יצחק   ורבקה

(ראה גם: אליעזר-ורבקה, רבקה)

 

ויביאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה, וינחם יצחק אחרי אמו. (בראשית כד סז)

ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו כי עקרה היא, ויעתר לו ה' ותהר רבקה אשתו. (שם כה כא)

ויהי כי ארכו לו שם הימים וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד החלון, וירא והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו. (שם כו ח)

ורבקה שומעת בדבר יצחק אל עשו בנו, וילך עשו השדה לצוד ציד להביא. ורבקה אמרה אל יעקב בנה לאמר, הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו אחיך לאמר... ועתה בני שמע בקולי לאשר אני מצוה אותך, לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טובים ואעשה אותם מטעמים לאביך כאשר אהב. והבאת לאביך ואכל, בעבור אשר יברכך לפני מותו. (שם כז ה)

ותאמר רבקה אל יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת, אם לקח יעקב אשה מבנות חת כאלה מבנות הארץ למה לי חיים. (שם שם מו)

זהר:

אמר רבי אבהו, בתחלה נקראת הנשמה אברהם והגוף שרה, עכשיו הנשמה יצחק והגוף רבקה... תא חזי, ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה, וינחם יצחק אחרי אמו, והוא עת לשחוק והחדוה בעולם. (חיי קפה, ועיין שם עוד)

רבי שמעון אומר, מהו השינוי שכתוב בו ביצחק, ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה, כיון שאמר ותהי לו לאשה איני יודע שאהב אותה, הרי כל בני העולם אוהבים את נשותיהם, אלא ודאי התעוררות האהבה של הזכר אל הנוקבא אינה אלא מקו השמאל, שכתוב שמאלו תחת לראשי... (שם רנא, ועיין שם עוד)

פתח ואמר, ותאמר אל העבד מי האיש הלזה ההולך בשדה לקראתנו וגו', מה כתוב למעלה ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק ותפול מעל הגמל, מקרא זה למה כתוב בתורה, ועוד וכי משום שראתה יפיו של יצחק נשמטה מעל הגמל. אלא מקרא זה סוד הוא, בא וראה, בשעה שהגיעה רבקה אל יצחק, שעת תפלת המנחה היתה, ובעת ההיא מתעורר דין בעולם, וראתה אותו ברוגז דין קשה, וראתה שהסימן של דין קשה למטה הוא גמל, וזה הוא סוד המות, ומשום זה ירדה והשמיטה את עצמה מגמל ההוא... (פקודי שא, ועיין שם עוד, ועיין גם תולדות יד וצט)

פרקי דרבי אליעזר:

...רבי ישמעאל אומר, אמר אברהם ליצחק בנו, העבד הזה חשוד על העבירות הוא ומרמה בידו, שנאמר (הושע י"ב) כנען בידו מאזני מרמה, ראה שמא נגע בצינור, אלא הביא את הנערה האוהלה והוציא את בתוליה באצבע, אם היא טהורה בבתוליה הרי היא לך מפי הגבורה. הכניסה האהלה והוציא את בתוליה באצבע והראה אותן לאברהם אביו, ואחר כך לקחה, שנאמר ויביאה יצחק האהלה שרה אמו, שנמצאת שלמה כשרה אמו... (פרק טז)

מדרש רבה:

ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק, אמר רב הונא צפת שידו שטוחה בתפלה, אמרה ודאי אדם גדול הוא, לכך שאלה עליו. ותפול מעל הגמל, איתרכינת, הדא מה דכתיב כי יפול לא יוטל (תהלים ל"ז), רבי חייא אמר, ראתה אותו הדור ותוהא מפניו... (בראשית ס יד)

ילקוט ראובני:

אמר סמא"ל בלבו, שרה מתה, יצחק כבר נתגדל בן ל"ז שנה, לא יאחר אברהם מלתת לו אשה, בכל יום הולך לשמע מה היו מדברים בבית אברהם על ענין החיתון של יצחק, עד ששמע שקרא לאליעזר והפקידו על החיתון של יצחק, ושילך ליקח אשה לבנו ממשפחתו וממולדתו, אז שמח בלבו, ואמר אלך עם אליעזר שהוא דילי, ואעשה שישא אשה בת בתואל הארמי אחות לבן הארמי וכו', וגזר הגוזר שיצא מיצחק דאיהו סטרא דשמאלא אחד חיצוני, עשו... (בראשית חיי)

תרגום יונתן:

ומן יד נהרת בוצינא דטפת בזמן דמיתת שרה, ונסיב ית רבקה והות ליה לאנתו וריחמא, בגין דחמא עובדהא דתקנן כעובדיה אמיה. (בראשית כד סז)

רש"י:

בן ארבעים שנה - ...ובו בפרק נולדה רבקה, והמתין לה עד שתהא ראויה לביאה ג' שנים, ונשאה. (שם כה כ)

וקח לי - משלי הם, ואינם גזל, שכך כתב לה יצחק בכתובה ליטול שני גדיי עזים בכל יום. (שם כז ט)

רמב"ן:

האהלה שרה אמו - שאמר לא תבא אשה אל אהל הגבירה, רק את רבקה הביא לכבודה ושם לקחה, וינחם יצחק - באהבתו אותה, ולתרגום אונקלוס בצדקת מעשיה אהבה וננחם בה. (שם כד סז)

תברכך נפשי - ...ונראה שרבקה לא הגידה ליצחק נבואת ורב יעבד צעיר דרך מוסר וצניעות, כי הלכה לשאול בלי רשותו, או חשבה שהוא גדול מהמגיד לה, ואם תאמר לו עכשיו לא יברך את יעקב, ויניח הדבר בידי שמים, וכך יתברך יעקב בלב שלם... (שם כז ד)

רד"ק:

ויצא יצחק - מן העיר אשר נכנס ללון שם, יצא במקרה לאותו הדרך שהיתה רבקה באה בו... ויצא לקראתם לראות אם הוא העבד, זהו שאמרה רבקה ההולך לקראתנו, וחשבה בלבה שמא יצחק הוא... (שם כד סג)

ויספר העבד ליצחק - להודיעו נסים שנעשו לו, לדעת כי בת מזלו היא. (שם שם סו)

ויביאה יצחק - כשבאו לחברון הכניסה באהל שרה, כי כן היה מנהג בימים ההם, להיות אהל לאיש ולאשה בפני עצמם, וכשהיו שוכבים יחד בא האיש אל אהל האשה, כמו שאמרה לאה אלי תבא. ויקח - בנשואין ובמשתה, ויאהבה - שראה בה דברים טובים וצניעות כמו שהיה בשרה אמו, לפיכך אהבה מאד, כי ספור ויאהבה לאהבה יתרה... (שם שם סז)

ויעתר יצחק - לפי שאהבה מאד ולא רצה לשאת עליה, לנכח אשתו - בעבורה, שלא יצטרך לקחת אחרת עליה, או עומד נכחה שיכוון לבו עליה. (שם כה כא)

דרשות הר"ן:

...ולכן אמרו, כי יצחק העתיר לנכח אשתו כדי שיכוין אליה דעתו יותר, ותשיג שפע יתקן גופה ויוציאנו מתכונת העקרות, ויצלח זה בהיותה יותר קרובה אליו במקום, ולכן העמידה נכחו להקריבה אליו, כי לא היה אפשר ביותר מזה עודנו עומד לפני ה'. (דרוש ב)

אלשיך:

ובפרקי דרבי אליעזר ט"ז כשיצחק לא מצא לה בתולים, אמר, שמא נזדווג לך העבד, והוצרכה להוליכו למקום שנפלה מהגמל, והראתה לו ששם נעשית מוכת עץ. (שם כד א)

ויביאה יצחק - רצה לראות אם בת כומרים תמלא מקום אמו וראויה לו, שהיה עולה תמימה. והנה האמהות תיקנו חטא חוה, שפגמה ברוח נפש וגוף האדם... אמנם חשב עוד שבמעוט זכות רבקה עמדה לה זכות אמו, אך ויקח את רבקה - ומכשראה צניעותה ומעשיה ידע שהיא נאותה אליו מצד עצמה, ויאהבה וינחם. (שם שם סד)

אור החיים:

בן ארבעים שנה - הוא הטעם שהיה בן מ' כי רק היא לו לאשה, וקודם לא היתה לו בת זוגו... ולכן לא בדק באחיה... (שם כה כ)

הכתב והקבלה:

ויצחק בא מבא - אף שנמנע ממנו לצאת לחוצה לארץ רצה לצאת ידי דרך ארץ וללכת לקראתה, רוצה לומר מסבת בוא רבקה יצא יצחק לבאר, ומשם יצא לשדה להתפלל על זווגו, ונתקיים בו טרם יקראו ואני אענה. (שם כד סב)

ותהי לו לאשה - תלה כאן הנשואין בה ולא בו, שלא בא עליה, שלא להשחית זרע בקטנה, ורק היא נהגה בו מנהג אישות. (שם שם סז, וראה שם עוד)

רש"ר הירש:

ויהי כי זקן - ...מעשה רבקה מפליאים, איך חשבה לרמות בברכת ה'... ברור איפוא, שהתחשבה בעובדה שהקומדיה הזאת תתגלה, ודוקא גילוי זה היה כוונתה, להראות בזה ליצחק עד איזו מדה אפשר להטעותו מבלי שירגיש... ואז ויחרד יצחק חרדה גדולה, ואישר: גם ברוך יהיה... (שם כז א)

העמק דבר:

ויצא יצחק - וה' סיבב שתפגשהו בתפלתו, ותהיה נבעתת מפניו. (שם כד סב)

האיש הלזה - נאמר על מאוים ונורא, ותתכס - מפחד ובושה, וזה נתקע בלבה, כך שלא דברה אליו רתת בהיות לה קפידא, כמו שעשו שרה ורחל, וכל זה סבה כדי שיגיעו הברכות ליעקב באופן זה. (שם שם סה)

ויקח את רבקה - קדושין שניים, דדבר תורה לא הועילו קדושי העבד כשליח, כבגיטין פ"ב. ויאהבה - ולא שנשאה רק מפני שלא מצא אחרת ממשפחתו. (שם שם סז)

ויאמר אחותי - לא בקש ממנה לומר כך, כי רבקה לא סרה מרצונו מאומה. (שם כו ז)

שפת אמת:

עבד משכיל ימשול בבן מביש, מפני שיצחק לקח לו מדת הדין ולא היה יכול להתקיים במדה זו, סבב הקב"ה שיקח את רבקה בעלת חסד ביותר, למתק קצת גבורות יצחק... ואליעזר הבין זאת, והיה דבוק במדת חסד של אברהם, ולכן התפלל שיזמין לו בעלת חסד. (בראשית חיי תרל"ז)

שם משמואל:

יש להבין, מדוע נתגלה רשעתו של עשו לרבקה ולא ליצחק, שבודאי הרשע הזה הסתיר עצמו מכל אדם, והיה מראה את עצמו בעיני כל העולם לצדיק, כחזיר זה שפושט טלפיו... ועל כן אף יצחק אבינו ע"ה עם כל חכמתו ודקות הבנתו לא הרגיש, ועל כן מה שנודע לרבקה היה במראה הנבואה, כי האמהות נביאות היו, ולמה לא נתגלה זה ליצחק ולא היו צריכין לכל אלה, ומדוע לא סיפרה רבקה ליצחק מה שנתגלה לה... (תולדות תרע"ד, וראה ההמשך ביצחק-ברכת)

מכתב מאליהו:

ומה שאמרו חז"ל (קדושין מ"א) אסור לאדם לקדש אשה עד שיראנה, היינו שמא אחר כך יכביד יצרו עליו בטענה שלא ראה אותה כלל, ויגננה בעיניו, וכן ביצחק לא קדשה עד שבאה אליו, וזהו שנאמר "ויקח" את רבקה, אבל זה היו חושבין לדבר צדדי קטן, כי כששלחו קרוביה את רבקה מארם נהרים לא היה ספק עוד בידם כלל שיצא לפועל, והיה ודאי להם שתנשא ליצחק, כי הראיה קודם הקדושין רק לסתום פי יצר הרע. ועל כן סמך יצחק יותר על אליעזר עבד אברהם, שהיה תלמיד מובהק של אברהם, מאשר היה סומך על עצמו... (חלק א עמוד עד, היצרים)