שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל. (משלי לא ל)
ואי משום בני, דין גרמא דעשיראה ביר, אמר ליה להאי שופרא דבלי בעפרא קא בכינא... (ברכות ה ב)
רבי יוחנן הוה רגיל דהוה קא אזיל ויתיב אשערי דטבילה, אמר כי סלקן בנות ישראל ואתיין מטבילה מסתכלן בי, ונהוי להו זרעא דשפירי כוותי... (שם כ א)
שלשה מרחיבין דעתו של אדם, אלו הן, דירה נאה ואשה נאה וכלים נאים. (שם נז ב)
ראה בריות טובות ואילנות טובות, אומר ברוך שככה לו בעולמו. (שם נח ב)
כי תחת יופי, אמר רבא היינו דאמרי אינשי חלופי שופרא כיבא. (שבת סב ב)
דתניא זה א-לי ואנוהו, התנאה לפניו במצוות, עשה לפניו סוכה נאה ולולב נאה ושופר נאה ציצית נאה ספר תורה נאה, וכתוב בו לשמו בדיו נאה בקולמוס נאה בלבלר אומן, וכורכו בשיראין נאין... (שם קלג ב)
אם אמר נאה הייתי וטרוד ביצרי, אומרים לו כלום נאה היית מיוסף... (יומא לה ב)
אמר ריש לקיש טוב מראה עינים באשה יותר מגופו של מעשה, שנאמר טוב מראה עינים מהלך נפש. (שם עד ב)
ותו רבי מני הוה שכיח קמיה דרבי יצחק בן אלישיב, אמר ליה... לא מיקבלי עלי אינשי ביתי, אמר ליה מה שמה, חנה, תתייפי חנה, ונתייפת, אמר ליה מגנדרא עלי (מתגאה), אמר אי הכי תחזור חנה לשחרוריתא, וחזרה חנה לשחרוריתה... (תענית כג ב)
תנא להו אושעיא זעירא דמן חברייא והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה, משל לכלה שהיא בבית אביה, כל זמן שעיניה יפות אין כל גופה צריכה בדיקה, עיניה טרוטות כל גופה צריכה בדיקה... (שם כד א)
תנו רבנן, יפיפיות שבהן מה היו אומרות, תנו עיניכם ליופי, שאין האשה אלא ליופי... (שם לא א)
...ואמר רבי יוחנן מאי טעמא דרבן שמעון בן גמליאל (שמתיר לכתוב ביונית), אמר קרא יפת אלקים ליפת וישכן באהלי שם, דבריו של יפת יהיו באהלי שם... אמר רבי חייא בר אבא היינו טעמא דכתיב יפת אלקים ליפת, יפיותו של יפת יהא באהלי שם. (מגילה ט ב)
רבי יהושע בן קרחה אמר אסתר ירקרוקת היתה, וחוט של חסד משוך עליה. (שם יג א)
ואמר רבי יצחק יסכה זו שרה, ולמה נקרא שמה יסכה... שהכל סוכין ביופיה. (שם יד א)
תנו רבנן ד' נשים יפיפיות היו בעולם, שרה ואביגיל רחב ואסתר, ולמאן דאמר אסתר ירקרוקת היתה, מפיק אסתר ומעייל ושתי... (שם טו א)
כתוב בספר בן סירא... אשה יפה אשרי בעלה מספר ימיו כפלים, העלם עיניך מאשת חן פן תלכד במצודתה, אל תט אצל בעלה למסוך עמו יין ושכר, כי בתואר אשה יפה רבים הושחתו ועצומים כל הרוגיה... (יבמות סג ב)
תנו רבנן כיצד מרקדין לפני הכלה, בית שמאי אומרים כלה כמות שהיא, ובית הלל אומרים כלה נאה וחסודה, אמרו להן בית שמאי לבית הלל, הרי שהיתה חיגרת... אמרו להם בית הלל לבית שמאי, לדבריכם מי שלקח מקח רע מן השוק ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו, הווי אומר ישבחנו בעיניו... כי אתא רב דימי אמר, הכי משרו קמי כלתא במערבא, לא כחל ולא שרק ולא פירכוס ויעלת חן.... (כתובות טז ב)
דתני רבי חייא אין אשה אלא לנוי, אין אשה אלא לבנים, ותני רבי חייא אין אשה אלא לתכשיטי אשה. ותני רבי חייא הרוצה שיעדן את אשתו ילבישנה כלי פשתן, הרוצה שילבין את בתו יאכילנה אפרוחים וישקנה חלב סמוך לפרקה. (שם נט ב)
פעם אחת בא אדם אחד נזיר מן הדרום, וראיתיו שהוא יפה עינים וטוב רואי, וקווצותיו סדורות לו תלתלים, אמרתי לו, בני, מה ראית להשחית את שערך זה הנאה, אמר לי רועה הייתי... ונסתכלתי בבבואה שלי, ופחז עלי יצרי ובקש לטורדני מן העולם... (נדרים ט ב)
ומעשה באחד שנדר מבת אחותו הנייה, והכניסוה לבית רבי ישמעאל וייפוה, אמר לו רבי ישמעאל, בני, מזו נדרת, אמר לו לאו, והתירה רבי ישמעאל, באותה שעה בכה רבי ישמעאל ואמר, בנות ישראל נאות הן, אלא שהעניות מנוולתן... (שם סו א, וראה שם עוד)
בני ציון המסולאים בפז... שהיו מגנין את הפז ביופין... אמר רבי יהודה אמר רב מעשה בבנו ובבתו של רבי ישמעאל בן אלישע שנשבו לשני אדונים, לימים נזדווגו שניהם במקום אחד, זה אומר יש לי עבד שאין כיופיו בכל העולם, וזה אומר יש לי שפחה שאין בכל העולם כיופיה... (גיטין נח א)
בית שמאי אומרים לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה דבר ערוה... רבי עקיבא אומר אפילו מצא אחרת נאה הימנה, שנאמר והיה אם לא תמצא חן בעיניו... (גיטין צ א)
אמר רבי יוחנן אנא אישתיירי משפירי ירושלים, האי מאן דבעי מחזי שופריה דרבי יוחנן נייתי כסא דכספא מבי סלקי, ונצחייה פרצידיא דרומנא סומקא, ונהדר ליה כלילא דוורדא סומקא לפומיה, ונותביה בין שמשא לטולא, ההוא זהרורי מעין שופריה דרבי יוחנן... (בבא מציעא פד א)
שופריה דרב כהנא מעין שופריה דיעקב אבינו, שופריה דיעקב אבינו מעין שופריה דאדם הראשון, רבי יוחנן הוה אזיל ויתיב אשערי טבילה, אמר, כי סלקן בנות ישראל מטבילת מצוה לפגעו בי, כי היכי דלהוו להו בני שפירי כוותי... (שם)
הכל בפני שרה כקוף בפני אדם, שרה בפני חוה כקוף בפני אדם, חוה בפני אדם כקוף בפני אדם, אדם בפני שכינה כקוף בפני אדם... (בבא בתרא נח א)
שבשעה שהגלה נבוכדנצר הרשע את ישראל היו בהן בחורים שהיו מגנין את החמה ביופיין... (סנהדרין צב ב)
...דאמר רב אסור לאדם שיאמר כמה נאה עובדת כוכבים זו, מיתיבי מעשה ברבן שמעון בן גמליאל שהיה על גבי מעלה בהר הבית, וראה עובדת כוכבים אחת נאה ביותר, אמר מה רבו מעשיך ה', ואף רבי עקיבא ראה אשת טורנוסרופוס הרשע, רק שחק ובכה... בכה דהאי שופרא בלי עפרא. ורב אודויא דקא מודה, דאמר מר הרואה בריות טובות אומר ברוך שככה לו בעולמו, ולאסתכלוי מי שרי, מיתיבי ונשמרת מכל דבר רע, שלא יסתכל אדם באשה נאה ואפילו פנויה, באשת איש ואפילו מכוערת... (עבודה זרה כ א)
הוא היה אומר, האב זוכה לבן בנוי ובכח ובעושר ובחכמה ובשנים ומספר הדורות לפניו... (עדיות ב ט)
דכתיב והכהן הגדול מאחיו, שהוא גדול מאחיו בנוי בכח בחכמה ובעושר... (הוריות ט א)
דרש רבא מאי דכתיב וילך דוד ושמואל וישבו בניות ברמה, וכי מה ענין נויות אצל רמה, אלא שהיו יושבין ברמה, ועוסקין בנויו של עולם (בית המקדש)... (זבחים נז ב)
רבי אבהו בשם רבי יוחנן מותר לאדם ללמד את בתו יוונית מפני שהוא תכשיט לה, שמעון אמר בגין דו בעי מלפה בנתי הוא תליה ליה ברבי יוחנן. (פאה ג א)
רבי שמעון בן מנסיא אומר הנוי והכח והעושר והחכמה והשיבה והכבוד והבנים לצדיקים נאה להם ונאה לעולם... (סנהדרין נה ב)
...שכן ראה אפילו חמור נאה או גמל נאה או סוס נאה אומר ברוך שכך לו בעולמו... (עבודה זרה ח א)
...והכניסוה לבית רבי ישמעאל ויפוה... עשה לה עין של זהב, שן של זהב, בלשון הזה אמר לו זכה במה שעליה... מה תלמוד לומר המעלה עדי זהב על לבושכן, שאין תכשיט נאה אלא על גוף מעודן... (נדרים לא ב)
...אלא שעל ידי הדרך אדם מתבזה, וזו עמדה ביפיה, רבי זעירא בשם רבי סימון אמר, הלכנו בארם נהרים ובארם נחור ולא מצאנו אשה נאה כמותך, עכשיו שאנו נכנסים למקום כעורים ושחורים אמרי נא אחותי את. (בראשית מ ד)
...בת כ' כבת ז' לנוי (שרה)... (שם נח א)
אמר רבי יוסי בר חנינא ארבע מדות נאמרו בשמות, יש ששמותיהם נאים ומעשיהם נאים... (שם עא ד)
מאשר שמנה לחמו, שבנותיו נאות, שנאמר כי אשרוני בנות, וכן הוא אומר יהי רצוי אחיו, בבנותיו, והוא יתן מעדני מלך, שבנותיו ראויות למלכות... (שם צט יג)
...אין לך נאה מן רחל, ובשביל נויה בקש יעקב לישא אותה... (ויצא ו)
...ואין לך יופי כיופי של ירושלים... (כח א)
יפות מראה - מלמד שהנאה משביע, וכן הוא אומר טוב מראה עינים מהלך נפש. (בראשית מא ב)
עשרה קבי יופי ירדה לעולם, תשעה נטלו רומיים ואחד כל העולם. (מדרש מעשה תורה י)
...אף כי הנשים שיש להן יתרון ביפין, כאשר תחסרנה מעלות הנפשות אין יפין נאה ונויין נתגנה, כמו שאמר החכם, (משלי י"א) נזם זהב באף חזיר אשה יפה וסרת טעם, ואמר (שם ל"א) שקר החן והבל היופי... (שער ח פרק ג, כט)
יהיה סרוח על צדי המשכן - לצפון ולדרום, למדה תורה דרך ארץ, שיהא חס על היפה. (שמות כו יג)
הקטנה - ואם תאמר אחר שכוונת הצדיק לזרע, למה מחזרין אחר אשה יפה, לפי שאשה יפה מעוררת התאוה ולהרבות בנים, ועוד שיהיו הבנים והבנות יפים, ועוד שהצורה הנאה משמחת האדם, כל שכן הצורה שלפניו תמיד, וצריך שיהיה האדם שמח בעולמו ובחלקו. (בראשית כט יג)
...וחז"ל הפליגו מאד בקדושין ע' ובפסחים נ"ג שלא יזדווג עם אשה בלתי הגונה, כי תכלית האדם להשתלם, ולא הדברים הגשמיים, כי רק זה יבקש אשה יפה אף שתהיה סרת טעם, וכל זה כי שכלם נעשה חמרי... (בראשית ו ב)
כי טוב הוא - יפה יותר מהרגיל, וחשבה שזו תכלית מכוונת מיוצרו, שיופי התבנית יורה טוב מזג החומר ושלמות הכח המצייר. (שמות ב ב)
הנה נא ידעתי - יש מקשים הלא אסור לקדש אשה עד שיראנה, ואלו לא ידעו דרכי החכמה, דודאי ראה פניה, אלא שהפנים כיון שמגולה לכל אין האדם מתפעל ביופי שלו, אבל על ידי מעשה שגילתה שוקה, ידע יופי שלו ומבחינו ביצרו... (גור אריה בראשית יב יא)
מאה שנה - ...ומה שמשבח אותה ביופי, אף שאמר הבל היופי, רוצה לומר שהיתה שלמה בגוף ובנפש. (שם כג א)
ולפיכך אמר שהיופי היא מעלה גשמית, שהיופי לגוף, ואינו ראוי אל התורה, ובארנו דבר זה במסכת תענית, ולא יקשה לך הא דלעיל שאמר חכמת אדם תאיר פניו, שתראה מזה כי היופי ראוי לאדם השכלי, וכאן אמר אדרבא, כי אין ראוי היופי לאדם שיש לו החכמה, כי אין זה קשיא, כי מה שאמר חכמת אדם תאיר פניו, דבר זה כמו שהיה אצל משה, שנאמר בו כי קרן אור פניו, ואין היופי ההוא יופי גשמי, רק אור נבדל שראוי לבעל שכל, כי החכמה היא אור בודאי, אבל היופי שנאמר כאן הוא היופי הגשמי, ואין זה אור גמור... (חידושי אגדות נדרים נ ב)
...והפאר והיופי דבר זה הוא מצד ענין אלקי שיש בנבראים, שאין היופי מתייחס אל הגשמי כלל, וכבר בארנו זה, כי היופי והפאר הוא המתייחס אל הבלתי גשמי... (שם חולין נט ב)
ויאהב יעקב - לא לצד היופי, אלא שהיתה בת זוגו, או כדעת חז"ל שתלמיד חכם צריך שתהיה לו אשה יפה נגד יצר הרע, ואף שיעקב אבינו ע"ה משולל מיצר הרע, התורה תלמד כל אדם דעת... (בראשית כט יח)
כי טוב - לא כהנאות העולם שאינם מצד עצמם כי אם מצד הגוף, ולכן אם יהיה שבע ימאס בהם, וגם יופי ימאס אם יסתכל בבשר ובעור שמהם עשוי... (שם מט טו)
נחמד למראה - תיאור זה מראה לנו את הערך המיוחס ליופי, כי על ידי היופי שהטביע ה' בטבע, יבא האדם לשמח ביופי המוסרי, בלא זאת יגדל האדם פרא, הרגשות הנותנות לאדם שמחה בהרמוניה שבטבע קרובים לאלה המכתיבים סדר והרמוניה במוסר, כך שהרע יופיע לאדם כאי-הרמוניה. (שם ב ט)
נעמה - המטרה הראשונה של החרושת היא היעילות, אם החרושת מתחברת עם היפה והמעודן והנעים לחושים היא מתקדמת צעד נוסף לחנוך האנושות למדרגה יותר גבוהה. (שם ד כב)
כי טובות הנה - באופן חיצוני, ולא חשבו על חנוך הילדים, הדבר היה יכול להיות גם לברכה, אם האלוקי שמצד האב היה מתגבר בצאצאיהם, אך הסיכון בדבר גדול תמיד. (שם ו ב)
חיי שרה - מושגי חז"ל היו אחרים ממושגינו אנו... את היופי הם מייחסים לתינוקת, היופי הטבעי, ולא היופי המלאכותי... (שם כג א)
יפה תואר - מלשון תור, ההרמוניה של האברים, יפה - מלשון יפח יפע, היפה אינו האוביקטיבי מצד החפץ עצמו, כי אם מצד הרושם שלו על המסתכל בו... (שם לט ו)
לא לשוא הלביש הקב"ה את עולמו בשמלת יופי, לא לשוא קבע הרמוניה מופלאה בצורות ובצלילים, לא לשוא פיתה את עין האדם ואת אזנו לקלוט את ההרמוניה הזאת ולשמח בה, האדם מתפעם ומתרגש למראה השמים הזרועים כוכבים, למראה השמש בזריחתה ובשקיעתה, למראה חינו ויופיו של פרח מלבלב, כך מתנשא האדם מעל למסגרת המצומצמת של התועלתיות, ואזניו קולטות מתוך תוכו צליל מופלא, כעין הרגש העילאי של יופי המוסר, וכך יוכשר לקלוט גם יופי זה ולהתעלות אל פיסגת המוסר.
לפיכך חנן הבורא את האדם ברגישות ליופי וטיפח בלבו רגשי גיל ושמחה על הנאה גשמית זו, למען ישמש רגש היופי כשלב התקדמות בדרך לשלימות מוסרית. לכן מתאמתת הנבואה בנצחונה של רוח יפת, שערי הלבבות נפתחים מהר לפני תרבות יון, ועיקר העיקרים של תרבות זו: היפה הוא הטוב, דהיינו המוסר החודר ללב האדם באמצעות היופי, נוחל נצחון מזהיר בקרב העמים... אף על פי כן אין בה בתרבות יון אלא גרעין של אמת העשויה לגאול את האנושות, אין קיום לתרבות יון כל עוד אינה מצטרפת אל רוחו של שם... (במעגלי שנה חלק א עמוד קפז)
...כי יש כמה מיני חן של שקר, שעושים בעמידה ובאכילה ובדיבורו עם אנשים וכן בשאר דברים ולכל דבר יש חן אחר מיוחד, וכל אלו החינות של שקר, הם באים על ידי הבל היופי, בבחינת שקר החן והבל היופי, דהיינו, מי שאינו נשמר מיופי הנשים על ידי זה יש לו תאוות של אלו החינות של שקר, ויראה הוא היפך מזה, כמ"ש (משלי ל"א) "שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל"... כי מי שאין לו יראה, ואינו נשמר מבחינת הבל היופי, על ידי זה בא לעניות, כמ"ש (משלי ו') "אל תחמוד יפיה בלבבך, כי בעד אשה זונה עד ככר לחם", כי עשירות והבל היופי הם שני הפכים, כי עשירות הוא מאריכות הנשימה, ויופי הוא מהפסק הנשימה, כי בשעת יציאת הטיפה זרעיות, אזי צריך להיות הפסק הנשימה מב' טעמים, א', כדי שלא יתקרר הטיפה על ידי הנשימה... והב' כי מחמת שעסוק כח הדוחה להוציא ולדחות הטיפה, על כן הוא בהכרח הפסק הנשימה... וכפי זכות וצחות ההבל כן הולד מלובן ומזורז... וזה בחינת (תהלים קמ"ד) "אדם להבל דמה", כי כפי ההבל כן התהוות הולד... וזה בחינת הבל היופי, כי היופי הוא כפי ההבל כנ"ל, נמצא שהבל היופי, הוא מהפסק הנשימה. ועל כן מי שחומד יופי הנשים, נמצא שמקבל בחינת הפסק הנשימה, ועל כן הוא בהיפך מעשירות שהוא בחינת אריכות הנשימה... (ס ג, וראה שם עוד)
חיי שרה - וברש"י, כבת ז' ליופי, לכאורה איזה שבח הוא מציאות היופי על האמהות הקדושות? אבל האמת היא, כי גם בגשמיות האדם מתבטאת ונראית רוחניות ושלימות האדם, אם האדם שלם ברוחניות, גם כל אבריו הגשמיים מוכרחים להיות שלמים, יופי במושג התורה הוא ביטוי לשלימות, ולכן מצינו גם כן בחז"ל, (בבא מציעא פ"ד) שמנו מעלות על תנאים ואמוראים שהיו יפים, שהוא סימן למעלת השלימות. (דעת תורה בראשית עמוד קנ)