(ראה גם: יוסף-ומצרים, פרעה)
ויאמר פרעה אל יוסף, חלום חלמתי ופותר אין אותו, ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתר אותו. ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי, אלקים יענה את שלום פרעה... (בראשית מא טו)
ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא, את אשר האלקים עושה הגיד לפרעה... הנה שבע שנים באות, שבע גדול בכל ארץ מצרים... ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים, יעשה פרעה ויפקד פקידים על הארץ וחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע... וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו. ויאמר פרעה אל עבדיו, הנמצא כזה, איש אשר רוח אלקים בו. ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלקים אותך את כל זאת, אין נבון וחכם כמוך. אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי, רק הכסא אגדל ממך... ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים. ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת בת פוטי פרע כהן און לאשה, ויצא יוסף על ארץ מצרים... (שם שם כה והלאה)
ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם, ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו. (שם שם נה)
שלחו מכם אחד ויקח את אחיכם, ואתם האסרו ויבחנו דבריכם האמת אתכם, ואם לא חי פרעה כי מרגלים אתם. (שם מב טז)
ויאמר פרעה אל יוסף אמור אל אחיך זאת עשו, טענו את בעירכם ולכו באו ארצה כנען, וקחו את אביכם ואת בתיכם ובואו אלי, ואתנה לכם את טוב ארץ מצרים ואכלו את חלב הארץ... ועינכם אל תחוס על כליכם כי טוב כל ארץ מצרים לכם הוא... (שם מה יז)
ויאמר יוסף אל אחיו ואל בית אביו אעלה ואגידה לפרעה, ואומרה אליו אחי ובית אבי אשר בארץ כנען באו אלי. והאנשים רועי צאן כי אנשי מקנה היו, וצאנם ובקרם וכל אשר להם הביאו... (שם מו לא)
ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים ויציגם לפני פרעה... ויאמר פרעה אל יוסף לאמר אביך ואחיך באו אליך. ארץ מצרים לפניך היא במיטב הארץ הושב את אביך ואת אחיך, ישבו בארץ גושן, ואם ידעת ויש בם אנשי חיל ושמתם שרי מקנה על אשר לי. ויבא יוסף את יעקב אביו ויעמידהו לפני פרעה ויברך יעקב את פרעה... (שם מז ב והלאה)
ויעברו ימי בכיתו וידבר יוסף אל בית פרעה לאמר, אם נא מצאתי חן בעיניכם דברו נא באזני פרעה לאמר. אבי השביעני לאמר... ויאמר פרעה עלה וקבר את אביך כאשר השביעך. (שם נ ד)
וישלח פרעה וגו' ויגלח וגו' לחלוק כבוד למלכות, ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי, אלקים וגו', תלה הגדולה בבעליה... (בראשית פט יא)
אתה תהיה על ביתי - שלא יהא אדם נושקני חוץ ממך, ועל פיך ישק כל עמי, שלא יהא פרוקופי חוץ ממך... אתה תהיה וגו' יכול כמוני, תלמוד לומר רק, גדולתי למעלה מגדולתך... ובלעדיך לא ירים איש את ידו כלי ידים, ואת רגלו כלי רגלים... (שם ב וד)
חי פרעה, בשעה שהיה מבקש להשבע לשקר היה נשבע בחיי פרעה... (שם צא ח)
וידבר יוסף, למי אמר, לגדלת שתפייס למלכה, והמלכה תפייס למלך, ולמה לא נכנס הוא, רבי יהושע דסכנין בשם רבי שמואל שאין אבל נכנס בפלטין של מלך... (שם ק ה)
ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה, אם מהלכים אנו מסוף העולם עד סופו אין אנו מוצאים כזה. (שם צ א)
בזאת תבחנו חי פרעה, בשעה שהיה יוסף רוצה לישבע ולכפור, היה אומר חי פרעה, אמר רבי לוי למה הדבר דומה, לגדי שברח מן הצאן ונכנס אצל אלמנה, מה עשתה עמדה ושחטה אותו והפשיטתו ונתנה אותו על המטה וכיסתה עליו את הסדין, אתון בעיי גדיא גבה, אמרה להון כין תהוי ההיא אתתא נתשא מבשרא דדין דשכיב על ערסא ואכלא אין אנא ידענא ביה, אמרי, אלו הוה גבה, לא הות מרחמא על ברה, כך יוסף אומר חי פרעה, סבורין הן שהיא שבועה חמורה אצלו, והיא ליתה כלום. (בראשית מקץ מב טו)
ואתה צוויתה - מדעתו מוסרו של יוסף, שאינו שולח יד בהון המלך, ואולי לא ישלח לאביו דבר. (שם מה יט)
וייטב הדבר - עצתו, ועל הפתרון האמינהו, כי קרוב לחלום, וגם שמעו משר המשקים שכאשר פתר כן היה. (שם מא לז)
ויבא יוסף את הכסף - אף על פי שפרעה לא היה מחשב עמו. (שם מז יד)
בלעדי - השיב שהוא רק כלי ולא סבה, ואם כן אינו מוכרח שה' ישתמש דוקא בכלי זה להודיע החלום, וגם אי אפשר לומר שהוא המודיע, כי אם ה'... (שם מא טז)
חלום פרעה אחד הוא - התחיל במה שפרעה הקפיד ביותר אצל החרטומים, ואמר הוא הדבר, החלום מעין נבואה, ולא כנבוכדנצר שהרהר ביום על המשך מלכותו, אלא ה' הראהו כדי שיתקן הרעב... ועתה ירא פרעה - גם זה מהפתרון או ברוח הקודש, ואינו יכול לכבוש את נבואתו... (שם שם כה ולג)
אל בית פרעה - ולא דבר אל פרעה עצמו, כדי שידעו אחרים משבועת אביו, ואם פרעה יכריחנו לבטלה ידעו מכך, ויוכל לבטל גם שבועתו לפרעה, ויאמרו שהדין עמו. (שם נ ד)
יהיו שבע שני רעב - התחיל הפתרון בשבלים וברעב, כי מהשבלים מוכח שהחלום מדבר על רעב ושבע, מה שאינו כן הפרות, שיכול להיות משל על מעשה בני אדם, ועיקר הוכחת יוסף על כל החלום היה מבליעת השבלים השדופות, על כן התחיל בהן... (שם מא כז)
ואתה צוויתה - בתוספת ה"א, שיוסף השתדל שפרעה יצוה, כי ברעב אסור להוציא עגלות תבואה ממצרים, ועל זה אמר העגלות אשר שלח יוסף. (שם מה יט)
ויאמר יוסף - השפיל קולו מפני כבוד המלכות, אף שמפני נחיצות הענין היה ראוי לדבר בקול עז. האלקים עושה - לכן לא ידעו החרטומים, שהם יודעים על ידי שדים מה שנשמע מאחורי הפרגוד, וחלום זה הוא נבואה. (שם מא כה)
יעשה פרעה - יגיע לתכלית, ויפקד - האיש ההוא, כדי שתהא אימתו עליהם, וחמש - יחלק הארץ לה' מחוזות, כי ראה שב' פרות אכלו הז', ומזה הבין שה' מחוזות יהיו מקיימים את השובע... (שם שם לד)
אעלה ואגידה לפרעה - במקום שאין אנשים נכנסים לפרעה זולת הוא לבדו, מטעם שיבואר... (בראשית מו לא)
ויבא יוסף - ומצא את פרעה עם השרים, ולא יכול לומר לו באו אלי, שהשרים ידעו שהם בארץ גושן, ולא מצא כושר להבזות את אחיו שם, כי השרים לא ידעו מזה גם אחר כך שהם רועים, כי לא התעסקו יותר במקנה, ולכן אמר כאן אבי ואחי במקום ובית אבי, אחר שלא ביזה אותם. (שם מז א)