(ראה גם: הסטוריה, שופטים)
ויפתח הגלעדי היה גבור חיל והוא בן אשה זונה, ויולד גלעד את יפתח. ותלד אשת יפתח לו בנים, ויגדלו בני האשה ויגרשו את יפתח, ויאמרו לו לא תנחל בבית אבינו כי בן אשה אחרת אתה. ויברח יפתח מפני אחיו, וישב בארץ טוב, ויתלקטו אל יפתח אנשים ריקים ויצאו עמו... ויהי כאשר נלחמו בני עמון עם ישראל, וילכו זקני גלעד לקחת את יפתח מארץ טוב. ויאמרו ליפתח לכה והיית לנו לקצין ונלחמה בבני עמון... ויאמר יפתח אל זקני גלעד אם משיבים אתם אותי להלחם בבני עמון, ונתן ה' אותם לפני, אנכי אהיה לכם לראש... וידבר יפתח את כל דבריו לפני ה' במצפה. וישלח יפתח מלאכים אל מלך בני עמון לאמר, מה לי ולך כי באת אלי להלחם בארצי... ועתה ה' אלקי ישראל הוריש את האמרי מפני עמו ישראל ואתה תירשנו... ותהי על יפתח רוח ה' ויעבר את הגלעד ואת מנשה, ויעבר את מצפה גלעד, ומצפה גלעד עבר בני עמון.
וידר יפתח נדר לה' ויאמר, אם נתון תתן את בני עמון בידי. והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי לקראתי בשובי בשלום מבני עמון, והיה לה' והעליתיהו עולה. ויעבר יפתח אל בני עמון להלחם בם, ויתנם ה' בידו. ויכם מערוער ועד בואך מנית עשרים עיר ועד אבל כרמים מכה גדולה מאד, ויכנעו בני עמון מפני בני ישראל.
ויבא יפתח המצפה אל ביתו, והנה בתו יוצאת לקראתו בתפים ובמחולות, ורק היא יחידה אין לו ממנו בן או בת. ויהי כראותו אותה ויקרע את בגדיו, ויאמר אהה בתי הכרע הכרעתני ואת היית בעוכרי, ואנכי פציתי פי אל ה' ולא אוכל לשוב... ויהי מקץ שנים חדשים ותשב אל אביה ויעש לה את נדרו אשר נדר, והיא לא ידעה איש, ותהי לחוק בישראל. מימים ימימה תלכנה בנות ישראל לתנות לבת יפתח הגלעדי ארבעת ימים בשנה. (שופטים יא א והלאה)
ויצעק איש אפרים ויעבר צפונה, ויאמרו ליפתח מדוע עברת להלחם בבני עמון ולנו לא קראת ללכת עמך, ביתך נשרף עליך באש. ויאמר יפתח אליהם, איש ריב הייתי אני ועמי ובני עמון ואזעק אתכם ולא הושעתם אותי מידם... ויקבץ יפתח את כל אנשי גלעד וילחם את אפרים, ויכו אנשי גלעד את אפרים, כי אמרו פליטי אפרים אתם, גלעד בתוך אפרים בתוך מנשה... ויפול בעת ההיא מאפרים ארבעים ושנים אלף. וישפט יפתח את ישראל שש שנים, וימת יפתח הגלעדי ויקבר בערי גלעד. (שם יב א והלאה)
אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן, שלשה שאלו שלא כהוגן, לשנים השיבו כהוגן, לאחד השיבוהו שלא כהוגן... יפתח הגלעדי דכתיב והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי וגו', יכול אפילו דבר טמא, השיבו שלא כהוגן, נזדמנה לו בתו, והיינו דקאמר להו נביא לישראל, הצרי אין בגלעד אם רופא אין שם... (תענית ד א)
...רבי יוחנן וריש לקיש, רבי יוחנן אמר הקדש דמים היה חייב, וריש לקיש אמר אפילו הקדש דמים לא היה חייב, דתנן, אמר על בהמה טמאה ועל בעלת מום הרי אלו עולה לא אמר כלום, אמר הרי אלו לעולה ימכרו ויביא בדמיהם עולה.
ולא היה שם פנחס שיתיר לו את נדרו, אלא פנחס אמר הוא צריך לי ואני אלך אצלו, ויפתח אמר אני ראש קציני ישראל ואני הולך אצל פנחס, בין דין לדין אבדה הנערה ההיא, הדא הוא דברייתא אמרי, בין חייתא למחבלתא אזל ברא דעלובתא. ושניהם נענשו בדמיה של הנערה, יפתח מת בנשילת אברים בכל מקום שהיה הולך בו, היה אבר נישול הימנו, והיו קוברין אותו שם, הדא הוא דכתיב וימת יפתח ויקבר בערי גלעד, בעיר גלעד לא נאמר, אלא בערי. פנחס ניטלה ממנו רוח הקדש, הדא הוא דכתיב, (דברי הימים א' ט') ופנחס בן אלעזר נגיד היה עליהם, נגיד עליהם אין כתיב כאן, אלא היה נגיד לפנים ה' עמו. (בראשית ס ג)
כן אתה מוצא ביפתח הגלעדי, מפני שלא היה בן תורה אבד את בתו, אימתי בשעה שנלחם עם בני עמון ונדר באותה שעה, שנאמר (שופטים י"א) וידר יפתח נדר וגו' והיה היוצא וגו', באותה שעה היה עליו כעס מן הקב"ה, אמר אילו יצא מביתו כלב או חזיר או גמל היה מקריב אותו, לפיכך זימן לו בתו, כל כך למה, כדי שילמדו כל הנודרים הלכות נדרים וקונמות, שלא לנהוג טעות בנדרים. והנה בתו יוצאת לקראתו, ויהי כראותו אותה ויקרע את בגדיו, ויאמר אהה בתי וגו' ולא אוכל לשוב וגו' (שם), והלא פנחס היה שם, והוא אומר לא אוכל לשוב, אלא פנחס אמר אני כהן גדול בן כהן גדול, ואיך אלך אצל עם הארץ, יפתח אמר אני ראש שופטי ישראל ראש הקצינים, אשפיל עצמי ואלך אצל הדיוט, מבין תרווייהו אבדה ההיא עלובתא מן עלמא, ושניהם נתחייבו בדמיה, פנחס נסתלקה ממנו רוח הקדש, יפתח נתפזרו עצמותיו, שכן כתיב ויקבר בערי גלעד.
כיון שבקש לקרבה היתה בוכה לפניו, אמרה לו בתו, אבי, יצאתי לקראתך בשמחה ואתה שוחט אותי, שמא כתב הקב"ה בתורה שיהו ישראל מקריבין לפני הקב"ה נפשות אדם... מן הבהמה ולא מן האדם. אמר לה, בתי נדרתי והיה היוצא, שמא כל הנודר יכול הוא שלא לשלם נדרו, אמרה ליה והרי יעקב אבינו שנדר כל אשר תתן לי וגו' (בראשית כ"ח), ונתן לו הקב"ה שנים עשר בנים, שמא הקריב להקב"ה אחד מהם, ולא עוד אלא חנה שאמרה ותדר נדר וגו' (שמואל א' א'), שמא הקריבה את בנה לפני הקב"ה, כל הדברים האלה אמרה לו ולא שמע לה. כיון שראתה שלא שמע לה, אמרה לו הניחני וארד אצל בית דין, שמא ימצאו פתח לנדרך, שנאמר הרפה ממני שנים חדשים, ואלכה וירדתי על ההרים וגו', אמר רב זכריה, וכי יש אדם יורד על ההרים, והלא בני אדם עולים להרים, אלא אלו סנהדרין, כמה שנאמר (מיכה ו') שמעו הרים את ריב ה'. הלכה אצלם ולא מצאו פתח ליפתח ולהתיר לו את נדרו, בעוון ששחט משבט אפרים, ועליו הוא אומר (משלי כ"ח) גבר רש ועושק דלים מטר סוחף ואין להם, זה יפתח שהיה רש בתורה כגרופו של שקמה, שהיה עושק את הדלים, שנאמר ויאמרו לו אמור נא שבולת וגו' והיה שוחטן, לפיכך מטר סוחף אין להם, שהיה לו מי שיתיר את נדרו, אלא ודאי ואין להם, שהעלים הקב"ה את ההלכה, שלא ימצאו פתח להתיר לו את נדרו. עלה ושחטה, ורוח הקדש צווחת נפשות הייתי רוצה שתקריב לפני, אשר לא ציויתי ולא עלתה על לבי... (בחוקתי ה)
...ושמא תאמר אותן ארבעים אלף שנהרגו בימי יפתח הגלעדי מפני מה נהרגו, יפתח נדר נדר שלא כהוגן, ופנחס בן אלעזר היה עומד בימים ההם, היה לו ליפתח לילך אצל פנחס ויתיר לו נדרו ולא הלך, זה אמר אני ראש לכל ישראל ואלך אצל זה, ופנחס אמר הוא צריך לי ואני אלך אצלו, זה נוהג גדולה בעצמו וזה נוהג גדולה בעצמו, אוי לה לגדולה שקוברת את בעליה, אוי לה לגדולה שלעולם אינה גורמת טובה. יפתח הגלעדי נדר דבר שלא כהוגן, להעלות את בתו על גבי המזבח, נתקבצו אליו אנשי אפרים לעשות עמו מריבה גדולה, היה לו לפנחס שיאמר להם להתיר את נדרו ליפתח לא באתם, אלא לעשות עמו מריבה באתם, לא די שהוא לא מיחה בבני אפרים, אלא גם הוא לא התיר נדרו ליפתח. הקב"ה שהוא יושב על כסא שופט צדק, יהי שמו הגדול מבורך לעולם ולעולמי עולמים אמר, מאחר ששם זה את נפשו בכפו, ובא להציל את ישראל מיד מואב ומיד בני עמון, והם באו לעשות עמו מריבה גדולה, מיד יצא יפתח והרג בהם ארבעים אלף... מי הרג את כל אלה, הוי אומר לא הרג אותן אלא פנחס, שהיה סיפק בידו למחות ולא מיחה, וגם היה לו להתיר את נדרו ליפתח ולא התיר... (פרק יא)
ויתלקטו אל יפתח אנשים ריקים, מנא הדא מילתא דאמרי אינשי מטייל ואזיל דקלא בישא לגבי קינא דשרכי... שנוי בנביאים ויתלקטו אל יפתח אנשים ריקים... (שופטים פרק יא, סו)
כי תצא מחנה על אויביך ונשמרת מכל דבר רע, שלא יהיה בכם שום ליצנות, שלא תבא לידי חיוב, ממי אתה למד, מיפתח, מה כתיב בו והוא בן אשה זונה... ובשביל שהיה בו שום של ליצנות, נפלו בו כל האוכלוסין... (תצא ג)
גדוד יגודנו - ואולי ירמוז הנביא על מלחמת יפתח הגלעדי עם בני עמון, כי בני גד ירשו כל ערי הגלעד וחצי ארץ בני עמון, והיו בני עמון תמיד נלחמים באנשי גלעד, והוא כמעט עבר עליהם והכה אותן ואת עריהן מכה גדולה מאד, והיה הענין ההוא נס גדול, הזכירו הנביא כאשר הזכיר דבר שמשון. (בראשית מט יט)
כל חרם - ...ובפשט אם מחרימים מהאויבים אינם לכהנים כי אם להכרית... ויפתח טעה שיחול גם על הקרבת עולה בחרם המלך וסנהדרין. ואל תפתה להבלי רבי אברהם שרצה לומר יהיה פרוש לשרת ה', שאין כח לאדם לידור פרישות ליוצאי פתח ביתו, וחס ושלום שיתנו בנות ישראל על פרישותה ועבודתה לה'... (ויקרא כז כט)
ויחנו בגלעד - ורצו ללכדה, ואחר שנאספו בני ישראל נגדם חזרו בני עמון לארצם, ויפתח שלח להם מלאכים לשם. (שופטים י יז)
והעליתיהו - לדעת חז"ל אם ראוי אעלהו, ואם לאו יהיה הקדש, וכן נראה מהפסוקים, שאמרה ואבכה על נפשי שלא נישאה, אבל לא שהמיתה. (שם יא לא)
ויעש לה - בית להיות שם פרושה. (שם שם מ)
והיה לה' - אם הוא זכר יהיה לעבודת ה' כהכהנים וכשמואל, ואינו צריך לפרוש מאשה, ואם היא אשה צריכה לפרש מאיש, שהנשואה צריכה לעבד לבעלה. ונראה שעשה לבתו בית שהתבודדה בו, וראתה רעותיה רק ד' ימים בשנה. (שם יא לא)
...ספר רעת בני אפרים שרצו לשרף ביתו... ויפתח לא השתדל לפייסם כגדעון, או לא היה יכול. (שם יב א)
ותגרשוני - שעזרו אנשי גלעד ביד אחיו ולא מיחו בידם. עתה שבנו - התחרטנו מכך, ולכן באנו לעשותך לראש, או אחיך עשו זאת ולא ישר בעינינו, ולכן באנו אליך. (שם יא ז וח)
וישלח - אחר שנתמנה שלח תחלה לשלום, ובזה גם הודיעו שהוא המושל. (שם שם יב)
קצין - הוא שר שוטר בלבד, ואמרו לו מפני שהקלו בכבודו באו בעצמם לפייסו, ועתה יהיה לקצין, ואחר המלחמה לראש. (שם שם ז)
הכרעתני - שאצטרך להשפיל את עצמי ולבקש התרה אצל פנחס, ואמרה עשה נדרך ואל תכריע עצמך לפניו. (שם שם לה)
בת יפתח היא אשת חם, דמעוברת היתה בתיבה מזנות דסיחון אחי עוג, דאם לא כן איך ניצול מהמבול, דהא עוג רכב על התיבה... ועתה בבואה בגלגול הזה לתיקונה עברו צרות רבות עליה, ולכן כדי לתקנה נקרבה על ידי אביה לדעת האומרים דנשחטה. והיא היתה ברתא דרבי חנינא בן תרדיון, שאמרנו שהיה תיקון יפתח, וניצלה כי כבר נתקנה בתיקונה בשחיטתה. וכשנתנוה בקובה של זונות שמרה עצמה שלא לחטוא בזנות כאשר עשתה מקודם, והצילה רבי מאיר כשראה אותה כשירה... (גלגולי נשמות ל)
יפתח הוא רבי חנינא בן תרדיון דנשרף, ואשתו על שלא מיחתה בו על שהוגה השם באותיותיו נהרגה, ובתו נתנה בקובה של זונות מוסגרת, וביפתח כתיב ואנכי פציתי פי אל ה' ולא אוכל לשוב, וזה היה הוגה השם באותיותיו, ועתה נתקנו כי על זה נשרף על קידוש השם... ובתו על כי שנהרגה שלא כדין ניצולה עתה. (שם סו)
ויעבר את הגלעד - ששם חנה צבא עמון, והקיפם והכה את ארצם מאחוריהם מכה גדולה, והצטרכו לשוב להגן על ארצם. (שם שם כט)