אמר רב יהודה אמר רב, בני יהודה שהקפידו על לשונם, נתקיימה תורתם בידם, בני גליל שלא הקפידו על לשונם, לא נתקיימה תורתם בידן... בני יהודה גמרו מחד רבה נתקיימה תורתן בידן... בני יהודה דגלו מסכתא (למדו לאחרים, דבר אחר מפרשין שמועותיהן ומדקדקין בטעמו של דבר, רש"י), נתקיימה תורתן בידם... בני יהודה דדייקי לישנא מאי היא, דההוא בר יהודה דאמר להו טלית יש לי למכור, אמרו ליה מאי גוון טליתך, אמר להו כתרדין עלי אדמה... דההוא בר גלילא דהוה קאזיל ואמר להו אמר למאן אמר למאן, אמרו ליה גלילא שוטה, חמר למירכב או למשתי, עמר למילבש או אימר לאיתכסאה... (עירובין נג א)
תנן התם, שלש ארצות לביעור, יהודה ועבר הירדן וגליל, ושלש ארצות בכל אחת ואחת... וגמירי דאין חיה שביהודה גדילה על פירות שבגליל, ואין חיה שבגליל גדילה על פירות שביהודה... (פסחים נב ב)
וחכמים אומרים, ביהודה היו עושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות, ובגליל לא היו עושין כל עיקר... (שם נה א)
האוכל אצל חמיו ביהודה שלא בעדים אינו יכול לטעון טענת בתולים מפני שמתייחד עמה. מדקתני האוכל, מכלל דאיכא דוכתא ביהודה נמי דלא אכיל... כדתניא, אמר רבי יהודה, ביהודה בראשונה היו מייחדין את החתן ואת הכלה שעה אחת קודם כניסתן לחופה, כדי שיהא לבו גס בה, ובגליל לא היו עושין כן. ביהודה בראשונה היו מעמידין להם שני שושבינין, אחד לו ואחד לה... ביהודה בראשונה היו שושבינין ישנים בבית שחתן וכלה ישנים בה... (כתובות יב א)
...רבי יהודה אומר, סתם תרומה ביהודה אסורה בגליל מותרת, שאין אנשי גליל מכירין את תרומת הלשכה, סתם חרמים ביהודה מותרין בגליל אסורין, שאין אנשי גליל מכירין את חרמי הכהנים... (נדרים יח ב)
הרי זה גיטך אם לא באתי מכאן ועד שלשים יום, והיה הולך מיהודה לגליל, הגיע לאנטיפרס וחזר בטל תנאו, הרי זה גיטך... והיה הולך מגליל ליהודה, והגיע לכפר עותנאי וחזר בטל תנאו... למימרא דאנטיפרס בגליל הוה קיימא, ורמינהי, אנטיפרס ביהודה וכפר עותנאי בגליל... (גיטין עו א)
שלש ארצות לחזקה, יהודה ועבר הירדן והגליל. היה ביהודה והחזיק בגליל, בגליל והחזיק ביהודה, אינה חזקה עד שיהא עמו במדינה... ומאי שנא יהודה וגליל דנקיט, הא קא משמע לן, דסתם יהודה וגליל כשעת חירום דמו. (שאין שיירות מצוייות מזו לזו). (בבא בתרא לח א)
תנו רבנן, על שלשה ארצות מעברין את השנה, יהודה ועבר הירדן והגליל, על שתים מהן מעברין, ועל אחת מהן אין מעברין, ובזמן שיהודה אחת מהן הכל שמחין, שאין עומר בא אלא מיהודה, תנו רבנן אין מעברין את השנה אלא ביהודה, ואם עיברוה בגליל מעוברת, העיד חנניה איש אונו אם עיברוה בגליל אינה מעוברת, אמר רבי יהודה בריה דרבי שמעון בן פזי מאי טעמא דחנניה איש אונו, אמר קרא לשכנו תדרשו ובאת שמה, כל דרישה שאתה דורש לא יהיו אלא בשכנו של מקום... (סנהדרין יא ב)
שלש ארצות לביעור, יהודה ועבר הירדן והגליל, ושלוש שלוש ארצות לכל אחת ואחת... וביהודה ההר והשפלה והעמק, ושפלת לוד כשפלת הדרום, וההר שלה כהר המלך, מבית חוורן עד הים מדינה אחת... רבי שמעון אומר לא אמרו שלש ארצות אלא ביהודה, ושאר כל הארצות כהר המלך... איזה הר שביהודה, זה הר המלך, ושפלתו זו שפלת הדרום, ועמק שלו מעין גדי עד ירחו... (שביעית כה ב)
תני אמר רבי יודא ביהודה בראשונה היו מעמידין אותן שני שושבינין, אחד משל כלה ואחד משל חתן, אף על פי כן לא היו מעמידין אותן אלא בשעת נישואין, ובגליל לא היו עושין כן, ביהודה בראשונה היו מייחדין החתן אצל הכלה שעה, כדי שיהא לבו גס בה, ובגליל לא היו עושין כן, ביהודה היו השושבינין מפשפשין במקום החתן ובמקום הכלה, ובגליל לא היו עושין כן, ביהודה בראשונה היו השושבינין ישינין במקום חתן ובמקום כלה, ובגליל לא היו עושין כן... (כתובות ב ב, וראה שם עוד)
כך היו אנשי ירושלים כותבין, אנשי גליל היו כותבין כאנשי ירושלים, אנשי יהודה היו כותבין עד שירצו היורשין ליתן לה כתובתה... אנשי גליל חסו על כבודן ולא על ממונן, אנשי יהודה חסו על ממונן ולא חסו על כבודן... (שם לא א)
לא היה סיקיריקון ביהודה בהרוגי מלחמה, מהרוגי מלחמה ואילך יש בה סיקיריקון... בראשונה גזרו שמד ביהודה, שכן מסורת בידם מאבותם יהודה הרג את עשו, דכתיב ידך בעורף אויביך, והיו הולכין ומשעבדין בהן ונוטלין שדותיהן ומוכרין אותן לאחרים... (גיטין לא א)
אין מעברין את השנה אלא ביהודה, ואם עיברוה בגליל מעוברת, העיד חנינה איש אונו שאם אינה יכולה להתעבר ביהודה שמעברין אותה בגליל... (סנהדרין ה ב)