(ראה גם: יהודה-כללי, יעקב-ברכה, מלכות, משיח)
יהודה אתה יודוך אחיך ידך בעורף אויביך, ישתחוו לך בני אביך. גור אריה יהודה, מטרף בני עלית, כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו. לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו, עד כי יבא שילה ולו יקהת עמים. אוסרי לגפן עירה ולשורקה בני אתונו, כבס ביין לבושו ובדם ענבים סותה. (בראשית מט ח והלאה)
וזאת ליהודה ויאמר שמע ה' קול יהודה ואל עמו תביאנו, ידיו רב לו ועזר מצריו תהיה. (דברים לג ז)
ראה יהודה-כללי, ויחי תקעד, ומשפטים קצד.
ראה יהודה-כללי.
ראה יהודה-כללי בראשית צח יא.
לא יסור שבט מיהודה, זה מכיר וכו'... עד כי יבא שילה - זה מלך המשיח... דבר אחר לא יסור שבט מיהודה זו סנהדרין שהיא מכה ורודה, ומחוקק מבין רגליו, אלו שני סופרי הדיינים... רובן של סנהדרין משל יהודה היו... (בראשית צח יג וטו)
הרי שמעון ולוי יצאו אף הם פניהם מכורכמות, והיה מתיירא יהודה שלא יזכיר לו מעשה תמר, התחיל קורא לו, יהודה אתה יודוך אחיך, אמר לו הקב"ה אתה הודית במעשה תמר, יודוך אחיך להיות מלך עליהם. ידך בעורף אויביך, זה דוד ששהוא עומד ממנו... מטרף בני עלית - מטרפו של יוסף, שאמרת מה בצע, דבר אחר מטרף, מטרפה של תמר, שהצלת ד' נפשות, אף אני אציל ד' מבני בניך, דניאל חנניה מישאל ועזריה, וקרא לו ד' שמות, גור אריה יהודה וגו'.
לא יסור שבט מיהודה, זה כסא מלכות, אימתי, ומחוקק מבין רגליו, כשיבא אותו שהמלכות שלו... ובדם ענבים סותה, ואין סותה אלא טעות, כדכתיב כי יסיתך וגו', אם יטעו בהלכה תהא מתכבסת מתחומו. חכלילי עינים מיין, מכאן את למד, שהיין הרבה בתחומו, ולבן שינים מחלב, בזכות התורה, אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו. (שם צט ט וי)
ועמדו ממנו מלכים, שנאמר ואלה תולדות פרץ... וכן לעולם הבא ודוד עבדי נשיא להם לעולם, ועוד משבט יהודה יצתה אלישבע אם הכהונה, ועוד משבט יהודה יצא נחשון ראש לנשיאים, ועוד בצלאל שעשה המשכן וכל כליו... שלמה בנה בית ראשון, וזרובבל בנה בית שני, מלך המשיח עתיד לבנות בית המקדש... וכשם שביום רביעי נתלו המאורות, כך יהודה נולד רביעי לשבטים, ויהודה נמנה ראש לשבטים בד' מקומות... הוסיף לנחשון ו' רמז ליהודה שיצאו ממנו ו' צדיקים, ויתברכו כל אחד ואחד בו' מדות, בדוד כתיב יודע נגן וגבור חיל ואיש מלחמה ונבון דבר ואיש תואר וה' עמו... אמר יעקב, יהודה בני, גלוי וידוע לפני הקב"ה שאתה הצלת את יוסף מן המיתה... ועכשיו תזכה שיודו לך אחיך שהצלת את יוסף מן המיתה, ולא נטרדו אחיך לגיהנם, אף בעולם הבא תזכה שיקראו כולם על שמך יהודים.
ידך בעורף אויביך, אמר לו, בני, הקשית ערפך וביישת עצמך במעשה תמר, תזכה שתהרוג את אויביך בדבר שהוא נושקו על ערפו, וזה הקשת. גור אריה יהודה זה משיח בן דוד שיצא משני שבטים, אביו מיהודה ואמו מדן, ושניהם נקראו אריה... (בראשית פרק מט, קנט וס)
גור אריה יהודה, מלמד שניתנה לו גבורה כארי וחוצפה כגור. (בראשית מט ט)
כיון שראה יעקב אבינו שנתכרכמו פני יהודה, התחיל לפייסו, אמר לו יהודה אתה יודוך אחיך, גלוי וידוע לפני הקב"ה שאתה הצלת את יוסף משפיכות דמים, ולא נטרדו אחיך לגיהנם, לפיכך יודוך אחיך, שכל ישראל יקראו על שם יהודה יהודים... גור אריה יהודה, שלא יירא מפני כל... זה מלך המשיח... מטרף בני עלית, מסולק אתה מאותו עוון שאמרתי טרוף טורף יוסף, וכלביא מי יקימנו, לעתיד לבא... (שם שם ח וט)
יהודה אנת אודית על עובדא דתמר, בגין כן לך יהודון אחוך ויתקרון יהודאין על שמך, ידך יפרעון לך מבעלי דבבך, למפתק גירין להון כד יחזרון קדל קדמך, ויהון מקדימין למישאל בשלמך בני אבוך.
לא יסור - לא פסקין מלכין ושליטין מדבית יהודה, וספרין מאלפי אורייתא מזרעיה, עד מזמן די ייתי מלכא משיחא זעיר בנוי, כבס ביין - אסר חרצוי ונפיק לקרבא לקביל שנאוי ומתקטלין מלכין עם שלטונין, מסמק נהריא מדם קטיליהון, ומחוור גולמתיה מן תרב גבריהון... (שם שם ח והלאה)
ידך בעורף אויביך - בימי דוד... גור אריה - על דוד נתנבא, בתחילה בהיות שאול מלך עלינו אתה המוציא והמביא את ישראל, ולבסוף אריה, כשהמליכוהו אליהם. מטרף - ממה שחשדתיך בטרוף טורף יוסף, בני עלית - סילקת עצמך, וכן בהריגת תמר, שהודה צדקה ממני, לפיכך כרע שכב וגו' בימי שלמה, איש תחת גפנו.
לא יסור שבט - אלו ראשי גלויות שבבל, שרודים את העם בשבט על פי המלכות. ומחוקק מבין רגליו - תלמידים, אלו נשיא ארץ ישראל, אוסרי לגפן - נתנבא על ארץ יהודה, שתהא מושכת יין כמעין... (שם מט ח והלאה)
שמע ה' קול יהודה - תפלת דוד ושלמה, ואסא מפני הכושיים, ויהושפט מפני העמונים, וחזקיה מפני סנחריב. ואל עמו תביאנו-לשלום מן המלחמה, ועזר מצריו - על יהושפט התפלל, על מלחמת ראמות גלעד. (דברים לג ז)
יהודה אתה - כשמך, וכאשר יראו ידך בעורף אויביך ישתחוו לך. מטרף בני עלית - דמית לי כגור כאשר עלית מן הטרף, ואם על יוסף, היה צריך לומר העלית. כרע - כאריה אחר הטרף, ולא יקום או יברח בעבור שאר חיות. (בראשית מט ח וט)
אוסרי - רוצה לומר לא יחוש אם יסור עירה לגפן ויאכל ענבים, ותחת מים יכבס ביין... (שם שם יא)
גור - אף על פי שאין לו מלכות, הוא גור גובר באחיו, ועתיד למלוך. ואף על פי כן מטרף - אתה יוסף בני עלית מטרפו, אף על פי שהיה שונאך, וזה כי היה אז כמו האריה הרובץ ואינו מזיק, וכלביא - כן יהיה לעתיד, שירבץ כלביא, ולא יהיה מי שיוכל להטיל עליו אימה להקימנו. (שם שם ט)
לא יסור שבט - אין רוצה לומר שלא תסור המלוכה כלל, אלא שלא תסור ממנו לשבט אחר עד שיבא בנו המשיח, שיעשה בכל העמים כרצונו... ואלמלא חטא שאול, היתה לו מלוכה על שבטו, או תחת מלכות דוד. ולדעתי שאר המלכים שמלכו היו עוברים על דעת יעקב, ונענשו, וזה היה עונש החשמונאים חסידי עליון... ולו יקהת - יחליש כל העמים... (שם שם י)
גור אריה - מתחילה היה גור שהוא הקטן, ואף על פי כן הוא על כל החיות, וכן יהודה ראשון לקרבן נשיאים ובמלחמות הכנעני. מטרף - מרוב טרף, עלית לשם ולתפארת, כרע רבץ - כמו האריה בשעת פחדו מחיות אחרות לא ירבץ אלא יכרע, שיהא נקל עליו לקום, וכשאינו פוחד רובץ בהשקט, כן דוד היה טרוד במלחמות כל ימיו, והיה קם מהרה על אויביו, אבל שלמה יהיה רובץ. (שם שם ט)
חכלילי עינים - מראיו יהיו אדומים כמו עינו כעין הבדולח, ולבן שינים - יש מפרשים שיני הסלע, כי החלב יזוב משדי העזים, ויש לפרש על המשיח, שישראל יהיו כשורקה המשובחת שהענבים היוצאים ממנה בלי חרצן... כבס - על חכמה ומעשים טובים, כי השכליות יעמדו למשיח במקום החושיות... וכל זה אמר בנבואה. (שם שם יב)
לא יסור - המלכות שניתן לו, להשתחוות לו כל אחיו, לא תפסוק ממנו אותה הגדולה, עד כי יבא שילה - הוא רחבעם בן שלמה, שבא לחדש המלוכה בשילה, שזהו קרוב לשכם, אז יסורו ממנו י' שבטים... יעקב עיקר הגדולה של יהודה שמדוד עד רחבעם פירש, אבל חוסר הגדולה לא רצה לפרש. (שם שם י)
לא יסור שבט - ...ועוד אמר שלא ימלך יהודה עד שתחרב שילה, ולדעתי הקדים לברכה ג' פסוקים, א' על יהודה שברכו בגבורה ושררה, גור אריה על דוד שניצל מטרף שאול, ולא יסור על המשיח, והוסיף ה"א בשילה, רמז לה"א אחרונה שבשם, בתו של אברהם, והיא שנישאת לשלמה ומדתו של משיח... עד כי יבא - פירש מורינו ורבינו שלמה לעד, וכן בתרגום, ויש לך להתבונן כי בכאן נכלל גואל ראשון ואחרון... חכלילי - רוצה לומר כחלילי, ובמדרש חיך אומר לי לי. בפרשת יהודה אין אות זי"ן, כי מלכות ישראל אין עיקר נצחונם בכלי זיין ובמנהג הטבע, כי אם לפי הזכות בכח העליון... (שם שם י)
וזאת ליהודה - כבמדרש, ועל דרך הקבלה: מדת המלכות הנותנת לו כח לנצח, וזה שאמר דוד בתהלים כ"ז, בזאת אני בוטח, ולפי שהחזיק במדה זו ושפך דמים רבים לא בנה בית הבחירה, כי אם שלמה שהיה איש השלום והחזיק במדת צדקה. (דברים לג ז)
ועל דעת רז"ל יש כאן דרך אחרת, שהבטיחו שלא תסור לעולם משבטו קצת ממשלה בין בהיותם על אדמתם, בין בהיותם בגולה, וכן הבטיחו שלא תפסק תורה מזרעו... והוא שאמרו ביומא כ"ו, אמר רבא לא משכחת צורבא מרבנן דמורי אלא דאתי משבט לוי או דאתי משבט יששכר... ואימא נמי מיהודה, דכתיב מחוקק, אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא קאמרינן, הרי אף על פי שלא הובטח לזרעו שיסכים אל האמת, מכל מקום הובטח שלא תפסק תורה ממנו, וזו ההבטחה קיימת לעולם. ולפי הנמצא לרז"ל במדרשים יש להם דעת אחרת, והוא שזאת ההבטחה לא תתחיל רק אחרי ביאת הגואל, ויבטיחנו כי אף על פי שתפסק מלכות ממשפחתו בזמן הזה, אחר ביאת המשיח לא תפסק מזרעו לעולם, ויהיה עד כי יבא שילה, כמו בזמן שיבא שילה... (דרוש ז)
גור אריה - מעלתו בישוב הדעת ובחכמה, מטרף - מטירוף הדעת כנ"ל נתעלית ולא השתתפת עמהם. כרע - במחלה ותחת משא עוונות, מי יקימנו - בגלות הארוכה, עד כי יבא שילה - תמשך הגלות עד שיבא הבן הקטן, מלשון ובשליתה היוצאת, וכן היה בלי ספק, שה' השאיר לנו בכל דור מהשבט, וכמו שאמרו במגילה י"א, העמדתי את רבי וחכמי כל הדורות, וכן בספר רבי בנימין בעל המסעות מבגדד, וכן הרבנים שהופקדו במדינות, שהרי רובינו משבט יהודה... (בראשית מט ט)
גור אריה - הוא טורף רק בכח ולא בפועל, מטרף עלית - וגם הוא צדיק, כאריה - הכל מפחדים מגבורתו, ולכן ראוי למלוכה. עד כי יבא שילה - ימלוך עד שיבא חטאו, כמו ויכהו על השל... וכן כיום אין ספק שהנגידים אשר הממלכות והקהילות ממנים הם מזרע דוד. (שם)
ראה עוד יהודה-כללי, שמואל א' ט' א'.
יהודה אתה - הראוי למלכות בנפול ממנה הקודמים לך, כי לא נמצא בך פגם שימאיסך ממלך. יודוך - יקבלוך, כי יודוך לראוי למלוך. ידך בעורף - שינוסו מפניך, ישתחוו - תמלוך על כל בני אביך, עד כי יבא שילה, כי אז לא על בני אביך בלבד. גור אריה - יהודה אף על פי שאינו אריה, שאין לו מלכות, הוא אמנם גור גובר באחיו, ואף על פי כן מטרף - אתה יוסף בני עלית מטרפו... (בראשית מט ח וט)
יודוך אחיך-ותמלוך עליהם, כי אתה כראוי, אכזר לאומות ורחמן לאחיך, ולכן אמרת מה בצע כי נהרג את אחינו. כרע - בזמן חלוקת המלכות, רבץ - בחורבן בית ראשון, שעדיין נשאר בו כח, וכלביא - בזמן חורבן בית שני, שהלביא אין בו כח כל כך, וכן ביהודה שמת ער בכורו, שעוד לא היתה נפילה בעצם, כי אונן יכול לתקן, אבל כשמת גם אונן, שלה יכול לבנות רק בית אחד, מי יקימנו - כמו שיהודה הקים שניהם, כן לעתיד לבא מלך המשיח... (שם שם ח, וראה גם: משיח)
חכלילי עינים - הריו יהיו נוטפים יין כמו ששותה הרבה יין שעיניו נוטפות, וכן הבקעות יטיפו חלב, או קרא החטה חלב, שגם בה מין חלב, או ששדה תבואה נקרא שדה לבן. (גור אריה, שם)
ויש לך לדעת, כי יוסף ויהודה כל אחד ואחד היה מקדש שמו כפי מדתו, כי יוסף ברכתו בסתר, כאשר אמר וידגו לרוב בקרב הארץ, מה דגים בסתר, אף זרעו בסתר, ולכך זכה שאין העין שולטת בזרעו, ולכך היה מקדש שמו בסתר, כי שם היה דבק, ויהודה ברכתו בגלוי, כי ממנו המלכות שהוא בגלוי מפורסם לרבים, וברכתו היה בנגלה, ולכך היה קדוש שמו ברבים, כלפי ברכת כל אחד ואחד היה דביקות כל אחד ואחד בו יתברך. (חידושי אגדות סוטה י א)
יודוך - כשם שהודית על מעשה תמר יודו לך על המלכות ולא יבושו, כי יודו על האמת, שלך יאתה מלוכה... בג' הזכיר מעין שמם, יהודה גד ודן, דן ידין וגו', ושלשתן נמשלו לאריה, לפי ששלשתן נלחמו מלחמות ה'... כי יכריתו האויבים ולא בגבורת איש, כי אם בעזר אלוקי... (בראשית מט ח)
אתה יודוך-נראה שכוונת הפסוק אין הברכה מתחילה לעתיד כשאר הברכות, שהן לזמנים רחוקים כשיכנסו לארץ, אלא אתה בעצמך יודוך, וכשיבא זמן שידך בעורף אויביך, אז ישתחוו לך וימליכוך עליהם, וזה בימי שאול כשעשה דוד הנצחון. (שם)
גור אריה - ...והנה מתכוון למעשה תמר, שרק יהודה מהיותו גור היה יכול להוציא מטרף אדם בלעו, ועלית - על ידי זה שהרויח לדורותיו, כי הרע כרע רבץ עליו, ומי היה יכול להוציא מידו, וזכה על ידי זה שלא יסור שבט מיהודה... (שם שם ט)
ועזר מצריו - ...שעדיין לא האירה מלכות בית דוד, שהיתה צריכה לניצוץ הקדושה שבין האומות, ובא על ידי רות, ולכן אמר ועזר מצריו תהיה, בלשון נקבה. (דברים לג ז)
יודוך - יתנו לך הוד מלוכה, ידך - לתפקיד המלך להלחם, ישתחוו - ויקבלוך כשופט, אריה - הזקן הגבור, אבל רק לענין יראה ולא לטרוף, ומחוקק - הנמוסים וחוקים בעת הגלות... חכלילי עינים - מין כחול הצובע העינים, היין מציין את רתיחת המלחמה, ולבן שינים - והחלב המשקיט הוא מליצה לשלום. (בראשית מט ח והלאה)
ראה עוד יהודה-כללי, דברים לג יג.
יודוך - אתה המוכשר למלוכה, ידך בעורף - גם בלי חרב על ידי עוז טבעי, ישתחוו - וגם אחיך יכנעו לך מרוממותך. גור אריה - מחבר את עוז הנעורים עם ישוב הדעת של הזקנים. מטרף בני עלית - אינו נלחם למען המלחמה והשוד, כרע - גדולתו אינה רק במלחמה, כי אם גם בשכנו, כי יבא שילה - השולים, הסוף, ונכתב בה"א, לומר שדור אחרון זה חלש מאד, וכמעט אין זכר למלכות יהודה. ולו יקהת - זמן בו רוח יהודה קהה, וצריך לבא בו רוח חדש מחיה... (שם שם)
ומחוקק - בסנהדרין ה', בני בניו של הלל שמלמדים תורה ברבים, רוצה לומר מחדש חידושים, וזה אפשר רק על ידי תלמידים, ומאריך שזה היה רק ביהודה. שילה - כשתקן יהושע תקנות, היה עתניאל בן קנז ראש המדברים, יקהת עמים - גם כן ישאלו בעצתו, כבדניאל ובשופטים. (שם שם י)