(ראה גם: יעקב-כללי-חלום)
והנה ה' נצב עליו ויאמר, אני ה' אלקי אברהם אביך ואלקי יצחק, הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך, והיה זרעך כעפר הארץ, ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה, ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך. והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשיבותיך אל האדמה הזאת, כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך. (בראשית כח יג)
ויאמר לו אלקים אני א-ל ש-די פרה ורבה גוי וקהל גוים יהיה ממך ומלכים מחלציך יצאו. ואת הארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק לך אתננה ולזרעך אחריך אתן את הארץ. (שם לה יא)
וזכרתי את בריתי יעקב, ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור. (ויקרא כו מב)
ויאמר אנכי הא-ל אלקי אביך אל תירא מרדה מצרימה כי לגוי גדול אשימך שם. אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה ויוסף ישית ידו על עיניך. (שם מו ג)
קטנתי מכל החסדים... רבי יהודה ברבי סימון בשם רבי יוחנן אמר, בתורה בנביאים ובכתובים מצינו שלא עברו ישראל את הירדן אלא בזכותו של יעקב, בתורה, כי במקלי עברתי את הירדן הזה, בנביאים, (יהושע ד') ביבשה עבר ישראל את הירדן הזה, ישראל סבא, בכתובים, (תהלים קי"ד) מה לך הים כי תנוס הירדן תסוב לאחור, מלפני א-לוה יעקב... (בראשית עו ד)
ונתתיך לקהל עמים - בשרני שעתידים לצאת ממני עוד קהל ועמים, ואף על פי שאמר לי גוי וקהל גוים, גוי אמר לי על בנימין, קהל גוים הרי שנים לבד מבנימין, ושוב לא נולד לי בן, למדני שעתיד אחד משבטי להחלק... (בראשית מח ד)
ראה יעקב-פחדו.
לפליטה - ...כי ידע שאין כל זרעו נופל בידי עשו, וגם ירמוז שבני עשו לא יגזרו למחות שמנו, אלא מלך אחד גוזר על ממוננו או גופנו ואחר מרחם ומציל הפליטים... (שם לב ט)
היטב איטיב - אין חטאי ראוי למנע ממני הטובה, כי גם ההבטחה לא היתה בעבור מעשי... (שם שם יג)
ונברכו בך - יתערבו, לשון מבריך. (שם כח יד)
אני ה' - ללמדך שהוא חלק ה' ושישמרנו בכל דרכיו, וגם הבטחה לזרעו שיהיה עמהם בכל מקום שיגלו... (שם כח יג)
אעלך גם עלה - לקבורה בארץ ישראל, ועוד עליה ליאור באור החיים, או יעלה זרעו לארץ ישראל ושם לעולם הבא, ועל דרך הקבלה רמז ששכינה תרד עמהם... (שם מו ד)
ישא ה' - כנגד יעקב, דכתיב וישא יעקב רגליו (בראשית כ"ט א'), וכתיב ביה ושבתי בשלום. (שם כח כא)
...ויש בו ז' תיבות כנגד השבטים שנולדו בז' שנים... (במדבר ו כו)
איטיב עמך - ההבטחה היתה רק על עצמו ולא על הכל, וגם מה שאמר ושמתי את זרעך וגו' יוכל לקיים בנשארים מעטים. (בראשית לב יג)
לך אתננה - שיהיה בה נשיא אלקים כאברהם, כעפר הארץ - כשיושפלו לעפר יפרצו בכל מקום. ונברכו בך - כענין כהני ה' תקראו. (שם כח יג ויד)
ונתתיך לקהל עמים ונתתי את הארץ - אם כן הכונה שיתן לי עוד קהל עמים בענין ירושת הארץ שכבר הבטיחה לי קודם, ואין לחשוב אלא שאמר זה עליך, שיתן לי אותך ואת שני בניך. (שם מח ד)
...אבל העיקר הוא, כי חלוק יש בין ההבטחה ובין הנבואה, כי ההבטחה היא מה שמבטיח הצדיק בשביל צדקתו, או בשביל שאהוב לפני ה', ואין הנביא נבחן בדבר שהוא הבטחה, רק בדבר שהוא נבואה, וזה כי הנבואה היא מצד עצמה, דבר זה יהיה כך או לא יהיה כך, ואין תולה בשום הבטחה... והנה יעקב הובטח, ולא היה זה בנבואה, ולכך היה מתיירא, שלא היה רק הבטחה בלבד... (גבורות ה' פרק ז)
כחול הים - ההבטחה של העקדה, שבזמן שהם גבוהים משולים לכוכבים, ובשפלותם כעפר שנדרך, ובינתים כחול הים שהגלים נשברים אליו ולא יוכלו לו. (בראשית לב יג)
אלקי אברהם אביך - הבטיחו על ו' חששותיו, לגוי - שלא יתערבו שם בניו, גדול - שלא יתמעטו, אנכי ארד עמך - שתשרה עליו שכינה שם, ואנכי אעלך - לקבורה, גם עלה - שבניו יגאלו, ויוסף ישית ידו - שלא ימות בחייו (שם מו א)
בכל אשר תלך - בכל הליכותיך, עד אשר - ואחר כך יוכל להיות שיצא שוב בגלות. וההבטחה ליעקב לא היתה העיקר, כי אם על הבנים, שאם לא כן היה לו להקדים הבטחת אנכי עמך המוקדמת לוהיה זרעך, וכן לעתיד מבטיח השמירה לבנים רק כשהם בגלות, אבל כשישובו לארץ ישראל תוסר ההשגחה וידונו לפי מעשיהם. (שם כח טו)
ויחץ את העם - והילדים החזיק אצלו, כי היה מובטח שלא יהרג הוא או אחד מבניו, רק על הנשים והנכסים פחד, ולמחר לאחר שראה המלאך כבר לא פחד כלל. (שם לב ח)