היה היה דבר ה' אל יחזקאל בן בוזי הכהן בארץ כשדים על נהר כבר, ותהי עליו שם יד ה'. (יחזקאל א ג)
ויאמר אלי בן אדם שולח אני אותך אל בני ישראל אל גוים המורדים אשר מרדו בי, המה ואבותם פשעו בי עד עצם היום הזה... ואתה בן אדם אל תירא מהם ומדבריהם אל תירא, כי סרבים וסלונים אתך ואל עקרבים אתה יושב... ודברת את דברי אליהם אם ישמעו ואם יחדלו כי מרי המה. ואתה בן אדם שמע את אשר אני מדבר אליך, אל תהי מרי כבית המרי, פצה פיך ואכל את אשר אני נותן אליך. ואראה והנה יד שלוחה אלי, והנה בו מגלת ספר, ויפרש אותה לפני והיא כתובה פנים ואחור, וכתוב אליה קנים והגה והי. ויאמר אלי בן אדם את אשר תמצא אכול, אכול את המגלה הזאת ולך דבר אל בית ישראל. ואפתח את פי ויאכלני את המגלה הזאת. ויאמר אלי בן אדם בטנך תאכל ומעיך תמלא את המגלה הזאת אשר אני נותן אליך, ואכלה ותהי בפי כדבש למתוק... ויאמר אלי בן אדם את כל דברי אשר אדבר אליך קח בלבבך ובאזניך שמע, ולך בא אל הגולה אל בני עמך, ודברת אליהם ואמרת אליהם כה אמר אד-ני אלקים אם ישמעו ואם יחדלו... ויהי דבר ה' אלי לאמר. בן אדם צופה נתתיך לבית ישראל ושמעת מפי דבר והזהרת אותם ממני. באמרי לרשע מות תמות ולא הזהרתו ולא דברת להזהיר רשע מדרכו הרשעה לחיותו, הוא רשע בעונו ימות ודמו מידך אבקש... (שם ב ג והלאה)
ואתה בן אדם קח לך לבנה ונתתה אותה לפניך וחקות עליה עיר את ירושלים. ונתתה עליה מצור ובנית עליה דיק ושפכת עליה סוללה ונתתה עליה מחנות ושים עליה כרים סביב... אות היא לבית ישראל. ואתה שכב על צדך השמאלי ושמת את עוון בית ישראל עליו מספר הימים אשר תשכב עליו תשא את עונם. ואני נתתי לך את שני עונם למספר ימים שלש מאות ותשעים יום, ונשאת עוון בית ישראל. וכלית את אלה ושכבת על צדך הימני שנית, ונשאת את עוון בית יהודה ארבעים יום יום לשנה יום לשנה נתתיו לך. ואל מצור ירושלים תכין פניך וזרעך חשופה ונבאת עליה. והנה נתתי עליך עבותים ולא תיהפך מצדך אל צדך עד כלותך ימי מצורך. ואתה קח לך חטין ושעורים ופול ועדשים ודחן וכסמים ונתתה אותם בכלי אחד ועשית אותם לך ללחם מספר הימים אשר אתה שוכב על צדך שלש מאות ותשעים יום תאכלנו... ומים במשורה תשתה ששית ההין מעת עד עת תשתה. ועגת שערים תאכלנה, והיא בגללי צאת אדם תעוגנה לעיניהם... ואמר אהה אד-ני אלקים, הנה נפשי לא מטומאה ונבלה וטרפה לא אכלתי מנעורי ועד עתה ולא בא בפי בשר פגול. ואמר אלי ראה נתתי לך את צפיעי הבקר תחת גללי האדם, ועשית את לחמך עליהם... (שם ד א והלאה)
ואתה בן אדם, קח לך חרב חדה תער הגלבים תקחנה לך והעברת על ראשך ועל זקנך, ולקחת לך מאזני משקל וחלקתם, שלשית באור תבעיר בתוך העיר כמלאת ימי המצור, ולקחת את השלישית תכה בחרב סביבותיה, והשלישת תזרה לרוח וחרב אריק אחריהם, ולקחת משם מעט במספר וצרת אותם בכנפיך, ומהם עוד תקח והשלכת אותם אל תוך האש ושרפת אותם באש, ממנו תצא אש אל כל בית ישראל. (שם ה א)
ואתה בן אדם עשה לך כלי גולה וגלה יומם לעיניהם, וגלית ממקומך אל מקום אחר לעיניהם, יראו כי בית מרי המה... לעיניהם חתר לך בקיר, והוצאת בו. לעיניהם על כתף תשא בעלטה תוציא פניך תכסה ולא תראה את הארץ, כי מופת נתתיך לבית ישראל... ויהי דבר ה' אלי לאמר. בן אדם לחמך ברעש תאכל ומימיך ברגזה ובדאגה תשתה, ואמרת אל עם הארץ כה אמר אד-ני אלקים ליושבי ירושלים אל אדמת ישראל לחמם בדאגה יאכלו... (שם יב ג והלאה)
ויהי בשנה השביעית בחמישי בעשור לחודש באו אנשים מזקני ישראל לדרש את ה' וישבו לפני. ויהי דבר ה' אלי לאמר. בן אדם דבר את זקני ישראל ואמרת אלהם, כה אמר אד-ני אלקים הלדרוש אותי אתם באים, חי אני אם אדרש לכם נאם אד-ני אלקים... (שם כ א)
ויהי דבר ה' אלי לאמר. בן אדם שים פניך דרך תימנה והטף אל דרום, והנבא אל יער השדה נגב... ואמר אהה אד-ני אלקים המה אומרים לי הלא ממשל משלים הוא... ואתה בן אדם האנח בשברון מתנים ובמרירות תאנח לעיניהם. והיה כי יאמרו אליך על מה אתה נאנח, ואמרת אל שמועה כי באה ונמס כל לב ורפו כל ידים וכיהתה כל רוח וכל ברכים תלכנה מים, הנה באה ונהיתה נאם אד-ני אלקים... (שם כא א והלאה, וראה שם עוד)
ויהי דבר ה' אלי לאמר. בן אדם הנני לקח ממך את מחמד עיניך במגפה ולא תספד ולא תבכה ולוא תבא דמעתך. האנק דם מתים אבל לא תעשה, פארך חבוש עליך, ונעליך תשים ברגליך ולא תעטה על שפם ולחם אנשים לא תאכל. ואדבר אל העם בבקר ותמת אשתי בערב, ואעש בבקר כאשר צויתי... אמר לבית ישראל כה אמר אד-ני אלקים הנני מחלל את מקדשי גאון עזכם מחמד עיניהם... ועשיתם כאשר עשיתי... ביום ההוא יפתח פיך את הפליט ותדבר ולא תאלם עוד, והיית להם למופת וידעו כי אני ה'. (שם כד טו)
היתה עלי יד ה' ויוציאני ברוח ה' ויניחני בתוך הבקעה והיא מלאה עצמות. והעבירני עליהם סביב סביב, והנה רבות מאד על פני הבקעה והנה יבשות מאד... (שם לז א, וראה שם עוד)
בא וראה, יחזקאל שמר את פיו ממאכלות אסורות, שכתוב, ולא בא בפי בשר פגול, זכה ונקרא משום זה בן אדם... (וישב רמז)
...שלשה היו (שניסה אותם אלקים), שנים לא עמדו בנסיון כראוי, ואחד עמד, ומי הוא, הוא יחזקאל, שכתוב התחיינה העצמות האלה, והוא השיב ואמר ה' אלקים אתה ידעת... (בלק רפז)
זה א-לי ואנוהו, רבי אליעזר אומר מנין אתה אומר שראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל וכל הנביאים, שנאמר בהם וביד הנביאים אדמה, וכתיב נפתחו השמים ואראה מראות אלקים. (בשלח פרשה ג)
ג' נביאים הם, הרואה (בחלום)... יחזקאל, יצפה לחכמה... (ברכות נז ב)
אמר רב יהודה אמר רב ברם זכור אותו האיש לטוב, וחנניה בן חזקיה שמו, שאלמלא הוא נגנז ספר יחזקאל, שהיו דבריו סותרים דברי תורה, מה עשה, העלו לו ג' מאות גרבי שמן וישב בעליה ודרשן. (שבת יג ב)
אמר רב חסדא דריש מרי בר מר, מאי דכתיב לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד, דבר זה אמרו דוד ולא פירשו... אמרו יחזקאל ולא פירשו... דכתיב ויפרש אותה לפני והיא כתובה פנים ואחור וכתוב אליה קינים והגה והי, קינים זו פורענותן של צדיקים בעולם הזה, וכן הוא אומר קינה היא וקוננוה, והגה זו מתן שכרן של צדיקים לעתיד לבא, וכן הוא אומר עלי הגיון בכנור, והי זו היא פורענותן של רשעים לעתיד לבא, וכן הוא אומר הוה על הוה תבא... (ערובין כא א)
מאי משמע דהאי שש כיתנא הוא... רבינא אמר מהכא, פארי פשתים יהיו על ראשם ומכנסי פשתים יהיו על מתניהם... ולטעמיך הא דאמר רב חסדא דבר זה מתורת משה רבינו לא למדנו מדברי יחזקאל בן בוזי למדנו, כל בן נכר ערל לב וערל בשר לא יבא אל מקדשני, הא מקמי דאתי יחזקאל, מאן אמרה, אלא גמרא גמירי לה ואתא יחזקאל ואסמכה אקרא... (יומא עא ב)
אבל חייב בעטיפת הראש, מדקאמר ליה רחמנא ליחזקאל ולא תעטה על שפם, מכלל דכולי עלמא מיחייבי, אבל אסור להניח תפילין, מדקאמר ליה רחמנא ליחזקאל פארך חבוש עליך, מכלל דכולי עלמא אסור... (מועד קטן טו א, וראה שם עוד)
תנו רבנן, סדרן של נביאים, יהושע ושופטים ושמואל ומלכים ירמיה ויחזקאל, ישעיה ושנים עשר... ויחזקאל רישיה חורבנא וסיפיה נחמתא... אנשי כנסת הגדולה כתבו יחזקאל... (בבא בתרא יד ב)
אמר ליה ההוא מינא לרבי אבהו, אלקיכם גחכן הוא, דקאמר ליה ליחזקאל שכב על צדך השמאלי, וכתיב ושכבת על צדך הימני, אתא ההוא תלמידא אמר ליה... אף כך הקב"ה מייסר את יחזקאל כדי למרק עונותיהם של ישראל. (סנהדרין לט א)
...בשעה שאמר לו הקב"ה ליחזקאל לך אמור להם לישראל אביך האמורי ואמך חתית, אמרה רוח פסקונית לפני הקב"ה, רבונו של עולם, אם יבואו אברהם ושרה ויעמדו לפניך אתה אומר להם ומכלים אותם... (שם מד ב)
...דתניא רבי אליעזר אומר מתים שהחיה יחזקאל עמדו על רגליהם ואמרו שירה ומתו... רבי יהודה אומר אמת משל היה... רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר, מתים שהחיה יחזקאל עלו לארץ ישראל ונשאו נשים והולידו בנים ובנות, עמד רבי יהודה בן בתירא על רגליו, ואמר, אני מבני בניהם, והללו תפילין שהניח לי אבי אבא מהם. ומאן נינהו, אמר רב אלו בני אפרים שמנו לקץ וטעו... שמואל אמר, אלו בני אדם שכפרו בתחיית המתים... רבי ירמיה בר אבא אמר, אלו בני אדם שאין בהן לחלוחית של מצוה... רבי יצחק נפחא אמר אלו בני אדם שחיפו את ההיכל כולו שקצים ורמשים... רבי יוחנן אמר אלו מתים שבבקעת דורא, שבשעה שהגלה נבוכדנצר הרשע את ישראל היו בהן בחורים שהיו מגנין את החמה ביופיין... צוה המלך והרגום... ורמסום. תנו רבנן בשעה שהפיל נבוכדנצר הרשע את חנניה מישאל ועזריה לכבשן האש, אמר לו הקב"ה ליחזקאל לך והחייה מתים בבקעת דורא, כיון שהחיה אותן, באו עצמות וטפחו לו לאותו רשע על פניו, אמר מה טיבן של אלו, אמרו לו חבריהן של אלו מחיה מתים בבקעת דורא... (שם צב ב)
משה אמר פוקד עוון אבות על בנים, בא יחזקאל ובטלה, הנפש החוטאת היא תמות... (מכות כד א)
כה אמר ה' אלקים בראשון באחד לחודש תקח פר בן בקר תמים וחטאת את המקדש, חטאת, עולה היא, אמר רבי יוחנן פרשה זו אליהו עתיד לדורשה... (מנחות מה א, וראה שם עוד)
ואיבעית אימא מהכא, ואומר ה' אלקים הנה נפשי לא מטומאה ונבלה וטרפה לא אכלתי מנעורי ועד עתה, ולא בא בפי בשר פגול, הנה נפשי לא מטומאה, שלא הרהרתי ביום לבא לידי טומאה בלילה, ונבלה וטרפה לא אכלתי מנעורי, שלא אכלתי בשר כוס כוס מעולם, ולא בא בפי בשר פגול שלא אכלתי מבהמה שהורה בה חכם, משום רבי נתן אמרו שלא אכלתי מבהמה שלא הורמו מתנותיה... (חולין לז ב)
רבי יהודא אומר, כשהביא נבוכדנצר עלילות דברים על ישראל להרגם, העמיד אליל בבקעת דורא, והוציא כרוז ואמר, כל מי שלא ישתחוה לאליל הזה ישרף באש, וישראל לא בטחו בצל יוצרם... אמר להם נבוכדנצר, הייתם יודעים שיש לכם א-לוה משזיב ומציל ולמה הנחתם אלקיכם... אלא כדרך שעשיתם בארצכם והחרבתם אותה, כך אתם מבקשים לעשות בארצי להחריב אותה, וצוה נבוכדנצר ונהרגו כולם... רבי פנחס אומר לאחר כ' שנה שנהרגו כולם בבבל שרתה רוח הקדש על יחזקאל והוציאו לבקעת דורא, והראוהו עצמות יבשות הרבה מאד, אמר לו בן אדם מה אתה רואה... אמר לו יש בי כח להחיותם, לא אמר הנביא, רבונו של עולם, יש בך כח לעשות יותר מאלו, אלא אמר ה' אלקים אתה ידעת, כאילו לא האמין, לפיכך לא נקברו עצמותיו בארץ ישראל. אמר לו הנבא על העצמות, אמר לפניו רבונו של עולם... או כל בשר ועצם שאכלו מהם בהמה וחיה ועוף ומתו בארץ אחרת, מיד השמיע הקב"ה קולו ורעשה הארץ, והיתה הארץ ההיא מקרבת עצם אל עצמו. רבי יהושע בן קרחה אומר, ירד עליהם תחיית טל מן השמים, שהוא נובע ומוציא מים, כך היו נובעים ועולים עליהם בשר ועצמות וגידין. אמר לו הנבא על הרוח, באותה שעה יצאו ד' רוחות השמים ופתחו את אוצרות הנשמות והחזיר כל רוח ורוח לגוף בשר איש... מה להלן ס' רבוא, אף כאן ס' רבוא, וכלם עמדו על רגליהם חוץ מאיש אחד, אמר הנביא רבונו של עולם מה טיבו של זה, אמר לו בנשך נתן... (פרק לג)
אמר רבי יוחנן תנאים התנה הקב"ה... ציויתי את השמים שיפתחו לקול יחזקאל, שנאמר נפתחו השמים... (בראשית ה ד)
...אבל לעתיד לבא מתחיל בגידים ובעצמות וגומר בעור ובבשר, שכך הוא אומר במתי יחזקאל, (יחזקאל ל"ו) וראיתי והנה עליהם גידים ובשר עלה, אמר רבי יונתן אין למדין ממתי יחזקאל, ולמה היו מתי יחזקאל דומים, לזה שהוא נכנס למרחץ, מה שהוא פושט ראשון הוא לובש אחרון... (שם יד ה)
...אבל יחזקאל מצאו בקי מכולם, שנאמר בן אדם התחיינה העצמות האלה, ויאמר ה' אלקים אתה ידעת. אמר רבי חנינא בר פפא לציפור שהיתה נתונה ביד ציד, פגע באחד אמר לו זו שבידי מה היא, חיה או מתה, אמר ליה אי בעית חיה אי בעית מתה... (שם יט כ)
...עמדו ד' נביאים וחתמו גזר דינם, אלו הם, ישעיה ירמיה צפניה ויחזקאל... לבני קדם על בני עמון, ונתתיה למורשה למען לא תזכר בני עמון בגוים, ובמואב אעשה שפטים (יחזקאל כ"ה)... (שם מא ד)
ומנין שהלכה שכינה עם ישראל בגולה, שנאמר... היה היה דבר ה' אל יחזקאל בן בוזי הכהן... (שמות כג ו)
אם יאמר לך אדם שהקב"ה עתיד להחיות לנו מתים, אמור לו כבר היה על ידי אליהו ועל ידי אלישע ועל ידי יחזקאל... (ויקרא כז ד)
ורבנן אמרי היא (מצות העומר) שעמדה להם בימי יחזקאל, הדא הוא דכתיב ואתה קח לך חטים ושעורים, רבי חמא ברבי חלפתא אמר ריבה בהן שעורין... שאלה מטרונה אחת את רבי יוסי אמרו לו כמה נצטער אותו צדיק, כמה עבדים וכמה שפחות יש לו, והן מפסלין באוכלין ומשקין שלו, אמר לה כל כך למה, להודיעך שכל זמן שישראל בצער אף הצדיקים הוין עמהם בצער. (שם כח ו)
אמר רבי הושעיא ראה הפחות בימי משה מה שלא ראה יחזקאל גדול בנביאים... (דברים ז ט)
רבי יהודה ברבי סימון פתר קרייא ביחזקאל, בשעה שעמד על הבקעה ואמר, (יחזקאל ל"ז) העצמות היבשות שמעו דבר ה', מיד ותקרבו עצמות וגו', אמר להם בתחלה אמרתי לכם שמעו דבר ה' (ירמיה ב') ולא שמעתם, בחייכם לא שמעתם במיתתכם שמעתם, על אותה שעה נאמר ושבח אני את המתים. (קהלת ד ז)
...אמר להם (דניאל), הנה הנביא לפניכם לכו אצלו, הלכו להם מיד אצל יחזקאל, אמרו ליה כמו שאמרו לדניאל, נסגוד ליה או לא, אמר להם כבר מקובל אני מישעיה רבי, (ישעיה כ"ו) חבי כמעט רגע עד יעבור זעם. אמרו ליה מה את בעי דיהון אמרין הדין צלמא סגדין ליה כל אומיא, אמר לון ומה אתון אמרין, אמרו ליה אנן בעינן ניתן ביה פגם, דניהוי תמן ולא נסגוד ליה, אמר להם אם כדעתכם המתינו לי עד שאמלך בגבורה, הדא הוא דכתיב ויבואו אלי אנשים מזקני ישראל וישבו לפני... אמר לו איני מתקיים עליהם, הדא הוא דכתיב, (יחזקאל כ') בן אדם דבר את זקני ישראל ואמרת אליהם, כה אמר אד-ני אלקים הלדרוש אותי אתם באים, מאחר שגרמתם לי להחריב ביתי ולשרוף היכלי ולהגלות בני לבין האומות, ואחר כך אתם באים לדרשני, חי אני אם אדרש לכם. באותה שעה בכה יחזקאל וקינן והילל בעצמו, ווי לשונאי ישראל, אבדה שארית יהודה, שלא נשתייר מיהודה אלא אלו בלבד, וזו תשובה הבאה להם... אמרו לו בין מתקיים בין שאין מתקיים אנו נותנין נפשותינו על קדושת שמו... מן דנפקין מן גביה דיחזקאל נגלה הקב"ה ואמר לו, יחזקאל מה את סבור שאיני מתקיים עליהם, מתקיים אני עליהם בודאי, הדא הוא דכתיב, (שם ל"ו) כה אמר ה' אלקים עוד זאת אדרש לבית ישראל, אלא שביק להון ולא תימר להון מידי... (שיר השירים ז יג)
ג' נסים נעשו בו ביום... החיה יחזקאל המתים, אמר רבי יצחק מן הדא קרא, (שם ל"ז) מארבע רוחות בואי הרוח, אמר רבי פנחס אותה הרוח שהפילה את הצלם, אמר רבי אלעזר אותו יום שבת היה ויום הכפורים היה... (שם יד)
משה ושמואל לא היו כיחזקאל, שכל מה שהוא רואה אומר... (צו יג)
...מה תהום רבה בסתר, אף משפטיך בסתר, כיצד, כיון שחרבה ירושלים בתשעה באב חרבה, וכשהראה לו ליחזקאל הראה לו בעשרים לחדש, למה שלא לפרסם באיזה חדש חרבה... (במדבר א)
וכן אתה מוצא כשבקשו לפרוק עול שבועתו בימי יחזקאל מה כתיב שם, (יחזקאל כ') באו אנשים מזקני ישראל לדרוש את ה', אמרו לו בן כהן הקונה את העבד מהו שאוכל בתרומה, אמר להם אוכל, אמרו לו אם חזר כהן ומכרו לישראל לא יצא מרשותו, אמר להם כן, אמרו לו אף אנו כבר יצאנו מרשותו, נהיה ככל האומות, אמר להם יחזקאל לישראל, והעולה על רוחכם היו לא תהיה... ואתם לא נמכרתם בדמים, שנאמר (ישעיה נ"ב) חנם נמכרתם... (נצבים ג)
רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי, אמר הקב"ה לרחב את אמרת (יהושע ב') כי ה' אלקיכם הוא אלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת... מה דלא חמין עיניך, חייך שבנך עומד ורואה מה שלא ראו הנביאים, הדא הוא דכתיב, (יחזקאל א') נפתחו השמים ואראה מראות אלקים. (שמואל ט)
ומפני מה זכה יחזקאל שיחיו מתים על ידו, מפני שהסתפח על ישראל בכל שעה ושעה, שנאמר (יחזקאל כ"ה) התשפוט התשפוט את עיר הדמים וגו', שני פעמים, כך אמר לו הקב"ה ליחזקאל מה לי ולך נאה להוכיח את ישראל. דבר אחר כך אמר הקב"ה ליחזקאל, אם אתה מוכיחן תוכיחן, ואין אין אתה מוכיחן אני מוכיחן, אבל אי אתה דומה להן אלא כשיר הזה, מה שיר עתים בני אדם שמחים בו עתים משמחין את בעליו... ועמדו על רגליהם ופרו ורבו... ואז נתגדל שמו של הקב"ה מסוף העולם ועד סופו, ועל אותה שעה נאמר והתגדלתי והתקדשתי וגו', ובשכר אותן דברים שהסתפח יחזקאל על ישראל בכל שעה, זכה שהחיה הקב"ה מתים על ידו. (פרק ה)
יחזקאל היו ישראל מזלזלין אחריו ואומרים לא מבני בניה של רחב הזונה הוא, וצריך הכתוב ליחסו, היה היה דבר ה' אל יחזקאל בן בוזי הכהן. (במדבר פרק כה, תשעא)
...מלמד שהיו ישראל מכעיסין לפני המקום ארבעים שנה, כשגלו עשרה שבטים עד שחרבה ירושלים. ויהי בשנה הששית בששי בחמשה לחדש אני יושב בביתי, אותה שנה הראה ליחזקאל כבוד השכינה שמסתלק מן הבית... ויהי בשנה השביעית בחמישי בעשור לחדש באו אנשים מזקני יהודה וגו', אותה שנה כרת המלך צדקיה ברית את כל העם היושבים בירושלים לקרא להם דרור, אותה שנה מרד צדקיה במלך בבל... בשנה העשירית בעשירי בשנים עשר לחדש היה דבר ה' אלי, אותו זמן באותו פרק הנה חנמאל בן שלום... אותה שנה הראהו ליחזקאל שהעובדי אלילים נתונים לבאר שחת... בעשרים וחמש שנה לגלותנו בראש השנה בעשרה לחדש בארבע עשרה שנה, אותה שנה הראהו ליחזקאל תבנית הבית לעתיד לבא. (יחזקאל פרק ד, שמג)
חי אני אם אדרש לכם, נשבע הקב"ה בימי יחזקאל דברים שלא להדרש לישראל, אימתי, בשעה שבאו הזקנים ליחזקאל לשאול דברים וסלקם... אמר לו יחזקאל, רבונו של עולם, ומה אתה מניחן, אין אתה נדרש להם אפילו בזכות התורה, אמר לו ובזכות התורה אני נדרש להם, שנאמר עוד זאת אדרש לבית ישראל, וכתיב זאת התורה... (שם פרק כ, שנח)
...דמיתן בקרבא מאתן אלפין גוברין בני חילא משבטא דאפרים... דעברו על גזירת מימרא דה' ונפקו ממצרים תלתין שנין קדם קיצא... הינון הוו גרמיא יבישיא דאתי יתהון מימרא דה' על ידא דיחזקאל נביא בבקעת דורא... (שמות יג יז)
בשלשים - ...שנין לזמן דאשכח חלקיה כהנא רבה ספרא דאורייתא... תחות אולמא בפלגות לילא בתר מעלני סיהרא ביומי יאשיה בתמוז בחמשא לירחא. (יחזקאל א א)
היה היה - בארעא דישראל, תב תנינות ואתמלל עמיה במדינת ארע כשדאי. (שם שם ג)
היה - שכבר התנבא בארץ ישראל, יש אומרים בן אדם עמוד על רגלך, ויש אומרים בן אדם חוד חידה וכן נראה, כי אין מוזכר בה הגולה, וגלה עם החרש והמסגר. (שם)
בן אדם - רוצה לומר אין כאן ילוד אשה, אלא זה, ולי נראה שקראו בן אדם, שלא תהא דעתו רחבה, מתוך שהיה גס לבו במראה המרכבה ובמלאכת עליונים. (שם ב א)
ותשאני רוח - אחר שגמר דבריו ציוה לרוח לשאתו אל מקום בני הגולה. (שם ג יא)
צופה נתתיך - להזהירם להשמר מהפורענות, ולמה אתה שותק. (שם שם יז)
לדרש את ה' - על צרכיהם, ואם אינו שומע לנו גם לא נענש על עבירות שבידינו, שמכרנו, עבד שמכרו רבו ואשה שגירשה בעלה יש לזה על זה כלום. (שם כ א)
בשלשים - לאדוני אבי לחשבון היובל, כי כשראה אחר כך בנין הבית היה בשנת היובל... והראה ליחזקאל מראה זה רמז לנסיעת הכבוד, שבימי יאשיה התחילה הרעה, והראהו בחודש תמוז שבו נבקעה העיר, וכשהראהו הגאולה הראהו ביובל, בו יוצאים עבדים לחרות. בתוך הגולה - היו עומדים על שפת הנהר והוא בתוכם. ומחלוקת חז"ל עם כבר הוא פרת. (שם א א)
עצמות - הראהו שבני ישראל יצאו מהגלות שהם בו עצמות יבשות, או הראהו שעתיד להחיות מתי ישראל בעת הישועה... (שם לז א)
ונתת - שיחזקאל היה כהן, ולעתיד יהיה כהן גדול או משנה לאהרן בתחיית המתים, שסדר קרבן עולי הגולה אינו כזה. (שם מג יט)
החצר הפנימית - אסור ביין בעזרת הכהנים מהמזבח ולפנים, וחידש דברים שאינם מפורשים בתורה, או שיהיו לעתיד לתוספת קדושה. (שם מד כא)
...ובהגיע הזמן ההוא (של הגלות) דבר על הבנין ועשה ממנו עיקר גדול על ידי יחזקאל, והוא עיקר ספרו, שהתחיל בפלאי המרכבה העליונה, היא הדירה העליונה, וסיים בפלאי המרכבה התחתונה בענינים ארוכים ומבהילים דעות האנשים כפל כפלים מהנאמר אצל המשכן. ומה שהתנבא באמצע היה על הסבה שלא איפשרה לקבוע דירת הקבע ביניהם עד השעה ההיא, וזה יהיה אחר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם, ומיד נעתק להנבא בפלאי תחית המתים, וסמך מלחמת גוג ומגוג, ואחר כך התחיל במדות העיר. ושים לב לתאריכי הנבואה, בתחלה אמר פרק א' ברביעי בחמשה לחודש, הוא הזמן בו קילקלו המרגלים, והוקבעה הבכיה, וכאשר באו לארץ לא ציום לבנות שכינת קבע, כי לא הכריתו העמים המחטיאים... (שמות כו א)
יחזקאל דומה לישעיה במראות אלקים, בנבואת תחיית המתים, שהיה מופת לישראל, ושספרו ב' שלישי פורענות ושליש נחמה, ודומה לירמיה שהתנבא לפני ואחרי החורבן, וגלה, ונבא על חורבן האומות חוץ מבבל שהיה בה וילשינו עליו, ומת בגולה, ונקבר שם, ובנה יהויכין כנסת על קברו והקדיש לשם הנחלות שקבל מאויל מרודך, ושם חג מראש השנה עד יום כפור, ובית גדול מלא ספרים מבית א' וב', שמקדיש לשם כל יהודי שאין לו בנים את ספריו. כן בספרי בנימין מטודילא. ויעד יחזקאל תחיית המתים, גוג ומגוג, הגאולה השלמה ובנין הבית שלא יעד נביא זולתו. ונקרא בהשגחת ה' יחזקאל, כי חיזק לבבות ישראל בנבואותיו, ויעד על חוזק הא-ל וגבורתו לעתיד לבא... בשלשים- נראה שניבא בעת שנמצא ספר התורה על הגלות, ופסקה ממנו הנבואה ל' שנה. ברביעי בחמשה - ועוד היה זר בעיני הנביא שהתנבא ביום גלות יהויכין שהיא עת רעה, ועוד בארץ כשדים ולא בארץ ישראל. (יחזקאל א א)
הוא מראה דמות כבוד ה' - שראו בסיני, ואפול על פני - מתחילת הנבואה, כדי שלא להסתכל. (שם שם כח)
בן אדם - לדעתי קראו כך, כי גלה מארץ הקודש ונסתלקה ממנו נבואה... ונעצב. ותבא בי הרוח - אינו רוח נבואה, שזה נכלל באומרו ויאמר אלי וכו', אלא רוח הקדש המאמץ הנביא (שם שם ב א)
וקול כנפי - שהסתלקו משמירה על ישראל ומלהשפיע עליהם לטובה, ורעשה הארץ מחורבן ירושלים, ולכן הלך מר בחמת רוחו. (שם ג יג)
...ואמרו חז"ל שבקש יחזקאל רחמים והפכו לכרוב (את השור), רוצה לומר אחר שנגזר שיסתלק הכבוד בקש שלא יחליף את ישראל באומה אחרת, ולכן היה פני אדם, פרצוף יעקב, והפך פרצוף שור המורה על הליכה ממקום למקום... (שם י כא)
לא זכרתי - יו"ד נוספת, וכן רבות בפרשה זו, ואמרתי שירמיה ויחזקאל לא דקדקו הרבה בכתיבתם (?), והמפרשים נתנו בהם טעמים. (שם טז מב)
ולא תאלם עוד - לא תסתלק ממנו הנבואה עם החורבן, כי אם נבואותיו יתחזקו, ואחר כך ינבא להם נחמות. (שם כד כו)
ובספר הזוהר... אמאי איקרי יחזקאל בן בוזי, על דהוה מבזה גרמיה לגבי מאן דגדול מיניה, ועל דא זכה למיקרי בן אדם, ואיקרי רם, כדכתיב ברכאל הבוזי ממשפחת רם... (חלק ב שער ד)
אנשי כנסת הגדולה כתבו ספר יחזקאל וכו', כי מפני שיחזקאל לא כתב ספרו עד סמוך למיתתו, ואז היו אנשי כנסת הגדולה בעולם, ולהם ראוי לכתוב, כי הגדול הוא שכותב, ולפיכך אנשי כנסת הגדולה כתבו... (חידושי אגדות בבא בתרא טו א)
וראה הכהן את הנגע, זה יחזקאל שהיה בגולה וקרא תגר, מה עשה הקב"ה נטלו כהרף עין והעמידו בבית המקדש, והראה לו כל דמות עבודה זרה שהיו מצויירין בכותל בית המקדש, שנאמר וישלח תבנית יד ותבא אותי וגו'... (מסכת תענית)