יושר

(ראה גם: אדם-מדות, משפט, צדק)

מהר"ל:

והנה מן הדברים הידועים, כי אין דבר שהוא יותר ראוי להתדבק בו יתברך כמו היושר, ואשר הוא יוצא מן היושר הוא מתרחק, כי על היושר לא נקרא שם יציאה ולא שם רחוק כלל, רק שם יציאה נקרא על היוצא מן היושר, ובזה שייך יציאה וריחוק, והיושר הוא בתורה, ולפיכך על ידי התורה הוא שקונה הקירוב והחבור בו יתברך, כי אין ליושר יציאה כלל. וכן על ידי עשיית המצוות, מפני שהתורה היא היושר בעצמו, והיושר אין בו הריחוק, ולכך הוא קרוב אל השי"ת, הרי ההפרש שיש בין ישראל לאשר הוא עוסק בשאר החכמות, כי התורה היא היושר בעצמו, אשר היושר הוא קירוב וחבור אליו יתברך, ואילו שאר חכמות אין בהם היושר, שאף שמים לא זכו בעיניו, ואף במלאכיו ישים תהלה, שכולם מחוסרי היושר, ולפיכך ההשגה באלו דברים אין בהשגה הזאת היושר, באשר ההשגה היא בנמצאים שהם מחוסרי היושר, ולכך אינם מביאים הקירוב אל השי"ת.

כי אף אם תאמר שהתורה תעיין בדברים הגשמיים, הלא בארנו דבר זה פעמים הרבה, כי אין דבר זה דומה, כי אין התורה מעיינת במהות הגשמיים עצמם, רק המעשים שיעשה האדם מה שגזר השי"ת, וגזירות שלו יש בהם מן היושר, אבל העיון במהות הדברים יש בהם מן החסרון בודאי, שכל הנמצאים יש בהם מן החסרון... ולא כך התורה, שהיא גזירת השי"ת שהיא היושר לגמרי, וזה שאמר בריך רחמנא דיהיב אוריין תליתאי, שכל דבר המשולש הוא שיש בו היושר, בעבור השלישי שהוא באמצע, אין נוטה מן היושר לא לימין ולא לשמאל. וכאשר יש ב' בלא ג' אין כאן יושר, שאין כאן האמצעי שהוא היושר... ומפני כי יעקב היה ג' לאבות נקרא יעקב ישורון, מלשון ישר, שהוא אמצעי בין אברהם ובין יצחק. וישראל שהם עם תליתאי מורה שיש בהם היושר, ונקראים ישראל ישרים וגם ישורון. ונתן אותם על ידי תליתאי שהוא משה, כי מה שהיה משה שלישי מורה שיש בו היושר, וכאשר תעמוד על מדת משה, תדע שהיה בו ביותר מדת היושר. כי תחלת יציאתו ראה איש מצרי מכה איש עברי, והיה עושה בו דין, ודבר זה מצד היושר. ואחר כך ביום השני אמר רשע למה תכה רעך, שכל זה ממדת היושר שהיתה במשה... (תפארת ישראל פרק יא)

רש"ר הירש:

וביושר לבבך - גישה של נאמנות. (דברים ט ה)