יוחנן כהן גדול

תלמוד בבלי:

...והא תנן אל תאמין בעצמך עד יום מותך, שהרי יוחנן כהן גדול שמש בכהונה גדולה שמונים שנה, ולבסוף נעשה צדוקי. אמר אביי הוא ינאי הוא יוחנן, רבא אמר ינאי לחוד ויוחנן לחוד, ינאי רשע מעיקרו, ויוחנן צדיק מעיקרו... (ברכות כט א)

יוחנן כהן גדול העביר הודיית המעשרות, אף הוא בטל את המעוררים ואת הנוקפים, ועד ימיו היה פטיש מכה בירושלים, ובימיו אין אדם צריך לשאול על הדמאי. (מעשר שני פרק ה טו)

...והתניא יוחנן כהן גדול שמע בת קול מבית קדש הקדשים שהוא אומר, נצחו טליא דאזלו לאגחא קרבא לאנטוכייא... (סוטה לג א)

יוחנן כהן גדול העביר הודיית המעשר... מאי טעמא, אמר רבי יוסי ברבי חנינא לפי שאין נותנין אותו כתיקונו, דרחמנא אמר דיהבי ללוים, ואנן קא יהבינן לכהנים... והא תניא אף הוא ביטל את הווידוי וגזר על הדמאי לפי ששלח בכל גבול ישראל וראה שאין מפרישין אלא תרומה גדולה בלבד, ומעשר ראשון ומעשר שני מקצתן מעשרין ומקצתן אין מעשרין... עמד והתקין להם הלוקח פירות מעם הארץ מפריש מהן מעשר ראשון ומעשר שני... תרתי תיקן, ביטל ווידוי דחברים, וגזר על דמאי של עמי הארץ.

ואף הוא ביטל את המעוררים ואת הנוקפים, אמר רחבה בכל יום ויום שהיו עומדים לוים על דוכן ואומרים עורה למה תישן ה', אמר להן וכי יש שינה לפני המקום, והלא כבר נאמר הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל... ואת הנוקפים, אמר רב יהודה אמר שמואל שהיו מסרטין לעגל בין קרניו כדי שיפול דם בעיניו, אתא איהו בטיל משום דמיחזי כי מומא. במתניתא תנא שהיו חובטין אותו במקלות כדרך שעושין לפני עבודת כוכבים, אמר להם עד מתי אתם מאכילין נבילות למזבח... עמד והתקין להם טבעות בקרקע. עד ימיו היה פטיש מכה בירושלים, בחולו של מועד. (שם מז א)

משנה תורה:

בימי יוחנן כהן גדול שהיה אחר שמעון הצדיק שלחו בית דין הגדול ובדקו בכל גבול ישראל, ומצאו שהכל זהירים בתרומה ומפרישין אותה, אבל מעשר ראשון ומעשר שני ומעשר עני היו עמי הארץ מישראל מקילין על עצמן ולא היו מפרישין אותן, לפיכך גזרו שלא יהא נאמן על המעשרות אלא אנשים נאמנים, אבל עמי הארץ פירותיהן ספק, ואין נאמנין לומר מעשרין הן וזהו הנקרא דמאי. (מעשר ט א)

ספר הקבלה:

...ואחריו יוחנן בן שמעון בן חשמונאי והוא הנקרא הורקנוס הראשון, והוא עלה והחריב מקדש הכותים והרג הצדוקין, ובשובו בשלום עשה משתה לחכמים, ובטוב לב זקן אחד מהחכמים אמר לו די לך בכתר מלכות והנח כתר כהונה לזרעו של אהרן, שאמך שבויה היתה... וכשמוע הכהן דבר זה כעס מאד, ויצוה להרג את כל החכמים, והמלך זקן מאד, ולאחר ששימש בכהונה גדולה שמונים שנה נעשה צדוקי...

שם משמואל:

כידוע מה שכתב האריז"ל ביוחנן כהן גדול גדול ששימש בכהונה גדולה שמונים שנה ואחר כך נעשה צדוקי, שזה בא לו מאכילת קדשים בלי כוונה... (חנוכה תר"פ ב)