ויברך את יוסף ויאמר, האלקים אשר התהלכו אבותי לפניו אברהם ויצחק, האלקים הרועה אותי מעודי עד היום הזה. המלאך הגואל אותי מכל רע, יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק, וידגו לרוב בקרב הארץ. (בראשית מח טו)
בן פורת יוסף בן פורת עלי עין בנות צעדה עלי שור. וימררהו ורובו וישטמוהו בעלי חצים. ותשב באיתן קשתו ויפוזו זרועי ידיו, מידי אביר יעקב משם רועה אבן ישראל. מא-ל אביך ויעזרך ואת ש-די ויברכך, ברכות שמים מעל ברכות תהום רובצת תחת ברכות שדים ורחם. ברכות אביך גברו על ברכות הורי עד תאות גבעות עולם, תהיין לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו. (שם מט כב)
וליוסף אמר מבורכת ה' ארצו, ממגד שמים מטל ומתהום רובצת תחת. וממגד תבואות שמש, וממגד גרש ירחים. ומראש הררי קדם וממגד גבעות עולם. וממגד ארץ ומלואה ורצון שוכני סנה, תבואתה לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו. בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו, בהם עמים ינגח יחדיו אפסי ארץ, והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה. (דברים לג יג)
ועל כן המלאך הגואל וכו' יברך את הנערים, מהו הטעם שראויים להתברך, משום ששמר יוסף אות ברית קודש, ועל זה אמר יוסף בני הם אשר נתן לי אלקים בזה, דהיינו מתוך שהראה לו סוד הברית ששמר אותו, ומשום ששמר אותו ראוים בניו להתברך, והוא ראוי לרוב ברכות, משום זה לכולם נתן יעקב ברכה אחת, וליוסף נתן ברכות רבות, זה משמע משכתוב ברכות אביך גברו וגו' תהיין לראש יוסף. (ויחי תה)
ברכות אביך גברו, ודאי, כי יעקב ירש שבח כולם יותר מן האבות, כי הוא היה שלם בכל, והכל נתן ליוסף, מהו הטעם, משום שכך ראוי להיות, כי הצדיק לוקח הכל ויורש הכל יחד, וכל הברכות שורות בו... (שם תשפג, ועיין שם עוד)
מה כתוב למעלה ויברך את יוסף ויאמר, ולא מצאנו לו כאן ברכות, כי אחר כך ברך אותו, שכתוב בן פורת יוסף, אלא כיון שברך לאלו הנערים ברך את יוסף, כי אין הם יכולים להתברך, אלא מתוך יוסף... (בלק נו, ועיין שם עוד)
וליוסף אמר, מלמד שארצו של יוסף מבורכת מכל ארצות, ממגד שהוא טל מצויה לה בכל שעה, ומתהום רובצת תחת, מלמד שהיתה מרבצת במעינות, וממגד תבואות שמש, מגיד שהיא פתוחה לחמה, וכך היא פתוחה ללבנה, שנאמר וממגד גרש ירחים... וממגד ארץ ומלואה מלמד שארצו של יוסף מלאה ואין חסרה כל ברכה. רבי שמעון בן יוחאי אומר, מעמיד אדם ספינתו בחלקו של יוסף, אין צריך חוץ ממנה כלום... תבואתה לראש יוסף, הוא בא בראש למצרים, והוא יבא בראש לעתיד לבא. ולקדקד נזיר אחיו, אילו שריחקוהו אחיו ועשאוהו בכור... (ברכה שנג)
ברכות אביך על מלמדני ועל מעבדני. עד תאות גבעות עולם, מה שנתאוו גבעות עולם, תהיין לראש יוסף, הכא את אמר תהיין ולהלן את אמר תבואתה, רבי אבא בר כהנא אמר תבואתה תאכל בעולם הזה, והקרן קיימת לך לעולם הבא, ולקדקד נזיר אחיו, שרחקו אותו אחיו ועשו אותו נזיר. אמר רבי יצחק מגדלאה את היא כלילהון דאחיך. (בראשית צח כה)
בן פורת - ברי דרביתא יוסף ברי דרביתא ותקיף ותתחמי לך למתקף. מדמי אנא יוסף ברי לגופנא שתילא על מבועין דמיין דשלחת שורשיה לתחומיא ופטית שיני כל כיפיא שלחת למרומיא, וכבישת כל אילניא, אן כבשת יוסף ברי בחוכמתך ית כל חרשיהן דמצראי וית כל חכימיהון... דין הוא גברא חסידא יוסף דלא הלך בתר חיזו עינוי ולא בתר הירהור לביה... בגין כדון יקום מנך תרין שבטיא מנשה ואפרים ויקבלון חולק ואחסנא עם אחיהן בפילוג ארעא. וממרירו ליה ונצו ליה כל חרשי מצראי, ואוף אכלו קורצוי קדם פרעה, סברין למחתא יתיה מן יקריה, אמרין עלוי לישן תליתאי דקשי הי כגידין... ואשרי תוקפא רוחצניה בשני ידוי ודרעוי ובעא רחמין מן תקיפא דאבוי יעקב דמתחות אדרע גבורתיה מדברין ואתיין שבטיא דישראל. ממימר א-להא דאבוך יהא סיועך ומן דמתקרי ש-די יברכינך ברכן דנחתן מן טלא דשמיא מלעילא... בירכן חדיין דינקת מנהון ומעיא דירבעת בהון. ברכתא דאבוך יתוספן על ברכתא דבריכן יתי אבהתוי אברהם ויצחק דחמידו להין רברבני עלמא... יתכנשן כל אלין ברכתא ויתעבדן כליל דרבו לריש יוסף ולקדקדיה דגברא דהוה רב ושליט במצרים וזהיר ביקרא דאחוי. (בראשית מט כב והלאה)
וממגד - ומטוב מגדין ועללין דמבשלא ארעיה מן יבול שמשא ומן טוב בוכרי פירי אילניא דמבכרא ארעיה בכל ריש ירח וירח. ומטוב רישי טוורא בכירתא דאורתו ליה ברכתא אבהתא דמן שרויא, דמתילין לטווריא ומן טוב רמתא דלא מפסקן עלליא דאחסינו ליה ברכתא אמהתא דמן עלמא דמתילין לגלימתא... יתכנשן כולהון ברכתא אילין ויתעבדון כליל דרבו לרישיה דיוסף ולקדקדיה דהוה רב ושליט במצרים, והוה זהיר באיקרא דאחוי. בכורתא הות חמיא לראובן ואיתנטילת מיניה ואתיהיבת ליוסף מן שירויא מן דין דהדרת אקרא, ושבח תורא דידיה דהיכמא דלית אפשר לבר נש למפלוח בבוכרא דתוריה, היכדין לית אפשר לבנוי דיוסף למשתעבדא ביני מלכוותא, והיכמא דרימנא מנגח בקרנוי ית חיות ברא, היכדין יהוון בנוי דיוסף שלטין בעממיא כחדא בכל סיפי ארעא... (דברים לג יד והלאה)
בן פורת - ברי דיסגי יוסף ברי דיתברך כגפן דנצב על עינה דמיא, תרין שבטין יפקון מבנוהי יקבלון חולקא ואחסנתא. ואתמרדו יתיה ונקמוהי ואעיקו ליה גברין בעלי פלגותא. ותבת בהון נביאותה על דקים אורייתא בסתרא ושוי בתוקפא רוחצנה, בכן יתרמא דהב על דרעוהי ואחסין מלכותא, ותקיף דא הות לה מן קדם א-ל תקיפא דיעקב, די במימרה זן אבהן ובנין זרעא דישראל. מימר אלקא דאבוך יהי בסעדך... ברכן דנחתן מטלא שמיא לעילא, ברכן דנגדן ממעמקי ארעא מלרע, ברכתא דאבוך ודאמך... (בראשית מט כב והלאה)
בן פורת עלי עין - חנו נטוי על העין הרואה אותו... ועוד דרשוהו לענין שלא ישלוט בזרעו עין הרע, ואף כשברך מנשה ואפרים ברכם בדגים, שאין עין הרע שולטת בהם. (שם שם כב)
ויפוזו זרועי ידיו - זו היא נתינת טבעת על ידו, היתה לו מידי הקב"ה שהוא אביר יעקב, ומשם עלה להיות רועה אבן ישראל, עקרן של ישראל. (שם שם כד)
ואת ש-די - ועם הקב"ה היה לבך כשלא שמעת לדברי אדונתך, והוא יברכך, ברכת שדים - דאבא ואמא, כלומר יתברכו המולידים והיולדות שיהיו הזכרים מזריעין טיפה הראויה להריון, והנקבות לא ישכלו את רחם שלהן להפיל... ברכת אביך גברו - הברכות שברכני הקב"ה גברו והלכו על הברכות שברך את הורי, שנתן לי ברכה פרוצה בלי מצרים, מגעת עד ד' קצוות העולם... (שם שם כה וכו)
מבורכת ה' ארצו - שלא היתה בנחלת השבטים ארץ מלאה כל טוב כארצו של יוסף, ומתהום - שהתהום עולה ומלחלח אותה מלמטה. תבואות שמש - שהיתה ארצו פתוחה לחמה וממתקת הפירות. גרש ירחים - יש פירות שהלבנה מבשלתן, דבר אחר שהארץ מגרשת ומוציאה מחדש לחדש. ומראש הררי קדם - מבורכת מראשית בשול הפירות שהרריה מקדימין לבכר בישול פירותיהן. גבעות עולם - עושות פירות לעולם, ואינן פוסקות מעוצר גשמים. (דברים לג יג-טו)
מא-ל אביך - הכח הזה בא מהא-ל , ולהגאון אשאל מהא-ל ויעזרך. ברכת תהום - שירדו גשמים וירבו מעינות ונחלים. ברכת שדים - שירבו בניו... (בראשית מט כה)
בן פורת - לשון שבח וברכה, או כבאונקלוס פוריה, או כבעלי הדקדוק מלשון פארותיו, רוצה לומר יוסף נטע שבו פארות רבות, ולדעתי שיוסף הפארות באילן. בנות - הבדים שיצאו מהפארות וזה רמז לב' שבטים היוצאים ממנו... (שם שם כב)
מא-ל אביך - האלקים הרועה אותי, ודעת הברכה, כי מידי אביר יעקב מחסד שרועה אבן ישראל יבא עזרו, ועם שד-י תהיה ברכתו, הנה מבורך בשמים ובארץ, וזה שאמר גברו על ברכות הורי, כי הבנין שלם. (שם שם כה, ועיין שם עוד)
בן פורת - בן שענפים שלו גדלים, בנות - הענפים היוצאים מן האילן גבוהים, עלי שור - למעלה מן החומה שיוסף פרה ורבה מאפרים ומנשה. ותשב באיתן - התאפק בכח כדורך הקשת, ולא שילם לצריו. ויפוזו - אף על פי שהיה מלך וזהב על ידיו לא נתגאה, ומדה זו באה לו מידי אביר יעקב. (שם שם כב)
מבורכת ה' - גבי אדם נאמר כי שמעת לקול אשתך ארורה האדמה, וליוסף שלא שמע לאשה אמר מבורכת ארצו. (דברים לג יג)
עיין בראשית מט כב והלאה.
מבורכת ה' ארצו - אמר במה אברכך, אחר שיעקב ברכך בכל, ושלמות ארצו במים עליונים ותחתונים וממצבה ביחס לגרמים השמימיים אליו ומטבע הארץ עצמה ובסחורותיה ועבודותיה, ולכן ברכו ברצון שוכני - ברכה עליונה של ה' שוכן בסנה תבואתה לראשו, ולהמורה הוא על התמדת השכינה. בכור שורו - יוסף שהיה רב כוח נושא עול ומכלכל הכל כשור, ומשה הוסיף קרני ראם לנגח עמים, או הוסיף לו הרצון המתמיד, בכור שורו - כבוד וממשלה, קרני ראם - ונצחון, או מברך בזה מלכות י' השבטים, שהיתה ברצון וגזרת שוכני סנה. ולרלב"ג מדבר בעד אפסי ארץ על משיח בן יוסף. (דברים לג יג והלאה)
ויברך את יוסף - ולא הוצרך בזה לראיה ולא לחבוק ולא לנשיקה, ולא הזכיר מה היתה הברכה. (בראשית מח טו)
מא-ל אביך - שאמר לי שהנחמה תהיה לזרעי אחרי השפלות, כאמרו והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת. ויעזרך - שלא תיפול עוד. ש-די שאמר לי פרה ורבה, ויברכך - בלתי אמצעי, כברכת מנשה ואפרים שעל ידי המלאך הגואל, וברכות יצחק ומשה שעל ידי אדם. שמים - מספר ימיך אמלא, ברכת תהום - במזונות ובממון, שדים - בבנים. (שם מט כה)
ברכות אביך - ויברכך גם ברכות אביך ופרצת שהוא נחלה בלי מצרים, וכן ונברכו בך, כאמרו ואתם כהני ה' תקראו, עד תאות - עד גבול שני צדי חלק הגלגל של מהלך השמש היוצא ממרכז המגבילים את היבשה שהם שני קצות עולם הזמניים והנפסדים... וזה שנאמר ופרצת ונברכו וגו', ברכם באושר נצחי שבה יתברך כל המין האנושי, נזיר אחיו - מועטר בנזר שליט בין אחיו, העידו מעשיו שראוי לכך, וזרעו קרוב במעלה לשבט המלכות, וממנו השופט הראשון והמלך הראשון אחר שנחלקה המלכות. (שם כו)
מבורכת - בטבע, ממגד שמים - הנני מתפלל שתתברך גם מצד מגדנות המתבשלות בכחות שמים מטל בלי מטר. (דברים לג יג)
שוכני סנה - בו הורה על עמו אנכי בצרה, תבאתה - מלבד ברכותיו עם הצבור תבא לראשו מאלקי מרום בלי אמצעי. נזיר אחיו - בעל נזר וכתר מלכות והתנהג עם אחיו בחסידות. (שם שם טז)
משם רועה אבן - משיח בן יוסף שיפיל את עמלק. ואת ש-די - יהיה עמך השם הבלתי פגום הרשום על האדם, שי"ן בפנים, דל"ת בזרוע, ויו"ד בראש הגויה, ויברכך - בחיי, ברכות שמים - ובמזוני, ברכות שדים - ובבנים, תהיינה לראש יוסף - יהושע, נזיר אחיו - משיח בן יוסף שמצטער וסובל יסוריהם ועולה לגדולה. (בראשית מט כה)
ויברך את יוסף - אין נראה כרמב"ן, כי אם ברכו שיהיה תמיד מבורך, או שמסר לו מפתח הברכות. (שם מח טו)
בן פורת - מצד עצמו, ומצד שלא זנה אחר עין, ולכן לא תשלוט בו עין הרע. (שם מט כב)
מבורכת - אולי ברכה מפני שאמרו ליהושע שצר להם המקום ברכה שתתרחב, כי יוסף זן כל ישראל וכאילו ילדם, וברכם מדה כנגד מדה. (דברים לג יג)
ראה יוסף-כללי, דברים לג יג.
גברו על ברכת הורי - שברכת יצחק היתה רק בדגן ותירוש עיקר חיות האדם, עד תאות - שהאדמה תגדלם על צד היותר טוב, כבימי שמעון בן שטח, כפי שהאדמה מתאוה לעשות... (בראשית מט כו)
מבורכת ה' - ניכר שהיא ברכת ה', ולא ברכת אלקים, שהיא בטבע, כי אין כמוה. ממגד שמים - כל מה שגדל בארצו מוטעם מגשמי ארץ ישראל המתוקים, ומתהום - שבחלק יוסף רבים עינות. וממגד - מבאר שיש בה כל מיני גידולים, מה שאינו כן במדינה אחרת. גרש ירחים - ירקות שמתחלפים בכל חודש ונאכלים מהגינה. (דברים לג יג ויד)
ארץ ומלאה - כל הגדל בכל הארץ נמצא אצלו בהר המלך, ורצון שוכני סנה - ויש מינים שנאכלים רק למי שמרזה גופו להיות פרוש מתאוות העולם וגם אלו בו, בכור שורו - שהוא משפיע גדול לתבואה, ויוסף מצוין בהשפעת גמילות חסדים וכל טוב, הדר לו - וחסד שלו מתקבל והדר לו, שאינו עושה כדי להתפאר. וקרני ראם - ובכל זאת יכול לעשות גבורות במלחמה. (שם טז ויז)
ויברך את יוסף... וזה היה עיקר הברכה ליוסף, שתהיה התקשרות כל הפרנסה בשורש העליון, וחז"ל רמזו מרבה נכסים מרבה דאגה, שזה עיקר העצבון מה שעוסקין ביותר בפעולות גשמיות, אבל האי דסמיך גאולה לתפלה אמרו עליו דלא פסיק חוכא מפומיה כל יומא, שזה עיקר השמחה כשמקבלים השפע בלי צמצומים ולבושים גשמיים. (בראשית ויחי תרמ"ט)
...וכאשר נסתכל בברכות יעקב ליוסף נמצא בו שני הענינים, ותשב באיתן קשתו וגו', הוא ענין שמירה שלא יבואו זרים בגבולו, והוא לשון ישיבת הקשת במקומו להגן, והוא בשכר הנסיון, ואחר כך הוסיף לברכהו עד תאות גבעות עולם, ברכה פרוצה בלי מצרים, והיא התרחבות והתפשטות גבול הקדושה... (בראשית מקץ תרע"ד)
...והנה השבטים ידעו שפיר מעלת יוסף שמשלו נתנו לו וזכה למלוכה בשביל צדקתו, והיתה המלוכה שלו כעין מלך, והזיו והפחד שהבהיקו ממנו כמו שהועילו שכל העולם לא יכלו לפגמו, הועילו גם כן שהחלק הרע שבו בעצמו לא יקבל חלק מהברכה, על כן היה יעקב יכול לברכו... (שם ויחי תרע"ג)