עמה. והדבוק התמידי בבית אחד, ועל זה אמר ושבתי בשלום והיה ה' לי לאלקים, כי עתה אין השעה הגונה לדבוק והתיחדות אלו. עשר אעשרנו - לצורך מכולת הבית הזה ולעובדיו. והנה לא סמך על הבטחות אלו, עד שאמר לו הקב"ה בפירוש קום עלה בית אל... (שם)
ויעל מעליו אלקים - רמז לו בזה שיעשה דבר במקום הזה, וזה שאמר ויצב יעקב מצבה וגו', ונשלם הנדר. (שם לה יג)
ויבא יעקב - תיכף שהגיע בשלום לארץ כנען, ועוד היה בדרך לבית אביו, התחיל לקיים נדרו ובנה מזבח. (שם לג יט)
כתיב בפרשת ויצא וידר יעקב נדר וגו', קשה למה לא נדר יעקב מיד כשיצא והלך מבית אביו, קודם שראה מראה הגדול והנורא הזה... ולמה נדר יעקב אבינו הנדר הזה בלשון אסמכתא כדקיימא לן כל "דאי" אסמכתא, ואסמכתא לא קניא, ואף כי יש לתרץ, שיעקב אבינו עשה כן כדי להראות הלכה למעשה לדורות, דנדר אין בה דין אסמכתא, ובענין שאמרו ז"ל וידר יעקב נדר לאמר לדורות, שנודרין בעת צרה, אף כן אנו נאמר דנדר בלשון אסמכתא להורות לדורות שבנדר אין בו אסמכתא. מכל מקום קשה, מאחר שרצה לנדור לא היה לו לתלות נדרו בתנאי, רק היה לו לנדור בין יתקיים התנאי בין לא יתקיים... נמצא שיעקב הוא עקב לשון ענוה ושפלות, היפך ורם לבבך ושכחת וגו' הבא מרוב תאוה, הוא יושב השקט בעולם הזה ובעולם הבא, שאין שם לא אכילה ולא שתיה, שזהו מדת יעקב שלא בקש למלאות בטנו רק אמר לחם לאכול וגו'... (שער האותיות אות ק', קונטריס לספר עמק ברכה)
אם יהיה - בקש שמירה מהחטא, כי נוסף לבחירה צריך עזר אלקי, ולזה אמר בדרך הזה, רוצה לומר דרך ה', והוסיף אשר אנכי הולך - כי הדבר תלוי בו בצירוף עזר אלקי. ואמר אל בית אבי - ולא כדבר ה' אל הארץ, שגם בארץ ישראל יהיה נשמר מדרך הכנענים. לחם לאכול - ולא יעבירהו עושר על דעת בוראו, ולכן ימנעהו ממנו. לי לאלקים - לעבדו מאהבה שהוא נקרא עובד ה', והעובד מיראה נקרא עובד אלקים. או ישמרני שלא ידונני במדת הדין בלבד, כי אם במדת הרחמים. (בראשית כח כ וכא)
וידר - שהוציא בשפתיו. אם יהיה - לשון ודאי, או אם תסכים מדת הדין, כי דבר אליו במדת הרחמים. והיה ה' לי לאלקים - שיתחייחד עליו שם ה' לאלקים כעל אבותיו, ודבר גדול דבר, וכן היה, ויקרא לו א-ל אלקי ישראל, ואחר כך שלם נדרו. והאבן הזאת - נראה שהוא אבן שתיה שהזמינו למקדש, כפי שהזמין עצי שטים למשכן. (שם שם כ-כב)
ויבא יעקב - שהגיע זמן קיום נדרו, ועל זה נענש. ויצב שם מזבח - חשב שעל ידי זה יצא ידי נדרו, שלא המקום בית אל גורם, כי אם אלקי ישראל - שהוא עצמו גורם להשראת השכינה, ואין נפקא מינה במקום. (שם לג יח)
ושמרני - שמירה זו אינה כבברכת כהנים על נכסים שיש לו, כי אם על אישיותו הנתונה בסכנה בדרך, מישיבת אוהלים לרכישת אשה ופרנסת בית. ונתן לי - מבקש עצמאות בעמדתו בחיים, ועוד מבקש שלום, ואל בית אבי - קשר למשפחה, לי לאלקים - כמחוקק ומדריך ולא רק החנון הנותן, יהיה בית אלקים - שממנו מתפשטת הקדושה לכל בית פרטי... (שם כח כ-כב)
עמדי - ולא רק עם זרעי כפי שהבטיח, ושמרני - באופן שיהיה לי לחם ובגד ולא יהיה כעני מרודד. ושבתי בשלום - ולא מוכה ונענה, והיה ה' לי לאלקים - כרש"י ורמב"ן, הוא המסובב שלא יסמוך על כחו הוא אחר שובו אל בית אביו, ואף על גב שהדבר תלוי בו בעצמו, ה' הוא המסובב בסייעתא דשמיא, שתהיה השגחתו מוכנת לפניו. (שם שם כ וכא)
ויצא וגו' אין בסדרה זו פרשה פתוחה וסתומה, שלא הסיח יעקב אבינו דעתו מיציאתו לחוצה לארץ עד שחזר ויפגעו בו מלאכי אלקים, וזה היה עיקר הנדר, אם יהיה אלקים עמדי, שלא יפרד מן הדביקות על ידי לבן הרשע. (ויצא תר"נ, וראה עוד יעקב-כללי, ויצא תרמ"ג)
והנה סולם... במדרש איתא שיעקב לא רצה לעלות בסולם, וכמו בבחיר האבות בבחיר הנביאים, אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה, ולא רצה בהנהגת המלאך, שיעקב בחר לו הנהגה עליונה, בחינת ה' נצב עליו, וזהו נדרו והיה ה' לי לאלקים... (שם תרס"ב)
ובזה יש ליתן טעם, מדוע לא נדר את הנדר עד אחר החלום, ולכאורה איפכא איבעיא ליה, דבמראה כבר נתחזק לבו, ולא היה בצרה גדולה כמו קודם המראה. והאמנם שאיכא במדרש (פרשה ע') שמסורסת הפרשה, והנדר היה קודם לכן, אך לאינך דעל הסדר נאמר, מאי איכא למימר. אך על פי מה שהגיד כ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה, דבאשר יעקב היה מפחד מעשו ומלבן, אחז בלמעלה מן הטבע, כי נדר הוא לשון נ' דר, שער הנ'. והנה יעקב פתח בנדרים, והיינו שמעולם לא זכה אדם לאחוז בשער הנ' כמו יעקב, ועל כן קודם מראה זה שנתאחו האבנים כנ"ל, היינו שראה בעיניו שבא למעלה משבעת ימי הבנין, לא הרהיב עוז בנפשו לאחוז בנדרים, אלא אחר שראה בעיניו שהגיעה זכותו לזה, ולשון פתח, היינו מלשון פתח (בסגול), שפתח פתח לכל, וכל הנודרים מגיעים לזה באמצעות יעקב... (בראשית ויצא תרע"ג)
...וכתיב ביעקב אבינו ע"ה, ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש, ולמה כתיב לאכול וללבוש, ומי לא ידע שהלחם לאכילה וכו', רק דיעקב אבינו בקש שיתן השי"ת לו הלחם וגם האכילה, שיאכילהו ויהיה האכילה בקדושה, וכן שיתן השי"ת הבגד והלבישה שילבישהו השי"ת, וכמו שמצאנו בלבישה ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם, דלבד שעשה להם הכתנות, הלבישם השי"ת... (ראש חודש שבט ג)
...וזו היא תעודת האדם להכיר ולהרגיש בכל הויתו ובכל עניניו, כי כל הכחות הנמצאים בו ובכל העולם, ה' הוא האלקים, הוא המהווה וממציא את הכל. ורואים אנו כי גם יעקב אבינו, בחיר שבאבות, ושצורתו חקוקה בכסא הכבוד, גם לו עוד חסרה הבהירות במדה הנכונה בידיעה האמיתית, כי ה' הוא האלקים, הוא בעל הכחות כולם, והכל מתהוה ממנו, ורק נדר והבטיח, שאם ישוב בשלום אל בית אביו יתמסר לקנות ולרכוש אותה ידיעה במלואה... (חלק ב, ויקרא בשם ה', עמוד קנד)