יום ב

זהר:

...עליו נאמר לאברהם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך, דהיינו מבית מולד שלך, מאלו בתי הלבנה או בתי שבתאי או בתי מאדים, כי בתי מאדים ובתי שבתאי ולבנה עליהם נאמר אין מתחילים בב"ד, (ביום ב' וביום ד'), כי מאדים אדמימות החמה שיורה על גיהנם שנברא ביום ב'... (תצא קיב)

משום שבכל יום ב' ויום ד' הרוח הרעה של אשת הזנונים הולכת מסביב לגן עדן, ויש לבושים הנמשכים אחר אותו הרוח הרע, ותשוקתו של אותו הרוח הרע היא (ללבושים אלו)... (זהר חדש שיר השירים שצה)

מדרש תנחומא הקדום:

ומניין סמכו הדורות שיהיו מתענין בשני ובחמישי, אלא כשעשו ישראל אותו מעשה עלה משה בחמישי וירד בשני, מניין, אמר רבי לוי עלה בחמישי, ומחמישי לחמישי ולחמישי הרי ט"ו, ומערב שבת לערב שבת ולערב שבת הרי ט"ו, הרי ל', ומשבת לשבת ח' הרי ל"ח, ואחד בשבת ושני בשבת הרי מ', לכך התקינו חכמים שיהו מתענין בשני ובחמישי כעלייתו של משה וכירידתו... (בראשית וירא טז)

ספר חסידים:

...וכתיב ויהי היום ויבואו בני האלקים להתייצב וכתיב (איוב א' ו') ויהי היום ויבואו בני האלהים להתייצב, ב' פעמים... אם עליונים כך, כל שכן התחתונים, ולכך סנהדרין ב' ימים ולילה אחת דנין את הנפשות, שני וחמישי דנים למעלה ולמטה... (תיא)

רבינו בחיי:

...ובמדרש, שבו נברא גיהנם והמחלוקת והשינוי, ומכאן שכל מעורר מחלוקת נידון בגיהנם, ולכן הוא יום מזיק, ואמרו שאין מתחילין בו במלאכה, ואסרו לאכול זוגות. (בראשית א ח)

...כי מי שמוסיף על האחד אין הטוב נמצא בו, ולכך נקרא יום שני, הוא מלשון שינוי, וממנו ואילך שנוי הנבראים כולם הרצון... (שולחן של ארבע)

תוספות:

עמדתי בהר - ...ולפי החשבון שיצאו ביום ה' ממצרים, נתנו לוחות ראשונות ביום ה', ושנים ביום ב' ביום הכפורים, ולכך נוהגין לקרא בתורה שני וחמישי, ובהם בית דין יושבין... ובימים אלו מזל צדק שולט בשני בתחילת הלילה, ובחמישי בתחילת היום. (דברים י י)

הרקאנטי:

...ומסוד שבעת ימי בראשית שזכרנו תבין מה טעם יום שני וחמישי יום דין, ומפני מה נהגו להתענות בהן, כי הרמז בהן לספירת הגבורה וההוד, והבן זה. (בראשית דף ח)

מהר"ל:

שיהיו קורין בשני ובחמישי, פרשו תוספות, לכך תקנו ב' וה' משום שהם ימי רצון, כי משה רבינו ע"ה עלה לקבל לוחות אחרונות בב' וירד ביום ה', ומפני שהם ימי רצון נענים בהם, ומגמרא משמע, כי תקנה זאת היה קודם זה, דהא קרא וילכו ג' ימים היה קודם, אבל פירוש זה, כי יום ב' ויום ה' מיוחדים לדין, כי השני מיוחד לדין, והחמישי מיוחד לדין, ודבר זה ידוע לחכמי לב, ומפני כך אמרו במסכת שבת (קכ"ט ב') שאין להקיז בב' וה', שבו בית דין של מעלה ומטה יושבים... וידוע על פי החכמה כי אלו שני ימים מיוחדים, שבהם שולטים שתי מדות שהם דין, וזה ידוע. (חידושי אגדות בבא קמא פב א)

של"ה:

ונראה לי דאילין תרי יומי הם שני וחמישי, כי כבר נתבאר לעיל כי ששת ימים שלמטה שורש שרשם הם ששה מדות שלמעלה, הרי גבורה והוד שהם מדות הדין הם יום ב' וה', וכן כתב הרקאנטי בפרשת בראשית... ומפני זה נהגו להתענות בהן, כי הרמז בהן לספירות הגבורה וההוד... (חלק א מסכת חולין, ועיין שם עוד)

תורה תמימה:

יהי מאורות - ביו"ד קע"ט ס"ב שנהגו שלא להתחיל בב' וד', וכתב הט"ז הטעם שכוכבים הצומחים בהם הם קשים, ויותר נכון להסמיך על הדרשה שלפנינו דכתיב מארת חסר, לשון מארה, ובשני שלא נאמר בו כי טוב, וזהר עקב רע"ג א' כתב, שאין מתחילין בב' ואין מסיימין בד', אמנם אין לחקר בו הרבה, דכתיב תמים תהיה עם ה' אלקיך, ויש סמך שהגמרא לא חששה, שהרי אמרו בכתובות בתולה נשאת ברביעי. (בראשית א יד)