מעשה שבא מלך הגוים על ירושלים כארבעים אלף גבורי חיל ויצר עליה ימים רבים ויקוצו בני ישראל מפניהם ויהיו בצרה גדולה. והיתה בירושלים נערה מבנות הנביאים, וכראותה כי גדל השבר ועצם הצער ותשם נפשה בכפה ותצא עם שפחתה... ותאמר לשוערים פתחו השערים ואצא אולי יעשה לי הקב"ה אות ופלא ואהרוג את הכופר הזה ויושעו ישראל על ידי... וכראות אותה המלך מצאה חן בעיניו ויאמר לה המלך מי את בתי... ותאמר לו מבנות הנביאים אנכי שמעתי מאבי שתכבוש את העיר ותתפוש אותה, ואבא לבקש על נפשי ונפש בית אבי... ויאמר לה המלך אני אעשה כדבריך ואני רוצה לקחתך לי לאשה. ותאמר לו אדוני המלך הנני כאחת שפחותיך, אבל אודיעך שאנכי נדה ובערב אנכי ראויה לטבילה צוה את עבדיך בערב כשיראו שתי נשים הולכות למעין שלא יפנו בנו ואל ידברו עמנו... ויאסוף כל שריו ועבדיו ויעש להם משתה ויאכל וישת מן היין וישכר וירדם וילכו כולם איש לאהליו ולא נשאר עם המלך זולתי הנערה והשפחה, ותכון הנערה לבה לשמים ותקם ותשלוף את החרב ותכרות בה ראש המלך ותשא ראשו בדדיה ותלכנה שתיהן... ותאמר להם פתחו השער כי הקב"ה עזרני והרגתי את האויב, ולא האמינו לדבריה... (מעשה יהודית)
...כיון ששמע מלך יונים שהרגו ישראל הגמון שלו קבץ כל עמו ובא לפני ירושלים במצור ונפחדו מאד היהודים. והיתה שם אשה אלמנה יהודית שמה ולקחה שפחתה והלכה אצל שערי ירושלים ואמרה הניחו אותי לצאת שמא יעשה המקום נס על ידי, ופתחו לה ויצאה והלכה ... ואמרה אדוני בת גדולים מישראל אנכי ואחי נביאים, ושמעתי שהיו מתנבאים שמחר יפול ירושלים בידך, כיון ששמע שמח שמחה גדולה... והיה המלך מאמין לאותה יהודית ואוהב אותה ואמר לה רצונך שתנשאי, ואמרה לו אדוני המלך איני ראויה אפילו לאחד מעבדיך... ועשה המלך משתה גדול ושתו ונשכרו, ואחר כך הלכו כל אחד לאהליו, והמלך ישב בחיקה והלכה אותה יהודית ונטלה סייף שלו וחתכה ראשו ופשטה סדין עליו והלכה עם ראשו של מלך אצל שערי ירושלים... והלכו למלך והוציאוהו בלא ראש, ונפל עליהם אימה ופחד וברחו כולם ורדפו ישראל אחריהם והרגו מהם כמה וכמה... (מדרש לחנוכה, וראה שם עוד)