יונה   עוף

(ראה גם: עוף, צפור, קרבן-עוף)

 

וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה. ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התיבה כי מים על פני כל הארץ, וישלח ידו ויקחה, ויבא אותה אליו אל התבה... ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה... (בראשית ח ח)

יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעיני את קולך, כי קולך ערב ומראך נאוה. (שיר השירים ב יד)

זהר:

ועוד עיניך יונים פירושו, כי אין בכל העופות נאמנים לבעליהם כמו יונה, עיניך יונים היינו עינים בולטות לחוץ המסתכלות בדרך ישר לבעלה, כנפי יונה אלו הן כנפי העין, שבהן פורחת היונה לבעלה, והן נקראות יונים... (זהר חדש יתרו לו)

...אבל יונה (היא מלכות) שממשלתה בששת ימי בראשית, והיא בגלות אין לה מנוח לכף רגלה, משום שבניה של לילית שהם זוהמת הנחש נאמר עליהם והמים גברו מאד מאד על הארץ... (שם מד)

רבי יוסי ברבי יהודה קם יום אחד בבוקר, ראה כל אלו העופות שהיו מתעופפות, ויונה אחת הלכה אחריהם, קם על רגליו ואמר, יונה יונה, הנאמנת מימי המבול, הצורה של העם הקדוש, לך יפה לך נאה, לכי ועשי לי שליחות אחת לבן יוחאי במקום שהוא שם. היונה סבבה וקמה לפניו, כתב מכתב אחד, ואמר מה שאמר, והיונה קמה ולקחה בפיה והלכה לרבי שמעון ושמה המכתב בכנפיה... (תבא ד)

כתב מכתב לעת ערב ושם אותו בפה היונה, והלכה אל רבי יוסי, שהיה עוד במקומו ועיניו מחכות, כיון שראה אותה אמר, יונה כמה את נאמנת, יותר מכל עוף השמים, קרא עליה, ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה. (שם כג)

תלמוד בבלי:

כי אתא רבין אמר, אילן אחד היה לו לינאי המלך בהר המלך, שהיו מורידים ממנו ארבעים סאה גוזלות משלש בריכות בחדש... (ברכות מד א)

רבה בר בר חנה הוה קאזל בשיירתא, אכלו ואשתלי ולא בריך, אמר היכי אעביד, אי אמינא להו אנשאי לברך, אמרי לי בריך כל היכא דמברכת לרחמנא מברכת, מוטב אמינא להו אנשאי יונה דדהבא, קאזיל ובריך ואשכח יונה דדהבא, ומאי שנא יונה, דמתילי כנסת ישראל ליונה, דכתיב כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקרק חרוץ, מה יונה אינה ניצולת אלא בכנפיה, אף ישראל אינן ניצולין אלא במצוות. (שם נג ב)

...ואמאי קרו ליה אלישע בעל כנפים, שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה גזירה על ישראל, שכל המניח תפילין יקרו את מוחו, והיה אלישע מניח תפילין ויצא לשוק, וראהו קסדור אחד, רץ מלפניו ורץ אחריו, כיון שהגיע אצלו, נטלן מראשו ואחזן בידו, אמר ליה מה בידך, אמר לו כנפי יונה, פשט את ידו ונמצאו בה כנפי יונה... (שבת מט א)

...ואין נותנין מים לפני דבורים ולפני יונים שבשובך, אבל נותנין לפני אווזין ותרנגולין ולפני יוני הרדיסיות... (שם קנה ב)

ואמר רבי ירמיה בן אלעזר מאי דכתיב והנה עלה זית טרף בפיה, אמרה יונה לפני הקב"ה, רבונו של עולם, יהיו מזונותי מרורין כזית ומסורין בידך, ואל יהיו מתוקין כדבש ותלוין ביד בשר ודם... (עירובין יח ב)

אמר רבי יוחנן, אילמלא לא ניתנה תורה היינו למידין צניעות מחתול וגזל מנמלה ועריות מיונה... (שם ק ב)

אמר ליה אביי, והא אווזין ותרגנגולין שאומרים הבא מצודה ונצודנו, ותניא הצד אווזין ותרנגולין ויוני הרדיסאות פטור, אמר רבה בר רב הונא אמר שמואל הללו באין לכלובן לערב, והללו אין באין לכלובן לערב, והרי יוני שובך ויוני עליה וצפרים שקיננו בטפיחין בבירות חייב, אלא אמר רבה בר רב הונא אמר שמואל הללו באין לכלובן לערב ומזונותן עליך... (ביצה כד א)

...שנאמר ורוח אלקים מרחפת על פני המים, כיונה שמרחפת על בניה ואינה נוגעת... (חגיגה טו א)

אין פורסין נישבין ליונים אלא אם כן היה רחוק מן הישוב ל' ריס... ומי אזלי כולי האי, והתנן מרחיקין את השובך מן העיר חמשים אמה, אמר אביי מישט שייטי טובא, כרסייהו בחמשים אמה מלייא... (בבא קמא עט ב ופג א)

אמר רבי אבהו, לעולם יהא אדם מן הנרדפין ולא מן הרודפין, שאין לך נרדף בעופות יותר מתורים ובני יונה, והכשירן הכתוב לגבי מזבח. (שם צג א)

מרחיקין את השובך מן העיר חמשים אמה, ולא יעשה אדם שובך בתוך שלו, אלא אם כן יש לו חמשים אמה לכל רוח, רבי יהודה אומר בית ארבעת כורין מלא שגר היונה, ואם לקחו אפילו בית רובע הרי הוא בחזקתו... (בבא בתרא כג א, וראה שם עוד)

מאי מפריחי יונים, הכא תרגומה אי תקדמיה יונך ליון, רבי חמא בר אושעיא אמר ארא (מלומד להביא יונים ממקומן לבית בעלים על כרחן)... (סנהדרין כה א)

וישלח את היונה מאתו לראות הקלו מהמים, אמר רבי ירמיה, מכאן שדירתן של עופות טהורין עם הצדיקים. והנה עלה זית טרף בפיה, אמר רבי אלעזר אמרה יונה, רבונו של עולם, יהיו מזונותי מרורים כזית ומסורים בידך, ואל יהיו מתוקים כדבש ומסורים ביד בשר ודם... (שם קח ב)

...הלך רבי שמעון בן אלעזר וספר דברים לפני רבי מאיר וגזר עליהן (על הכותים), מאי טעמא, אמר רב נחמן בר יצחק דמות יונה מצאו להן בראש הר גריזים, שהיו עובדין אותה... (חולין ו א)

אמר רחבא אמר רבי יהודה תסיל פסול משום תורין וכשר משום בני יונה, דאציפי ותורין של רחבה כשרין משום תורין ופסולין משום בני יונה. מתיב רב דניאל בר רב קטינא כל העופות פוסלין מי חטאת חוץ מן היונה מפני שמוצצת, ואם איתא ליתני חוץ מיונה ותסיל, אמר רבי זירא זה מוצץ ומקיא, וזה מוצץ ואינו מקיא... (שם סב א, וראה שם עוד)

...רבי חייא ורבי שמעון חד תני הדרסיאות, וחד תני הרדסיאות, מאן דתני הרדסיאות, על שם הורדוס, ומאן דתני הדרסיאות, על שם מקומן. אמר רב כהנא לדידי חזיין וקיימן שיתסר דרי ספתי מילא, והוה קרא קירי קירי, הוה חד מינייהו דלא הוה קרי קירי קירי, אמרה לה חברתה סימא אמרי קירי קירי, אמרה סומא אמרי קירי בירי (אותו שאת קוראה אדון עבד הוא), אתיוה ושחטוה. (שם קלט ב)

...תורין קודמין לבני יונה בכל מקום, יכול מפני שהן מובחרים מהן, תלמוד לומר ובני יונה או תור לחטאת, מלמד ששניהם שקולים... (שם כח א)

רבי שמעון אומר תורין שלא הגיע זמנן מועלין בהן, בני יונה שעבר זמנן לא נהנין ולא מועלין בהן... (מעילה יב א, וראה שם עוד)

תלמוד ירושלמי:

אין פורסין נשבין ליונים אלא אם כן היה רחוק מן הישוב שלשים ריס... ולהלן את אמר חמשים אמה, אמר רבי יוסי בי רבי בון לריעות מריעה חמשים אמה, לפרוח פורחת אפילו ארבעת מילין. (בבא קמא לג ב)

מדרש רבה:

...אמר רבי אבהו, אילו מגן עדן הביאה אותו לא היתה מביאה דבר מעולה, או קנמון או פלסמן, אלא רמז רמזה לו, אמרה לו לנח, מוטב מר מזה, ולא מתוק מתחת ידיך. (בראשית לג ט)

הדא הוא דכתיב ואומר מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכונה, למה כיונה, רבי עזריה בשם רבי יודן אמר, לפי שכל העופות בשעה שהם יגעים הן נחין על גבי סלע או על גבי אילן, אבל היונה הזו, בשעה שהיא פורחת ויגיעה רופצת באחד מאגפיה ופורחת באחד מאגפיה... (שם לט י)

עיניך יונים, כיונים, דוגמא דידך דמיא להדא יונה, מה יונה זו הביאה אורה לעולם בימי נח, הדא הוא דכתיב (בראשית ח') ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה... (שיר השירים א סה)

מדרש תנחומא:

...הנך יפה, במה, בעיניך. יונים, אלו סנהדרין שנמשלו כיונה, עיניך יונים, מה העינים הללו כל הגוף מהלך אחר העינים, אף ישראל כלם מהלכין אחר סנהדרין, על כל מה שאומר להם על הטמא טמא ועל הטהור טהור. דבר אחר, מה היונה הזו כל אחת ואחת מכרת חלונה ושובכה, כך ישראל כל אחד ואחד מן התלמידים מכיר את מקומו. דבר אחר עיניך יונים, מה היונה הזו משהיא מכרת את בן זוגה אינה זזה ממנו, כך ישראל משהכירו להקב"ה שוב אינם זזים ואינם מניחין אותו. דבר אחר, מה יונה זו כל העופות כשהן נשחטין הן מפרכסין, אבל היונה הזו פושטת צוארה, כך אין אומה בעולם נהרגת על קדושת שמו ומוסרת עצמה להריגה אלא ישראל, שנאמר כי עליך הורגנו כל היום (תהלים מ"ד), אמר רבי יצחק אמר להם הקב"ה דוגמא שלך דומה ליונה, מי שמבקש ליקח חטים מחברו הוא אומר לו הראיני דוגמתן, אף אתה דוגמא שלך דומה ליונה, כיצד, כשהיה נח בתבה כתיב שם וישלח את העורב וגו', ואחר כך וישלח את היונה ותבא אליו היונה וגו', אמר הקב"ה מה היונה הביאה אורה לעולם, אף אתם שנמשלתם כיונה הביאו שמן זית והדליקו לפני את הנר, דכתיב ואתה תצוה וגו' ויקחו אליך שמן. (תצוה ה)

ילקוט שמעוני:

עיניך יונים, מה היונה הזו אין אחת מהן נכנסת לשובכה של חברתה, כך שלשה שורות של תלמידי חכמים כל אחד מכיר את מקומו. דבר אחר, מה יונה תמה אף ישראל תמימים להקב"ה בסיני, שלא אמרו דיינו עשר מצוות או עשרים או שלשים, אלא כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע, דבר אחר מה היונה מטהרת את בעליה, כך ישראל טהורים להקב"ה, ומה יונה כל מה שמסגלת לבעלה, אף ישראל כל מה שמסגלין להקב"ה, ומה היונה אפילו אדם נוטל את גוזליה מתחתיה אינה מנחת שובכה, אף ישראל אף על פי שחרב הבית עולים לשם, ומה היונה גוררת אחרים עמה, כך ישראל נגררין אחריהם הגרים, ומה היונה עושה גוזלים בכל חודש, כך ישראל והיה מדי חדש בחדשו... (שיר השירים פרק א, תתקפה)

תרגום יונתן:

חרון היונה - חרב סנאה דהיא כחמר מרויא. (ירמיה כה לח)

רש"י:

היונה - משתכרת ביין, כבתרגום יונתן, או לשון אונאה. (שם)

כיוני הגאיות - שדרכן להקבץ בגאיות והומות שם... (יחזקאל ז טו)

נפש תורך - תור שלך, משמת הזכר בן זוגה אינה מזדווגת לאחר, ואף ישראל לא החליפוך באחר. (תהלים עד יט)

רמב"ן:

...וממנה יצא ניצוץ נפש הבהמה, והנה היא נפש גמורה בצד מן הפנים, ולכך יש בה דעת לברח מן הנזק וללכת אחרי הנאות לה, והכיר ברגילים ואהבה להם... וכן ליונים דעת והיכר. (ויקרא יז יא)

רד"ק:

וכיונים - הממהרות לשוב עם האוכל אל גוזליהן. (ישעיה ס ח)

ואברותיה - יש בכנפי היונה שמנוצצת כזהב, ויש זהב ירוק. (תהלים סח יד)

משנה תורה:

דברים הרבה אסרו חכמים משום גזל, והעובר עליהן הרי זה גזלן מדבריהם, כגון מפריחי יונים, לא יפריח אדם בתוך היישוב שהרי לוקח ממון אחרים שלא כדין, מפני שמשלח זכר ויביא נקבה משובך אחר, או נקבה ותביא זכר... וכן אסרו חכמים לצוד יונים בתוך היישוב מפני שהן של אחרים, ואין פורשין נישבין ליונים אלא אם כן הרחיק מן הישוב ארבעה מילין, ואם היה ישוב כרמים אפילו מאה מיל לא יפרוש, שהיונים של בעלי כרמים הם, וכן לא יפרוש בתוך השובכין אף על פי שהן שלו... ואף על פי שהרחיק מן היישוב מאה מיל, מפני שהיונים באות ליישוב השובכין.

מרחיקין את השובך מן העיר חמשים אמה, ולא יעשה אדם שובך בתוך שדהו, אלא אם כן יש לו חמשים אמה לכל רוח, כדי שלא ימשכו הגוזלות ויפסידו בשדות ויאכלו משל אחרים, ואם לקחו מאחר אפילו היה בינו ובין תחילת שדה חבירו בית רובע בלבד, הרי הוא בחזקתו, ואין מחייבין אותו להרחיק. (גזלה ו ז והלאה)

רבינו בחיי:

מן התורים - הדבקים בבן זוגם כישראל בה', והקטנים מהם אינם בני זווג, ומהיונים פסל הגדולים שהם קנאים יותר מדי, ועל ידי זה בא לידי פירוד... ועל דרך הקבלה יסוד התורים מהמים, ולכך הוכשרו, כי החסד צורך גדול לעולם, והיונים יסוד האש, שהמעט ממנו מספיק. (ויקרא א יד)

בעל הטורים:

ובן יונה או תור - בכל מקום מקדים תורים לבני יונה חוץ מכאן, לפי שאינו מביא אלא אחד, ואם ימצא יונה לא תקח תור, לפי שבן זוגו מתאבל עליו, ואינו מזדווג לאחר. (שם יב ו)

מאירי:

יונת אלם - נראה שהוא כלי נגון, שקולותיו מתאחדים כמו היונים בעת התיראם מאדם והומות לשוב אל ארובותיהם, או קרא עצמו יונה פותה, ששינה טעמו לפני מלך גת. (תהלים נו א)

מלבי"ם:

והנה עלה זית - כבר בארו חוקרי הטבע, כי יונת הבית לא תכנע היטב כמו האווז והשכוי, כי עוד נשאר אצלה אהבת החופש, ובקיץ יבקשו אכלם בשדות, רק בחורף שהשלג יכסה ארץ ישאו עיניהם אל יד אדוניהם, ובזה בחן היטב אם תביא איזה דבר מן החוץ, כי כן דרכה וטבעה... (בראשית ח יא)

התורים - שתי משפחות מהיונים, התורים נודדים בחורף ואינם נוחים להכנע, ומקפיד שיביא מהם גדולים דוקא, ומיונים קטנים. (ויקרא א יד)