(ראה גם: בית המקדש- נהר, גאולה, לעתיד לבא, משיח)
הנה ימים באים נאום ה' ונבנתה העיר לה' ממגדל חננאל עד שער הפינה. ויצא עוד קוה המדה נגדו על גבעת גרב ונסב געתה. וכל העמק הפגרים והדשן וכל השדמות עד נחל קדרון עד פנת שער הסוסים מזרחה קדש לה' לא ינתש ולא יהרס עוד לעולם. (ירמיה לא לז)
במראות אלקים הביאני אל ארץ ישראל ויניחני אל הר גבה מאד ועליו כמבנה עיר מנגב. ויבא אותי שמה והנה איש מראהו כמראה נחשת ופתיל פשתים בידו וקנה המדה והוא עומד בשער. וידבר אלי האיש בן אדם ראה בעיניך ובאזניך שמע ושים לבך לכל אשר אני מראה אותך כי למען הראותכה הבאתה הנה, הגד את כל אשר אתה רואה לבית ישראל. והנה חומה מחוץ לבית סביב סביב, וביד האיש קנה המדה שש אמות באמה וטפח וימד את רחב הבנין קנה אחד וקומה קנה אחד... (יחזקאל מ ב, וראה שם עוד)
ועל גבול יהודה מפאת קדים עד פאת ימה תהיה התרומה אשר תרימו חמשה ועשרים אלף רוחב ואורך כאחד החלקים מפאת קדימה עד פאת ימה, והיה המקדש בתוכו. התרומה אשר תרימו לה' אורך חמשה ועשרים אלף ורוחב עשרת אלפים. ולאלה תהיה תרומת הקדש לכהנים... והלוים לעומת גבול הכהנים חמשה ועשרים אלף אורך ורחב עשרת אלפים כל אורך חמשה ועשרים אלף ורחב עשרת אלפים... וחמשת אלפים הנותר ברוחב על פני חמשה ועשרים אלף חול הוא לעיר למושב ולמגרש והיתה העיר בתוכו. ואלה מדותיה פאת צפון חמש מאות וארבעת אלפים, ופאת נגב חמש מאות וארבעת אלפים, ופאת קדים חמש מאות וארבעת אלפים ופאת ימה חמש מאות וארבעת אלפים. והיה מגרש לעיר צפונה חמשים ומאתים ונגבה חמשים ומאתים וקדימה חמשים ומאתים וימה חמשים ומאתים. והנותר באורך לעמת תרומת הקדש עשרת אלפים קדימה ועשרת אלפים ימה, והיה לעמת תרומת הקדש, והיה תבואתה ללחם לעבדי העיר. והעובד העיר, יעבדוהו מכל שבטי ישראל... (שם מח ח והלאה)
אלה תוצאות העיר מפאת צפון חמש מאות וארבעת אלפים מדה. ושערי העיר על שמות שבטי ישראל שערים שלשה צפונה, שער ראובן אחד, שער יהודה אחד, שער לוי אחד... סביב שמנה עשר אלף ושם העיר מיום ה' שמה. (שם ל והלאה)
כה אמר ה' צב-אות קנאתי לציון קנאה גדולה, וחמה גדולה קנאתי לה. כה אמר ה' שבתי אל ציון ושכנתי בתוך ירושלים, ונקראה ירושלים עיר האמת והר ה' צב-אות הר הקדש. כה אמר ה' עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים ואיש משענתו בידו מרוב ימים ורחובות העיר ימלאו ילדים וילדות משחקים ברחובותיה... (זכריה ח ב)
תא חזי, כתוב זכר ה' לבני אדום את יום ירושלים האומרים ערו ערו עד היסוד בה. ועל כן עתיד הקב"ה לבנות את יסודות ירושלים מיסודות אחרים שישלטו על הכל, ומי הם, הם ספירים, שכתוב ויסדתיך בספירים, שאלו הם יסודות ואדנים תקיפים ועליונים שאין בהם חולשה כמו בראשונים. מהו הטעם, כי אבנים הראשונות שבאלו היסודות יכלו שאר העמים לשלוט עליהם, משום שאין בהם הארה עליונה כראוי, אבל אלו יהיו מאירים מהארה עליונה, וההארה נשקעת בתוך תהומות שלא יוכלו (העמים לשלוט עליהם).ואלו הם ספירים שיאירו למעלה ולמטה, ומשום שבזמן ההוא תתוסף הארה עליונה למעלה ולמטה... תא חזי, אלו אבנים של יסודות ציון וירושלים חס ושלום ששלטו עליהן שאר העמים, לא שרפו אותם ולא נשרפו, אלא כולן נגנזו, וגנז אותן הקב"ה, וכל אלו יסודות של הבית הקדוש כולם נגנזו ולא נאבד מהם אפילו אחד. וכשיחזור הקב"ה ויקים את ירושלים על מקומה, אלו היסודות של האבנים הראשונות יחזרו למקומן ולא תשלוט בהן עין אחר לראותן, חוץ בזמן שיכחול אדם את עיניו בפוך ההוא, וימלא את עיניו ממנו, ואז יראה כל האבנים וכל היסודות של ירושלים שהם מתוקנים במקומם ולא שלטו בהם שאר העמים, וכל אלו אבנים היקרות האחרות וכל בניני אבן כולם עומדים על קיומם... (פקודי שפ, ועיין שם עוד)
ועד עתה לא היה זה בעולם, כי אפילו העיר ירושלים לא תהיה אומנותו של אדם, כי כתוב ואני אהיה לה נאום ה' חומת אש סביב וגו', אם בעיר כתוב כך, כל שכן הבית, שהוא משכן שלו, ופעולה זו (של הקב"ה) היתה צריכה להראות בתחילה כשיצאו ישראל ממצרים, ונתעכב עד לאחרית הימים בגאולה האחרונה. (פנחס קנא)
...ולעתיד לבא עתיד הקב"ה לחזור לירושלים ולהיות חומה לשומרה, כדאמר ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה. (זהר חדש ויצא סד)
אמר לו ומה אתה מקיים ודמשק מנוחתו, מניין שעתידה ירושלים להיות מגעת עד דמשק, שנאמר ודמשק מנוחתו, ואין מנוחתו אלא ירושלים, שנאמר זאת מנוחתי עדי עד. אמר לו מה אתה מקיים ונבנתה העיר על תילה, אמר לו מה אני מקיים ורחבה ונסבה למעלה למעלה סביב סביב לבית על כן רוחב הבית למעלה, שעתידה ארץ ישראל להיות מרחבת ועולה מכל צדדיה כתאינה זו שקצרה מלמטה. ושערי ירושלים עתידים להיות מגיעים עד דמשק, וכן הוא אומר אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק. וגליות באות וחונות בתוכה, שנאמר ודמשק מנוחתו... (דברים א)
...ורב נחמן אמר אפילו פתח ברחם על ישראל חותם בבונה ירושלים, משום שנאמר בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס, אימתי בונה ירושלים ה', בזמן שנדחי ישראל יכנס... (ברכות מט א)
אמר עולא, אין ירושלים נפדית אלא בצדקה, שנאמר ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה... (שבת קלט א)
אמר רבי יהושע בן לוי עתיד הקב"ה להוסיף על ירושלים עד שהסוס רץ ומציל. (פסחים נ א)
אמר רבי יוחנן כל שיטה ושיטה שנטלו נכרים מירושלים עתיד הקב"ה להחזירן לה, שנאמר אתן במדבר ארז שטה, ואין מדבר אלא ירושלים, שנאמר ציון מדבר היתה... (ראש השנה כג א)
...והיכן מתרוממת קרנם (של צדיקים), בירושלים, שנאמר שאלו שלום ירושלים ישליו אוהביך, וכיון שנבנית ירושלים בא דוד, שנאמר אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם... (מגלה יז ב)
אמר רבי חייא בר יוסף, עתידין צדיקים שמבצבצין ועולין בירושלים, שנאמר ויציצו מעיר כעשב הארץ, ואין עיר אלא ירושלים, שנאמר וגנותי אל העיר הזאת... (כתובות קיא ב)
...והשאר (מבשרו של לויתן), מחלקין אותו ועושין בו סחורה בשוקי ירושלים, שנאמר יחצוהו בין כנענים, ואין כנענים אלא תגרים, שנאמר כנען בידו מאזני מרמה לעשק אהב... אמר רבי יוחנן לא כירושלים של עולם הזה ירושלים של עולם הבא, ירושלים של עולם הזה כל הרוצה לעלות עולה, של עולם הבא אין עולין אלא המזומנין לה... ואמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן ג' נקראו על שמו של הקב"ה, ואלו הן, צדיקים ומשיח וירושלים... דכתיב סביב שמונה עשר אלף, ושם העיר מיום ה' שמה, אל תיקרי שמה, אלא שמה. אמר רבי אלעזר עתידין צדיקים שאומרים לפניהן קדוש כדרך שאומרים לפני הקב"ה, שנאמר והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו, ואמר רבה אמר רבי יוחנן עתיד הקב"ה להגביה את ירושלים ג' פרסאות למעלה, שנאמר וראמה וישבה תחתיה, מאי תחתיה, כתחתיה, וממאי דהאי תחתיה תלתא פרסי הויא, אמר רבה אמר לי ההוא סבא לדידי חזי לי ירושלים קמייתא ותלתא פרסי הויא, ושמא תאמר יש צער לעלות, תלמוד לומר מי אלה כעב תעופינה וכיונים אל ארובותיהם... אמר רבי חנינא בר פפא בקש הקב"ה לתת את ירושלים במדה, שנאמר ואומר אנה אתה הולך, ויאמר אלי למדד את ירושלים לראות כמה רחבה וכמה ארכה, אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבונו של עולם הרבה כרכים בראת בעולמך של אומות העולם ולא נתת מדת ארכן ומדת רחבן, ירושלים ששמך בתוכה ומקדשך בתוכה וצדיקים בתוכה אתה נותן בה מדה, מיד ויאמר אליו רוץ דבר אל הנער הלז לאמר פרזות תשב ירושלים מרוב אדם ובהמה בתוכה. אמר ריש לקיש עתיד הקב"ה להוסיף על ירושלם אלף טפף גינואות אלף קפל מגדלים אלף ליצוי בירניות אלף ושני שילה טוטפראות, וכל אחת ואחת הויא כצפורי בשלוותה... והצלעות, צלע אל צלע שלש ושלשים פעמים, מאי שלש ושלשים פעמים, אמר רבי לוי אמר רב פפי משום רבי יהושע דכני, אם ג' ירושלים הן כל אחת ואחת יש בה שלשים מדורין למעלה, אם שלשים ירושלים הן כל אחת ואחת יש בה שלשה מדורין למעלה. (בבא בתרא עה ב)
רבן שמעון בן גמליאל אומר עתידה ירושלים שיתקבצו בתוכה כל האומות וכל הממלכות, שנאמר (ירמיה ג') ונקוו אליה כל הגוים לשם ה', ולהלן הוא אומר יקוו המים, מה קווי האמור להלן ליכנס כל מימי בראשית למקום אחד, אף קווי האמור כאן לקבץ כל האומות והממלכות לתוכה. (פרק לה ט)
ראה ירושלים-כללי, בראשית ה ו, ושמות כג יא.
...החמישית, שהוא בונה ירושלים באבן ספיר, שנאמר (ישעיה נ"ד) הנה אנכי מרביץ בפוך אבניך, וכתיב (שם) ושמתי כדכד שמשותיך, ואותן אבנים מאירות כשמש, ואומות העולם באין ורואין בכבודן של ישראל... (שמות טו כא)
...וכשיבנה הקב"ה את ירושלים הוא מחזיר לתוכה את כל השמחה, שנאמר (ישעיה נ"א) כי ניחם ה' ציון נחם כל חרבותיה וגו'. (שם נב ד)
דבר אחר כי ירחיב, רבנן אמרי בירושלים, מי יכול לראות שלותה של ירושלים כשירחיבנה הקב"ה. (דברים ד יא)
ראה ירושלים-כללי, נח יא.
...וכן אתה מוצא לעולם הבא שהקב"ה מרחיב את ירושלים, שנאמר (יחזקאל מ"א) ורחבה ונסבה למעלה למעלה עד שעולה לשמים, ואין מעלה אלא שמים, שנאמר (תהלים י') כי גדול עד שמים חסדך, כיון שמגעת לשמים אומר צר לי המקום, אף על פי כן מה הקב"ה עושה, מביא עננים ומעלה משמים לרקיע השני, וכן לכולם, אמר רבי אליעזר עד שמגעת לכסא הכבוד, וכיצד הם עולים, עד שהעליון עולה התחתון אוכל וישן, ומה הקב"ה עושה, מביא עננים והם מפריחים, שנאמר (ישעיה ס') מי אלה כעב תעופינה... (צו יב)
...בנפשו נשבע כביכול, שנאמר נשבע ה' אלקים בנפשו (עמוס ו' ח'), ובשבת נשבע, שנאמר וביום השביעי שבת וינפש, ובתורה נשבע, שנאמר נשבע ה' בימינו (ישעיה ס"ב ח'), זה תורה, שנאמר מימינו אש דת למו (דברים ל"ג ב'), ומה נשבע לירושלים שיבנה אותה, שנאמר בונה ירושלים ה' (תהלים קמ"ז ב'), אמר רבי שמואל בר נחמני מסורת אגדה היא שאין ירושלים נבנית עד שיתכנסו כל הגלויות, ואם יאמר לך אדם שנתכנסו כל הגלויות ואין ירושלים נבנית אל תאמן, שנאמר בונה ירושלים ה', ואחר כך נדחי ישראל יכנס (שם). אמרו ישראל לפני הקב"ה רבונו של עולם, לא כבר נבנית ירושלים וחרבה, אמר להם על ידי עונות חרבה וגליתם מתוכה, אבל עתה אני בונה אותה ואיני מחריבה לעולם, שנאמר (שם ק"ב י"ז) כי בנה ה' ציון נראה בכבודו. (נח יז)
אמר רבי פנחס בשם רבי ראובן עתיד הקב"ה להביא לתבור ולכרמל וליתן ירושלים בראשם, שנאמר נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים, אמר רבי יהודה ולא עוד אלא שהן עתידין לומר מיני זמר שיזמר לישראל. (תהלים לו)
ספרו מגדליה, כמה גינאות עתיד להיות בירושלים וכמה מגדלים עתידים להיות אלף ותפ"ה, וכמה טפאות אלף ותתע"ז, וכמה טטפראות אלף ותצ"ו. אמר רב נחמן מה שהיה הוא שיהיה, כשם שהיו ישראל אומרים שירה והמים עולין להן, כך עתיד הקב"ה להיות, שנאמר (תהלים פ"ז) ושרים כחוללים כל מעיני בך. וכמה בריכות עתיד להיות אלף ותצ"ו בירניות, כמה שערים קמ"ד, י"ב לכל שבט, הוי סובו ציון והקיפוה שיתו לבכם לחילה, לחיילותיה דסלקין לה... (שם מח)
רבי אלעזר בן עזריה ורבי אלעזר המודעי... וחד אמר כשישוב הקב"ה לירושלים הוא מחשיר את הגליות לתוכה, שנאמר אלה מרחוק יבואו, יכולה היא להחזיק, אלא אמר לה הקב"ה הרחיבי מקום אהלך. (שמות פרק כ, רפו)
ויסדתיך בספירים, סנפירינון. רבי יהודה ורבי פנחס, רבי יהודה אומר, כל גזירה וגזירה שעתידה להנתן בירושלים תהא נאה כסנפירינן הזה, ושמתי כדכד, רבי אבא בר כהנא אמר כדין וכדין, רבי לוי אמר כדכדינון. רבי יהושע בן לוי אמר כדכודי. רבי יהודה בן לוי קם עם אליהו ז"ל, אמר ליה לית מרי מחמי לי הדין כדכודי, אמר ליה אין, והראה לו על ידי נס. מעשה בספינה שהיתה מפרשת בים הגדול והיתה כולה נכרים, והיה בה תינוק יהודי אחד, ובא עליה סער גדול בים, אתגלי אליהו ז"ל על ההוא ינוקא, אמר ליה זיל בשליחותי לגבי רבי יהושע בן לוי ומחמי ליה אינון כדכודי, ואנא משזיב להדא אילפה (ספינה) בזכותך. אמר ליה רבי יהושע בן לוי גדול הדור הוא, לית הוא מהימן יתי, אמר ליה ענוון סגיא הוא ומהימני יתך, וכד תחמי יתיה לא תחמי ליה קדם בר נש, אלא דבריה למערתא רחיקא מן לוד תלתא מילין ותחמי ליה יתהון תמן. מיד נעשה נס ויצא משם בשלום. אזל ההוא ינוקא לגבי רבי יהושע בן לוי, ואשכחיה יתיב במתיבתא רבא דלוד. אמר ליה מרי, מילתא אית לי למימר לך. קם ליה רבי יהושע בן לוי, איתא חמון ענותנותיה דרבי יהושע בן לוי, דאזיל בתריה מהלך תלתא מילין, ולא אמר ליה מה את בעי, וכיון דמטון למערתא אמר ליה, מרי, אילין אינון אבני כדכודי, וכד מחי יתהון ליה הבהיקה כל לוד מאורו, והשליכן לארץ ונגנזו.
ושעריך לאבני אקדח, רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק, עתיד הקב"ה לעשות שער המזרח של בית המקדש הוא ושני פשפשין אבן אחת של מרגלית. ושמתי כדכד שמשותיך אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן פליגי בה תרין מלאכי ברקיע, ומאן אינון מיכאל וגבריאל, ואמרי לה תרין אמוראי במערבא, ומאן אינון יהודה וחזקיה בני רבי חייא, חד אמר של שוהם וחד אמר של ישפה, אמר להם הקב"ה יהון כדין וכדין. מאי ושעריך לאבני אקדח, כי הא דרבי יוחנן הוה יתיב וקא דריש עתיד הקב"ה להביא אבנים טובות ומרגליות של שלשים על שלשים וחוקק בהן עשר ברום עשרים ומעמידם בשערי ירושלים, לגלג עליו אותו תלמיד וכו' עד ועשאו גל של עצמות... הני לכוי דבי זיקי (חלונות לאויר). אמר רבי בנימין לוי עתידין תחומי ירושלים להיות מלאים אבנים טובות ומרגליות וכל ישראל באים ונוטלים חפציהם מהם, לפי שישראל בעולם הזה מתחמים באבנים ובצרורות, אבל לעתיד לבא מתחמין באבנים טובות ובמרגליות, הדא הוא דכתיב וכל גבולך לאבני חפץ. אמר רבי לוי עתידין תחומי ירושלים להיות מלאים י"ב מיל על י"ח מיל אבנים טובות ומרגליות. לפי שבעולם הזה אדם חייב לחברו הוא אומר לו לך נדון אצל הדיין, פעמים שהוא עושה שלום ביניהם... אבל לעתיד לבא אדם חייב לחברו והוא אומר לו לך נדון אצל המשיח בירושלים, וכיון שמגיעים אצל תחומי ירושלים הם מוצאים אותם מלאים אבנים טובות ומרגליות, והוא נסיב תרתין מנהון, ואמר ליה יתר מעליון אני חייב לך, והוא אומר לו אף לא כדין, יהא שרי לך יהא שביק לך, הדא הוא דכתיב השם גבולך שלום. (ישעיה נד, תעח)
כתיב והיה מדי חודש בחדשו, והיאך אפשר שיבא כל בשר בירושלים בכל שבת ובכל חדש, אמר רבי לוי עתידה ירושלים להיות כארץ ישראל, וארץ ישראל ככל העולם כלו. והיאך באים בראש חדש ובשבת מסוף העולם, אלא העבים באים וטוענים אותם ומביאים אותם לירושלים, והם מתפללין שם בבקר, והוא שהנביא מקלסן מי אלה כעב תעופינה. והרי שחל ראש חדש להיות בשבת, ואומר הכתוב והיה מדי חודש בחדשו ומדי שבת בשבתו, והיאך, אמר רבי פנחס הכהן ברבי חמא בשם רבי ראובן, באים שני פעמים, אחד של שבת ואחד של ראש חודש, והעבים טוענין אותם בהשכמה ומביאים אותם לירושלים והם מתפללים שם בבקר, והם טוענים אותם לבתיהם, מי אלה כעב תעופינה הרי של בקר, וכיונים אל ארובותיהם הרי של מנחה... (שם ס, תקג)
והיה בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות, ולא לאור החמה ולא לאור הלבנה, שאין מבערין את החמץ בהן, כך עתיד הקב"ה לעשות, אינו מפשפש את ירושלים אלא בנרות, לבער משם עבודת אלילים ולעקר משם יצר הרע... דבר אחר אחפש את ירושלים בנרות, אמר רבי אחא לא תהא קורא בסמ"ך אלא בשי"ן, אמר הקב"ה מוציא אני אותה לחרות, כשם שהכתבתי בתורה וכי יכה איש את עין עבדו וגו' לחפשי ישלחנו, ואני הכיתי את שתי עיניהם של בני... (צפניה פרק א, תקסז)
ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב, אמר רבי יצחק נפחא אמר הקב"ה אני הצתי אש בירושלים, שנאמר ויצת אש בציון, ואני עתיד לבנותה באש, שנאמר ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב. שלם ישלם המבעיר את הבערה, אמר הקב"ה עלי לשלם מה שבערתי. ואמר רבי שמעון בן לקיש שכל פמליא שלי נעשית לה חומה לירושלים לעתיד לבא, ואני מצוה למלאכים לשמרה, שנאמר על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים, וכי מאחר שהאש מוקף לה, מי יכול ליכנס בתוכה, אבל לעתיד לבא הצדיקים מהלכים באש כאדם שמהלך בחמה מפני הצנה והיא ערבה עליו... מהו ולכבוד אהיה בתוכה, והלא אין כבודו של הקב"ה אלא במרום, שנאמר על השמים כבודו, אמר רבי יהושע בן לוי להודיע שבחן של ישראל לכל באי עולם, שבשבילם הקב"ה מוריד שכינתו משמי מרום ומשרה אותה בארץ, לכך כתיב ולכבוד אהיה בתוכה... (זכריה פרק ב, תקסט)
ירושלים אורו של עולם, שנאמר והלכו גוים לאורך, ומי הוא אורה של ירושלים, הקב"ה, שנאמר והיה לך ה' לאור עולם... (תהלים כג, תרצ)
דבר אחר ויהי בשלם סוכו, מה ראה להחזיר לה שם הראשון, לפי שהוא אומר כי על אפי ועל חמתי היתה לי העיר הזאת למן היום אשר בנו אותה עד היום הזה להסירה מעל פני, יכול אף עכשו הרי היא באף ובחמה, תלמוד לומר ההר חמד אלקים לשבתו ישכון לבטח, הרי היא בחמדה ובתאוה. מלמד שכיפר לה חורבנה. ומנין שאין השכינה חוזרת לתוכה עד שתעשה הר, שנאמר ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה וגו'... (שם עו, תתטו)
אמר רבי אבון עתיד הקב"ה להעמיד את ירושלים על שלשה הרים גבוהים, שניר ותבור וכרמל, ולהיות מדליקין בראשן, וכל ספינות הפורשות בים רואות ואין משתברות, לפי שיתכנסו הגליות, שנאמר והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים, והוא בכבודו מאיר לישראל, דכתיב לא יבא עוד שמשך וירחך לא יאסף, כי ה' יהיה לך לאור עולם. רבי הושעיה בשם רבי אפס עתידה ירושלים ליעשות כמו פניס לכל אומות העולם והן מהלכין לאורה, ומה טעמיה, והלכו גוים לאורך... ((שמות כז כא)
לכהנים - העודף על ת"ק על ת"ק שהם י"ב אלף ור"נ למזרח ולמערב, וד' אלפים תש"נ לצפון ולדרום לכהנים, ומקדש למקדש הת"ק על ת"ק שבאמצע. וכ"ה אלף - קנים על י' אלף בדרומה ללוים. כ' לשכות - יהיה ללוים בהיקף המקדש לשמר ולנוי, והמותר לצרכיהם. ואחוזת העיר - חול לישראל לבתים בדרומה של שניה, נמצא הכל כ"ה על כ"ה אלפים... (יחזקאל מה ד והלאה)
אורך כ"ה אלף - ממזרח למערב, ורוחב י' אלפים - מצפון לדרום. לכהנים - יהיה בצפון תרומת הקדש בדרום יהודה... מקדש ה' בתוכו - באמצע הרצועה, וסביבותיה לכהנים י"ב אלפים וק"נ למזרח ולמערב, ורוחב ד' אלפים ז' מאות וחמישים לצפון ולדרום. קדש קדשים - רצועה זו קדש לכהנים וללוים ולנשיא ולאחוזת העיר ועובדי העיר, וי' אלף רוחב בצפונו שלכהנים ולמקדש קדש קדשים... ארבעת אלפים ות"ק קנים - ות"ק הקנים הנשארים לכל צד מגרש, ואם כן רחבה ממולא, והנשאר באורך י' אלפים למזרח ולמערב לחם לעובדי העיר... (שם מח ט והלאה)
הדשן - מקום שפך הדשן, יכניסו לפנים מהחומה לעתיד לבא. (ירמיה לא לט)
יסוב - כל העולם יהיה מישור וירושלים הר, כדי שתראה עד יקבי המלך - מדרש אגדה אוקיינוס שיגיע עד ירושלים. (זכריה יד י)
ובתפלתכם - נאמר על ירושלים שתתחלק לכל ישראל, ומבית המקדש וגבולו ימודו למזרח ולמערב י"ב אלפים ור"ן אמה, ולצפון ודרום ארבעת אלפים תש"ן... ואחוזת - אם כן לכל אחד אורך כ"ה אלף לכהנים וללוים ורוחב י' לכל אחד, ולעיר רוחב ה' אלפים. (יחזקאל מה ו וה)
ובהפילכם - משמע מיחזקאל שהר הבית ת"ק על ת"ק קנים, שהם ג' אלפים אמות שהם מיל וחצי, וירושלים ק"נ אלף על ס' אלף אמה. ותרומת הלוים בצדה במדה ההיא, ובצדה אחוזת ישראל ק"נ אלף על ל' אלף, אם כן סך הכל ק"נ על ק"נ אלף. ומכל זה ישוב העיר חוץ ממגרש וכו' ד' אלפים ות"ק קנים על ד' אלפים ת"ק, וזה שאמר י"ח אלף קנים סביב החומה, שהם כ"ז אלף אמות, שהם ג' מילין וחצי, מהלך שליש יום. ואין ספק שזה לא התקיים במקדש שני. (שם מה א)
והנה מים - יש לפרש כפשוטו כרש"י ורס"ג, שתמיד היה בירושלים חוסר מים, ובעת הגאולה ברכה, וישתנה טבע הארץ לטובה, וגם רמז שמירושלים יצא דבר ה'... או שהמים רמז לדביקות ה' שתצא מן המקדש. (שם מז א)
ראה ירושלים-כללי נצח ישראל פרק נא.
...ולכך אמר שהנשאר, שהוא הכל מן הלויתן, פורס על חומות ירושלים, שראוי שיהיה מדרגת הלויתן מצד הכל יקנה הכלל, ולכך אמר שהנשאר פורס על חומת ירושלים, כי ירושלים כוללים הצדיקים שבה. וראוי שיהיה פורס על החומה דוקא, כי כל דבר המצורף אל דבר הוא כבוד הדבר... (חידושי אגדות בבא בתרא עה א)
...והקב"ה אמר ושמתי כדכד שיעשה חומת ירושלים כדעת שניהם, ואשמועינן כי יהיה אל חומת ירושלים השבח אצל הכל, ואין כאן קשיא כלל. וביאור ענין זה, דע כי ירושלים אינה עיר כמו שאר עיר, רק היא עיר אלקית, ולפיכך אמר הכתוב כי לעתיד שתהיה מעלתה יותר אלקית עוד ממה שהיתה קודם, וראוי שיהיה בנינה לפי מעלתה מאבנים טובות ויקרות שיש בהם סגולות ואינם טבעיים, וראיה לזה חושן המשפט שיהיה מאבנים טובות, שהאבנים בהם ענינים אלקיים, ופליגי מיכאל וגבריאל בענין החומה, כי החומה בה יגודר העיר... ואמר הקב"ה כדין וכדין תהוי, מפני שהשי"ת כולל הכל, דין וחסד, ולא כמו המלאכים, שהממונה על חסד אינו ממונה על הדין, והממונה על דין אינו ממונה על חסד, והוא יתברך כולל הכל, והוא יתברך נותן לה מעלה כוללת שתהיה כרכא דכולה בה. אמנם מחלקותם על החומה, אבל השער שהוא פתח העיר בזה אין מחלוקת, והכל מודים שהשער הוא של אבן טובה, וכבר אמרנו כי האבנים הטובות ומרגליות יש בהם ענין אלקי, והם בעלי חומר זך וטהור, ורוצה לומר כי העיר מצד עצמה יהיה מעלתה שהיא כוללת הכל, כמו שהתבאר, כי ראוי אל העיר שתהיה כוללת הכל ולא יחסר כל בה, ולפיכך אמר הקב"ה שתהיה החומה שהוא גדר העיר כדין וכדין, ומצד הפתח תהיה מעלתה שתהיה אלקית לגמרי... (שם)
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן עתידה ירושלים וכו', וביאור ענין זה כי ירושלים היא ג' פרסאות, שכבר התבאר לך הרבה כי מספר ג' הוא מסוגל לקדושה... ולפיכך לעתיד תהיה ירושלים גבוהה ג' פרסאות, ורוצה לומר שתהיה לה התעלות הקדושה בשלימות, ואף על גב שמתחלה היתה גם כן שלשה פרסאות ברוחב ואורך, דבר זה אינו רק התחלת הקדושה, כי הקדושה בשלימות כאשר מתעלה מן הארץ שלשה, זכר לדבר כאשר אנו מקדישין שמו יתברך, צריך להתעלות מן הארץ ג' פעמים. (שם שם ב)
מנגב - כי העיר לעתיד תהיה בדרום המקדש, רחוקה מ"ה מיל. (יחזקאל מ ב)
ונחל ה' - חלק יהודה יהיה מושב הכהנים והלוים סביב המקדש, שירושלים תתפשט מ"ה מיל קדש לה' ויהודה ינחל בצפון. (זכריה ב טז)
וישבה ירושלים - כי הפעם הג' לא יגיעו עד ירושלים לצור עליה, ואז תהיה ירושלים עוד במקומה ולא תתרחב עדיין מ"ה מיל. (שם יב ו)
יסוב - הגיא יהיה מישור עד רימון, מקום ירושלים החדשה של יחזקאל מנגב לירושלים של עכשיו, ושם יקבי המלך... וישבה - לא כבזמן הגולה שהיתה שממה, וחרם - ולא כבגלות א' שנחרבה, לבטח - ולא יהיו בה מלחמות. (שם יד י ויא)