יעקב תיקן תפלת ערבית, שהיא כנגד המלכות, ובשביל תפלה זו תקן מה שלא תקן אדם מקודם לכן כראוי, משום זה הוא שבח את עצמו, ואמר והאבן הזאת (שהיא מלכות), אשר שמתי מצבה, שעד אותה שעה לא שם אותה אחר כמוהו. ומשום זה ויקח את האבן אשר שם מראשותיו וישם אותה מצבה, מהו מצבה, שהיתה נפילה (במלכות) והקים אותה, כי ביעקב תלוי הדבר לתקנה יותר מבכל בני העולם... (נח רפב, ועיין שם עוד)
יעקב תיקן תפלת ערבית, כי הוא מתקן אותה, וזן אותה בכל מה שהיא צריכה... ומשום זה תפלת ערבית רשות, כי היא נכללת בתפלת היום, שכדי שתהיה מאירה, ועתה בלילה אין הזמן לזה... (חיי שרה רמא, ועיין שם עוד)
פנה אל תפלת הערער, הוא יחיד שנכלל ברבים, (על כן תפלתו כתפלת רבים), ומי הוא יחיד שנכלל ברבים, הוי אומר שזה יעקב שהוא כלול בב' צדדים, (אברהם ויצחק), וקרא את בניו והתפלל תפלתו עליהם, ומי היא התפלה המתקבלת בשלמות למעלה, היא התפלה שלא יכלו בני ישראל בגלות... (ויחי תקטז, ועיין שם עוד)
יעקב תיקן תפלת ערבית, שנאמר ויפגע במקום וילן שם, ואין פגיעה אלא תפלה, שנאמר ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה, ואל תפגע בי... (ברכות כו ב)
ויאמר אם יבא עשו וגו', באותה שעה אמר יעקב אבינו לפני הקב"ה, רבונו של עולם, כתבת בתורתך (ויקרא כ"ב) ושור או שה אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד, אם יבא רשע זה ויאבד את בני ואת אמם כאחת, ספר תורה שאתה עתיד ליתן על הר סיני מי יקרא בו, בבקשה ממך הצילני נא מידו, שלא יבא והכני אם על בנים... (בראשית עה יג)
ראה יעקב-כללי, נח תרנ"ד.
והנה יש לפרש מה שיעקב אבינו תיקן תפלת ערבית, היינו שאפילו יהיה אדם בתכלית השפלות והחשכות בבירא עמיקתא, אחרי היותו ברום המעלות, אל יתיאש ויחגור שארית כחו ויתאמץ בתפלה, כמו יעקב אבינו שהיה אז בתכלית השפלות בעצמו, והיה העולם חשך בעדו, שהיה מתירא שלא יפול חס ושלם לג' עבירות חמורות, כבמדרש לקמן בפסוק ושמרני בדרך הזה, ומכל מקום לא נתבהל והיתה דעתו מיושבת עליו לתפלה... (בראשית ויצא תרע"ד)