יהואחז

(ראה גם: הסטוריה בית ראשון-חטא)

 

בן עשרים ושלש שנה יהואחז במלכו, ושלשה חדשים מלך בירושלים, ושם אמו המוטל בת ירמיהו מלבנה. ויעש הרע בעיני ה' ככל אשר עשו אבותיו. ויאסרהו פרעה נכה ברבלה בארץ חמת במלך בירושלים, ויתן עונש על הארץ מאה ככר כסף וככר זהב... ואת יהואחז לקח ויבא מצרים וימת שם. (מלכים ב כג ל והלאה)

תלמוד בבלי:

...ואת יהואחז (משחו) מפני יהויקים אחיו, שהיה גדול מאחיו שתי שנים... והכתיב ובני יאשיה הבכור יוחנן והשני יהויקים והשלישי צדקיהו והרביעי שלום, ואמר רבי יוחנן הוא יהואחז הוא צדקיהו הוא שלום, אלא לעולם יהויקים קשיש, ואמאי קרי ליה בכור, שהוא בכור למלכות... (כריתות ה ב)

רד"ק:

וימשחו - כברש"י, שיהואחז היה ממלא מקום אבותיו ולא יהויקים, ובדברי הימים כתב הבכור יוחנן שהיה בכור למלכות, והרביעי שלום פירשוהו על צדקיה שהיה רביעי למלכות, ושלמה המלכות בימיו, ואני פירשתי שהוא יהויכין, ולאבן עזרא הוא יהואחז. והנה יהואחז במות אביו בן כ"ג, ואם כן צדקיה במלכו בן ל"ה, והכתוב אומר בן כ"א? אלא שהמליכו אביו בחייו ג' שנים לפני מיתתו, ולא רצו בו עם הארץ, והראיה מירמיה שכתב בראשית ממלכת יהויקים עשה לך מוסרות וגו' ביד המלאכים הבאים ירושלים אל צדקיה מלך יהודה, שבעמים היה צדקיה נודע למלך. (מלכים ב כג ל)

ויאסרהו פרעה - נראה שיהואחז רצה לנקום נקמת אביו מפרעה, והכה בארץ מצרים מכה רבה, ובשובו פגע בו פרעה בחמת... (שם שם לג)