ינק

(ראה גם: אם-ובן, הנקה, קטן, תינוק)

ספרי:

דבר אחר והיה טעמו כטעם לשד השמן, מה הדד הזה לתינוק עיקר והכל טפילה לו, כך היה המן עיקר לישראל, והכל טפילה להם, דבר אחר מה הדד אפילו תינוק יונק הימינו כל היום כולו אינו מזיקו, כך המן אפילו ישראל אוכלים מהם כל היום כולו אינו מזיקן, דבר אחר מה הדד הזה שהוא מין אחד ומשתנה למינים הרבה, כך היה המן משתנה להם לישראל לכל דבר שהם רוצים... דבר אחר מה הדד הזה תינוק מצטער בשעה שפורש ממנו, כך היו ישראל מצטערים בשעה שפירשו מן המן... (בהעלותך פט)

תלמוד בבלי:

...(משמרה) שלישית תינוק יונק משדי אמו... (ברכות ג א)

...(דוד) ינק משדי אמו ונסתכל בדדיה ואמר שירה, שנאמר ברכי נפשי את ה' ואל תשכחי כל גמוליו, אמאי כל גמוליו, אמר רבי אבהו שעשה לה דדים במקום בינה, טעמא מאי, אמר רבי יהודה כדי שלא יסתכל במקום ערוה, רב מתנא אמר כדי שלא יינק ממקום הטנופת. (שם י א)

וחנה היא מדברת על לבה, אמר רבי אלעזר משום רבי יוסי בן זמרא על עסקי לבה, אמרה לפניו, רבונו של עולם, כל מה שבראת באשה לא בראת דבר אחד לבטלה... דדים הללו שנתת על לבי למה, לא להניק בהן, תן לי בן ואניק בהן... (שם לא ב)

...אמר אביי (כמהין ופטריות) מירבא רבו מארעא, מינקי לא ינקי מארעא... (שם מ ב)

תנו רבנן מעשה באחד שמתה אשתו והניחה בן לינק ולא היה לו שכר מניקה ליתן, ונעשה לו נס, ונתפתחו לו דדין כשני דדי אשה והניק את בנו... (שבת נג ב)

ואמר אביי אמר לי אם, האי ינוקא דלא מייץ מיקר דקר פומיה, מאי תקנתיה ליתו כסא גומרי ולנקטיה ליה להדי פומיה, דחיים פומיה ומייץ... (שם קלד א)

דדיה ירווך בכל עת, למה נמשלו דברי תורה כדד, מה דד זה כל זמן שהתינוק ממשמש בו מוצא בו חלב, אף דברי תורה כל זמן שאדם הוגה בהן מוצא בהן טעם... (עירובין נד ב)

...אמר לו, בני, יותר ממה שהעגל רוצה לינק פרה רוצה להניק, אמר לו ומי בסכנה, והלא עגל בסכנה... (פסחים קיב א)

והיה טעמו כטעם לשד השמן, אמר רבי אבהו מה שד זה תינוק טועם בה כמה טעמים, אף המן כל זמן שישראל אוכלין אותו מוצאין בו כמה טעמים. (יומא עה א)

...ויושבין ד' תעניות... בחמישי על עוברות ומיניקות, עוברות שלא יפילו, מיניקות שיניקו את בניהם... (תענית כז ב)

תא שמע, יונק תינוק והולך מעובדת כוכבים ומבהמה טמאה ואין חוששין ביונק שקץ... ומכולן יונק מהם ואפילו בשבת, ובגדול אסור, אבא שאול אומר נוהגין היינו שיונקים מבהמה טהורה ביום טוב... אמר רב הונא בריה דרב יהושע סתם תינוק מסוכן הוא אצל חלב. אבא שאול אומר נוהגין היינו שיונקים מבהמה טהורה ביום טוב, היכי דמי, אי דאיכא סכנה אפילו בשבת נמי, ואי דליכא סכנה, אפילו ביום טוב אסור, לא צריכא, דאיכא צערא, וקסבר מפרק כלאחר יד הוא... (יבמות קיד א)

ואלו מלאכות שאשה עושה לבעלה... ומניקה את בנה, הכניסה לו שפחה אחת... שתים אין מבשלת ואין מניקה את בנה... דתניא נדרה שלא להניק את בנה, בית שמאי אומרים שומטת דד מפיו, ובית הלל אומרים כופה ומניקתו, נתגרשה אינו כופה, ואם היה מכירה נותן לה שכרה וכופה ומניקתו מפני הסכנה... עד כמה, אמר רבא אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב שלשה חדשים, ושמואל אמר שלשים יום, ורבי יצחק אמר רבי יוחנן חמשים יום... סומא מנא ידע, אמר רב אשי בריחא ובטעמא.

תנו רבנן, יונק תינוק והולך עד עשרים וארבעה חודש, מכאן ואילך כיונק שקץ, דברי רבי אליעזר, רבי יהושע אומר אפילו ארבע וחמש שנים, פירש לאחר עשרים וארבעה חודש וחזר וינק כיונק שקץ... תניא רבי מרינוס אומר גונח יונק חלב בשבת, מאי טעמא, יונק מפרק כלאחר יד, ובמקום צערא לא גזרו רבנן... פירש... וכמה, אמר רב יהודה בר חביבא אמר שמואל שלשה ימים... 

תנו רבנן, מינקת שמת בעלה בתוך עשרים וארבעה חדש הרי זו לא תתארס ולא תינשא עד עשרים וארבעה חודש, דברי רבי מאיר, ורבי יהודה מתיר בשמונה עשר חודש... לפי שאין החלב נעכר אלא לאחר שלשה חדשים... תנו רבנן, נתנה בנה למינקת או גמלתו או מת מותרת לינשא מיד... אמרה להו ההיא סבתא בדידי הוה עובדא ואסר לי רב נחמן... והלכתא מת מותר, גמלתו אסור, מר בר רב אשי אמר אפילו מת נמי אסור, דלמא קטלה ליה ואזלה ומינסבא...

תנו רבנן, הרי שנתנו לה בן להניק, הרי זו לא תניק עמו לא בנה ולא בן חברתה, פסקה קימעא אוכלת הרבה, לא תאכל עמו דברים הרעים לחלב... לא תאכל עמו דברים הרעים, מאי נינהו, אמר רב כהנא כגון כשות וחזיז ודגים קטנים ואדמה. אביי אמר אפילו קרא וחבושא. רב פפא אמר אפילו קרא וכופרא, רב אשי אמר אפילו כמכא והרסנא, מינייהו פסקי חלבא, מינייהו עכרי חלבא... (כתובות נט ב, וראה שם עוד)

...ואם היתה מניקה פוחתין לה ממעשה ידיה ומוסיפין לה על מזונותיה... מאי אם היתה מניקה, ודלמא הא קמשמע לן דסתם מניקות חולות נינהו. איתמר אמר רבי יהושע בן לוי מוסיפין לה יין, שהיין יפה לחלב. (שם סד ב)

...דאמר רבה בר בר חנה אני ראיתי ערביא אחת שהפשילה דדיה לאחוריה והניקה את בנה... (שם עה א)

...ומאי שנא מן העבריות, מלמד שהחזירוהו למשה על כל המצריות כולן ולא ינק, אמר, פה שעתיד לדבר עם השכינה יינק דבר טמא, היינו דכתיב את מי יורה דעה וגו', לגמולי מחלב ולעתיקי משדים. (סוטה יב ב)

...וכיצד אמרו שירה, עולל מוטל על ברכי אמו ותינוק יונק משדי אמו, כיון שראו את השכינה, עולל הגביה צוארו ותינוק שמט דד מפיו, ואמרו זה א-לי ואנוהו, שנאמר מפי עוללים ויונקים יסדת עוז. (שם ל ב)

...הניקה בשוק, בכולן אמר רבי מאיר תצא... (גיטין פט א)

תנו רבנן, מעשה בחסיד אחד שהיה גונח מלבו ושאלו לרופאים, ואמרו אין לו תקנה עד שינק חלב רותח משחרית לשחרית, והביאו לו עז וקשרו לו בכרעי המטה והיה יונק ממנה משחרית לשחרית... (בבא קמא פ א)

אמר רבי לוי אותו היום שגמל אברהם את יצחק עשה סעודה גדולה, היו כל אומות העולם מרננים ואומרים, ראיתם זקן וזקנה שהביאו אסופי מן השוק, ואומרים בנינו הוא, ושרה אמנו זימנה את נשותיהם, וכל אחת ואחת הביאה בנה עמה ומניקתה לא הביאה, ונעשה נס בשרה אמנו ונפתחו דדיה כשני מעיינות והניקה את כולן... (בבא מציעא פז א)

בת ישראל לא תניק בנה של עובדת כוכבים, אבל עובדת כוכבים מניקה בנה של ישראל ברשותה... (עבודה זרה כו א, וראה שם עוד)

כשרה שינקה מן הטרפה קבתה אסורה, טרפה שינקה מן הכשרה קבתה מותרת, מפני שכנוס במעיה... (חולין קטז ב)

תנו רבנן... כל המוליד מניק, חוץ מעטלף, שאף על פי שמטיל ביצים מניק... (בכורות ז ב)

קתני התירו למגע טמא מת להניק את בנה ובנה טהור... ועוד מקום חלב מעיין הוא, דקתני חלב אשה מטמא לרצון ושלא לרצון, בהמה אינה מטמא אלא לרצון... (כריתות יג א, וראה שם עוד)

תלמוד ירושלמי:

ראה ערך הנקה.

תוספתא:

תנוק יונק והולך עשרים וארבע חודש, מכאן ואילך כיונק שקץ דברי רבי אליעזר, ורבי יהושע אומר יונק תינוק והולך אפילו בן חמשה שנים, פירש וחזר אחר עשרים וארבע חדש הרי הוא כיונק שקץ. חייבת אשה בטיפול בנה כל עשרים וארבעה חדש, אחד בנה ואחד שניתן לה בן להניק. האשה שניתן לה בן להניק, לא תעשה עמו מלאכה ולא תניק עמו תינוק אחר. תינוק המכיר את אמו אין נותנין אותו למיניקת אחרת מפני סכנות נפשות. יונק תינוק מהנכרי ומן הבהמה טמאה, ומכולן הוא יונק ואפילו בשבת, היה גדול אסור, אבא שאול אומר, יונקין היינו מהבהמה טהורה ביום טוב. (נדה פרק ב)

מדרש רבה:

הניקה בנים שרה, הניקה בן אין כתיב כאן, אמנו שרה היתה צנועה יותר מדאי, אמר לה אברהם אבינו אין זו שעת הצניעות, אלא גלי את דדיך כדי שידעו הכל שהתחיל הקב"ה לעשות נסים, גלתה דדיה והיו נובעות חלב כשני מעיינות, והיו מטרוניות באות ומניקות את בניהם ממנה, והיו אומרות אין אנו כדי להניק את בנינו מחלבה של אותה צדקת. רבנן ורבי אחא, רבנן אמרי, כל מי שבא לשם שמים נעשה ירא חטא, ורבי אחא אמר, אף מי שלא בא לשם שמים ניתן לו ממשלה בעולם הזה... (בראשית נג יג)

ותאמר אחותו וגו', למה אמרה מרים מן העבריות, וכי אסור לו למשה לינק מחלב הנכריות, לא כן תנינן בת ישראל לא תניק בנה של כותית, אבל כותית תניק בן ישראל ברשותה, אלא לפי שהחזירתו למשה על כל המצריות להניק אותו, ופסל את כולן. ולמה פסלן, אמר הקב"ה, הפה שעתיד לדבר עמי יינק דבר טמא... דבר אחר למה פסל דדיהן, אמר הקב"ה זה עתיד לדבר עמי, למחר יהיו המצריות אומרות, זה שמדבר עם השכינה אני הנקתיהו... (שמות א ל)

...והיה (הקב"ה) נותן שני טינרין בידו (של התינוק), אחד מניקו שמן ואחד מניקו דבש, שנאמר (דברים ל"ב) ויניקהו דבש מסלע... (שם כג ט)

רבי אבא בר כהנא אמר אוחרי, בנוהג שבעולם בהמה זו דדיה במקום רחמה, והולד יונק במקום בשתה, והאשה זו דדיה במקום נאה, והולד יונק במקום כבודה, ואין זה חיים וחסד... (ויקרא יד ג)

מדרש תנחומא:

התנין הזה כשהוא בא לינק את אמו היא רואה אותו מרחוק וחולצת שדיה בשביל שיינק ולא יראה שדיה מכוסין שלא יינק. (בחוקותי ג)