יש אם למקרא

(ראה גם: תורה-מדות)

תלמוד בבלי:

תנו רבנן, שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח, רבי שמעון אומר שלש כהלכתן ורביעית אפילו טפח. במאי קמיפלגי, רבנן סברי יש אם למסורת, ורבי שמעון סבר יש אם למקרא. רבנן סברי יש אם למסורת, בסכת בסכת בסכות הרי כאן ארבע, דל חד לגופיה, פשו להו תלתא, שתים כהלכתן, ואתאי הלכתא וגרעתה לשלישית ואוקמה אטפח. רבי שמעון סבר יש אם למקרא, בסכות בסכות בסכות, הרי כאן שש, דל חד קרא לגופיה, פשו להו ארבע, שלש כהלכתן, אתאי הלכתא וגרעתה לרביעית ואוקמתה אטפח. ואי בעית אימא דכולי עלמא יש אם למקרא... ואיבעית אימא דכולי עלמא יש אם למסורת... (סוכה ו ב)

...רבי אליעזר סבר יש אם למסורת, ורבי עקיבא סבר יש אם למקרא, ורבי שמעון סבר יש אם למקרא ולמסורת... (קדושין יח ב)

מתקיף לה רב אחא בר יעקב מי איכא דלית ליה יש אם למקרא, והתניא בחלב אמו, יכול בחלב, אמרת, יש אם למקרא, אלא דכולי עלמא יש אם למקרא, ורבי ורבנן בהא קמיפלגי... ודכולי עלמא יש אם למקרא, והתניא לטטפת לטטפת לטוטפות הרי כאן ארבע, דברי רבי ישמעאל, רבי עקיבא אומר אינו צריך, טט בכתפי שתים, פת באפריקי שתים, אלא לעולם פליגי, והני מילי כי פליגי היכא דשני קרא ממסורת, אבל האי חלב וחלב דכי הדדי נינהו, יש אם למקרא. והרי יראה יראה דכי הדדי נינהו, ופליגי, דתניא יוחנן בן דהבאי אומר משום רבי יהודה בן תימא, הסומא בא' מעיניו פטור מן הראיה, שנאמר יראה יראה, כדרך שבא לראות כך בא ליראות, מה לראות בשתי עיניו, אף ליראות בשתי עיניו, אלא אמר רב אחא בריה דרב איקא אמר קרא לא תבשל, דרך בישול אסרה תורה... (סנהדרין ד א)

אמר רב חייא בר אשי אמר רב ושניהם מקרא אחד דרשו, ונשל הברזל מן העץ, רבי סבר יש אם למסורת, ונישל כתיב, ורבנן סברי יש אם למקרא, ונשל קרינן. ורבי יש אם למסורת סבירא ליה, והאמר רב יצחק ברבי יוסף אמר רבי יוחנן רבי ורבי יהודה בן רועץ ובית שמאי ורבי שמעון ורבי עקיבא כולהו סבירי להו יש אם למקרא... (מכות ז ב)

...אמר לו רבי אליעזר סבר יש אם למסורת, מצות כתיב... (כריתות יז ב)

רבינו בחיי:

בת קול - יש טעם שאין אומרים בן קול, כפי שבפסוק אומר בנין אב, ובמסורת אומר יש אם למסורת... (דברים לג ח)

הכתב והקבלה:

בבית אחד יאכל - קאי אגברי שלא יאכל פסח בב' מקומות, אבל שנים אוכלים מפסח אחד בב' מקומות כר"י, דיש אם למסורת, רוצה לומר שמצינו בנין נפעל בלשון פועל, ורש"י פירש על הפסח, כרבי שמעון, דיש אם למקרא, כלשון נפעל ברוב, שהוא על הפסח. (שמות יב מו)