(ראה גם: אלקים-ישב, בית המקדש-ישיבה, עמד)
וישב ישראל בשטים וגו', אין ישיבה בכל מקום כי אם קלקלה, שנאמר וישב העם לאכל ושתה, ואומר וישבו לאכל לחם... (בלק קלא)
אני האשה הנצבת עמכה בזה, אמר רבי יהושע בן לוי מכאן שאסור לישב בתוך ארבע אמות של תפלה. (ברכות לא ב)
תניא בן עזאי אומר... על כל מושב שב חוץ מן הקורה (שמא תפול)... (שם סב ב)
אמר רבה בר בר חנא אמר רבי יוחנן משמיה דרבי יהודה ברבי אילעאי אכול בצל ושב בצל... (פסחים קיד א)
וכהן גדול עומד, מכלל שהוא יושב, והא אנן תנן אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד, שנאמר ויבא המלך דוד וישב לפני ה', כדאמר רב חסדא בעזרת נשים... (יומא סט א)
הקורא את המגלה עומד ויושב... תנא מה שאין כן בתורה, מנהני מילי, אמר רבי אבהו דאמר קרא ואתה פה עמד עמדי, ואמר רבי אבהו אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו, כביכול, אף הקב"ה בעמידה. ואמר רבי אבהו מנין לרב שלא ישב על גבי מטה וישנה לתלמידו על גבי קרקע, שנאמר ואתה פה עמד עמדי. תנו רבנן מימות משה ועד רבן גמליאל לא היו למדין תורה אלא מעומד, משמת רבן גמליאל ירד חולי לעולם והיו למדין תורה מיושב, והיינו דתנן משמת רבן גמליאל בטל כבוד התורה. כתוב אחד אומר ואשב בהר, וכתוב אחד אומר ואנכי עמדתי בהר, אמר רב עומד ולומד, יושב ושונה. רבי חנינא אמר לא עומד ולא יושב אלא שוחה. רבי יוחנן אמר אין ישיבה אלא לשון עכבה, שנאמר ותשבו בקדש ימים רבים. רבא אמר רכות מעומד וקשות מיושב. (מגלה כא א)
אמר, גמירא דלמעלה לא הוי ישיבה ולא תחרות... ((חגיגה טו א)
הזהר בשלשה דברים, אל תרבה בישיבה, שישיבה קשה לתחתוניות, ואל תרבה בעמידה שעמידה קשה ללב... אלא שליש בישיבה שליש בעמידה שליש בהילוך. כל ישיבה שאין עמה סמיכה עמידה נוחה הימנה... אלא ישיבה שאין בה סמיכה, עמידה שיש בה סמיכה נוחה הימנה. (כתובות קיא א)
...ובמקום שנוטלין שכר על הישיבה (אצל החולה), ואין נוטלין שכר על העמידה... (נדרים לט א)
תניא נמי הכי, הנכנס לבקר את החולה לא ישב לא על גבי מטה ולא על גבי ספסל, ולא על גבי כסא, אלא מתעטף ויושב על גבי קרקע, מפני שהשכינה שרויה למעלה ממטתו של חולה. (שם מ א)
..דאמר רבי אמי בישיבה הלך אחר חכמה, במסיבה הלך אחר זקנה... (בבא בתרא קכ א)
אמר רבי יוחנן כל מקום שנאמר וישב אינו אלא לשון צער, שנאמר וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות, וישב יעקב בארץ מגורי אביו, ויבא יוסף את דבתם רעה, וישב ישראל בארץ גושן, ויקרבו ימי ישראל למות, וישב יהודה וישראל לבטח איש תחת גפנו ותחת תאנתו, ויקם ה' שטן לשלמה... (סנהדרין קו א)
...קסבר אסור לישב על גבי מיטה שספר תורה מונח עליה, ופליגא דרבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן מותר לישב על גבי מיטה שספר תורה מונח עליה, ואם לחשך אדם לומר מעשה ברבי אלעזר שהיה יושב על המיטה ונזכר שספר תורה מונח עליה ונשמט וישב על גבי קרקע ודומה כמי שהכישו נחש, התם ספר תורה על גבי קרקע הוה. (מנחות לב ב)
וישבו שם, אמר רבי יצחק כל מקום שאתה מוצא ישיבה השטן קופץ... (בראשית לח ט)
וישב העם לאכול ושתה ויקומו לצחק, בעבודה זרה. כל מקום שאתה מוצא ישיבה אתה מוצא שם תקלה, מצינו בדור המגדל, שנאמר (בראשית י"א) וישבו שם, ומה תקלה היתה שם, ויאמרו הבה נבנה לנו עיר... (שמות מא יא)
ואשב בהר, ואפשר שהיה משה יושב והאלקים ית"ש עומד, אמר רבי דרוסאי קתדרה עשה לו כקתדרה של אסטליסטקין הללו, בשעה שהן נכנסין לפני השלטון והן נראין עומדין ואינן אלא יושבין, ואף כאן כך ישיבה שהיא נראית עמידה, הוי ואשב בהר. דבר אחר, וכי יש ישיבה למעלה, אתה מוצא שכולם עומדין, שנאמר (ישעיה ו') שרפים עומדים ממעל לו... וכן אפילו משה כשעלה למרום היה עומד, שנאמר (דברים י') ואנכי עמדתי בהר, ואין יושב שם אלא הקב"ה לבדו, שנאמר (דברי הימים ב' י"ח) ראיתי את ה' יושב על כסאו, והוא אומר ואשב בהר, ומהו כן, אמר רבי הונא בר אחא שישב להתיר נדרו של יוצרו... (שם מג ה)
וישב העם, כל מקום שנאמר וישב משם שב מקטרג, וישב אברהם בבאר שבע ותמת שרה, וישב יעקב, יגנב יוסף... (במדבר פרק כ, תשסג)
אתם עוברים, סימן יפה לכם שאתם עוברין, לפי שאין העוונות באין אלא על היושבים, (ישעיה כ"ד) שנאמר פחד ופחת עליך יושב הארץ. (דברים ב ד)
...ועל הקימה, כי הבורא יתברך אינו גוף, ולכן לא יתכן שתהא לו קימה כל שהיא לא ישיבה ולא עמידה, כיון שאינו גוף... ולפי שאופני הקימה מחייבים שינוי וחלוף לנצב. ומה שאומרים הכתובים וישב ה' מלך לעולם, אין הכוונה בו אלא יציבות... (מאמר ב פרק יא)
שבו לכם - אורכו... (בראשית כב ה)
תשב בדמי טהרה - אין תשב אלא לשון עכבה, כמו ותשבו בקדש. (ויקרא יב ד)
ויאסוף רגליו - כי בתחלה ישב ורגליו תלויות כמנהג ארץ אדום היום, ולא כהישמעאלים. (בראשית מט לג)
תשב - לרש"י לשון עכבה, תמתין שלא תגע. ואולי לשון תשב כאן כמו ימים רבים תשבי לי, כי האשה השוכבת עם בעל תקרא יושבת לו, ואמר שתשב לבעל בדמי טהרה... והנכון שבימי נדתה ירחיקוה... ולכן אמר כאן שגם ל"ג יום תשב על מושבה שישבה בימי נדות הלידה... (ויקרא יב ד)
ישיבה - תחלת הנחת זה השם בלשוננו לישיבת האדם על המקום, ומאשר היה האדם היושב נח עומד על השלם שבעניני עמידתו ומנוחתו, הושאלה זאת המלה לכל ענין עומד נח שלא ישתנה... ומזה הענין האחרון נאמר עליו יתעלה, אתה ה' לעולם תשב, היושבי בשמים ועוד, הנצחי העומד אשר לא ישתנה בפנים מאפני השינוי... ואמנם תיוחס (הישיבה שלו) אל השמים ברוב המקומות, להיות השמים הם אשר אין שינוי בהם ולא התחלפות, רצוני לומר שלא ישתנו אישיהם. וכן כשייוחס ה' יתעלה היחס ההוא הנאמר בשיתוף למיני הנמצאות ההוות הנפסדות יאמר עליו גם כן יושב, כי המינים ההם תדירים מסודרים עומדי המציאה כמציאת אישי השמים, אמר היושב על חוג הארץ, המתמיד הקיים על סיבוב הארץ, רצוני לומר חללתה, רומז לענינים ההוים החללה. ואמר ה' למבול ישב, רצונו לומר שעם השתנות עניני הארץ והפסדם לא היה אצלו יתברך שינוי יחס... (חלק א פרק יא)
לא יושיב אדם רשעים אצל צדיקים ולא צדיקים אצל רשעים, כדכתיב (תהלים א') אשרי האיש... ובמושב לצים לא ישב, לא בדין ולא בעצה ולא בסעודה... (תריד)
מימינו אש דת למו (דברים ל"ג), מלמד שצריך לצדיקים מקיימים התורה לישב מימין הנכבד... אבל בעבור שלום לא יהא שום צדיק מקפיד אנה ישב, כי לא מקומו של אדם מכבדו, ואם משימים אותו למטה, ואחרים שאינם טובים כמוהו למעלה ממנו, אל יקפיד. (תשס)
לא ישב אדם בסעודה למעלה ממי שהוא גדול ממנו בשנים, שהרי זה עובר על חק המוסר... (שולחן של ארבע שער ג)
...וזה שאמר מושבה בית סאה וקברה אמה, כי מושב בית סאה הוא שלימות המושב, ותמיד כאשר זכרו חכמים שלימות המושב זכרו בית סאה, כמו שאמרו, (שבת נ"ט א') סאה שיחדו לישיבה, וכן האמה הוא מדה שלימה, ולפיכך מהות השעור הזה הוא שלימות... (חידושי אגדות סנהדרין פב ב)
יושב בתוך - נאמר בכל מקום על הנהגת שררה. (בראשית כג י)
בכל מושבותיכם - נראה שפירושו מושבות לענין מקום הועד לדיינים, כי "ישב" משמש על מקום החשובים, כמו "ועפרון יושב", שלשון ישיבה מורה על תיקון הארץ, כמו שאמרו על החורי "יושבי הארץ", בקיאין בישובה... (שמות לה ג)
...ומבואר שפועל ישב פה, (שהיה טוב יותר לומר תהיה בדמי טהרה), אינו מענין ישיבה הפך העמידה, רק מענין מנוחה וההעכבה בענין אחד... (ויקרא יב ד)
בסכות תשבו - דירת קבע, בנגוד לשכן. (שם כג מג)
פעל ישב הונח בעצם וראשונה על ישיבת האדם והוא הפך העמידה, ואחר פעל ישב בא מלת על ומציין הדבר שישב עליו, וכשבא ישיבה בלמ"ד אחריו כמו ישבת לכסא שופט צדק, מורה על השארת הישיבה שלא ישנה מקומו, ורוצה לומר נשארת יושב על כסא המשפט. ומישיבת האדם הושאל פעל ישב על כל דבר הנח ומתעכב... ומזה הושאל ישיבה על השי"ת על הוראת הקביעות ושלא ישתנה, ולשון ישיבה הנאמר בבית והמעון מציין הדירה בקביעות, וזה הבדלו בין פעל שכן כמו וישבת בעריהם בקביעות, וכן אמרו בסכות תשבו, תשבו כעין תדורו. (הכרמל)
וישב - קרוב למלת יצב, קביעות, וגור הוא להתגורר באופן ארעי... (בראשית לז א)
תשבו - בהתאם לפסוקים אשרי יושבי ביתך, שבתי בבית ה' וגו', נראה שכאן רוצה לומר שיתמסרו לעיון ומחשבה והכרה בתפקידם. (ויקרא ח לב)