ישמעאל

(ראה גם: אברהם-בניו-ישמעאל, אומות העולם-ד' אומות, הגר, משיח-חבלי, ערבי, קדר)

 

ויאמר לה מלאך ה' הנך הרה ויולדת בן, וקראת שמו ישמעאל כי שמע ה' אל עניך. והוא יהיה פרא אדם ידו בכל ויד כל בו, ועל פני כל אחיו ישכון... ותלד הגר לאברם בן, ויקרא אברם שם בנו אשר ילדה הגר ישמעאל. (בראשית טז יא)

ויאמר אברהם אל האלקים לו ישמעאל יחיה לפניך... ולישמעאל שמעתיך הנה ברכתי אותו והפריתי אותו והרביתי אותו במאד מאד, שנים עשר נשיאים יוליד ונתתיו לגוי גדול... וישמעאל בנו בן שלש עשרה שנה בהמולו את בשר ערלתו. (שם יז יח והלאה)

ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק. ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה, כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק. וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אדות בנו... וישמע אלקים את קול הנער ויקרא מלאך אלקים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר, אל תיראי כי שמע אלקים אל קול הנער באשר הוא שם. קומי שאי את הנער והחזיקי את ידך בו, כי לגוי גדול אשימנו... ויהי אלקים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רובה קשת. וישב במדבר פארן, ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים. (שם כא ט והלאה)

ואלה תולדות ישמעאל בן אברהם, אשר ילדה הגר המצרית שפחת שרה לאברהם. ואלה שמות בני ישמעאל בשמתם לתולדותם, בכור ישמעאל נביות וקדר ואדבאל ומבשם. ומשמע ודומה ומשא. חדד ותימא יטור נפיש וקדמה. אלה הם בני ישמעאל ואלה שמותם בחצריהם ובטירותם שנים עשר נשיאים לאומותם. ואלה שני חיי ישמעאל מאת שנה ושלשים שנה ושבע שנים ויגוע וימת ויאסף אל עמיו. וישכנו מחוילה עד שור אשר על פני מצרים בואכה אשורה, על פני כל אחיו נפל. (שם כה יב)

וילך עשו אל ישמעאל, ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם אחות נביות על נשיו לו לאשה. (שם כח ט)

וישבו לאכל לחם וישאו עיניהם ויראו והנה אורחת ישמעאלים באה מגלעד, וגמליהם נושאים נכאת וצרי ולוט הולכים להוריד מצרימה. (שם לז כה)

משא בערב, ביער בערב תלינו אורחות דדנים. לקראת צמא התיו מים יושבי ארץ תימא בלחמו קדמו נודד. כי מפני חרבות נדדו, מפני חרב נטושה ומפני קשת דרוכה ומפני כבד מלחמה. כי כה אמר אד-ני אלי, בעוד שנה כשני שכיר וכלה כל כבוד קדר, ושאר מספר קשת גבורי בני קדר ימעטו כי ה' אלקי ישראל דבר. (ישעיה כא יג)

זהר:

ותרא שרה וגו', אמר רבי חייא מיום שנולד יצחק וישמעאל היה בביתו של אברהם לא נזכר ישמעאל בשמו, כי במקום ששורה זהב, לא נזכר לפניו פסולת, ומשום זה כתב בן הגר המצרית, איש שאינו כדאי להזכיר את שמו לפני יצחק. אמר רבי יצחק ותרא שרה עם עין לקלון ראתה אותו שרה, כי לא ראתה אותו עם העין שהוא בנו של אברהם, אלא שהוא בנה של הגר המצרית, ומשום זה כתב ותרא שרה, כי רק שרה ראתה אותו עם עין כזו, ולא אברהם, כי באברהם כתוב את בנו, לאחר כן מה כתוב וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודות בנו. רבי שמעון אומר מקרא זה שבחה של שרה הוא, משום שראתה אותו שמצחק לעבודה זרה, אמרה ודאי אין בן זה בנו של אברהם לעשות מעשיו של אברהם, אלא בן הגר המצרים שחזר לחלק אמו, ומשום זה ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה... אלא משום שראתה אותו בעבודה זרה, ואמו לימדה אותו חוקי עבודה זרה, משום זה אמרה שרה כי לא יירש בן האמה הזאת, אני יודעת שלא יירש לעולם חלק האמונה, ולא יהיה לו חלק עם בני לא בעולם הזה ולא בעולם הבא, ועל כן הודה לה הקב"ה...

בא וראה, בתחילה כאשר ברחה מפני שרה מה כתוב, כי שמע ה' אל ענייך, ועתה שהיא זנה אחר עבודה זרה, אף על פי שכתוב ותשא את קולה ותבך, מה כתוב, כי שמע אלקים אל קול הנער, ולא כתוב כי שמע אלקים אל קולך. באשר הוא שם, הנה בארוהו, שישמעאל לא היה בן עונשין אצל בית דין של מעלה, כי בית דין של מטה מענישים מי"ג שנים ומעלה, ובית דין של מעלה מענישים מעשרים שנה ומעלה. לפיכך אף על פי שהיה רשע לא היה בן עונשים, וזה הוא שכתוב באשר הוא שם, ועל כן הצילו הקב"ה... (ויקרא תסג)

בשבעים ושלש שנים, דהיינו אחר ז' שנים לגילוי משיח בן יוסף, כל מלכי העולם יתאספו לעיר הגדולה רומי, והקב"ה יעיר עליהם אש וברד ואבני אלגביש, ויאבדו מן העולם... ובזמן ההוא יעיר מלך המשיח בכל העולם ויתאספו אליו כמה עמים וכמה צבאות מכל קצוי העולם, וכל בני ישראל יתאספו במקומותיהם, עד שנשלמו השנים והגיעו למאה (שנים לאלף השישי), אז יתחבר וא"ו בה"א, ואז והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה לה', (אז יהיה קבוץ גליות), ועתידים בני ישמעאל בזמן ההוא להתעורר יחד עם כל עמי העולם (שלא באו לרומי כנ"ל, לבא על ירושלים למלחמה... (שם תפ, ועיין שם עוד)

תא חזי, מה כתיב למעלה ואלה תולדות ישמעאל שהם שנים עשרה נשיאים, ואחר כך אמר ואלה תולדות יצחק, ויעלה על דעתך כיון שכתוב בישמעאל שהוליד שנים עשר נשיאים ויצחק הוליד שנים, משום שזה נעלה וזה לא נעלה, לפיכך כתוב מי ימלל גבורות ה' זהו יצחק, כי יצחק הוליד את יעקב, שהוא בלבדו היה חשוב יותר מכולם, שהוליד שנים עשר שבטים, והיה הקיום שלמעלה ושלמטה, אבל יצחק היה הקיום של מעלה בקדושה עילאה, וישמעאל היה רק למטה, ועל כן כתוב מי ימלל גבורות ה' זה יצחק, ישמיע כל תהלתו זהו יעקב... (תולדות ו, ועיין שם עוד)

רבי יהודה פתח, תחת שלש רגזה הארץ וגו' תחת עבד כי ימלוך, כי למדנו אין לך אומה שפלה ונקלה ונבזה לפני הקב"ה כמו המצרים, ונתן להם הקב"ה ממשלה בשביל ישראל, ושפחה כי תירש גבירתה זו הגר, שהולידה את ישמעאל, שעשה כמה רעות לישראל ומשל בהם ועינה אותם בכל מיני עינויים, וגזר עליהם כמה שמדות, ועד היום הם משתלטים עליהם, ואינם מניחים אותם לעמוד בדתם, ואין לך קשה לישראל כמו גלות ישמעאל. רבי יהושע היה עולה לירושלים והיה הולך בדרך, ראה ערבי אחד שהיה הולך בדרך ובנו עמו. פגעו ביהודי אחד, אמר הערבי לבנו, יהודי מגואל זה שמאס בו אדונו. לכלך אותו ורקק בזקנו שבע פעמים, שהוא מזרע עליונים, ואני יודע ששבעים אומות משעבדים בהם... (שמות רפח, וראה שם עוד)

רבי יוסי ורבי חייא היו הולכים בדרך. אמר רבי יוסי לרבי חייא למה אתה שותק, הרי הדרך אינו מתתקן אלא בדברי תורה. נאנח רבי חייא ובכה, פתח ואמרו ותהי שרה עקרה אין לה ולד. אוי על זה, אוי על אותו זמן שהולידה הגר את ישמעאל. אמר לו רבי יוסי למה, והרי שרה הולידה אחר שנולד (ישמעאל), והיה לה בן קדוש. אמר לו אתה רואה ואני רואה, וכך שמעתי דבר מפיו של רבי שמעון ובכיתי, ווי על אותו זמן, כי משום ששרה נעכבה כתוב ותאמר שרה אל אברהם בא נא אל שפחתי וגו', ועל כן השעה עמדה להגר לרשת את שרה גבירתה, והיה לה בן מאברהם. ואברהם אמר לו ישמעאל יחיה לפניך, ואף על פי שהקב"ה היה מבשר לו על יצחק, התדבק אברהם בישמעאל, עד שהקב"ה השיבו ולישמעאל שמעתיך וגו', ואחר כך נימול ונכנס בברית הקדוש מטרם שיצא יצחק לעולם.

ובא וראה, ארבע מאות שנים עמד הממונה של בני ישמעאל ובקש לפני הקב"ה, אמר לו מי שנימול יש לו חלק בשמך, אמר לו כן. אמר לו והרי ישמעאל שנימול, למה אין לו חלק בך כמו יצחק, אמר לו, זה נימול כראוי וכתיקוני, וזה אינו כך, ולא עוד אלא שאלו מתדבקים בי כראוי לשמונה ימים, ואלו רחוקים ממני עד כמה ימים, אמר לו (השר) ועם כל זה כיון שנימול לא יהיה לו שכר טוב על זה, אוי לאותו זמן שנולד ישמעאל בעולם ונימול, מה עשה הקב"ה (כלפי טענת השר), הרחיק את בני ישמעאל מדבקות העליון, ונתן להם חלק למטה בארץ הקדושה בשביל המילה שבהם, ועתידים בני ישמעאל לשלוט על ארץ הקדושה זמן הרבה בשעה שהיא ריקה מכל, כמו שהמילה שלהם היא ריקה בלי שלימות, והם יעכבו את בני ישראל לשוב למקומם עד שישלם הזכות של בני ישמעאל.

ועתידים בני ישמעאל לעורר מלחמות גדולות בעולם, ויתאספו בני אדום עליהם, ויערכו אתם מלחמה אחת על הים ואחת על היבשה ואחת סמוך לירושלים, וימשלו אלו על אלו, וארץ הקדושה לא תמסר לבני אדום. באותו זמן יתעורר עם אחד מסוף העולם על רומי הרשעה, ויערוך עליה מלחמה ג' חדשים, ויתאספו שם עמים ויפלו בידיהם, עד שיאספו עליה כל בני אדום מכל קצוי העולם, ואז יתעורר הקב"ה עליהם, זהו שכתוב כי זבח לה' בבצרה. ולאחר כך מה כתוב, לאחוז בכנפות הארץ וגו', ויכלה את בני ישמעאל מן הארץ, וישבר כל הכחות שלמעלה, ולא ישאר כח למעלה על עם העולם, אלא כח ישראל בלבדו... (וארא קצח)

וזרע ישראל נקראים אדם, בא וראה, כתוב בישמעאל והוא יהיה פרא אדם, פרא אדם ולא אדם, משום שנימול, והתחלה של אדם היתה בו, שכתוב וישמעאל בנו בן שלש עשרה שנה בהמולו בשר ערלתו, כיון שנמול נכנס בהתחלה זו שנקרא כל (יסוד), וזה שאמר והוא יהיה פרא אדם. ידו בכל ודאי, ולא יותר, משום שלא קיבל מצוות התורה התחלה היתה בו משום שנמול, אבל לא נשלם במצוות התורה... (יתרו תז)

בא וראה, אשרי הם ישראל לפני הקב"ה שנאחזים בפנים העליונים של המלך... ושאר העמים אחוזים באלו פנים הרחוקים, באלו פנים התחתונים, ומשום זה הם רחוקים מגוף המלך. כי אנו רואים כי כל אלו המצרים קרוביו של ישמעאל, וכמה אחים וקרובים היו לו, וכולם היו בפנים התחתונים, באלו הפנים הרחוקים. ובשביל אברם כשנמול ישמעאל זכה ששם משכנו וחלקו במקום השולט על כל אלו פנים הרחוקים ותחתונים, על כל אלו הפנים של שאר העמים, זה שאמר ידו בכל, ומשום זה על פני כל אחיו ישכון, כלומר ישום משכנו וחלקו למעלה מכולם, שכתוב ידו בכל, השולט על כל שאר הפנים שלמטה, ומשום זה על פני כל אחיו, ודאי שהם לא זכו כמוהו... אמר רבי חזקיה הרי למדנו גר שנתגייר נקרא גר צדק, ולא יותר, וכן אמר אדוני ידו בכל (זכה ליסוד), אמר רבי שמעון הכל נקשר במקום אחד, אבל גר למדנו, ומשונה ישמעאל שאינו גר, שבנו של אברהם היה, בנו של קדוש היה, וכתוב בו בישמעאל הנה ברכתי אותו, כאן כתוב ברכתי, וכתוב שם וה' ברך את אברהם בכל, ועל כך כתוב ידו בכל. ומשום זה כתוב על פני כל אחיו ישכון, כי אם שאר קרוביו נתגיירו היו נקראים גר צדק ולא יותר, והוא יותר ועליון מכולם, כל שכן אלו שלא נמולו... זה שאמר על פני כל אחיו... (שם תכב, ועיין שם עוד)

ויצר הרע שלו מצד הימין שלו, שהוא מדרגת ישמעאל, הוא נקרא נחש, ומצד השמאל שהוא מדרגת עשו שהוא סמאל נקרא כלב, שהוא הממונה על גיהנם שצועק הב הב... כעין זה בישראל כשמחללים התורה, והקב"ה מכניסם בגלות של בני עשו ובני ישמעאל תחת השעבוד שלהם, שמדרגתם היא כלב ונחש, ונדונים שם... (נשא פד, ועיין שם עוד)

ומפני שהלבנה כלולה מטוב ורע מחשבים בה ישראל ומחשבים בה בני ישמעאל, (שישראל אחוזים בטוב שבה, ובני ישמעאל ברע שבה), וכשהיא נלקה בימי מילואה סימן רע לישראל, וכשהיא נלקה בימי חסרונה סימן רע לישמעאלים... (תצא קיג)

גבירתה היא גן, שפחה היא אשפה מטונפת מצד ערב רב, האשפה מעורבת בגן כדי לגדל זרעים מצד עץ הדעת טוב ורע, מצד עבודה זרה נקראת השפחה שבתאי, לילית, אשפה מטונפת... בני עשו וישמעאל קבורים בה... (שם קכג)

רבי אבהו אמר, אנן תנן כי שמע אלקים את קול הנער באשר הוא שם, איכא דאמרי באשר הוא שם, שהיה צדיק באותה שעה, ולפיכך שמע הקב"ה את קולו. ואנן לא גזרינן הכי במתניתין, דהא אמר רבי יהודה אמר רבי יצחק למה נתגרש ישמעאל מביתו של אברהם, ומה ראתה שרה שאמרה גרש את האמה הזאת ואת בנה, אלא הכא כתיב, ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק, אמר רבי יצחק אין מצחק אלא בעבודה זרה, כתיב הכא מצחק, וכתיב התם ויקומו לצחק, ובההיא שעתא רשע הוה, אם כן במאי נוקים באשר הוא שם, אלא מה שפסקנו במשנה שלנו, דאמר רבי יהודה אין בית דין של מעלה דנין את האדם עד שיהיה בן כ' שנה, ובית דין של מטה מי"ג שנים ולמעלה, וישמעאל בההיא שעתא לא היה בר כ' שנה, לפיכך לא דנוהו, דהא ראוי היה לעונשא, אלא דיומוהי הוא דלא חייבוהו... (זהר חדש בראשית תתמו)

ואז יתבערו הגלולים מן הארץ הקדושה, וג' מלחמות יעשו בני ישמעאל עם המשיח, והם יבואו וישתחוו לרבון העולם בהר הקדש בירושלים, ואלו המלחמות תהיינה באלף השישי. (שם בלק קל)

מכילתא:

...נגלה על בני ישמעאל, אמר להם מקבלין אתם את התורה, אמרו לו מה כתוב בה, אמר להם לא תגנוב, אמרו לו בזו הברכה נתברך אבינו, דכתיב והוא יהיה פרא אדם, וכתיב כי גונב גונבתי... (יתרו-בחודש פרשה ה)

ספרי:

רבי שמעון בן יוחי אומר, ארבעה דברים היה רבי עקיבא דורשם ואין אני דורשן כמותו, ודברי נראים מדבריו. הרי הוא אומר ותרא שרה את בן הגר המצרית, שעבד עבודה זרה, ואני אומר לא לענין הזו צריך, אלא לענין שררות, וכשבאו לחלק היה ישמעאל אומר לא אני נוטל שני חלקים שאני בכור, לכן שרה אמרה גרש את האמה הזאת ואת בנה... (ואתחנן לא)

תלמוד בבלי:

הרואה ישמעאל בחלום תפלתו נשמעת, ודוקא ישמעאל בן אברהם, אבל טייעא בעלמא לא. (ברכות נו ב)

ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גורייא אמר רב תחת ישמעאל ולא תחת נכרי... (שבת יא א)

ואמר רבי יצחק אין דנין את האדם אלא לפי מעשיו של אותה שעה, שנאמר כי שמע אלקים אל קול הנער באשר הוא שם... (ראש השנה טז ב)

אמר רב חנא בר אחא אמרי בי רב ארבעה מתחרט עליהן הקב"ה שבראם, ואלו הם, גלות, כשדים, וישמעאלים, ויצר הרע... ישמעאלים דכתיב ישליו אהלים לשודדים ובטוחות למרגיזי א-ל, לאשר הביא אלוה בידו... (סוכה נב ב)

...דאמר מר למה נמנו שנותיו של ישמעאל, כדי ליחס בהן שנותיו של יעקב, דכתיב ואלה שני חיי ישמעאל קל"ז שנה, כמה קשיש ישמעאל מיצחק ארביסר שנין... וכתיב ויצחק בן ששים שנה בלדת אותם, כמה הוה ישמעאל כדאתיליד יעקב, בר שבעים וארבעה, כמה פיישין משניה שתין ותלת. ותניא היה יעקב אבינו בשעה שנתברך מאביו בן ששים ושלש שנה, ובו בפרק מת ישמעאל, דכתיב וירא עשו כי ברך וגו', וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל אחות נביות, ממשמע שנאמר בת ישמעאל איני יודע שהיא אחות נביות, מלמד שקידשה ישמעאל ומת, והשיאה נביות אחיה... (מגילה יז א)

..וכתיב יתר הישמעאלי, אמר רבא מלמד שחגר חרבו כישמעאל... (יבמות עז א)

הראני ישמעאלים דומין לשעירים של בית הכסא... (קדושין עב א)

שאיני נהנה לזרע אברהם אסור בישראל ומותר בעובדי כוכבים, והאיכא ישמעאל, כי ביצחק יקרא לך זרע כתיב... (נדרים לא א)

 ...ושעשה ישמעאל תשובה בימיו (של אברהם) מנלן, כי הא דרבינא ורב חמא בר בוזי הוו יתבי קמיה דרבא וקא מנמנם רבא, אמר ליה רבינא לרב חמא בר בוזי ודאי אמריתו כל מיתה שיש בה גויעה זו היא מיתתן של צדיקים... אדהכי איתער בהו רבא, אמר להו דרדקי, הכי אמר רבי יוחנן ישמעאל עשה תשובה בחיי אביו, שנאמר ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו... ומדאדבריה, שמע מינה תשובה עבד בימיו. (בבא בתרא טז ב)

איבעית אימא מילה מעיקרא לאברהם הוא דקא מזהר ליה רחמנא ואתה את בריתי תשמור, אתה וזרעך... אלא מעתה בני ישמעאל לחייבו, כי ביצחק יקרא לך זרע. בני עשו ליחייבו, ביצחק ולא כל יצחק. (סנהדרין נט ב)

...רבי לוי אמר אחר דבריו של ישמעאל ליצחק, אמר לו ישמעאל ליצחק אני גדול ממך במצוות, שאתה מלת בן שמונת ימים, ואני בן שלש עשרה שנה... (שם פט ב)

באו בני ישמעאל ובני קטורה לדון עם ישראל לפני אלכסנדרוס מוקדון, אמרו לו ארץ כנען שלנו ושלכם, דכתיב ואלה תולדות ישמעאל בן אברהם, וכתיב אלה תולדות ישמעאל בן אברהם, אמר להו גביהא בן פסיסא... אף אני לא אביא ראיה אלא מן התורה, שנאמר ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק, ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנות, אב שנתן אגטין לבניו בחייו ושיגר זה מעל זה, כלום יש לזה על זה כלום. (שם צא א)

תלמוד ירושלמי:

אמר רבי יוחנן שמונים אלף פירחי כהונה תוך חיילותיו של נבוכדנצר והלכו להן אצל ישמעאלים, אמרו לון הבו לן נישתי דאנן צחיי, הביאו לפניהן מיני מלוחים ונודות נפוחות, אמרון לון אכלון ואתון שתיי, וכיון דהוה חד מינהון שרי זיקא ויהיב ליה גו פומיה, הוה רוחא נפק והוה חנק ליה. הדא הוא דכתיב משא בערב, מטול רב בערבייה ביער בערב תלינו, מי נתונים ביער הלבנון בערב תלינו, אלא ארחות דדנים, כן ארחהון דבני דודיא עבדין ישמעאל שצמא, לא לקראת צמא התיו מים. ויפקח אלקים את עיניה ותרא באר מים, לא מן טיבותכון אתון לגביכון... (תענית כה א)

תוספתא:

האומרת לבעלה שמים ביני לביניך יעשו דרך בקשה ביניהם, שכן מצינו באברהם שאמרה לו שרה ישפט ה' ביני וביניך, אמרה לו רואה אני את ישמעאל שבונה במה וצד חגבים ומקטיר לעבודה זרה, אך ילמד את בני יצחק לא נמצא שם שמים מתחלל... (סוטה ה)

...רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר, אין מצחק אלא גילוי עריות, שנאמר בא אלי העבד העברי אשר הבאת לנו לצחק בי, מלמד שהיתה שרה רואה את ישמעאל מכבש את הגגות ומענה את הנשים. רבי ישמעאל אומר אין מצחק אלא שופך דם, שנאמר יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו וגו', מלמד שהיתה שרה רואה את ישמעאל נוטל חצים וזורק ומתכוין להרוג את יצחק, שנאמר כמתלהלה היורה זקים וגו', ואני אומר חס ושלום לא היה בביתו של צדיק כך, אפשר מי שכתוב בו כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו, יהא בנו עובד עבודה זרה ומגלה עריות, אלא אין צחוק האמור כאן אלא ירושה, כשנולד יצחק היו אומרים בן נולד לאברהם ונוטל שני חלקים, והיה ישמעאל מצחק ואומר אני בכור ונוטל שני חלקים, מתשובת הדבר אתה למד, שנאמר ותאמר לאברהם וגו' כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק. (שם ו)

פרקי דרבי אליעזר:

נסיון התשיעי, ישמעאל נולד בקשת ונתרבה בקשת, שנאמר (בראשית כ"א) ויהי רובה קשת, והיה נוטל קשת וחצים והיה יורה אחר העופות. ופעם ראה את יצחק יושב לבדו וירה עליו חץ להרגו, ראתה שרה והגידה לאברהם כזה וכזה עשה ישמעאל ליצחק... אמרה שרה לאברהם כתוב גט גרושין ושלח את האמה הזאת ובנה מעלי ומעל בני. ומכל הרעות שבאו על אברהם היה קשה וגרוע הדבר בעיניו מאד, שנאמר וירע הדבר מאד בעיני אברהם (שם)... ולקח את הדרדור וקשר במתניה כדי שיהיה סוחף אחריה, לידע שהיא שפחה, ולא עוד אלא שרצה אברהם לראות את ישמעאל בנו ולראות את הדרך שהלכו בה. ובזכות אברהם לא חסרו המים מן החמת. וכיון שהגיעה למדבר התחילה תועה אחר גלולים של בית אביה, ומיד חסרו המים מן החמת, ולפיכך ותשלך את הילד. ובן כ"ד שנה היה ישמעאל כשיצא מבית אברהם... ועיפה נפשו של ישמעאל בצמא, הלך והשליך את עצמו תחת חרולי המדבר, ואמר רבון העולמים אם יש לפניך רצון להשקות אותי מים השקני ולא תצא נפשי בצמא, כי משונה היא מיתת הצמא וקשה מכל המיתות. ושמע הקב"ה את תפלתו, שנאמר וישמע אלקים את קול הנער, ושם נפתחה להם הבאר שנבראה בין השמשות, והלכו ושתו ומלאו את החמת מים, והלכו כל המדבר עד שהגיעו למדבר פארן, ומצאו שם מוצאי מים וישבו שם, שנאמר (שם) וישב במדבר פארן.

שלח ישמעאל ולקח לו אשה מערבות מואב ועיפה שמה. לאחר שלש שנים הלך אברהם לראות את ישמעאל בנו, ונשבע לשרה שלא ירד מהגמל במקום שישמעאל שרוי שם. והגיע לשם בחצי היום ומצא שם אשתו של ישמעאל. אמר לה היכן הוא ישמעאל, אמרה לו הלך הוא ואמו להביא פירות תמרים מן המדבר. אמר לה תני לי מעט לחם ומעט מים כי עיפה נפשי מדרך המדבר. אמרה לו אין לחם ואין מים. אמר לה כשיבא ישמעאל תגידי לו את הדברים האלה, שבא זקן אחד מארץ כנען לראותך, ואמר שסף הבית אינה טובה. וכשבא ישמעאל הגידה לו אשתו את הדבר הזה, שלחה, ושלחה אמו ולקחה לו אשה מבית אביה, ושמה פטומה. עוד לאחר ג' שנים הלך אברהם לראות את ישמעאל בנו, ונשבע לשרה כפעם הראשונה... אמר לה היכן ישמעאל, אמרו לו הלך הוא ואמו לרעות את הגמלים במדבר. אמר לה תני מעט לחם ומעט מים כי עיפה נפשי מדרך, והוציאה ונתנה לו. עמד אברהם והיה מתפלל לפני הקב"ה על בנו, ונתמלא ביתו של ישמעאל מכל טוב ממין הברכות. וכשבא ישמעאל הגידה לו אשתו את הדבר הזה, וידע ישמעאל שעד עכשיו רחמי אביו עליו, שנאמר (תהלים ק"ג) כרחם אב על בנים... על שם בנו של ישמעאל קדר נקראו בני קדר... אשור מזרעו של ישמעאל הם ישבתו ממלכת אשור, אמר בלעם הקב"ה שם שמו על ישראל, הואיל והשוה הקב"ה שמו של ישמעאל לשמו של ישראל, אוי מי יחיה בימיו, שנאמר אוי מי יחיה משומו א-ל. (פרק ל)

ישמעאל מנין (שנקרא בשמו לפני שנולד), שנאמר (בראשית ט"ז) וקראת את שמו ישמעאל. ולמה נקרא שמו ישמעאל, שעתיד הקב"ה לשמע בקול נאקת העם ממה שעתידין בני ישמעאל לעשות, לפיכך נקרא שמו ישמעאל... (פרק לב)

מדרש רבה:

ויאמר לה מלאך ה' וגו', אמר רבי יצחק ג' הן שנקראו בשמם לפני הקב"ה עד שלא נוצרו... ויש אומרים אף ישמעאל באומות, הנך הרה ויולדת בן וקראת שמו ישמעאל. (בראשית מה יא)

והוא יהיה פרא אדם, רבי יוחנן אמר שהכל יהיו גדלים ביישוב והוא יהיה גדל במדבר. רבי שמעון בן לקיש אומר פרא אדם ודאי, שהכל בוזזים ממון והוא בוזז נפשות, ידו בכל ויד כל בו, קרי ביה כלבו, הוא והכלב שוים, מה הכלב אוכל נבילות, אף הוא אוכל נבילות. אמר רבי אלעזר מתי ידו בכל ויד כל בו, לכשיבא אותו שכתוב בו (דניאל ב') ובכל די דארין בני אנשא חיות ברא ועוף שמיא יהב בידך והשלטך בכלהון, הדא הוא דכתיב (ירמיה מ"ט) לקדר ולממלכות חצור אשר הכה נבוכדנצר מלך בבל, נבוכדראצור, כתיב שאצרן במדבר והרגן. (שם יב)

על פני כל אחיו ישכון, והתם כתיב נפל, אלא כל זמן שהיה אברהם אבינו קיים ישכון, וכשמת אברהם נפל, עד שלא פשט ידו בבית המקדש ישכון, כיון שפשט ידו בבית המקדש נפל, בעולם הזה ישכון, אבל לעתיד לבא נפל. (שם יג)

ולישמעאל שמעתיך, רבי יוחנן בשם רבי יהושע בר חנינא בן הגבירה למד מבן האמה, הנה ברכתי אותו זה יצחק... ולישמעאל כבר שמעתי אותו על ידי מלאך. רבי אבא בר כהנא בשם רבי בירי כאן בן האמה, למד מבן הגבירה, הנה ברכתי אותו זה ישמעאל, והפריתי אותו זה ישמעאל, קל וחומר ואת בריתי אקים את יצחק. אמר רבי יצחק כתיב (בראשית מ"ט) כל אלה שבטי ישראל שנים עשר, אלו בני גבירה, וישמעאל אינו מעמיד י"ב, אלא אותן נשיאים, הדא מה דכתיב (משלי כ"ה) נשיאים ורוח וגשם אין... (שם מז ו וז)

ויתן אל הנער, זה ישמעאל, בשביל לזרזו במצוות. (שם מי יד)

והוא אחריו, זה ישמעאל, והוא אחריו מפני היחוד... (שם יט)

ותרא שרה וגו', אמר רבי שמעון בן יוחי רבי עקיבא היה אומר בו דבר לגנאי, ואני אומר בו דבר לשבח. דרש רבי עקיבא אין מצחק אלא גילוי עריות, הדא מה דכתיב (בראשית ל"ט) לצחק בי, מלמד שהיתה אמנו שרה רואה אותו לישמעאל מכביש גנות וצד נשי אנשים ומענה אותן. תני רבי ישמעאל אין הלשון הזה של צחוק אלא עבודה זרה, שנאמר (שמות ל"ב) ויקומו לצחק, מלמד שהיתה שרה אמנו רואה את ישמעאל בונה בימסיות וצד חגבים ומקריב עליהם. רבי אלעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר אין הלשון הזה אלא לשון שפיכות דמים, הדא מה דכתיב (שמואל ב' ב') וישחקו לפנינו, רבי עזריה משום רבי לוי אמר, אמר לו ישמעאל ליצחק נלך ונראה חלקינו בשדה, והיה ישמעאל נוטל קשת וחצים ומורה כלפי יצחק, ועושה עצמו כאילו מצחק, ואומר אני בו דבר לשבח, אין לשון הזה של צחוק אלא לשון ירושה... (שם נג טו)

על שכמה ואת הילד, בן כ"ז שנים, ואת אמרת שם על שכמה, אלא מלמד שהכניסה בו שרה עין רעה ונכנסה בו חמה ואכאבית, תדע לך שכן, דכתיב ויכלו המים מן החמת, שכן דרך החולה להיות שותה הרבה ובכל שעה. (שם שם יז)

באשר הוא שם, אמר רבי סימון קפצו מלאכי השרת לקטרגו, אמרו לפניו, רבון העולמים אדם שהוא עתיד להמית בניך בצמא את מעלה לו באר, אמר להם עכשיו מה הוא, צדיק או רשע, אמרו לו צדיק, אמר להם איני דן את האדם אלא בשעתו, קומי שאי את הנער... (שם שם יט)

ויהי אלקים את הנער... הוא וחמריו וגמליו ובני ביתו. ויהי רובה קשה, רבה וקשיותו עמו, רבה מתלמד בקשת. (שם כ)

ואלה תולדות ישמעאל, רבי חמא בר עוקבא ורבנן הוו יתבין ומתקשין מה ראה הכתוב לייחד תולדותיו של רשע כאן, עבר רבי לוי, אמרין הא אתא מרא דשמעתא נשאליניה. אמר רבי לוי בשם רבי חמא, להודיעך בן כמה שנין נתברך זקנך. ואלה שני חיי ישמעאל, מה ראה הכתוב ליחס שניו של רשע כאן, על ידי שבא מקדקדו של מדבר לגמול חסד לאביו... (שם סב ח)

ואלה שמות... ללמדך שכל המונע בנו מן המרדות סוף בא לתרבות רעה ושנאהו, שכן מצינו בישמעאל, שהיו לו געגועים על אברהם אביו ולא רידהו, ויצא לתרבות רעה ושנאהו והוציאו מביתו ריקם. מה עשה ישמעאל, כשהיה בן ט"ו שנה התחיל להביא צלם מן השוק והיה מצחק בו ועובדו כמו שראה מאחרים, מיד ותרא שרה וגו'... מיד וירע הדבר מאד בעיני אברהם (בראשית כ"א) על שיצא לתרבות רעה... מיד וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים, ללמדך שהיה שונא לישמעאל על שיצא לתרבות רעה, ושלחו הוא ואמו הגר ריקם וטרדו מביתו על כך... מה היה סופו כשגרשו, ישב בפרשת דרכים והיה מלסטם את הבריות, שנאמר והוא יהיה פרא אדם. (שמות א א)

מהו כאהלי קדר, מה אהלים של ישמעאלים כעורים מבחוץ ונאים מבפנים, כך הם תלמידי חכמים אף על פי שהן נראים כעורים בעולם הזה, הם מלאים מבפנים מקרא משנה תלמוד הלכות ואגדות. אי מה אהליהם של ישמעאלים מטלטלין ממקום למקום, יכול אף ישראל יטלטלו, תלמוד לומר כיריעות שלמה... אי מה אהליהם של ישמעאלים אין להן תכבוסת, יכול אף ישראל כן, תלמוד לומר כיריעות שלמה, מה השלמה הזאת מתלכלכת וחוזרת ומתלבנת, כך ישראל... (שם כג יא)

כיוצא בו ואלה תולדות ישמעאל בן אברהם מוסיף על הראשונים, ומי הם, מה שכתוב למעלה, שנאמר ותלד לו את זמרן ואת יקשן (בראשית כ"ה), ואף כאן ואלה תולדות ישמעאל, רשעים היו כיוצא בהן... (שם ל ב)

י' חלקים של טפשות בעולם, ט' בישמעאלים וא' בכל העולם. י' חלקים של בריות בעולם, תשעה בישמעאלים ואחד בכל העולם... (אסתר פרשה א)

מדרש תנחומא:

וירא ה' כי שנואה לאה, זה שאמר הכתוב כי הוא יודע מתי שוא וירא און ולא יתבונן (איוב י"א), הכתוב מדבר בישמעאל, בשעה שאמרה שרה לאברהם גרש את האמה הזאת וגו' (בראשית כ"א), מה כתוב שם, וישכם אברהם בבקר וגו', כיון שכלו מים מן החמת והיה ישמעאל מת בצמא, מיד ותשלך את הילד תחת אחד השיחים, אמר רבי מאיר זה הרותם הגדל במדבר. רבי יוסי בר חלפתא אמר ממקום שהסיח עמה אחד מן המלאכים. רבי ברכיה אמר שהטיחה דברים קשים כלפי מעלה, אמרה לפניו, רבונו של עולם, כביכול אתה דומה לבני אדם שהן אומרים ליתן דבר וחוזרים בהן, לא כך אמרת לי הרבה ארבה את זרעך, הרי הוא מת בצמא, מיד רמז הקב"ה למלאך להראות לה את הבאר. אמר אותו מלאך, רבונו של עולם, לרשע הזה שעתיד לקפח את העוברים ואת השבים אתה מעלה לו את הבאר, אמר לו הקב"ה עכשיו מהו, עכשיו לא צדיק הוא, איני דן את האדם אלא על שעה שעומד בה בדין לפני... (ויצא ה)

...בית אחיך, ישמעאל ועשו, אל תבא ביום אידך, אמר רבי יהושע בן לוי כשהגלה נבוכדנצר הרשע את ישראל לבבל היו כפותים ידיהם מאחוריהן נתונים בשלשלאות של ברזל, והוליכום ערומים כבהמות. כיון שעברו על בני ישמעאל אמרו להגמונות שעליהם עשו עמנו חסד ורחמים, והעבירונו על אחינו בני ישמעאל דודינו, וכן עשו. יצאו בני ישמעאל לקראתן הוציאו להן פת מלוח וציר עמה, הביאו נודות ריקים וצבעום במים ותלאום בשערי אהליהם, כשראו ישראל כך נתישבה דעתן, היו סבורין שהן מלאים מים... (יתרו ה)

לקח טוב:

שם על שכמה - בן כ"ז שנה היה, י"ד קודם ליצחק, ושלש עשרה היה יצחק, דכתיב כי לא יירש וגו', בן הראוי לחלוק בירושה הוא יצחק. ויש אומרים בן י"ז שנה היה ישמעאל, י"ד עד יצחק, וג' עד הגמל את יצחק, הרי י"ז... (בראשית כא יד)

ילקוט שמעוני:

...ובשכר יראה קמעא שירא ישמעאל את אביו, לא נתן הקב"ה רשות לכל אומה ומלכות שישלטו בבניו... (בראשית פרק טז, עו)

היה רבי ישמעאל אומר שלש מלחמות של מהומה עתידין בני ישמעאל לעשות באחרית הימים, שנאמר מפני חרבות נדדו מפני חרב נטושה, אחת בים ומפני קשת דרוכה, ואחת ביבשה מפני חרב נטושה, ואחת בכרך גדול שהוא כבד משניהם, שנאמר ומפני כבד מלחמה, ומשם בן דוד יצמח ויראנו באבדן של אלו ושל אלו, ומשם יבא לארץ ישראל... (ישעיה פרק סג, תקו)

מדרשים:

בעוד שהיו מהלכים בדרך אברהם ויצחק נכנס תגרות בין ישמעאל ובין אליעזר שהיו שומרים את הכלים ואת הבהמה, אמר ישמעאל עכשו יקריב אבא את יצחק ואני אירש כל הנכסים שישארו מאבא, אמר לו אליעזר אתה כבר גרשך כאשה גרושה מבעלה ושלחך במדבר, אבל אני עבדו נאמן ביתו ביום ובלילה... (מדרש ויושע)

...ומשם לרומי מביאין כלי בית המקדש ומלך נחמיה המשיח יצא עמהם ובאים לירושלים, וישראל אומרים למלך הערביים בית המקדש שלנו הוא, קח כסף וזהב ותניח בית המקדש, ומלך הערבים אומר אין לכם במקדש הזה כלום, אבל אם אתם בוחרים לכם בראשונה קרבן כמו שהייתם עוסקים מקדם וגם אנחנו מקריבים, ומי שנתקבל קרבנו נהיה כולנו אומה א', וישראל מקריבין ואינן מתקבלין, לפי שהשטן מקטרג לפני הקב"ה, ובני קדר מקריבין ומתקבלין, שנאמר כל צאן קדר יקבצו לך. באותה שעה הערביים אומרים לישראל בואו והאמינו באמונתינו, וישראל משיבין אותם אם אנו הורגים ונהרגים ואין אנו כופרים בעיקר. באותה שעה חרבות נשפלות וקשתות נדרכות וחיצים נזרקים ומפילים חללים משער אפרים עד שער הפינה, ונחמיה נהרג עמהם והנמלטים מהם יברחו למדבר מואב ולארץ בני עמון ושם עמדו פליטי ישראל ההם ויעשה השם להם שם נסים... (מדרש אליהו ופרקי משיח)

...ולא היה לך לבכות אלא על מלכות ישמעאל לבד, שבאחרית מלכותה תהרוג מישראל הרג רב אין לו שיעור, ותגזור על ישראל גזירות קשות, ואומרת כל הקורא בתורה ידקר בחרב, ותחזיר מקצת מישראל לדיניהם. ומלכות הקיני יבאו בעת ההיא לירושלים וכובשין אותה והורגין בה יותר משלשת רבוא, ומפני הלחץ שלוחצין את ישראל הקב"ה שולח בם ישמעאלים ועושים עמהם מלחמה כדי להושיע את ישראל מידם. ועומד איש שוטה ובעל הרוח ומדבר על הקב"ה כזבים, והוא מכבש את הארץ ויהיה ביניהם ובין בני עשו איבה. השבתי למטטרון ואמרתי לו, אדוני וכי בני ישמעאל ישועה לישראל, א"ל ולא כך אמר ישעיה הנביא וראה רכב צמד פרשים רכב חמור רכב גמל (כ"א ז'), רכב זו מלכות מדי ופרס, צמד זו מלכות יון, פרשים זו מלכות אדום, רכב חמור זה משיח... רכב גמל זו מלכות ישמעאל, שבימיו תצמח מלכות משיח... (תפלת רשב"י)

מדרש הגדול:

ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו, מגיד הכתוב שהיה ישמעאל מכבד את יצחק ומקדימו לכל דבר, אף על פי שהוא גדול ממנו, לפי כך זכה לחיי העולם הבא... (בראשית כה ט)

ומשמע ודומה ומשא, שאנו שומעין חרפתינו ושותקין, ונושאין עולם ודוממין, ועליהן אמרה תורה אוי מי יחיה משומו א-ל (במדבר כ"ד), אוי למי שיחיה במלכות ישמעאל. (שם שם יד)

דבר אחר בפשע שפתים מוקש רע, אלו שפתים שנטלו עצה רעה עשו וישמעאל. דכתיב וילך עשו אל ישמעאל, הלך לו אצל ישמעאל ואמר לו, אין אתה רואה כשם שעשה לך אביך נתן את כל אשר לו ליצחק אחיך והוציאך ריקם, כך אבי מבקש לעשות בי, אלא עמוד הרוג לאחיך ואני אעמוד ואהרוג לאחי, ואנו יורשין כל העולם. אמר לו ישמעאל עד שאתה אומר לי שאהרוג את אביך הרוג אתה אותו. אמר לו עשו מצינו שהרג אדם לאחיו, קין הרג את הבל, אבל לא מצינו אדם שהרג לאביו. ועשו חישב בלבו לומר, הוא הורג לאבי, ואני הורג לאחי, ואחר כך אני יושב עליו בדין ואהרגהו כשהרג את אבי, ואני יורש שתי ירושות... (שם כח ט)

ילקוט ראובני:

ויאמר אברהם אל נעריו שבו לכם פה עם החמור, אבל לא לעולם הבא עם החמור, כתב בפירוש וכן גבי אברהם שאמר ונשובה עליכם, רמז לעולם הבא... אליעזר נכנס חי לגן עדן, וישמעאל עשה תשובה, נמצא שכולם למקום אחד יחד, מה שאינו כן כאן פה עם החמור, אתה דומה עכשיו לחמור ולא לעתיד, שיעשה תשובה. (בראשית וירא)

ויאמר עשו יש לי רב, י"ש ל"י ר"ב אח"י בגימטריא עקת"א, והוא סוד קט"ב מריר"י, שהם חיילי קליפות ישמעאל. (שם וישלח)

ישמעאל בא על חמותו ועל זכרים, ובא בגלגול חמורתא, שקודם ניתקן באתונו של בלעם שמתה באותו מעשה של מלאך, שאמרו רז"ל בפסוק ואותה החיתי, ואחר כך חזר בגלגול חמורתא של רבי פנחס בן יאיר, שניצוץ רבי פנחס היה אברהם שבא לתקן נפש ישמעאל, ולהיות שהישמעאלים גנבים, ולכן גנבוהו החמורתא... (במדבר בלק)

רב סעדיה גאון:

ומלכות ד' - היא ארם, ומן נצבתא - מצבת ועמוד ברזל, החזה הוא מדי שהיו שם חכמי תורה והלב בחזה, ומלכות פרס הזרוע שהיו בעלי מלחמה. והרביעית יש אומרים שהיא ארם, ואם כן איפה מלכות ישמעאל? אלא נחלקת, הברזל ארם החזקה כברזל, וישמעאל שכחרס. (דניאל ב מא)

בחילא ואימתני - על מלכות ישמעאל הנכללת עמה, ושינין - על מלכות ארם... ברגלה רפסה - בכל דור ודור. (שם ז ז)

קרן אחת מצעירה - קרן זעירא שפתרונו במלכות ד' הוא ישמעאל. עד צבא השמים - על ישראל ומלכי ארמיים גדלה. ועד שר הצבא הגדיל - ממלכי ארם שבירושלים הוגדל מלך ישמעאל ולקח ארצו בחזקה. הורם התמיד - שמלך ישמעאל החריב מהם במות רבות. וצבא תנתן - מלך ישמעאל הקים בית תפלתו בין התמיד של ארמיים בירושלים. ותשלך אמת ארצה - זרע ישראל. (שם שם ח ט יא ויב)

למועד קץ - שנשאר מעט באחרית הזעם הוא אחרית הגלות, וצבא ישמעאל יעמדו עד קץ החזון. פנים - מלכות ישמעאל, ולא בכחו - יתעצם, אלא בעונות ישראל, ונפלאות ישחית - בית המקדש, ועם קדושים - שנלחם בישראל בימי טיטוס. (שם שם יט וכג)

ומהם עשרה פסוקים עניני מלכות ערב, מן ועשה רצונו המלך ויתרומם ויתגדל עד ובעת ההיא יעמד מיכאל השר הגדול, ושלשת הפסוקים האחרונים בענין הישועה... (אמונות ודעות מאמר ז ב)

תרגום יונתן:

ואיהו יהוי מדמי לערוד בבני נשא ידוי יתפרעון מן בעלי דבבוי וידי דבעלי דבבוי יתושטון לאבאשא ביה ועל אנפי כל אחוי יתערבב וישרי. (בראשית טז יב)

ושרה שומעת - ושרה הות שמעת לתרע משכנא וישמעאל הוה קאים מן בתרה. (שם יח י)

מצחק - מגחך לפולחנא נוכראה וגחין לה'... ויגח קרבא עם יצחק. (שם כא ט)

לגוי אשימנו - לעם ליסטים אשויניה ארום ברך הוא. (שם שם יג)

רובה קשת - יליף רביי קשוותא. ותקח לו - ונסיב אתתא ית עדישא ותרכה, ונסיבת ליה אימיה ית פטימא איתתא מארעא דמצרים. (שם שם כא)

והוה בתר פתגמיא האלין מן דינצו יצחק וישמעאל, ישמעאל הוה אמר לי חמא למירות ית אבא דאנא בריה בוכריא, ויצחק הוה אמר לי חמי למירות ית אבא דאנא בר שרה אינתתיה, ואנת בר הגר אמהתא דאמי, עני ישמעאל ואמר אנא זכאי יתיר מנך דאנא אתגזרית לתליסרי שנין, ואן הות בצותי למעכבא לא הוינא מסר נפשי לאתגזרא, ואנת אתגזרתא בר תמניא יומין, אלו הוה בך מנדעא דלמא לא הוית מסר נפשך לאתגזרא. מתיב יצחק ואמר הא נא יומיא בר תלתין ושית, ואילו בעי הקב"ה לכולי אבריי לא הויתי מעכב... (שם כב א)

ושבע ימים - ברם ישמעאל עבד תתובא ביומיה. (שם כה ז)

ואם שבי צדיק - ישמעאל שנאמר עליו שצדיק הוא. (ישעיה מט כד)

תרגום אונקלוס:

והוא יהא מרוד באנשא הוא יהא צריך לכלא, וידא דבני אנשא יהון צריכין ליה ועל אפי כל אחוהי ישרי. (בראשית טז יב)

רש"י:

פרא אדם - אוהב מדברות לצוד חיות, כמו שכתוב וישב במדבר פארן, ויהי רובה קשת. ידו בכל - לסטים, ויד כל בו - הכל שונאין אותו ומתגרין בו, ועל פני כל אחיו ישכן - שיהיה זרעו גדול. (שם טז יב)

לו ישמעאל יחיה לפניך - יחיה ביראתך. (שם יז יח)

רובה קשת - היה יושב במדבר ומלסטם את העוברים ושבים, שנאמר ידו בכל. (שם כא ב)

אבן עזרא:

ישמעאל - בהעלם האל"ף להקל על הלשון. פרא אדם - חפשי בין האדם, כטעם מי שלח פרא חפשי, והטעם שלא ימשול בו זר ממשפחתו, ויש אומר פרא ואדם, כמו שמש ירח עמד זבולה, ובעבור שהוא פרא ידו בכל, ובעבור שהוא אדם ויד כל בו. והנכון בעיני שיהיה בין האדם כפרא שינצח הכל בכחו ואחר כן ויד כל בו, וכן מפורש בדניאל כי הוא החיה הרביעית. ועל פני כל אחיו - שהם בני קטורה, וכן כתוב על פני כל אחיו נפל, וכן בני מדינים מבני קטורה ונקראו ישמעאלים בתורה ובספר שופטים. (בראשית טז יא ויב)

מצחק - כמנהג כל נער, ותקנא בו בעבור היותו גדול מבנה. וחמת - ...ורבים יתמהו איך גרש בנו ושלח בן עם אמו ריקם, ואיה נדבת לבו. והתימא שיתמהו על שעשה מצוות ה', ואילו נתן להגר ממון שלא ברצון שרה לא שמר מצוות ה', ואחר כך נתן לישמעאל מתנות. ויתכן שנתן לה כסף וזהב ולא פירש הכתוב... (שם כא ט ויד)

על פני כל אחיו - הם זמרן ויקשן, נפל - חלקו או גורלו, או שרוב בני ישמעאל נוסעים ממקום אל מקום כטעם אל כשדים אתה נופל... ויתכן שהכתוב דבר על ישמעאל שמת בחיי אחיו אחר שנפל, כי לא ידענו סבת מותו.. שם כה יח)

...גם כן יקראו היום אנשי מצרים ושבא וארץ עילם ישמעאלים, ואין בהם מי שהוא מזרע ישמעאלים כי אם מתי מעט. (שם כז מא)

ויעברו - וכאשר עברו הישמעאלים, כי המדינים יקראו ישמעאלים, וכן אמר על מלכי מדין ישמעאלים הם. (שם לז כח)

עברי - ...והנה אברהם נקרא העברי בהיותו מבני עבר, וכן אמר פרעה אלקי העברים על ישראל, ומצד זה ישתתפו אתנו בני ישמעאל וקטורה ועשו, אך לא מצאנו מלת אחיך כי אם על אדום... ((שמות כא ב)

להגאון המלכיות הן בבל מדי יון וארם עם ישמעאל שהיא החרש, ולא יתכן, כי החרש מתוך ממלכת הברזל, אלא מלכות ארם היא מלכות יון הנחושת, והברזל מלכות ישמעאל, ומפני שלא יכלה להשחית כל מלכות ארם ויש מקומות שהיא מנוצחת, אמר עליה ברזל וחסף. (דניאל ב לח)

...והקרן הקטנה בעתיד קרוב לביאת הגואל שיצא עם מהמזרח וישחית ו' מלכיות וידבר גבוהות, ואז יעמוד מיכאל הוא עתיק יומין וישחית המלכיות, ותאבד מלכות ישמעאל בימים מעטים לא ישאר לה זכר. (שם ז יד)

רמב"ן:

ותעניה שרה - חטאה אמנו בעינוי הזה, וגם אברהם בהניחו לעשות כן, ושמע ה' אל עניה, ונתן לה בן שיהא פרא אדם לענות זרע אברהם ושרה בכל מיני הענוי. (בראשית טז ו)

פרא אדם - לשון רש"י... והנכון כי פרא אדם סמוך, שיהיה איש פרא למוד מדבר יצא בפעלו משחר לטרף, ויטרוף הכל והכל יטרפו אותו, והענין על זרעו שיגדל והיו להם מלחמות עם כל העמים... (שם שם יב)

מצחק - רש"י... והנכון בעיני שהיה זה ביום הגמל את יצחק, וראתה אותו מלעיג על יצחק או על המשתה הגדול, ולכך אמר הכתוב את בן הגר המצרית, ולא אמר את ישמעאל מצחק, וכן אמרה גרש את האמה הזאת ואת בנה, כי אמרה העבד המלעיג על אדוניו חייב הוא למות או להלקותו, ואיני רוצה רק שתגרש אותו מאתי ולא יירש בנכסיך כלל עם בני שהוא בן גבירה, ואמרה שיגרש גם אמו, כי לא יוכל הנער לעזוב את אמו ומת. (שם כא ט)

על אודות בנו - רש"י... והנכון בעיני, כי הכתוב ספר בכבוד אברהם, ואמר שלא היה הדבר רע מאד בעיניו מפני חשק פילגשו וחפצו בה, ואלו אמרה לו שתגרש האמה בלבד היה עושה כרצון שרה, אבל מפני בנו חרה לו מאד, ולא רצה לשמוע אליה... ומפני שהיה אברהם מפחד עליו שלא יקראנו אסון בשלחו אותו ממנו, אמר, כי ישימנו לו לגוי ויברכנו מפני שהוא זרעו באמת. (שם שם יא)

באשר הוא שם - רש"י, והנכון בעיני בדרך הפשט, שיאמר כי שמע אלקים אל קול הנער במקום אשר הוא שם, הודיע אותה שלא תצטרך ללכת משם, כי במקום ההוא ירוה צמאו מיד, ואמר לה קומי שאי את הנער אחרי שתותו, כי לגוי גדול אשימנו. (שם שם יז)

אחיכם - שיחוסם מאברהם, וכלם נמולים, רק בני הפלגשים ישמעאל ובני קטורה אינם באחוה, מהכתוב כי ביצחק יקרא לך זרע. (דברים ב ד)

...וכל ענין הגדולה והיכולת אשר סיפר עליה אומרים רבותינו בביאור שזו רומי, והיא המושכת עד ביאת הגואל לנו, דכתיב וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתי הוה ועד עתיק יומיא מטא וגו', והחכם רבי אברהם אומר כי היא מלכות ישמעאל, שגם היא לדעתו מושכת עד ביאת הגואל, והכניסו במחלוקת הזאת מה שאמר כי היונים והרומיים עם אחד יחשבו, ועוד שהוקשה בדעתו למה לא יחשוב מלכות ישמעאל שהיא מלכות גדולה ועצומה מן הרומיים, ולמה לא היו חמש מלכיות. והנה אגלה לך טעם חכמים. הנה הד' מלכיות שחשב הכתוב לא מנה בהן רק הגוברות זו על זו ותופשות כל אחת מלכות מחברתה. וכן כל אחת מהן מושלת על ישראל וממשכת בנו שעבוד וגלות בימי מלכותה... אבל אם היו בעולם מלכויות אחרות בימי המלכיות האלה אין הכתוב מונה אותן, ולא הראה צורתן לדניאל, כי אין לו צורך לראותם לידיעת משך הגלות. וידוע כי רומי הגלתנו בימי טיטוס, לא ישמעאלים, לכן בכל מקום שאנו, בגלות רומי אנחנו... (ספר הגאולה שער ג)

והעיקר כדברי רז"ל, מאחר שהזכיר מלכות בבל כבר הזכיר מלכות ישמעאל, כי הוא הראש, וכולם סרים אל משמעתו... (שיר ה ו)

רד"ק:

ויהי מושבם ממישא - לרס"ג היא מכה שהישמעאלים חוגגים שם. (בראשית י ל)

ולישמעאל שמעתיך - וכבר ברכתי אותו על ידי המלאך שנראה להגר. (שם יז כ)

מצחק - כאילו מלעיג על יצחק שנולד מהזקנים, לא יירש - כי הוא סבור להיות שוה עם בני בירושה, לפי שהוא בנך, לפיכך הוא מצחק ומלעיג על בני. (שם כא ט וי)

וירע הדבר - שהיה אוהבו כבכורו ומרחם עליו, ובדרך טובה היה הולך כי למדהו דרך ה', ולא גער באשתו מפני שלום בית, והיה מצטער וסובל מריבת אשתו עד שבא עליו הדבור. (שם כא יא)

ויהי אלקים - הצליח במעשים, ויגדל - בעושר, רובה קשת - עושה הקשתות או היורה, ובניו למדו ממנו והיו גבורים, וכן ראינו בבני קדר, וראוי לאדם שילמד מלאכת אביו. (שם שם כ)

ואלה תלדת - זכר תולדות ישמעאל לכבוד אברהם, לפי שהיה בכורו, להודיע שהיו לו י"ב נשיאים כמו שאמר הא-ל לאברהם. אשר ילדה - אף על פי שהיה בן השפחה, אברהם אהבו לפי שהיה בכורו, וברכו הא-ל בעבורו והצליח. בחצריהם - במקום שנפלה נחלתם שם היו בגדולה וכבוד, חצרים הם ערי הפרזות, וטירותם הכרכים והמבצרים. נשיאים לאומותם - כל אחד הנזכרים היה נשיא וראש למשפחה גדולה שיצאה ממנו. (שם כה יב והלאה)

משא דומה - מבני ישמעאל, אמר הנביא כי משעיר בא מחריב ארצם וישימו שומרים נגד האויב. (ישעיה כא יא)

המתקדשים - במעשה ידיהם, או מראים עצמם קדושים ובאמת הם טמאים, והם הפרסיים הרוחצים תמיד וטמאים במעשיהם הרעים. הגנות - ברכות המים שבגנות, ומעשיהם מכוערים בזנות, השקץ - כפרסיים האוכלים אותם. יחדיו יסופו - במלחמות גוג ומגוג כי הם מלכות ד'... (שם סו יז)

ברודים - כתמים לבנים כברד, על ישמעאל החושבים להחזיק בתורת משה, ומערבים בה אמונות רבות. (זכריה ו ג)

וזיז שדי - ישמעאל, בשעה שפורש כנפיו מכהה גלגל חמה. (תהלים פ יד)

כוזרי:

ואחר כך קרא לחכם מחכמי ישמעאל, ושאל אותו על חכמתו ומעשהו, ואמר לו: אנחנו מקיימים האחדות והקדמות לאלקים יתברך והחדוש לעולם, והיחס אל אדם ונח, ונרחיק הגשמות בכלל, ואם יראה ממנו שום דבר בדברינו נפרשהו, ונאמר כי הוא דרך העברה וקירוב, עם הודאתנו כי ספר תורתנו דברי אלקים, והוא בעצמו מופת, התחייבנו בקבולו בעבור עצמו, מפני שאין אדם יכול לחבר ספר אחר כמוהו, ולא כפרשה אחת מפרשיותיו. ושנביאנו הוא חותם הנביאים ומבטל כל תורה שקדמה, וקורא כל האומות אל תורת ישמעאל, וגמול השומעו השבת רוחו אל גן עדן ונעימות, לא יחסר מאכל ומשתה ומשגל וכל אשר תאוה נפשו, ועונש הממרה הליכתו אל אש, ולא יתמו יסוריו לעולם. (מאמר א ה)

...וזכה לארץ ההיא שהיא מדרגה למטה מגן עדן, ועליה נתקנאו יצחק וישמעאל, ונדחה ישמעאל כקליפה, אף על פי שנאמר בו הנה ברכתי אותו והפרתי אותו בטובה העולמית, נאמר אחר כן (בראשית י"ז) ואת בריתי אקים את יצחק, רוצה לומר הדבקו בענין האלקי והטובה בעולם הבא, ואין לישמעאל ברית ולא לעשו ואם הצליחו... (ב יד)

וכבר היה אברהם מדבר בארמית באור כשדים, והיתה לו העברית לשון מיוחדת לשון הקדש, והארמית לשון חול, לכן נשא אותה ישמעאל אל הערב... (שם סח)

מורה נבוכים:

ראה חלק א' פרק ע"א בענין הישמעאלים ושטותיהם הפילוסופיות. 

ספר חסידים:

והמלאך שאמר להגר הרבה ארבה את זרעך היה ממונה להרבות זרע ישמעאל, ואם יקשה אדם מה ברכה היא שבישר הקב"ה לאברהם אבינו להרבות זרעו של ישמעאל, ולבסוף אין להם חלק בא-לוהי ישראל, כך יוכל לומר בעשרת השבטים, אלא בימות המשיח יהיו טובים ועובדים לישראל, כדכתיב (ישעיה ס' ז') כל צאן קדר יקבצו לך. ועוד בימי אברהם היו שומרים מצוות, ואחר דורות טעו... (תתרנז)

חזקוני:

פרא אדם - תגר הולך עם סחורתו למרחוק למקום שאין מכירים אותו, נכרי נקרא פרא. ידו בכל - בכל מיני סחורה, ויד כל בו - על ידי משא ומתן, ועל פני כל אחיו - נחלותיו יתפשטו בין אחיו מרוב עושר. דבר אחד ינצח הכל ולבסוף ינצחוהו. (בראשית טז יב)

תוספות:

חשכה גדולה נופלת עליו - אלו בני ישמעאל שעליהם בן דוד יצמח, שנאמר אויביו אלביש בושת וכו'. (שם טו יב)

שני חיי - ...ובישמעאל רוצה לומר שעשה תשובה, וכגר שנולד דמי, והרע שעשה קודם אינו נחשב. או בישמעאל כתוב לפני מנין השנים, ואינו לדרשה. (שם כג א)

רבינו בחיי:

נשיאים - חלה עליהם ברכת הריבוי שנתרבו יותר משאר העמים, ויתגברו מאד, ואחר כך יאבדו כנשיאים. (בראשית יז כ)

וישכם אברהם בבקר - ...ויתכן לומר כי מה שגרש אותו בלחם ומים שיכלול ענין אחר, והוא שאברהם ראה במראה הנבואה שעתידים בניו להשתעבד תחת ידי ישמעאל וכי ישנאו אותם שנאה גדולה, שאין אומה בעולם שיהיו שונאים לישראל כבני ישמעאל, ועל כן התנהג אברהם עמו כמו שראוי להתנהג עם השונא, ונתן לו לחם ומים, והוא שכתוב (משלי כ"ה) אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים. (שם כא יד)

מי יחיה - ...ובמדרש על ישמעאל היושבים באחוזת קין, שמכל ע' אומות שברא הקב"ה שם שמו רק על ישראל וישמעאל, ולכן מי יחיה משומו א-ל. מיד כתים - מבני יון, ואולי רמז למלכות ישמעאל הרשעה... (במדבר כד כג וכה)

ולא תביא תועבה אל ביתך - מכאן למדו דרך אסמכתא שאסור להשכיר ביתו לעכו"ם, והרמב"ן כתב שבעל נפש יחמיר אפילו לישמעאלים. (דברים ז כו)

בגוי נבל אכעיסם - ישמעאל שהתנכר לאחיו ביום החורבן, כבעובדיה ובתהלים ע"ד, עם נבל ניאצו שמך, והיא החיה הד'. (שם לב כא)

...המתקדשים אלו אדום שרגילין לנענע אצבעותיהם, והמטהרים אלו ישמעאלים שדרכן לרחוץ ידיהן ורגליהם וכל גופן תמיד, ולא לבם שהוא העיקר. אחר אחד בתוך - ירמוז לשתי וערב של אדום, או ירמוז ליום אידם, אלו ביום ביום ששי ואלו ביום א', ומניחים אותנו בתווך. אוכלי בשר החזיר - אלו אדום, והשקץ והעכבר אלו ישמעאל... וכבר ידוע כי אף על פי שאנו מפוזרין ומשועבדים ברשותם, עיקר גלותנו לאדום... (כד הקמח גאולה א)

 

בעל הטורים:

על פני כל אחיו נפל - וסמיך ליה ואלה תולדות יצחק, לומר, כשיפול ישמעאל באחרית הימים אז יצמח בן דוד שהוא מתולדות יצחק. (שם כה יח)

מהר"י יעבץ:

...ולדעתי רמז בו ענין אחר, כי יעקב היתה מטתו שלמה ומצדו אין לנו מעכב, אלא מצד אברהם יש לנו ישמעאל, וכבר נאמר בספר הזוהר ותהי שרי עקרה, ועל דא ויי לההוא זמנא עכבת שרה מלמילד וכו', ואמר בפירוש כי אנו מתעכבים בגלות עד שיקבל זרע ישמעאל חלקו בארץ ישראל, וכמו שהיה חסר כן הוא זוכה אליה בזמן שהיא חסרה מכל טוב, והוא סוד... (תהלים כ ב)

דרשות הר"ן:

...ולזה פתח בפרשה ואלה תולדות יצחק וכו', כי אלו הם יעקב ועשו הנזכרים בפרשה הם תולדות יצחק, כי עם היות עשו רשע, כתולדותיו יחשב... אבל אברהם אינו כן, כי לא יירש בן האמה ולא ינחל כבוד ליקרא תולדות אברהם, ולכן הוסיף ואמר אברהם הוליד את יצחק, והשני כי יצחק וישמעאל לא הושוו אצל אברהם לאהבה, אבל שם יצחק צבי עדיו, ואליו הנחיל כבוד עשרו... (דרוש ב)

אברבנאל:

נשיאים - ולא יתן עליו הוד מלכות. ואת בריתי אקים - התיחדות ההשגחה האלקית, ולא יכנס ישמעאל בהבטחה זו. (בראשית יז כ וכא)

מצחק - אולי מהמשתה שעשו, ואמרה שיגרשו עם אמו שתחנך אותו, ויותר נראה שהיה ישמעאל מוחזק בבית כיורש ואדון ומשרתים אותו ומשתעשעים בו, ולא תוכל להוציאו מחזקתו... על שכמה - להר"ן כי ישמעאל היה פרא אדם והוצרך לכפתו, כי לא ישמע לקול אביו, וציוה לה שתוליכנו למדבר כי שם ינוח לו, ועל כן נתן לה מים. אל קול הנער - ולא לקולה, כי היתה מצרית, קומי - ועוד בא מלאך לחבב את ישמעאל בעיניה, שלא תעזבנו ותנשא לאחר, ויצטרך אברהם לשים לבבו אליו או להחזירנו לביתו. אשה מארץ מצרים - כי נטה לטבע אמו ולא לטבע אביו. (שם כא ט-כא)

משא בערב - משבח את בני ערב הנדיבים והחרוצים, ומוכיח בזה את ישראל. (ישעיה כא יג)

ספורנו:

פרא אדם - הוא חמור הבר, אמר שיהיה חמור במזגו מצד האם המצרית, כאמרו על המצרים אשר בשר חמורים בשרם, ושיהיה חמור הבר בהיותו שוכן במדבר... ושיהיה אדם מצד אביו, כאמרם ז"ל שעשה תשובה. (בראשית טז יב)

ישמעאל - כי מצד שניהם היה ראוי לזה השם, מצד אברהם שהתפלל עליו אחר כך, ונאמר לו ולישמעאל שמעתיך, ומצד הגר בדבר המלאך. (שם שם טו)

בן הגר - חשבה שהתעורר לזה הלעג מפני ששמע כך מאמו, כאמרם ז"ל שותא דינוקא בשוקא או דאבוהי או דאימיה. מצחק - מלעיג על המשתה שנעשה בבית אברהם, באמרו שמאבימלך נתעברה שרה... גרש - כי בעצתה עשה הבן שהוציא דבה, למען יירש בנה את הכל, לפיכך גרש - מפני שאינו בדין שיירש אפילו בקצתה, שאינו מיוחס אחריך, שהולד הולך אחר הפגום. (שם כא ט)

אלשיך:

ואם שרה - ...אם כן חשב שלמעני עושה, כי עת רצון לי, ואבקש גם על ישמעאל שהוא רשע ומצד החיצוניים, חשוב כמת לפניו בעולם הבא. או שישמעאל אינו מצד הקדושה, וצריך שיעשנו בריה חדשה, ועל זה השיב אבל שרה - לכרות ברית עם ישמעאל אי אפשר, כי אינו מצד שרה שהיא בת זוגך ונשמתה קדושה כמוך, כי אם בן שפחה, והיא היולדת בן המיוחס אחריך. ולישמעאל - מה ששאלת על עצמו שמעתיך, שיחיה וישוב אל ה', וגם המעלה שנים עשר נשיאים יוליד, אך את בריתי אקים רק את יצחק. (בראשית יז יז-כ)

וירע הדבר - כי אברהם חשב שקודם מתן תורה אם יחדה לו לשם אישות בנו יקרא, וירושת אביהם תהיה בשוה ביניהם. ויתן אל הגר - ולא אל ישמעאל, כי לא נעלם מעיניו מה שיעשה לזרעו, ולכן נתן להגר שלא היה בה עוון, ולא יחסרו המים והמזון בדרך מפני עוונו, ובכל זאת גרם עוונו, ותעתה, והשליכה אותו בחשבה שהוא בעוון היותו מצחק... באשר הוא שם - כי אברהם שלחו מבלי כל, שיהיה כעני כי יעטוף, וירוחם משמים. (שם כא יא-יז)

אמר נבל - לרז"ל על ישמעאל המיצר אותנו בגלות, ואמר אל תתמהו אם יחלל שם שמים, כי עונות ישראל נותנים לנבל ההוא קיום. (תהלים יד ב)

רמ"ע מפאנו:

חמריה דרבי פנחס בן יאיר היא ישמעאל בן אברהם אבינו, והיא תקונו של ישמעאל, וכן ישמעאל עם ו' אותיות גימטריא אתון. (גלגולי נשמות נד)

מהר"ל:

מצחק - ... ומה שנשאה אותו הגר אף על פי שהיה כבן י"ז, אין למדין מדורות הראשונים, או מה שכתב על שכמה הוא רק שהוצרכה לסעדו. ומה שאברהם לא הקפיד על מעשיו נראה שבודאי היה מוחה, אלא סבור שיחזור בתשובה, ולכך לא גירשו, אבל שרה ידעה ברוח הקודש דסופו על כל פנים לצאת לתרבות רעה. ומה שהיתה עבודה זרה בביתו של אברהם אבינו ע"ה, כיון שגזר השי"ת לצאת ישמעאל מאברהם אין זה גנאי, שכך נגזר. לא יירש - שהיה מריב על הירושה, ועל שאר הדברים לא הקפידה שרה כל כך, כי לא ילמד יצחק ממנו, אלא שלא יהרוג אותו. (גור אריה בראשית כא ט וי)

...ועכשיו לעבד נמכר יוסף, אלא שהיה על ידי אמצעים מוכנים לזה, וזה כי ישמעאל הוא שקרוב קצת אל בני יעקב, שהם גם כן זרע אברהם, הנה יצא מרשות בני יעקב קצת על ידי אמצעי מוכן, ומן ישמעאלים לסוחרים, והסוחרים גם כן ישמעאלים, שמצינו פעמים הרבה בישמעאלים שהם סוחרים, שבכל מקום שאמר בתלמוד ההוא טייעא רוצה לומר סוחר ישמעאלי... (גבורות ה' פרק יא)

ובענין ד' מלכיות אלו הם מפקפקים במלכות ישמעאל, כי יש היו אומרים כי מלכות רביעית היא מלכות ישמעאל, כי הוקשה להם כי היא חיה גדולה מאד, וראוי לתת למלכות זה כח חיה רביעית, ואם לא כן מאי מלכות זה. אבל מדברי חכמים אשר הם יודעים מצפוני התורה וסוד המלכות כלם, והם ביארו כי מלכות ישמעאל מלכות גדולה אין זה קשיא כלל, כי הכתוב אמר רק כי ד' מלכיות מקבלים מלכות קדישים עליונים, וכדכתיב ד' מלכאן יקומון ויקבלון מלכות דקדישין עליונים, רק אלו ד' מלכיות. ולכך אלו ד' מלכיות הם מעכבים הגאולה, וארכה נתן להם, וכל זמן שהם מולכים לא יחזרו ישראל אשר נטל השי"ת המלכות מהם ונתנו לאלו ד' מלכיות... 

אבל עיקר הפירוש, כי מלכות ישמעאל ומלכות פרס הכל מלכות אחד, כי אלו ד' מלכיות הם מחולקים בהנהגתם, ואין זה כמו זה... והדברים ידועים למה מלכות זו מיוחדת בדבר זה, ומלכות אחרת מיוחדת בדבר אחר, וכמו שהד' רוחות הם מחולקים, כך מחולקים אלו ד' מלכיות שהם נגד אלו ד' רוחות. ופרס ומלכות ישמעאל הם מלכות אחת, כאשר הנהגותיהם ומעשיהם שווים, ודבר ידוע הוא, כי מלכות פרס ומלכות ישמעאל הם דומים ושוים בעניניהם ובהנהגותיהם, ואין כאן קשיא כלל... (נצח ישראל פרק כא)

ויש בני אדם שואלים והיכן רמז מלכות ישמעאל שהיא מלכות רבתא ותקיפא. ותשובת שאלה זאת כי לא יחשב הכתוב רק המלכות שקבלו מלכות קדישין עליונים, שירשו מלכות ישראל וכוחם, והם אלו ד' מלכיות, ואם לא שבטל מלכות ישראל לא הגיע להם המלכות, אבל מלכות ישמעאל לא ירש כחו מן מלכות ישראל, כי כחו ותוקפו נתן לו השי"ת בפני עצמו, בשביל שהיה מזרע אברהם, והשי"ת אמר ולישמעאל שמעתיך וכו', והנה נתן השי"ת כח ותוקף לישמעאל בפני עצמו, ומזה אין מדבר כאשר מזכיר אלו ד' מלכיות. 

ויותר נראה לומר כי ישמעאל הוא בכלל מלכות פרס, והוא בכלל מלכות שניה, ואף על גב שאמרו ומלכות אחרי הוא פרס, לא כתיב פרס בפירוש בכתוב, אלא רוצה לומר כי פרס הוא בכלל מלכות תנינא, כי ערך ד' מלכיות אל מלכות ישראל כערך החיה אל האדם, וכמו שהחיה כוחה מצד גופה, ואם אין באדם מצד השכלי כח על החיה לצוד אותה בחכמה שהוא כח האדם, אין האדם יכול לעמוד נגד החיה, מצד כח גופני הגדול שיש לחיה, וכך האומות... (נר מצוה)

ויש לך לדעת, כי בודאי הגבולים הם ג', ואחד הוא לפרסיים, וה' הם לאדום, וכבר ידענו כי הפרסיים הם הפך אדום, ומתנגדים זה את זה, ופרסיים וישמעאלים הם מצטרפים לכח אחד, ואדום הוא הפך שלהם, ולא היה לישראל שום פרוותא מצד עצמם, כי הפרוותא הוא הקצה, וישראל לא היו יושבים במציאות בקצה כלל... רק כי פרס הוא היושב לימין שלהם, יש לו קצה אחד מצד שהוא יושב לימין שלהם, ואדום יש לו קצה אחד והוא יושב לשמאלו של ישראל... ואתה הבן כי הפרסיים הם מעלים מרגליות הנמשך מצד הימין לטבע לבנותה ושזכותה נמשכים מכח המים, והרומיים מסקים אלמוגים, שעיקר הוא אדום הנמשך מכח אדום. (חידושי אגדות ראש השנה כג א)

יש לך להבין דברי חכמים, כי מה שכלל כל העולם הוא מלכות אדום ומלכות ישמעאל, כי מלכות ישמעאל ומלכות פרס נחשבים כמו מלכות אחת לגמרי, כי יש להם שייכות זה לזה. וכן כל מלכות רומי, אף על גב שמלכים הרבה להם, הכל מלכות אדום, וכן מלכות ישמעאל ומלכות פרס הכל אחד, כי האומות שיש להם שייכות זה לזה נחשבים כאחד... (שם עבודה זרה ב ב)

של"ה:

...ונתבשר בסעודה זו על קרבן יצחק, ורמז כי יצחק שהוא ראש הנמולים הוא יהיה קרבן תמים עולה תמימה, ונצנצה בו רוח הקדש שיהיו מקטרגים על יצחק, דהיינו ישמעאל והשטן, על כן קדש את ישמעאל כמו שכתוב ויתן אל הנער, זה ישמעאל, לחנכו במצות, שלא יהא מושרש בקליפה. ולא יועילו דברי ישמעאל. וקטרוגו נרמז בכאן ושרה שומעת פתח האוהל והוא אחריו, תרגום יונתן וישמעאל קאי בתריה. אבל אברהם הוציאו מעומק הקליפות המקטרגים וחנכו במצוות... (פרשת וירא, וסעדו לבכם)

רמח"ל:

...אבל שם נעשה ענין ההפלגה, הוא כי יתן מקום וגבול לטומאה, והקדושה לקחה לה מקום וגזע מיוחד, והוא שורש אברהם אבינו ע"ה, ועדיין היתה מתפשטת בשאר העולם בערבוביא, ובצאת עשו וישמעאל אז גם נסדרו וזה היה תיקון לעולם להיותם מתחלקים אלו לכאן ואלו לכאן... אך צד הקדושה לא נתחזק עדיין, וצד החול שלט הרבה, ועל כל זה כתוב (בראשית ל"ג) נסעה ונלכה ואלכה לנגדך, כי כן היו מתפשטים זה לעומת זה. אבל צד הקדושה לא טהר היטב, וסוף טהרתם היה במצרים כור הברזל, ובצאתם קבלו התורה, ואז ניטלה השליטה מן האומות, ובראשן עשו וישמעאל, כמו שנתבאר, וזהו שאמר (דברים ל"ג) ה' מסיני בא וזרח משעיר למו, הופיע מהר פארן ואתא מרבבות קדש... (מאמר הגאולה, ועיין שם עוד)

כלי יקר:

לא יירש - נראה שעל ירושת המעשים מדבר, כי ראתה מצחק בגלוי עריות מצד שהוא בן הגר המצרית, על כן אמרה לגרש, שלא ילמד יצחק ממעשיו, ואם תאמר אדרבא, שמא יצחק יחזירנו למוטב, על זה אמרה ידעתי בנבואה כי לא יירש עם בני ממעשה אביו הטובים, ואם כן נשאר החשש שילמד יצחק ממעשיו. (בראשית כא י)

...ומה שנאמר אסיפה בישמעאל לפי שעשה תשובה, ואם קבלת חז"ל נקבל, ואם לדין יש תשובה, דכתיב ויקברו אותו יצחק וישמעאל, שלא חס על כבוד אביו, ולא נתעסק בקבורתו עד שתהחיל יצחק, אמנם אין לזוז מקבלת רז"ל, וראיה לדבריהם, שהרי כל בני הפלגשים שלח מעל יצחק, ובודאי לא שלח את ישמעאל, דאם לא כן איך היה שם בשעת קבורתו. (בראשית כה ח)

אור החיים:

חמסי עליך - ...אמנם בהיותה שפחה שאבה חלק המאוס שהיה דבק באברהם, ואילו היתה משוחררת היה יוצא גם מהטוב, והיתה פרצה גדולה, והגר לא קבלה סברת שרה עד שהודיעוה מלאכים. ויש לדון שיש לנו קנין בישמעאל, כבתורת כהנים, ישראל שבא על שפחתו וילדה מותר לשעבדו, שנאמר וכו', ואפילו לסברת חנניא כן, שהרי נתן אברהם כל אשר לו ליצחק, והעד שאמר הבורא גרש האמה הזאת ואת בנה... ואם כן זכינו בישמעאל משלנו, ואינו במתנת י' עממין. (בראשית טז ה)

ולישמעאל שמעתיך - רמז לו שיחזור בתשובה, כאומרו הנה ברכתי אותו, שהברכה היא שיהיה נכלל בברוך, וברוך הוא מקור הקדושה. (שם יז כ)

והיה שמך - בבראשית רבה, אמר לו המזל דוחקני, אברם אין אתה מוליד וכו', והלא הוליד כבר את ישמעאל כאברם, אלא ידע שהוא רק בירורי פסולת, ועיקר זרעו משרה. (שם יז ה)

ותלד שרה לאברהם - רק זה בן לאברהם, ולא ישמעאל, והגם שמצינו ותלד הגר לאברם בן, אחר שנעקר שם אברם אין לו ליקרא בן אברהם, ואולי כי לזה הקורא לאברהם אברם עובר בעשה, דמייחס אליו ישמעאל לבן... (שם כא ב)

הפלגשים - ...ולא לישמעאל הקנוי ליצחק, ויש יום לא-ל עליון משפט יעשה, ויכיר נקנה לקוניו. (שם כה ו)

מצודת דוד:

רגליא - מלכות ישמעאל תתחזק על מלכות ראמילוס ובקצת מקומות יהיו חלשים נגדם. (דניאל ב מא)

קרן זעירא - על מלכות ישמעאל שתפשט ברוב הישוב, ובה י' ממלכות, וזה יהיה סמוך לביאת הגואל, ותדבר נפלאות מול המקום. (שם ז ח)

הגר"א:

הנה ביום השני כתיב גם כן שעיר עזים אחד לחטאת, אמנם ביום השלישי כתיב ושעיר חטאת וכו', אמנם דבר הוא, ויש לבאר דהנה דרשו חז"ל דפרי החג הם נגד שבעים אומות, ואיתא בזוהר הקדוש דעיקר הע' אומות הם ישמעאל ועשו, ושאר האומות יונקים מהם, ועוד איתא בזוהר הקדוש ובספרי המקובלים, דשעיר עזים נקרא ישמעאל, ועשו נקרא שעיר סתם, ואם כן היו צריכים להקריב ל"ה שעירים בשביל ישמעאל ול"ה בשביל עשו... וכך תמצא חשבון השעירים מכוון... (קול אליהו פנחס)

הכתב והקבלה:

פרא אדם - נראה שהוא מלשון פרי, שירבה באוכלוסין, ובעל חברה שנושא ונותן עם הכל. (בראשית טז יב)

לא יירש בן האמה - ...ואמרה שישמעאל פרא אדם ויירש הכל מבלי להשאיר דבר ליצחק, ונראה שיירש מלשון ראש, שלא רצתה שיהיה לו התחברות, ויהיה לראש ליצחק, כפי שהתנהג עד עתה. (שם כא י)

על פני כל אחיו נפל - נחלתו תתפשט על החלק החשוב של אחיו, שהיא ארץ כנען... (שם כה יח)

מלבי"ם:

פרא אדם - בעבור שלא שמעה למלאך לשוב בעבור הצלחת הנפש ולא בעבור הצדק ואף לא בעבור המועיל, על כן גם זרעה לא יצלח להיות אדם מאושר רוצה בטוב ובמועיל, רק יהיה פרא אדם - רוצה לומר אדם פראי, בצד א' יהיה פרא למוד מדבר, ובצד א' יהיה אדם מדיני. הנה בין קדש - הבאר המיוחדת לישמעאלים להתפלל. (שם טז יב ויד)

ואברהם - ...ויודיע שרק אברהם נמול מצד עצם המצוה, כי הוא שנכרת עמו הברית, אבל ישמעאל וכל אנשי ביתו רק נמולו אתו - שאם היו יוצאים מרשות אברהם לא היו חייבים במילה, וכן לא חל חיוב זה על זרעם. (שם יז כד-כז)

ותרא - ואז בעת המשתה ראתה שרה שישמעאל מצחק ומתלוצץ על המשתה, ולא פירש מה היה הצחוק רק ברמז, מה שאמר אשר ילדה לאברהם - שאמר כמו ליצני הדור שמאבימלך נתעברה שרה, ושרה הכירה שלצחוק זה הסיתו אמו, שהורע בעיניה מה שמבכר בן שרה על בנה, ועל זה קראו בן הגר המצרית, ולא קראו בשם ישמעאל, כי ראתה שאמו הסיתה אותו לזה. (שם כא ט)

...וכמו שזהב הנמצא באדמה נמצא עליו קליפת עפר וצונמא המקיף אותו והוא דבוק בו רק דבוק שכני, דוגמא זה היה ישמעאל, ועל כן נולד מאשה אחרת, ונמצאו עוד סיגים שמתערבים בזהב ודבקים בו דבוק עצמי אשר לא יוסר רק בהתוך תוך כור, כן היה עשו... (שם כה יט)

וצים - וראה שיצאו אניות מלחמה מיד כתים שהם הרומיים, שישלחו לכבוש את הישמעאלים וינצחום בכמה מלחמות עד שיענו את אשור ואת בני עבר שכולל גם את ישראל שיענה בעת ההיא... (במדבר כד כד)

כה אמר - מודיע שרק הישמעאלים יכירו אמיתת דת ישראל וידרשו האמונה מפי ישראל, ויכירו שאלקים אתם... (זכריה ח כג)

מנהון פרזל - שמלכות ד' תחלק לאדום וישמעאל, פעם תגבר זו ופעם זו. (דניאל ב מא)

ואחרן - הקרן זעירא, ישנא - שלא יעבדו עוד אלילים, והם הישמעאלים. (שם ז כד)

רש"ר הירש:

פרא אדם - צאצאיה יהיו החפשים שבבני אדם, וזה על ידי החינוך ברוח של "ישמעאל", ה' שומע הכל, פרא - אינו נכנע לעול בני אדם וישיבת ערים. ועל פני - נגד רצון אחיו... תולדות ישמעאל מכילות את כל הטבע הישמעאלי: חושניותו של חם, הדרישה לחופש של הגר, ואת רוחו של אברהם. לכן ביטאו הישמעאלים את האמונה בא-ל יחיד בבהירות יתרה, ורעיון זה פותח ביותר במשנת הפילוסופים היהודים-ערביים. אמנם אין להם השיעבוד למצוות דרך ה' של צדקה ומשפט, כי לשם כך היה צריך את האמהות של שרה, כבישת כל התאוות והיצרים ושיעבודם, שבזה מתחילה היהדות. (שם טז יב-יד)

מצחק - חשבו כי החנוך בבית אברהם יתקן את המדות שירש מהגר, אך הוא למד מרוחו של אברהם רק עד כדי כך שיוכל לצחק עליו. גרש האמה - באופן חד-משמעי, שתיוודע לכל עמדתם כעבד ואמה, אחר כך היה יכול להשפיע עליהם מתנות כרצונו. על אודות בנו - גם אברהם הכיר את טבעו של הנער, וחשש שחוץ לביתו ירע עוד יותר... (שם כא ט-יא)

בחצריהם ובטירותם - בזה מתבטאת אהבת החירות שירשו מהגר. נשיאים - עממיים ונישאים על ידי העם, בנגוד לאלופים המשתררים על העם. נפל - רוצה לומר שהיו במקום שבעצם אינם שייכים אליו. (שם כה טז ויח)

העמק דבר:

פרא אדם - הכל הפקר ופראי אצלו, ועל פני כל אחיו - עם מי שהוא רגיל אתו הוא בבלי פראות, וכן דרך הערביים, שלרגיל אצלו הוא מתנהג בהכנסת אורחים. (שם טז יב)

גרש - ועל ידי זה ידעו הכל כי יצחק בנך, שאם לא כן לא יגרש בנו יחידו מפניו. כי לא יירש - ואין חשש של העברת נחלה. (שם כא י)

יצחק וישמעאל - ואברהם הודיע לישמעאל דבר ה', כי אף על גב שהוא בנו לכל דבר, במה שנוגע ליצחק הוא כאחר, ורז"ל למדו מזה שישמעאל עשה תשובה, שקבל עליו דבר ה'. (שם כה ח)

שפחת שרה - הכתוב דייק בכל מקום שלאברהם נחשב לבן, ולא כבא על השפחה, אבל לגבי שרה ובנה נחשב לבן השפחה. בחצריהם - בתחלה היה כל אחד שר קטן בחצר בפני עצמה, ואחר כך היה כל אחד לטירה גדולה. י"ב נשיאים לאומותם - היה ראוי להיות כל אחד נשיא האומה, ולא רק נשיא משפחתו. (שם שם יב)

שעיר אויביו - ארץ שעיר עצמה ירושה לאויבי אדום הישמעאלים, וב' אמונות אלו לא יקרקר, כי מכירים את ה'. וישראל עושה חיל - ישראל כבודם על שניהם, כי יכירו יותר את ה' ויכבדו את ישראל. אשור - ...הישמעאלים כבשו את הקיני ויאבדום על שלא האמינו בנביאם. (במדבר כד יח וכב)

הופיע מהר פארן - שגמילות חסד היתה ביד בני ישמעאל, ועכשיו קבלו ישראל על עצמם תמיכת תלמידי חכמים, שהיא גמילות חסד העליונה. (דברים לג ב)

שפת אמת:

בענין שמו של יצחק... ויתכן לומר שישמעאל רצה להדמות אליו בבחינת השמחה, אבל שרה הנביאה ידעה להפריש שלשמחה זו מה עושה. לכן אמרה לא יירש עם בני עם יצחק, שידעו שיורש שלהם מוכן להיות מלא שמחה, שעל שם זה קרא שמו יצחק. (בראשית וירא תרמ"ג)

וירא אליו - אברהם אבינו ע"ה היה עמוד העולם, ועד שלא נימול היה קיום העולם על ידו, ומן המילה ואילך היתה כל הנהגה שלו בדרך המיוחד לבני ישראל, שהוא דרך התורה שלמעלה מהנהגת דרך הטבע, לכן וירא אליו, הוא בפרטות יותר שאין לאחר שייכות בו. ולכן הוליד ישמעאל קודם המילה, ויתכן כי מצד ישמעאל יש התקרבות מכל האומות כשמתגיירין יכולין להיות עם אחד, וגם קודם הגירות על כרחך נמשך על ידי בני ישראל קיום לכל האומות, וצריך להיות ממוצע ביניהם... וישמעאל הוא הממוצע, לכן נקרא פרא אדם, ולכן יד כל בו וידו בכל, כי על ידו יש התקשרות בין מדריגות מדבר למדריגת אדם. (שם תר"ן)

בענין שמחת תורה... עצרת הוא לשון מלכות, כמו זה יעצור בעמי, שעל ידי המשפט הנשאר הממשלה ביד בני ישראל, וזהו עצרת תהיה לכם, והכל בכח התורה דכתיב בה בי מלכים ימלוכו... ובשמחת תורה הוא בחינת כח מעשיו, כתוב ה' מסיני בא וגו' משעיר וגו', מהר פארן, ודרשו חז"ל שהחזיר לבני עשו וישמעאל וכו', כי מצד האבות אברהם עמוד הימיני יש אחיזה לבני ישמעאל, ומצד יצחק לבני עשו, והוא בחינת כח מעשיו, ב' הידים... ובימים הנוראים נדחה בחינת שעיר, ובסוכות היא לדחות קליפות בני ישמעאל, והוא עבודה יתירה, כדאיתא שהוא מעכב גאולתן של בני ישראל, ועליו נאמר מושיע חוסים ממתקוממים בימינך, שבא לאחוז בצד הימין בכחו של אבהם אבינו ע"ה, ובכח התורה שהיא כחו של יעקב אבינו גוברים בני ישראל על כל אלה ונוטלין המלכות מידיהם, וזהו עצרת תהיה לכם. (סוכות תרמ"ו)

שם משמואל:

...וממוצא הדברים, שישמעאל יהיה רק במדת הדין, ועל כן בזוהר הקדוש, שכמו שהוא קיים מצות מילה בריקניא, כן ארץ ישראל תהיה ברשותו רק כד היא בריקניא, הכל במדת הדין מצומצם, וכאשר איננו ראוי הם נדחין, אבל ישראל הם קיימים לעולם, ואפילו חס ושלום כשאינם זכאים חסד א-ל כל היום... (בראשית לך תרע"ו)

...ויש לומר עוד, דהנה במגלה עמוקות שעשו התחתן בישמעאל כדי לבא על יעקב משני צדדים, מצד ימין הוא ישמעאל קליפת חמור, ומצד שמאל הוא עשו קליפת שור, והם שני גיזרין בישין. דהנה במהות עשו וישמעאל מפורש בתורה ידו בכל, ופירש רש"י לסטים. ואף שבמכילתא פרשת יתרו פירש שבני ישמעאל לא רצו לקבל את התורה משום דכתיב בה לא תגנוב, ואמרו שבזו הברכה נתברך אביהם, דכתיב והוא יהיה פרא אדם, וכתיב כי גנב גנבתי, כבר פירש בזית רענן שהוא על גניבת נפשות, דהוא גזלן, והוא שורש השקר, ועושה כי עין של מעלה כאילו אינה רואה חס ושלום, שמפני טעם זה החמירה תורה בגנב מבגזלן... וממוצא הדברים שישמעאל מהותו גזלן, ועשו מהותו גנב שורש השקר, וממנו נסתעפו שניות ועבודה זרה.

ונראה דשני מיני רשעות אלה מקבילים לשכל ונפש, דשקר הוא בשכל, והוא כח חיצוני המעוור עיני האדם המושך לאמור לרע טוב ולטוב רע, וגזל הוא בנפש, היינו דצורת נפש האדם להיות משתוקקת למעלה, כי נפש הוא לשון רצון, והמשתוקק לדבר שאינו ראוי הוא גזלן, שגוזל את התשוקה ממקום שראויה להיות... והנה שור יש בו ענין שכלי, כמו שכתוב ידע שור קונהו, אך קליפת שור היא להתגאות, לומר אני ואפסי עוד, תכלית השקר. וחמור יש בו ענין הכנעה לסבול עול, ואינו בעל נפש רחבה, וקליפת חמור בהיפוך, תכלית החומר ובעל נפש רחבה ותאוה חמרית...(שם וישלח תרע"ו)

...כעין זה יש לומר שכולם ידעו בישמעאל שהוא פסולת, אך אברהם חשב שיצחק יהיה לו לימוד ממנו להבין ולהשכיל יתרון האור מן החושך, ואם היה כן היה לישמעאל נמי קצת זכות בזה, מאחר שהוא היה הגורם לשלימותו של יצחק, אף שלא התכוון לזה, כי מדה טובה מרובה... על כן הרע לאברהם לגרש את ישמעאל, אבל טענת שרה היתה, כי לא יירש בן האמה הזאת, שיצחק אינו צריך לו כלל, ואם כן לא תהיה לו זכות עמו... (במדבר נשא תרע"ג)

והנה כתיב, כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר, ועל כן כשישראל אינם זכאים חס ושלום ונזקקין לברית האבות, בא שר של עשו בטענה כי הוא נמי יורש את הברית של האבות, וכן ישמעאל אף שהוא בן האמה, ואינו יורשו של אברהם מדינא, בא שר של ישמעאל בטענת חסד, כי כידוע שישמעאל יש לו יניקה בקו הימין קו החסד... ועל כן כשהשי"ת בא לעשות חסד לישראל, בא שר של ישמעאל בטענת חסד... (דברים עקב תרע"ז)

ר' צדוק:

וישמעאל מונין ללבנה אבל אין משוים חדשיה עם שנות החמה כנודע, והיינו כי הישמעאלים אינם עובדי ע"ז וכנודע מדברי הרמב"ם בהמ"א וביו"ד ס"ס קכ"ג ושאר פוסקים, ומייחדים יחוד גמור ומאמינים בהשגחתו בתחתונים ושאר דברים שלקח נביאם מתורתינו כל שרשי האמונה, רק שמכל מקום לא קיבלו עליהם תורת משה ולהתגייר ולהיות בשם ישראל יכנו, ועל כן אין שום חילוק ביניהם לשאר גוים כלל, כי משוקעים במה שמשוקעים כמוהם ממש רק גרועים מהם במה שהם כעין יודעים רבונם ומתכוונים למרוד... (חלק ד ליקוטי מאמרים עמוד קצ)

גם כי אלך בגיא צלמות וגו', זה שאמר הכתוב בהפטרה, כי תעבור במים אתך אני וגו', ויש להבין וכי מי עובר במים ובאש, וכשעברו ישראל בים ובירדן עברו בנס ביבשה, וכן חנניה מישאל ועזריה הושלכו לאש ולא הלכו באש. אך הכתוב מרמז על ב' קליפות עשו וישמעאל, שהם שרשי כל ע' הקליפות, וכנגד מים חסדים דקדושה יש לעומת זה קליפת ישמעאל שהוא אהבת וחמדת עולם הזה, מים הזדונים, וכנגד אש גבורת דקדושה הוא לעומת זה קליפת עשו שהוא הקנאה ורציחה, ועל זה אמר הנביא שהשי"ת יעזור לישראל מן ב' הקליפות, שלא ישטפוך מים הזידונים, ולא תבער בם אש של עשו... (פרי צדיק בראשית יא)

וירא אליו ה', במדרש רבה, דבר אחר אם אמאס משפט עבדי זה אברהם, ויקח אברהם את ישמעאל בנו וגו', אלולי שעשיתי כן מהיכן היה הקב"ה נגלה עלי וכו', יש להבין מה שייכות מילת ישמעאל, שאמר שאלולי שמל את ישמעאל לא היה ראוי להתגלות זו, ולמעלה אמר ומבשרי אחזה וגו', אלולי שעשיתי כן מהיכן היה הקב"ה נגלה עלי, יתכן שעל ידי המילה זכה להתגלות וירא אליו ה', אבל מילת ישמעאל שיגרום זה אינו מובן... והנה כל זמן שהיה בו הפסולת, שאף שיצחק לא נולד עדיין ולא היה פסולת של עשו, מכל מקום פסולת של ישמעאל לא יצא עדיין, שעדיין נחשב לזרעו, ורק אחר כך נתברר כי ביצחק וגו' ולא כל יצחק, כמו שכתוב (נדרים ל"א) שישמעאל ועשו אינם נחשבים זרעו, אבל כאן כתיב לו ישמעאל יחיה לפניך, ואף דכתיב ואת בריתי אקים את יצחק, מכל מקום היה ישמעאל נחשב עוד בכלל זרעו... ובאמת לא היה ישמעאל עדיין מקולקל אז, דכתיב בעצם היום הזה נמול אברהם וישמעאל בנו, היום הזה מורה על אור... והיינו שהאור נקבע בלב, שכן מורה לשון זה, והיינו דאברהם אבינו ע"ה הכניס קדושה ואור בישמעאל על ידי המילה, וזה שאמר אם אמאס משפט עבדי, ויקח אברהם וגו', וזה שאמר אם עשיתי כן, שהיה מכניס אור בישמעאל, מהיכן היה הקב"ה נגלה עלי, כיון שנחשב אז מזרעו היה מניעה מצד ישמעאל שלא יכול לזכות למדרגה זו וירא אליו, שמורה אל י' ו' כאמור... (שם וירא ג)

וגם מצינו חסד לאומים וגו' שיש בהם מדת חסד, והוא מישמעאל, שהוא פסולת החסד דאברהם, ועל ידי זה נמשך לכל אומות היונקים ממנו, ואצלם הוא חטאת, כמו שאמרו בפרק קמא (דבבא בתרא י') שכל כוונתם להתיהר ולקנטר לישראל ושאר כונות רעות, ומכל מקום אמרו ביבוש קצירה וגו', שיש להם שכר... (שם וישלח א)

...וכן שורש הקליפות בזה לעומת זה, גם כן שור וחמור קליפות עשו וישמעאל, עשו הקנאה ומכונה בשם שור... וקליפת ישמעאל התאוה דישמעאל פסולת ממדת אברהם אבינו שהוא אהבה, והוא היה לו חמדות זרות ותאבות זרות, ועל שם זה נקרא חמור, על דרך מה שנאמר אשר בשר חמורים וגו'... ומשיח בן דוד שנקרא עני ורוכב על החמור, והיינו שהוא מנושא מכל חמדות עולם הזה וחומריות הגוף נגד קליפה זו... (שם שם ה)

...רק הכל ענין אחד, שמסר השי"ת היונים ביד ישראל, אך ענין הג' דברים שחשב הוא, דשרשי הקליפה הם הקנאה והתאוה והכבוד, שורש הקליפות דעשו וישמעאל שמהם נסתעף ל"ה מימינא ול"ה משמאלא, כמו שכתב האריז"ל, קליפת ישמעאל נקרא חמור, דשני נעריו עמו בעקידה היו ישמעאל ואליעזר, ולהם אמר אברהם אבינו ע"ה שבו לכם פה עם החמור, עם הדומה לחמור, כמו שכתוב (יבמות ס"ב), והיינו קליפת התאוה, כמו שנאמר אשר בשר חמורים בשרם וגו'... (שם לחנוכה ב)

וענין חשכות של השעיר מרמז על פגם הברית, והוא ענין השעיר של בית הכסא, דאיתא בגמרא (ברכות ס"ב) ולברי ליה גדיא, שהרי שעיר בשעיר מיחלף, ופירש רש"י שד של בית הכסא דומה לשעיר, ועליהם נאמר ושעירים ירקדו שם... אמנם עיקר הטעם כענין קליפת פעור שהוא בצואה, והיא הקליפה של תאות זנות בשטים, מפני שהיצר הרע בזה נקרא מנוול, וכמו שאמרנו על פי מה שכתב (שבת קנ"ב) אשה חמת מלא צואה וגו', ועל כן נקרא שעיר, ואיתא בגמרא (קידושין ע"ב) הראני ישמעאלים דומין לשעירים של בית הכסא, ופירש רש"י מלובשים שחורים וכו', והוא גם כן למכוון זה, כי ישמעאל הוא הקליפה של זנות כידוע, וזה נקרא שחור ומכוער... וכמו כן בני קדר המה שחורים, מפני שהם מקליפה של ישמעאל... (שם שם כא)

ויצחק אבינו שהיתה מדתו הפחד והיראה, הוא היפך מקליפת התאוה קליפת ישמעאל... וכן ג' אומות אלו הם ג' קליפות קנאה תאוה וכבוד, שהם היפך החיים דקדושת האבות, הכנעני נגד קליפת ישמעאל, שהוא הפסולת ממדת החסד של אברהם אבינו ע"ה, והחתי כנגד קליפת עשו הקנאה, שהוא הפסולת ממדת גבורה של יצחק אבינו ע"ה, והאמורי נגד הגאוה... (ויקרא תזריע ב)

...וישמעאל הוא נגד יין, בחינת יינא דאורייתא דבעל פה, שעל זה נברא היצר והחשק להיות חמידו דאורייתא חדוותא דשמעתא, וזה שאמרו (ברכות נ"ז) יין יש שותהו וטוב לו, יש שותהו ורע לו וכו'... והוא הענין שהחשק באמת נברא רק לתורה, שיהיה משכהו לבית המדרש, ורשעים שלוקחים החשק לתאוות רעות הוא שותהו ורע לו... (במדבר בלק יד)

מכתב מאליהו:

הנה לאברהם היתה מדה עיקרית החסד, שהיתה טבועה במהותו, ומדות משניות שקנה אותן בעמלו ובנסיונותיו, הגבורה והאמת. וישמעאל, שלא הוטל עליו, כיצחק, התפקיד הנעלה של הבאת דרך חדשה של עבודת ה' לעולם ירש בדרך הטבע את המדה העיקרית של אביו, והיתה בו לתכונה טבעית, ונמצא שחלקו ותפקידו היו שיבא מעצמו לידי שכלול החסד על ידי כח הגבורה כמו שעשה אברהם. אבל הוא לא עשה כן, וכתוצאה מזה מתהפך חסדו לחסד שבטומאה, זנות, אשר היא מתוצאות התפשטות החסד בלי הגבלה מצד הגבורה... (חלק ב עמוד קסה, מורשת אבות ועבודה עצמית)