(ראה גם: הסטוריה-מקדש ראשון, יתרו)
וילך משם וימצא את יהונדב בן רכב לקראתו, ויברכהו ויאמר אליו היש את לבבך ישר כאשר לבבי עם לבבך, ויאמר יהונדב יש ויש תנה את ידך, ויתן ידו ויעלהו אליו אל המרכבה... (מלכים ב י טו)
הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת ה' בימי יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה לאמר, הלוך אל בית הרכבים ודברת אותם והבאותם בית ה' אל אחת הלשכות, והשקית אותם יין... ויאמרו לא נשתה יין, כי יונדב בן רכב אבינו צוה עלינו לאמר לא תשתו יין אתם ובניכם עד עולם. ובית לא תבנו וזרע לא תזרעו וכרם לא תטעו ולא יהיה לכם, כי באהלים תשבו כל ימיכם למען תחיו ימים רבים על פני האדמה אשר אתם גרים שם. ונשמע בקול יהונדב בן רכב אבינו לכל אשר צונו. ולבית הרכבים אמר ירמיהו כה אמר ה' צב-אות אלקי ישראל יען אשר שמעתם על מצות יהונדב אביכם ותשמרו את כל מצותיו ותעשו ככל אשר צוה אתכם. לכן כה אמר ה' צב-אות אלקי ישראל לא יכרת איש ליונדב בן רכב עמד לפני כל הימים. (ירמיה לה א והלאה)
וכן אתה מוצא ביונדב שמתחלה היו קוראין אותו יהונדב, וכשבא לאותו מעשה פחתו לו אות אחת ונקרא יונדב, שנאמר בהתחברך לרשע, מכאן אמרו חכמים אל יתחבר אדם לרשע אפילו לקרבו לתורה. (יתרו א)
רבי נתן אומר גדול הברית שנכרתה עם יונדב בן רכב מהברית שנכרתה עם דוד, שהברית שנכרתה עם דוד לא נכרתה אלא על תנאי, שנאמר אם ישמרו בניך בריתי, ואם לאו ופקדתי בשבט פשעם, אבל הברית שנכרתה עם יונדב בן רכב לא נכרתה עמו על תנאי... (שם פרשה ב)
וכפי שחיבב יתרו את התורה, כך חיבבו בניו את התורה, שנאמר הלוך את בית הרכבים ודבר אליהם דברי ה', הואיל ובית זה עתיד ליחרב רואים אותו כאילו הוא חרב עכשיו, ובית לא תבנו וזרע לא תזרעו, ונשמע לקול יונדב בן רכב... על ששמעו למצות יונדב אביהם העמיד מהם המקום סופרים שנאמר ומשפחת סופרים יושבי יעבץ תרעתים, שמעתים סוכתים... שהיו בארץ ישראל והלכו להם אצל יעבץ ללמוד הימנו תורה, שנאמר ויקרא יעבץ לאלקי ישראל, ויבא לו אלקים את אשר שאל, הם חסידים, ממי ילמדו, והוא חסיד, למי ילמד, באו חסידים ללמוד אצל חסיד. ומניין שבניו של יונדב בן רכב הן מבניו של יתרו, שנאמר המה הקינים הבאים מחמת, מה שכר נטלו על כך, ולבית הרכבים אמר ירמיה... (בהעלותך עח)
...המה היוצרים, אלו בני יונדב בן רכב שנצרו שבועת אביהם... (בבא בתרא צא ב)
...אשרי אדם שאינו להוט אחר היין, שכן אתה מוצא בבני יונדב בן רכב, שצוה אותם אביהם אל תשתו יין אתם ובניכם עד עולם, ומה ראה לומר אל תשתו יין אתם ובניכם, אלא ששמע לירמיה שהיה מתנבא על חורבן בית המקדש, התחיל מצוה את בניו מעכשיו אל תשתו יין ובית לא תבנו וזרע לא תזרעו וכרם לא תטעו כי באהלים תשבו כל ימיכם, והיו מתאבלים מעכשיו, ושמרו מצות אביהם. וכיוון שהיה ירמיה מתנבא לישראל לומר להם עשו תשובה ולא היו עושים, אמר לו הקב"ה לירמיה, אתה אומר להם עשו תשובה ואינם עושים, בניו של יונדב בן רכב מצוה קלה צוה אותם אביהם והם משמרים אותה, ואני אומר לישראל שיעשו תשובה ואינם עושים... לך אמור להם, חייכם, בשביל ששמרתם את המצוה הזאת, שאין משפחותיכם פוסקת מלפני לעולם... (שמיני ה)
...כשם שהיה מחבב את התורה, כך בניו חיבבו את התורה מאחריו, שכן המקום אומר לירמיה הלוך אל בית הרכבים והשקית אותם יין (ירמיה ל"ח ב')... אמר להם ירמיהו המקום אמר לי שתשתו יין, אמרו לו אבא צוונו שלא לשתות יין כל ימים שהבית הזה חרב, ועדיין היה שלא חרב, אלא אמר לנו תהו מתאבלין עליו, שסופו ליחרב, ואמר לנו אל תסוכו ואל תספרו ואל תשבו בבתים, ונשמע ונעש ככל אשר צוונו יהונדב אבינו, לכן נקראו שמעתים. תרעתים שלא רצו לגלח, סוכתים שלא רצו לסוף, שמעתים ששמעו לקול אביהם. דבר אחר תרעתים שמעו תרועה מסיני, דבר אחר שהיו מתריעין בבקשתן ונענין... סוכתים שהיו יושבין בסוכות, דבר אחר שהיו מסככין על ישראל ומגינין עליהן...
רבי יוחנן אומר, גדול הברית שכרת הקב"ה לבני יתרו יתר מן הברית שכרת לבני דוד, שהברית שנכרת עם דוד אינו כרות אלא על תנאי... שנאמר, לכן כה אמר ה' צב-אות אלקי ישראל לא יכרת איש ליונדב בן רכב עומד לפני כל הימים (ירמיה ל"ח י"ט), יש אומרין שהשיא מבנותיו לכהנים גדולים, ונתן לו המקום ברית שלא יפסקו ממנו כהנים גדולים לעולם... אלא שלא יפסקו ממנו יושבי סנהדרין לעולם... (יתרו יח כז, וראה שם עוד)
והיה הטוב ההוא - ...כשהיו ישראל מחלקין את הארץ היה דושנה של יריחו ת"ק אמה על ת"ק אמה, והנחוהו מלחלוק, אמרו, מי שיבנה בית המקדש בחלקו הוא יטלנו, ובין כך נתנוהו לבני יתרו ויונדב בן רכב, שנאמר ובני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים וכו'. (במדבר י לב)
...ובשביל פקוח נפש מותרין שלשתן לראות, שהרי יונדב בן רכב נכנס בבית עבודה זרה כדי שלא יהרג שום צדיק... (קעח)
ושים בסלע קנך - בני יונדב בן רכב, שגרו באהלים... (במדבר כד כא)
ודברת אותם - ומתוך הדבור ימשך אותם מבלי שיבינו אל הנסיון... ונשמע ונעש - אביהם ציום לשבת באוהל למען יחיו, כי כובשי ארצות לא יכבשו יושבי אוהלים, ועתה שנבוכדנצר בא להחריב, וישיבתם באהלים היא במקום סכנה, נכלל בציווי אביהם שישבו בבית בירושלים. (ירמיה לה ב וי)