(ראה גם: ארץ ישראל-כבוש, יהושע)
והיה כנוח רגלי הכהנים נשאי ארון ה' אדון כל הארץ במי הירדן מי הירדן יכרתון המים היורדים מלמעלה ויעמדו נד אחד... ויעמדו המים היורדים מלמעלה קמו נד אחד הרחק מאד, מאדם העיר אשר מצד צרתן, והיורדים על ים הערבה ים המלח תמו נכרתו, והעם עברו נגד יריחו. (יהושע ג יג והלאה)
וצוו אותם לאמר, שאו לכם מזה מתוך הירדן ממצב רגלי הכהנים הכין שתים עשרה אבנים והעברתם אותם עמכם והנחתם אותם במלון אשר תלינו בו הלילה... למען תהיה זאת אות בקרבכם כי ישאלון בניכם מחר לאמר מה האבנים האלה לכם. ואמרתם להם אשר נכרתו מי הירדן מפני ארון ברית ה' בעברו בירדן נכרתו מי הירדן, והיו האבנים האלה לזכרון לבני ישראל עד עולם... ושתים עשרה אבנים הקים יהושע בתוך הירדן תחת מצב רגלי הכהנים נשאי ארון הברית ויהיו שם עד היום הזה... ויהי בעלות הכהנים נשאי ארון ברית ה' מתוך הירדן נתקו כפות רגלי הכהנים אל החרבה וישובו מי הירדן למקומם וילכו כתמול שלשום על כל גדותיו. והעם עלו מן הירדן בעשור לחודש הראשון ויחנו בגלגל בקצה מזרח יריחו. ואת שתים עשרה האבנים האלה אשר לקחו מן הירדן הקים יהושע בגלגל. (יהושע ד ב והלאה)
תנו רבנן כיצד עברו ישראל את הירדן, בכל יום ארון נוסע אחר שני דגלים, והיום נוסע תחילה, שנאמר הנה ארון הברית אדון כל הארץ עובר לפניכם, בכל יום ויום לוים נושאין את הארון, והיום נשאוהו כהנים, שנאמר והיה כנוח כפות רגלי הכהנים נושאי ארון ה' וגו'... וכיון שניטבלו רגלי הכהנים במים חזרו המים לאחוריהם, שנאמר וכבוא נושאי הארון עד הירדן וגו' ויעמדו המים היורדים מלמעלה קמו נד אחד, וכמה גובהן של מים, שנים עשר מיל על שנים עשר מיל, כנגד מחנה ישראל, דברי רבי יהודה, אמר לו רבי אלעזר ברבי שמעון לדבריך אדם קל או מים קלים, הוי אומר מים קלים, אם כן באין מים ושוטפין אותן, אלא מלמד שהיו מים נגדשין ועולין כיפין על גבי כיפין יתר משלש מאות מיל, עד שראו אותן כל מלכי מזרח ומערב, שנאמר ויהי כשמע כל מלכי האמורי אשר בעבר הירדן ימה וגו'... עודם בירדן אמר להם יהושע, דעו על מה אתם עוברים את הירדן, על מנת שתורישו את יושבי הארץ מפניכם, שנאמר והורשתם את כל יושבי הארץ מפניכם וגו', אם אתם עושין כן מוטב, ואם לאו באין מים ושוטפין אותיכם, מאי אותיכם, אותי ואתכם. עודם בירדן אמר להן יהושע הרימו לכם איש אבן אחת על שכמו למספר שבטי ישראל וגו', וכתיב למען תהיה זאת אות בקרבכם כי ישאלון בניכם מחר לאמר מה האבנים האלה לכם וגו', סימן לבנים שעברו אבות את הירדן.
עודם בירדן אמר להם יהושע שאו לכם מזה מתוך הירדן ממצב רגלי הכהנים הכן שתים עשרה אבנים והעברתם אותם עמכם והנחתם אותם במלון אשר תלינו בו הלילה וגו'... אמר רבי יהודה אבא חלפתא ורבי אליעזר בן מתיא וחנניא בן חכינאי עמדו על אותן אבנים ושיערום כל אחת ואחת שקולה כארבעים סאה, וגמירי דטעונא דמדלי (משא שמרים) איניש לכתפיה תילתא דטעוניה הוי, מכאן אתה מחשב לאשכול... פליגי בה רבי אמי ורבי יצחק נפחא, חד אמר לדברי רבי יהודה כחנייתן עברו, לדברי רבי אליעזר ברבי שמעון בזה אחר זה עברו, וחד אמר בין מר ובין מר כחנייתן עברו, מר סבר אדם קל, ומר סבר מים קלים. (סוטה לג ב)
וכיון שעלה אחרון שבישראל מן הירדן חזרו מים למקומן, שנאמר ויהי בעלות הכהנים נושאי ארון ברית ה' מתוך הירדן נתקו כפות רגלי הכהנים אל החרבה, וישובו מי הירדן למקומם וגו', נמצא ארון ונושאיו וכהנים מצד אחד וישראל מצד אחד, נשא ארון את נושאיו ועבר, שנאמר ויהי כאשר תם כל העם לעבור ויעבור ארון ה' והכהנים לפני העם... נמצאת אתה אומר שלשה מיני אבנים היו, אחד שהקים משה בארץ מואב, שנאמר בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר וגו', ולהלן הוא אומר וכתבת עליהן את כל דברי התורה הזאת וגו', ואתיא באר באר, ואחד שהקים יהושע בתוך הירדן ואחד שהקים בגלגל... (שם לה א)
...וכתבו עליהם את כל דברי התורה זאת בשבעים לשון, שנאמר באר היטב, ונטלו את האבנים ובאו ולנו במקומן. תני על אבני המלון נכתבו דברי רבי יודה, רבי יוסי אומר על אבני המזבח נכתבו, מאן דמר על אבני המלון נכתבו, בכל יום ויום אומות העולם משלחין נוטריהון ומשיאין את התורה שהיתה כתובה בשבעים לשון, מאן דמר על אבני המזבח נכתבו, לא לשעה היו ונגנזו... נמצאת אומר שלשה מיני אבנים הן, אבני המלון, והאבנים שהניח יהושע תחת כפות רגלי הכהנים, ואיסטליון שנתן להן משה. אמר רבי חנינן פשיט לן ארבעה מיני אבנים הן, אמר רבי סימן בר זביד ויאות אין תימר אבני המלון לשעה היו ונגנזו, אין תימר אבנים שהקים יהושע תחת כפות רגלי הכהנים משוקעות היו במים, אין תאמר איסטליות שנתן להם משה כבר נכנסו עמהן לארץ, אלא כן אנן קיימין באבנים שהקים להן יהושע על גב הירדן... כתיב ויעמדו המים היורדים מלמעלה קמו נד אחד הרחק מאד מאדם העיר אשר מצד צרתן... אמר רבי יוחנן אדם קרייה וצרתן קרייה, שנים עשר מיל מזו לזו, מלמד שהיו המים גדושין ועולין כמצד צרתן, וכי איזה קל, המים או האדם, מים קלים מאדם, תדע לך שהוא כן, אלא מלמד שהיו המים גדושין ועולין כיפין על כיפין. רבי לוי אמר עד לבו של רקיע, תמן אמרין עד בבל, נאמר כאן הרחק, ונאמר להלן מארץ רחוקה מאד באו אלי מבבל, תני רבי אליעזר בן יעקב אומר יותר משלש מאות מיל היו המים גדושין ועולין כיפין על גבי כיפין עד שראו אותן כל אומות העולם... אמר רבי שמעון בן לקיש בירדן קיבלו עליהן את הנסתרות, אמר להן יהושע אם אין אתם מקבלין עליכם את הנסתרות, המים באין ושוטפין אתכם... (סוטה לב א)
והעם עלו מן הירדן בעשור לחדש, אמר רבי לוי לקיחת הפסח עמדה להם בירדן, כדכתיב בעשור לחדש הזה ויקחו להם וגו'... (יהושע ד טו)
אמר רבי יודא ברבי סימון בשם רבי יוחנן מצינו בתורה בנביאים ובכתובים שלא עברו ישראל את הירדן אלא בזכותו של יעקב, בתורה דכתיב כי במקלי עברתי את הירדן הזה, בנביאים ביבשה עבר ישראל, ישראל סבא, בכתובים, דכתיב מה לך הים כי תנוס וגו' מלפני א-לוה יעקב. (ישעיה פרק מג, תנב)
כי אתם עוברים את הירדן - הנסים של ירדן יהיו סימן בידכם שתבאו ותירשו את הארץ. (דברים יא לא)
והקמת לך - בירדן, ואחר כך תוציא משם אחרות ותבנה מהן מזבח בהר עיבל, נמצאת אתה אומר ג' מיני אבנים היו שם, שנים עשר בירדן, וכנגדן בגלגל וכנגדן בהר עיבל. (שם כז ב)
והעברתם - כמצות משה לבנות מזבח בהר עיבל, ובאו לשם בו ביום... וקפלו האבנים ולנו בגלגל. (יהושע ד ג)
והקמות לך - פירש רש"י נמצאות ג' אבנים היו, י"ב בירדן ובגלגל ובעיבל, דבסוטה משמע ג' מיני אבנים היו, א' שהקים משה בערבות מואב, וא' שהקים יהושע בגלגל, והם אותם שבנו מהן מזבח בהר עיבל וקפלו האבנים ובאו ולנו בגלגל, וכתיב את י"ב האבנים אשר לקחו מן הירדן הקים יהושע בגלגל. גדולות - להכיל מצוות התורה, כמו שכתובות בהלכות גדולות... (דברים כז ב)
וראוי שנחקר איך היה מופת הירדן אחר שה' לא יחדש דבר חדש... ואולי חדש ה' בסמוך למים גשם ספירי (שקוף) עב או רוח חזק שעצר המים כבקריעת ים סוף, שכן תמצא גם בישעיה שמרח דבלת תאנים על שחין וחיה... (יהושע ד כ)
הקים - לרש"י שלא יטבעו רגלי הכהנים בטיט, ואם כן סבר שעשו זאת אחרי ההעברה, והקים אלו במקום האבנים שלקחו משם. ולרלב"ג הקים קודם ההעברה, לפרסם שכאן יעמדו המים נד, ונראה לי שלא כרד"ק, כי לא נצטוה בכך. ונראה שהיו בשפת הירדן סמוך למעמד הכהנים אבנים גדולות ולקחו משם אל המלון להעיד שי"ב שבטים עברו את הירדן. (שם שם ט)
...ונראה שהיה המנהג להקים גל אבנים בכבוש ארץ ולכתוב עליו זמן ואופן הכבוש, וכן עשו הרומיים בכל מקום, ומשה ציום שאם ירצו לעשות זאת, ולכתב על האבנים דברי התורה המדברים ממעבר הירדן, יעשו זאת לכבוד הא-ל, ויכתבו גם התורה והמצוות, ולכן ציוה שיעשו מהאבנים מזבח לה', ולאו דוקא ביום שיעברו את הירדן... ואת אבני הירדן העבירו אל הגלגל לזכר נס הירדן ולא לעיבל... (שם ח ל)
ביום אשר תעברו - רצה שידעו על ידי נסים אלו כי הכל תלוי בשמירת התורה, א' על ידי מעבר הירדן על ידי הארון, ב' שהאבנים יכילו כל התורה ובע' לשון, ומתנת הארץ תלויה גם כן בשמירת התורה... (דברים כז ב)
על גבי אבנים, דברים אלו הם דברים גדולים מאד, לכתוב את התורה על אבנים אלו, כי האבנים האלו הם על גבול ארץ ישראל, ולכך ראוי לכתוב התורה שם, כי התורה תחתיה נכלל הכל, שהכל מצטרף אליו, אף האומות, ולכך אמרה תורה לכתוב התורה על הגבול כאשר יעברו הירדן, שיקראו אותה האומות גם כן... וסבר רבי יהודה שכתבו התורה על האבנים, ועל האבנים נתנו הסיד, כי ראוי שיהיה כך לפי ענין האומות אל התורה, כי אין התורה כל כך בנגלה להם, רק כאילו היה הדבר הזה בכח ולא בפועל, לכך התורה על האבנים, והסיד הוא הקליפה על התורה, עד שלא היה רק בכח ולא בפועל הנגלה... (חידושי אגדות סוטה לה, וראה עוד אומות העולם-תורה)
אגדלך - שהירדן יסוב לאחריו מפני הארון ויהושע בטרם בא בני ישראל לשם, ומזה ידעו גודל זכותו, כי יכלו לעבור הירדן גם בלי נס. (יהושע ג ז)
ויעמדו - שלא נשאר שם מים בגומות, וגם ישראל עברו בחרבה משך כל הזמן, ואל תשמע לרלב"ג שכתב כי ה' לא יחדש בנמצאות טבע וכו', כי אמת שה' לא יעשה דבר הסותר את עצמו, כמו עגול מרובע, ויוציא רק יש מיש, אך ישנה בנס טבע הדברים... (שם שם יז)
אל החרבה - הנס היה שבאמצע הירדן היה יבשה בהחלט, ובשפה רק חרבה הרגילה. (שם ד יח)
בעשור, הודיע הזמן כי בו הירדן מלא, ובל יחשבו שהיה בעת רדת המים, או במקום בו מים מעטים, שהרי הקים שם האבנים לאות. (שם שם יט)
...ועל כן למען תתגבר צורת ישראל שהיא צורה נבדלת על צורת מלכי כנענים, הזהיר אותם משה רבינו ע"ה שיקבלו עליהם שיבטלו הצורה הפחותה, דאם לא כן הצורה הפחותה תקלקל שתעיק את הצורה הנבדלת, וכשלא תהיה הצורה הנבדלת בשלימות, שוב לא יהיו מי הירדן נדחים מפני הצורה הזאת, והמים באים ושוטפין אותם... (במדבר מסעי תע"ר)