ויהי בשלשים שנה ברביעי בחמשה לחדש ואני בתוך הגולה על נהר כבר, נפתחו השמים ואראה מראה אלקים... וארא והנה רוח סערה באה מן הצפון ענן גדול ואש מתלקחת ונגה לו סביב, ומתוכה כעין החשמל מתוך האש... (יחזקאל א א)
כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם כן מראה הנגה סביב, הוא מראה דמות כבוד ה', ואראה ואפול על פני ואשמע קול מדבר. ויאמר אלי בן אדם עמד על רגליך ואדבר אתך. ותבא בי רוח כאשר דבר אלי ותעמידני על רגלי, ואשמע את מדבר אלי. (שם שם כח והלאה, וראה גם יחזקאל-כללי ג א)
ותהי שם עלי יד ה', ויאמר אלי קום צא אל הבקעה ושם אדבר אותך, ואקום ואצא אל הבקעה והנה שם כבוד ה' עומד, ככבוד אשר ראיתי על נהר כבר ואפול על פני. ותבא בי רוח ותעמידני על רגלי וידבר אתי ויאמר אלי בא הסגר בתוך ביתך. ואתה בן אדם נתנו עליך עבותים ואסרוך ולא תצא בתוכם... (שם ג כב, וראה יחזקאל-כללי ד א)
ויהי בשנה הששית בששי בחמשה לחדש אני יושב בביתי וזקני יהודה יושבים לפני, ותפל עלי שם יד אד-ני אלקים. ואראה והנה דמות כמראה אש ממראה מתניו ולמטה אש, וממתניו ולמעלה כמראה זהר כעין החשמלה. וישלח תבנית יד ויקחני בציצת ראשי ותשא אותי רוח בין הארץ ובין השמים, ותבא אותי ירושלימה במראות אלקים אל פתח שער הפנימית הפונה צפונה אשר שם מושב סמל הקנאה המקנה... (שם ח א, וראה שם עוד)
ואראה והנה אל הרקיע אשר על ראש הכרובים כאבן ספיר כמראה דמות כסא נראה עליהם, ויאמר אל האיש לבוש הבדים ויאמר בא אל בינות לגלגל אל תחת לכרוב ומלא חפניך גחלי אש מבינות לכרובים, וזרק על העיר ויבא לעיני... (שם י א, וראה שם עוד)
היתה עלי יד ה' ויוציאני ברוח ה' ויניחני בתוך הבקעה, והיא מלאה עצמות... (שם לז א, וראה שם עוד)
ויהי דבר ה' אלי לאמר. בן אדם שים פניך אל גוג ארץ המגוג נשיא ראש משך ותבל והנבא עליו... (שם לח א, וראה שם עוד ופרק לט)
בעשרים וחמש שנה לגלותנו בראש השנה בעשור לחדש בארבע עשרה שנה אחר אשר הוכתה העיר, בעצם היום הזה היתה עלי יד ה' ויבא אתי שמה. במראות אלקים הביאני אל ארץ ישראל ויניחני אל הר גבה מאד ועליו כמבנה עיר מבנגב. ויביא אותי שמה והנה איש מראהו כמראה נחשת ופתיל פשתים בידו וקנה המדה בידו והוא עומד בשער... (שם מ א, וראה שם עוד)
ויוליכני אל השער אשר פונה דרך הקדים. והנה כבוד אלקי ישראל בא מדרך הקדים וקולו כקול מים רבים והארץ האירה מכבודו. וכמראה המראה אשר ראיתי כמראה אשר ראיתי בבאי לשחת את העיר, ומראות כמראה אשר ראיתי אל נהר כבר, ואפל אל פני. וכבוד ה' בא אל הבית דרך שער אשר פניו דרך הקדים... (שם מג א, וראה שם עוד)
רבי שמעון פתח, היה היה דבר ה', ושואל, ב' פעמים למה לי, ועוד יש לשאול, אם יחזקאל היה נביא נאמן, למה גלה כל מה שראה, מי שהמלך הכניסו להיכלו יש לו לגלות מה שראה, אלא ודאי יחזקאל נביא נאמן היה, וכל מה שראה הוא באמונה, וברשותו של הקב"ה גילה והכל צריך. (שמות ו)
כשירדו לבבל נפתחו השמים ורוח נבואה הקדושה שרתה על יחזקאל, וראה כל מה שראה, ואמר להם לישראל הרי אדוניכם כאן, וכל צבאות השמים והמרכבות, שבאו לדור עמכם. לא האמינוהו עד שנצרך לגלות לכל מה שראה, וארא כך וארא כך, ואם גלה ביותר, כל מה שגלה נצרך כולו, כיון שראו ישראל זה שמחו, וכששמעו הדברים מפי יחזקאל לא פחדו על גלותם כלל, כי ידעו שהקב"ה לא יעזוב אותם, וכל מה שגלה גלה ברשות. (שם יב)
אמר לו רבי אבא וזה לבד היה, פתח ואמר, היה היה דבר ה' אל יחזקאל בן בוזי וגו', ג' קושיות יש כאן, אחת שלמדנו אין שכינה שורה בחוץ לארץ, ואחת שלא היה נאמן כמשה שכתוב בו בכל ביתי נאמן הוא, והוא יגלה ופירסם כל אוצרות המלך, ואחת שלא היה שלם בדעתו, (שאם היה שלם לא היה מגלה כל כך), אלא כך ביארנו במשנה שלנו, חס ושלום שגילה יותר משצריך, כי יחזקאל נביא שלם היה, שהיה שלם בדעתו, וברשות הקב"ה גילה כל מה שגילה, והכל נצרך שיגלה על אחת שתים ממה שגילה, כי כך למדנו, מי שרגיל לסבול צער וכו' (כדלעיל), ומעולם לא עזב הקב"ה את ישראל בגלות מטרם שבא לשכון שכינתו עמהם, כל שכן ביעקב שהיה יורד בגלות... (שם נח)
תניא רבי יוסי בר רבי יהודה אמר, ראו כאן ישראל, מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי, וכולם התדבקו בחכמה העליונה היקרה, חמש מדרגות קולות ראו ישראל בהר סיני, ובחמש מדרגות אלו ניתנה תורה, מדרגה חמישית הוא שכתוב קול השופר. כנגדם ראה יחזקאל חמש מדרגות שהם מחוץ (לאלו ה' קולות), שהם רוח סערה, ענן גדול, ואש מתלקחת, ונגה לו סביב, ועין החשמל.
אמר רבי אלעזר, בישראל כתוב פנים בפנים דבר ה' וגו', ביחזקאל כתוב, כעין ודמות, כמי שרואה אחר כתלים רבים, כמו שאדם רואה מאחורי הכותל. אמר רבי יהודה מה שראו ישראל לא ראה נביא אחר, כל שכן מה שראה משה... אמר רבי יוסי בא וראה כתוב היה היה דבר ה' נבואה לשעה היתה, רבי יהודה אומר לקיום הוא בא, שהיה צריך להיות בשביל ישראל, לדעת שהקב"ה לא עזב אותם... אמר רבי אלעזר היה היה שראה ולא ראה, שעמד בדברים אלו ולא עמד, זה שאמר וארא כעין חשמל, ולא חשמל, אבל ישראל מה כתוב בהם, וכל העם רואים את הקולות, שכל אחד ואחד ראה כראוי לו...
למדנו בשעה ההיא שנגלה הקב"ה בהר סיני, היו רואים כל ישראל כמי שרואה אור בעששית, ומאור ההוא היה רואה כל אחד ואחד מה שלא ראה יחזקאל הנביא. מה הטעם, מפני שאלו קולות העליונים נגלו כאחד, שכתוב, וכל העם רואים את הקולות, אבל ביחזקאל השכינה נגלה במרכבותיה, ולא יותר, והיה רואה כמי שרואה אחר כתלים רבים... אמר רבי יוסי כאן בסיני היה ראש וגוף של המלך, שכתוב ויט שמים וירד... אבל ביחזקאל כתוב ותהי עליו שם יד ה', שנגלה יד ולא גוף, ולמדנו אפילו ביד יש יד ה' עליונה ויש יד ה' תחתונה.
בא וראה, כתוב נפתחו השמים ואראה מראות אלקים, מראת כתוב, חסר וא"ו, להראות שעל השכינה אומר, מראת חסר מראה אחת. אמר רבי ייסא וכי השכינה אינה הכל. אמר רבי יוסי אינה דומה הראש של המלך לרגליו של המלך, אף על פי שהכל הוא בגופו של המלך. בא וראה, בישעיה כתוב, וארא את ה', וביחזקאל כתוב ואראה מראת אלקים, כאן את, ושם מראות, כי מה שראה זה ראה זה, אשרי חלקו של משה שלא היה נביא שלם כמותו...
ומה שנתגלתה שכינה מה כתוב, על נהר כבר, דהיינו על מים במקום שאינו נטמא ואינו שורה בו טומאה, ונהר ההוא היה אחד מארבעה נהרות היוצאים מעדן, שכתוב על נהר כבר, שכבר היה, ממקום שהשכינה שורה עליו. וכתוב ותהי עליו שם יד ה', שם ולא במקום אחר... (יתרו שיב, ועיין שם עוד)
היה היה, שקיום על קיום היה בקיום הדבר ההוא והנבואה ההיא. השם של הקב"ה שנמסר למשה הוא שם קדוש עליון, ושם הזה הוא להגין על הגלות, ואם היה השם שלם בסוד השלמות לא היו מתעכבים בגלות כלל. אבל משם אהי-ה זה נסתלקה האל"ף, ומשום שנסתלקה נכפל היה ב' פעמים כדי להגין על ישראל. ונתגלתה נבואה זו ליחזקאל בארץ כשדים, בחסרון אות אל"ף משם הקדוש, להראות שלא היה אלא על נהר כבר, דהיינו נהר שכבר היה... ומשום זה ותהי עליו שם יד ה' (שהוא דין), בתחילה כתוב דבר ה', ולאחר כך יד ה', והכל אחד וסוד אחד, אלא בתחילה לא היה בדין, שאינו מקומו שתתגלה עליו השכינה...
ואראה והנה רוח סערה וגו', מכאן הוא ההתחלה לגילוי הסודות, ולא צריכים לגלות חוץ מלחכמי לב היודעים לדרוש בהם... (זהר חדש יתרו של, ועיין שם עוד)
...אמרו ליה תנינן בהו עד ויאמר אלי בן אדם, אמר להו הן הן מעשה המרכבה. מיתיבי, עד היכן מעשה המרכבה, רבי אומר עד וארא בתרא, רבי יצחק אומר עד החשמל, עד וארא מגמרינן, מכאן ואילך מסרינן ראשי פרקים. איכא דאמרי עד וארא מסרינן ראשי פרקים, מכאן ואילך אם הוא חכם מבין מדעתו אין, אי לא לא... אמר רבי יהודה ברם זכור אותו האיש לטוב וחנניה בן חזקיה שמו, אלמלא הוא נגנז ספר יחזקאל, שהיו דבריו סותרין דברי תורה, מה עשה, העלו לו ג' מאות גרבי שמן וישב בעליה ודרשו. תנו רבנן מעשה בתינוק אחד שהיה קורא בבית רבו בספר יחזקאל, והיה מבין בחשמל, ויצאה אש מחשמל ושרפתו, וביקשו לגנוז ספר יחזקאל, אמר להם חנניה בן חזקיה אם זה חכם הכל חכמים הן... וארא והנה רוח סערה באה מן הצפון... להיכן אזל, אמר רב יהודה אמר רב שהלך לכבוש את כל העולם כולו תחת נבוכדנצר הרשע, וכל כך למה, שלא יאמרו ביד אומה שפלה מסר הקב"ה את בניו... אמר רבא כל מה שראה יחזקאל ראה ישעיה, למה יחזקאל דומה, לבן כפר שראה את המלך, ולמה ישעיה דומה, לבן כרך שראה את המלך... (חגיגה יג א, וראה שם עוד)
...תדע לך שכן, יחזקאל כשראה דמותו נשמטה נפשו ממנו, הדא הוא דכתיב (יחזקאל א') ואראה ואפול על פני. (תהלים קג)
ואמר הקב"ה ליחזקאל הכהן, בן אדם, כלומר בן אנשים כשרים וצדיקים וגומלי חסדים שמבזין את עצמן על כבודי ועל כבודן של ישראל כל ימיהן. דבר אחר משל למה הדבר דומה, למלך שסרחה עליו אשתו ובניו, ועמד המלך ודחפן והוציאן לחוץ מביתו. לאחר מכן שלח והביא בן אחד מאצלה ואמר לו בן פלונית, בא ואראך אתך ביתך ובית שבניתי לך ולאמך, כלום פחת כבודי או הבית שבניתי לאמך, לכך נדמה יחזקאל... (פרק ו)
ראה עוד יחזקאל-כללי.
היה היה - בארעא דישראל, תב תנינות ואתמלל עמיה במדינת ארע כשדראי. (יחזקאל א ג, וראה גם יחזקאל-כללי)
מראות אלקים - שלא ראה באספקלריא מאירה, כעין חלום ולא ממש, וכן כל הנביאים חוץ ממשה רבינו, והוא אומרו וביד הנביאים אדמה. (שם א א)
ואל עקרבים - יקניטוך כאילו אתה יושב על עקרבים. אל תהי מרי - מללכת בשליחותי, ואכול - משל הוא, שמע ויערב לך כאילו אתה אוכל לרעבון. (שם ב ו וח)
ואלך מר - שהיה קשה לי לקנתר בני עמי. (שם ג יג)
שכב על צדך - לסבל צער, מנין הימים - שנים שהכעיסוני, ותכפר עוונם אחר שקשה בעיניך הפורענות שאני אומר להביא. (שם ד ד)
וצרת אותם בכנפיך - אלו מתי מעט שיגלו לבבל ויחיו, ושרפת אותם - מאותם מעט עוד ישרף מלך בבל, סימן לאחאב בן קוליה וכו'. ממנו תצא אש - מרמזים שאני רומז לך תצא הפורענות. (שם ה ד)
ממראה מתניו - אסור להתבונן בפסוק זה. (שם ח ב)
בציצית ראשי - שער ראשי, במראות - הראני כאילו נושא אותי לירושלים, שער הפנימית - העזרה שהיא פנימית, סמל הקנאה - שנתנו שם להרגיז הקב"ה. (שם שם ג)
כלי גולה - כלי לשתות, ומקידה קטנה ללוש בה חררה, אות לנשארים בירושלים שלא יצטרכו ללוש בגומא בקרקע ויכנס חצץ לעיסה, ולא שמעו לו והוצרכו לכך, כדכתיב ויגרס בחצץ שיני. וגלה - נהוג בעצמך כמה ימים כגולה, ויראו בני הגולה וישאלוך, וישלחו שלוחים לקרוביהם שבירושלים ויודיעום, אולי יראו - שמא יבינו כי עדיין בית מרי המה. (שם יב ג)
חתר לך - סימן לצדקיה שיצא דרך מחתרת במערה, כי ירא לצאת בפרהסיא. כלי הוצאתי - כל יום הייתי מראה להם שאני מתקן לעצמי כלי גולה. (שם שם ה וז)
בעשרים ושבעה - שנה למלכות נבוכדנצר, ניתנה מצרים בידו, ויש בספר זה הרבה נבואות מוקדמות ומאוחרות... ולכד את צור בכ"ג למלכותו. ושכר לא היה - אחר ששללוה עלה הים ושטפו מהם, שנגזר על שללה ליאבד בים. (שם שם כט יח)
בראש השנה בעשור לחדש - זה היובל, שחרב הבית שנת ל"ו ביובל, והיא שנת כ"ה לגלות יכניה. עלי יד ה' - חוזק תקפו להוליכני בעל כרחי. במראות אלקים הביאני - ולא הוליכני ממש. הר גבוה מאד - שכן עתיד להיות גבוה כמבנה עיר - כבנין. (שם מ א)
...והראה הא-ל ליחזקאל מראה זה רמז לנסיעת הכבוד, שבימי יאשיה התחילה הרעה, והראהו בחודש תמוז שבו נבקעה העיר, וכשהראהו הגאולה הראהו ביובל בו יוצאים עבדים לחרות... (שם א א)
אל עמים רבים - רחוקים שלא תשמע לשונם, אם לא - ובאמת אילו שלחתיך אליהם יבקשו מי שיבין ויפרש להם נבואתך וישמעו. (שם י יז)
אל הבקעה - שהיא מקום טהור יותר מתל אביב, ועוד שבאותה בקעה נבנתה בבל, והחל להראות השגחתו שבטל מחשבתם שם. (שם שם כג)
ונשאת עוון - שהשכיבה על צד אחד קשה מאד, וכן יסבלו בגלות. ש"צ - קי"א שנים מיהושע עד שמשון, רמ"א מירבעם עד הושע, ועוד כ' של שמשון שעשו הרע, וי"ח של שמגר שעשו פסל מיכה. מ' יום - נראה שהם ימי רשעת מנשה שבעונו גלו. (שם ד ה)
בשנה הששית - לגלות יהויכין, בששי - באלול, לסדר עולם היתה שנה מעוברת, שהחל להתנבא כ"ה תמוז וישב ז' ימים משמים, ושכב ת"ל יום על צדו... יד ה' - רוח נבואה בחזרה, ונאמר כשראה מעשה מרכבה, וראה אותה ג' פעמים, נגד גלות יהויקים, יהויכין צדקיה, שאותה ראה כאן עם החורבן, לכך הביאו לירושלים לראות התועבות שבעבורם נסע הכבוד משם, והחריב העיר. (שם ח א)
וישלח - הכבוד הנראה כעין החשמל, בציצית - מחלפות הראש, וכל זה במראה נבואה ולא סר מביתו, ולקחו בציצית ראשו כקוצף על עבדו, ובמראה גאולה לקחו בנחת והושיבו על הר גבוה סימן למעלת ישראל בעת ההיא. (שם שם ג)
כמוצאי גולה - סר וזעף כיוצא בגולה, והוצאת בו - החור יהיה צר, וקודם יוציא כליו, ואחר כך יצא הוא. בעלטה - כאדם מתבייש בצאתו, ולא תראה את הארץ - על דרך בושת. וחתרתי ביד - שלא להשמיע קול, ומפני החזון שאין לו כלי ברזל לחתור. (שם יב ה-ז)
...והראהו בנין הבית כמו שהראהו חורבנו, שלא תאבד תקותם. (שם מ ב)
...וט' מראות אלו אין הכוונה לט' ספירות... כי נבואת כל הנביאים חוץ ממשה רק מתוך העשירית, אלא הן מדרגות של נבואה, כביחזקאל א': רוח סערה באה מן הצפון, ענן גדול וכו', ואחר התשע מראות משיגים העשירית שהיא כמראה אדם, ויש סוברים כי ט' מראות אלו הן של חיות הקודש בט' גלגלים, כי נפתחו ליחזקאל השמים, והם ט' הגלגלים, וראה בגלגל הט' המקיף ד' חיות המרכבה הקרובים לכבוד, ומתוך הזוהר העצום שלהן נראה גם כן בכל רקיע דמות ד' חיות, ועל זה דרשו בבריאה הארץ התחתונה יש בה חיות ואופנים וכסא כבוד... ומפני הזוהר לא היה לו כח להסתכל בדמות ד' חיות המרכבה שבתשיעי המקיף, הקרובות לכבוד, ולא בפני אדם, ולא בחשמל המקיף הכסא, ולא בענן המבדיל בין הכבוד ובינו, כי אור המראות הבדילו מהשיג זאת. (ויקרא א א)
...כי מי שהוא חזק ההשגה ישיג הדבר כפי מה שהוא בזולת דמיון, ויבואו דבריו מבוארים ובלתי סתומים, ולזה יובנו אמתיים כפשוטן, והנביא שהוא למטה ממנו במדרגה, יבאו דבריו סתומים ובחידות ובמשלים בלתי מבוארים, ולזה לא יהיו אמתיים כפשוטן, אבל כפי הענין הנרמז בהן בלבד, וכפי פשוטן יובן מהן ענין זולת הענין המכוון בהם. ולזה תמצא ביחזקאל להיות נבואותיו אחר הגלות, היה מדבר במשלים וחידות בלתי אמיתיים כפשוטן, עד שנתרעם מזה להשי"ת, ואמר המה אומרים לי הלא ממשל משלים הוא... (מאמר ג יז)
ראה: יחזקאל-כללי.
...וראה את השכינה מסתלקת מבית המקדש, והחיות הנושאות כסא הכבוד שכלים נפרדים, והאופנים הגרמים השמימיים, ולא רמז על דבר נמוך מהם, וראה אותם במספר ד', שכל עניני העולם ברביעיות. והראהו שמלאכיו גלגליו ושמיו יעזרו בחורבן ישראל כהגזירה האלוקית. רוח סערה - על התפעלות הנביא בשרות רוח הנבואה, וכן האש המתלקחת, והענן על שאינו יודע העתיד, כעין החשמל - שמתוך הנבואה הכיר מציאות הסבה הראשונה, ורוח סערה וענן הם ג' התפעליות וחסרונות נמשכות מגוף הנביא. ואש נוגה וחשמל הם דברים רוחניים שכליים, האש על השפע, הנוגה על הנבדל המשפיע על הנביא, וכעין החשמל על השי"ת השופע על הנבדל, ורוצה לומר שימנע מלדבר בו, חש ממלל... (יחזקאל א ד, ועיין שם עוד)
...וכן אמרו חז"ל שראה אש מהלכת בין החיות לרמוז לשרפת בית המקדש, ונגה לה להאיר בזמן הגאולה, ויוצא ברק לאומות העולם לעתיד לבא. (שם א יב)
וקול כנפי - שהסתלקו משמירה על ישראל ומלהשפיע עליהם לטובה, ורעשה הארץ מחורבן ירושלים, ולכן הלך מר מחמת רוחו. (שם ג יג)
צדך השמאלי - ...אמר לו שישכב על צד הלב ויעיין בחטאים שהביאו לגלות מצרים, ועוד מ' יום יחשב על צדו השמאלי, סך הכל ת"ל יום, נגד ת"ל שנה של גלות מצרים. (שם ד ה)
והעברת על ראשך - כתב המורה שהיה במראה הנבואה, שלא יתכן שיצונו להשחית פאות זקנו מה שאסור. (שם ה א)
בשנה - לפי שהיתה הנבואה חביבה ונפלאה אצלו בהיותו בחוץ לארץ, זכר היום והמקום שהיתה בהם... יד ה' - לרד"ק כשתבא הנבואה בחזקה, ואינו, אלא כך נקראת הנבואה שיש בה צורות. ולמעלה - ...מורה על עצמותו שחש למלל בו, וראה כאן שהחורבן מאתו ולא מהמערכה והטבע או ממלאכי עליון, ולכן ראה מראה אש לרמוז לשפע היוצא ממנו יתברך. (שם ח ב)
כלי גולה - לרז"ל מקל ותרמיל כוס וכד, ואולי גם בלויי סחבות, אל מקום אחר - יגלה יומם מבית לבית. (שם יב ג)
ברעש תאכל - שלא יקבל גופו הנאה מהמאכל והשתיה, שכן יהיו יושבי ירושלים אוכלים בעבור שארצם שממה. (שם י ח)
בשנה הז' - כל שנה אחר תחילת נבואתו עד החורבן באה אליו נבואה חדשה. (שם כ א)
ויפתח את פי - בנבואת הצופה דלעיל, ולא נאלמתי - שמעתה ניבא נחמות על גוג ומגוג. (שם לג כב)
...הנה מבואר שצורת הבית הזאת לא היתה במקדש שני, ועיין שם הראיות, וגם אי אפשר לפרשה כהנוצרים על משל רוחני, שמה ענין החומות הלשכות וכו', אלא נאמין שכל הנבואה תתקיים לעתיד לבא. (שם מח לה)
ומהם - מהקשורים בכנפיך עוד תשליך לאש, סימן שרבים ימותו בירושלים בעת מצור טיטוס והרומיים. ממנו תצא אש - בגלות שניה יתפזרו למקומות הגלות הראשונה וילקו גם כן בחרב ברעב ובדבר. (שם ה ד)
ויפתח את פי - שמעתה אוכל להוכיחם אף מלבי, כי ישמעו, אחר שראו שהאמת אתי. (שם לג כב)
היה - לנחם הגולים ששכינה עמהם גם בחוץ לארץ, על נהר כבר - פרת הנמשך לבבל מארץ ישראל, שכן התנבא שם. (שם א ג)
וד' כנפים - פירשתי שהכנפים יורו על העפיפה ועל ההסתר שעצמיותם נעלמת, וישעיה ראה ו' כנפים, כי ראה השרפים שברום עולם הכסא, ובהם ב' העלמות, ההשפעות שיקבלו מעולם האצילות שעליהם, וההשפעה שיורידו לאשר תחתיהם. ויחזקאל ראה המלאכים שבעולם היצירה, שלא יכסו פניהם, כי ישיגו בהשפעה היורדת עליהם, וכן לא יכסו רגלים כי לא יעלימו השפעתם מהאופנים שתחתיהם... (שם ו, וראה שם עוד)
כה אמר ה' - עיקר שליחותך היא לומר להם שהם מושגחים מה'. (שם ב ד)
ודברת בדברי - ולא בלשון כשדים שהורגלו בה. באמור לרשע - שגזרתי עליו מיתה גם עליך להודיעו, אולי ישוב, הוא רשע - ואל תאמר מוטב יהיו שוגגין, כי ימות רשע ולא יזכה בזה שהיה שוגג, ואולי היה חוזר בדבריך. (שם ג ד ויח)
פירשנו כבר שלמעלה הראהו בנבואה מהאופנים למעלה, וכאן הראהו מלמעלה למטה, ששם היתה ההנהגה בגלות בסדר הטבעי, שציינו בהליכה ולא בעפיפה, ולכן נקראו חיות, וכאן הראה אותם בעפיפה וקראם כרובים, שיעופו מהארץ והסדר הטבעי, ויקבלו מלמעלה, ולכך הראהו כאן מלמעלה למטה. (שם י ט)
וגלה יומם - פעם אחת מביתו למקום אחר, וגלית - פעם שניה אל עיר אחרת, שיזכרו ב' גלויות שעברו עליהם. ברעש תאכל - כמתיירא מהאויב וכדואג שיכלה לחמו... (שם יב ג ויח)