יצק

(ראה גם: נתן, שים, שפך)

הכתב והקבלה:

יצק - לרש"פ מורה על שפיכה בנחת, שלא יהיה ניתז לצדדים. (ויקרא ח טו)

מלבי"ם:

פעל יצק נרדף עם פעל שפך, במה ששניהם מן הכלי מלמעלה למטה, ויבדלו בזה ששפך הוא מן הכלי בנחת, במקומו, כמו ושפכת היבשה, שפיכה מן הכלי הרבה למטה במקומו, ויצק אצל דם הקרבנות מציין יציקה הקלוח בצמצום גדול על מרכז מיוחד... כי זה גדר פעל שפך, שישפך במקומו בנחת לא כזריקה והזיה שהם מרחוק בכח, רק פעם אחת אמר (ויקרא ח' ט"ו) ואת הדם יצק, שכן היה, שיצק בקלוח מכוין אל היסוד, ואין זה מעכב אל המצוה...

יש הבדל בין לשון יציקה ובין לשון נתינה כשבא אחריהם מלת על, יצק על מורה שיוצק בשפע על דבר הניצק, כמו אשר יצק מים על ידי אליהו, ולשון נתן על ישמש גם אם נתנו על חלק מן הדבר, וכמו ונתת על המערכת לבונה זכה... (הכרמל)