(ראה גם: ברא, יצירה, עשה)
וייצר - היא יצירה היא עשיה האמורה למעלה... ובדברי אגדה יצירה זו לשון רידוי וכבוש, כמו כי תצור אל עיר, שכבשן תחת ידו של אדם. (בראשית ב יט)
ויוצר - נאמר רק על דבר מוחש, אם כן רוצה לומר יותר האברים המקבלים כח הרוח, המח והלב. (זכריה יב א)
...אבל מלת יצירה... יראה לי שהיצירה אמנם נופלת על עשות צורה ותאר או מקרה מן המקרים האחרים גם כן, כי הצורה והתאר גם כן מקרה, ולזה אמר יוצר אור מפני שהוא מקרה... (חלק ב פרק ל)
...כן כתיב יוצר אור ובורא חושך, הזכיר חשך אצל הבריאה והזכיר אור אצל היצירה, לבאר כי בריאה נאמר על ענין גופני, והיצירה על ענין שכלי... (כד הקמח מציאות השי"ת)
...ויוצר הוא תחלת המעשה, ובורא הוא גמר מלאכה... (אבות ד כט)
ויוצרו - על השפעת הצורה. (ישעיה כז יא)
יצרתיו - ואני הצרתי לו בגלות. (שם מג ז)
...ולפיכך בכל דבר שהחומר בו עיקר נאמר בו ויעש, כמו ברקיע שנראה בו החומר והגשם, אבל בבהמה נאמר ויעש אלקים, ועוד כתיב וייצר, וזה כנגד נפש החיוני שהוא צורה, ולכך נאמר בהם וייצר, כי היא חיה ויש לה נפש חיוני אשר הוא ניכר, ובאדם נאמר... ויש בו נפש החיוני, ועל זה כתיב בו וייצר אלקים את האדם, שהיא צורה... (חדושי אגדות בבא מציעא פו)
ולשון יצירה נאמר אצל בהמות וחיות וכן אצל האדם... כי לשון בריאה נאמר על הצורה הנבדלת האלקית שדבק בנבראים... ולשון יצירה נאמר על הצורה שהיא מוטבעת בחומר, וזהו לשון יצירה שהוא מלשון צר צורה, שאין הצורה אפשר לעמוד רק בחומר שהוא נושא... אל כל הנבראים יש צורה מוטבעת בחומר, רק שאצל האדם והבהמה נראה ביותר, לכך לשון זה בפרט אצלם. (דרך חיים פרק ו יא)
...כי לשון יצירה פירושו הצטיירות דבר יש מיש, ולשון בריאה פירושו דבר מחדש יש מאין... (שער א פרק יג הגה"ה)
ברא - ענינו ברירה, כי הבריאה ברירה מחשבתית להוציאו לפועל מכל האפשרויות, ושייך רק במחשבת השי"ת כי מחשבתו פועלת מציאות, ובבחינת מציאות הדבר בפועל יאמר לשון עשיה, ובבחינת תארו יאמר לשון יצירה, ואלו בבחינת הנברא ולא בבורא. ונראה שברא נאמר על עצם הדבר ואפילו יש מיש, יצירה על ציור הדבר, כגון בכמות איכות וגודל, ועשיה על תקון הדבר בשלמותו... ועל שימת הגבול לאור אמר יוצר אור... (בראשית א א)
עושה - על גמר הדבר, כי דבר ה' כאילו כבר נעשה בפועל, יוצרה - הוצאת צורת הדבר שקודם העשיה. (ירמיה לג ב)
ונבראו - בשמים שייך רק בריאה יש מאין, ובארץ גם יצירה שהיא הוצאת הצורה מיש ליש... (תהלים קמח ה)
פועל יצר נבדל מברא עשה במה שיצר בא על הצר צורת הדבר בצורה המתדבקת בהעצם, והצורה והמקרה המתדבקת הוא אשר לא תסור מעצמה מהעצם, אם לא על ידי הכרח איזו סבה חצונית, ובסור המכריח תשוב הצורה והמקרה הקדום לדבק בהעצם כבתחלה. למשל, המתכת צורתו, ומקרה המתדבקת הוא שהוא מוקשה, ולא תסור ממנו כי אם בהתוך באש, ובסור האש המכריח תשוב להיות מוקשה כבתחלה לקבל צורתו הדבקה בהעצם... (הכרמל, וראה שם עוד)
וייצר - יצר דומה ליסר, אלא שיסר מתייחס לרוח ונפש, ואילו יצר מתייחס לחומר, משמעות שניהם הוא להגביל את החומר הרוחני או הגופני במסגרת כיוון מסוים למען תכלית מסוימת... (בראשית ב ז)
ויצר - לרז"ל במדרש רבה לא במובן של יצירה נאמר כאן, כי אם במובן של כבוש והגבלה. (שם ב יט)