ישוב

(ראה גם: ארץ ישראל-ישוב, דירה, כפר, עיר)

תלמוד בבלי:

דאמר רבי יוסי ברבי חנינא מאי דכתיב בארץ אשר לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם, וכי מאחר דלא עבר היאך ישב, אלא לומר לך כל ארץ שגזר עליה אדם הראשון לישוב נתיישבה, וכל ארץ שלא גזר עליה אדם הראשון לישוב לא נתישבה. (ברכות לא א)

תנו רבנן הרואה בתי ישראל בישובן אומר ברוך מציב גבול אלמנה... בתי עובדי כוכבים בישובן אומר בית גאים יסח ה'... (שם נח ב)

ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב לעולם יחזר אדם וישב בעיר שישיבתה קרובה, שמתוך שישיבתה קרובה עונותיה מועטין... (שבת י ב)

אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן מאי דכתיב אלה בני שעיר החורי יושבי הארץ, אטו כולי עלמא יושבי רקיע נינהו, אלא שהיו בקיאין בישובה של ארץ, שהיו אומרים מלא קנה זה לזית, מלא קנה זה לגפנים, מלא קנה זה לתאנים, וחורי שמריחים את הארץ, וחוי, אמר רב פפא שהיו טועמין את הארץ כחיויא... (שבת פה א)

תא שמע מצרים היה ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה, ומצרים אחד מששים בכוש, וכוש אחד מששים בעולם... נמצא כל העולם כולו ככיסוי קדירה לגיהנם, תיובתא. תא שמע דתנא דבי אליהו רבי נתן אומר כל הישוב כולו תחת כוכב אחד יושב, תדע שהרי אדם נותן עינו בכוכב אחד, הולך למזרח עומד כנגדו, לארבע רוחות העולם עומד כנגדו, מכלל דכל הישוב כולו תחת כוכב אחד יושב, תיובתא. תא שמע עגלה בצפון ועקרב בדרום, וכל הישוב כולו אינו יושב אלא בין עגלה לעקרב, וכל הישוב כולו אינו הוה אלא שעה אחת ביום... (פסחים צד א)

אמר רבי חנין חן מקום על יושביו... (סוטה מז א)

...וכל שאינו לא במקרא ולא במשנה ולא בדרך ארץ אינו מן הישוב... (קדושין מ ב)

ואלו הן הפסולין (לעדות) המשחק בקוביא והמלוה ברבית... אלא לפי שאין עוסקין בישובו של עולם... (סנהדרין כד ב)

מדרש רבה:

אמר רבי לוי בשעה שהיה אברהם מהלך בארץ נהרים ובארם נחור ראה אותן אוכלים ושותים ופוחזים, אמר הלואי לא יהא לי חלק בארץ הזאת, וכיון שהגיע לסולמה של צור ראה אותן עסוקין בניכוש בשעת הניכוש, בעידור בשעת העידור, אמר הלואי יהא חלקי בארץ זאת... (בראשית לט י)

מדרש תנחומא:

את מוצא שעתיד המדבר להיות ישוב והישוב להיות מדבר, המדבר להיות ישוב, שנאמר (ישעיה מ"א) אשים מדבר לאגם מים וגו', ומנין שהישוב עתיד להיות מדבר, שנאמר (מלאכי א') ואת עשו שנאתי וגו'... (מסעי ג)

אמונות ודעות:

ואחרים יראה להם כי ישוב העולם הטוב ביותר שיתעסק בו האדם, ואמרו בנין הבתים הרי הוא הכרחי, כי בלעדיהם לא יהיה לאדם מקום לשכון בו מפני החום והקור... והכל מביאים לאדם שמחה ורחבות לב וזריזות וחדוה... והתבוננתי בשטתם זו, ומצאתי שכבר הגזימו בדבר במה שחייבו הזנחת הכל ולעסוק רק בענין זה. והיאך יבנה דבר מכל זה אלא מחכמה ותכנון והנדסה ומדידות, ואם לא תהיינה באמצע ידיעות רחבות לא יגיע למאומה מכל הדרוש הזה. ואם יטיל אדם על עצמו ישוב העולם יכנס ביגיעה ועמל ודאגה וטרדה... ואיה הצער התמידי ועגמת הנפש הממושך כי אם בכך, והיכן קנאת בני אדם ורוגז השליטים והכשלונות אלא בהם... אבל הרצוי לאדם בבנינים הוא להשיג מהם כדי צרכיו בלבד, כאמרו ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב וגו'. (מאמר י פרק י)

אבן עזרא:

ממזרח - זהו הישוב, אף על פי שאין מיושב אלא רביעית הארץ. מציון - אמצע הישוב באורך וברוחב. (תהלים נ א וב)

גבולות ארץ - שרוב הישוב בשמאל ומקצתו בדרום. (שם עד יז)

ממזרח - רוחב הישוב הוא י"ב שעות וכן האורך. (שם קיג ג)

רד"ק:

תבל - המיושבת ושאינה מיושבת... שהישוב ממזרח למערב מיושב כולו, צפון וימין אינם מיושבים כולם מפני הקרירות והחום. (שם פט יב)