(ראה גם: חסיד, צדיק)
כי תעשה הטוב והישר, הטוב בעיני השמים והישר בעיני אדם דברי רבי עקיבא, רבי ישמעאל אומר הישר בעיני אדם והטוב בעיני שמים, וכן הוא אומר ומצא חן ושכל טוב בעיני אלקים ואדם. (ראה עט)
אמר רב נחמן בר יצחק אף אני אומר לא הכל לאורה ולא הכל לשמחה, צדיקים לאורה וישרים לשמחה, דכתיב אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה. (תענית טו א)
...כל זמן שישראל רואין את הקב"ה הם נעשים חסידים, ראוהו בים נעשו חסידים ואמרו שירה, שנאמר אז ישיר משה וגו', ראוהו בסיני נעשו ישרים, וכן הוא אומר (משלי ב') יצפון לישרים, ומה אמר שם ישקני וגו', ראוהו באהל מועד נעשו צדיקים... וכשיראו אותו לעולם הבא הם נעשים חסידים... (תהלים קמט)
שלמה נתנבא ואמר יצפון לישרים תושיה (משלי ב'), ישרים אלו צדיקים גמורים שהן מקבלין פני שכינה בכל יום, שנאמר ישבו ישרים את פניך (שם קמ"א), הקב"ה נקרא ישר והצדיקים נקראו ישרים, הקב"ה מנין שנאמר (שם כ"ה) טוב וישר ה', צדיקים מנין, שנאמר (שם קי"א) אודה ה' בכל לבב בסוד ישרים ועדה... (אות סמ"ך)
המעלה הא' היא מעלת אותם הנקראים צדיקים... המעלה הב' היא המעלה לאותם הנקראים ישרים בדרכיהם, ושכל מה שעושים בעולם הזה ביושר לבם בלא הרהור דברים רעים, וכל מעשיהם ישרים נגד בוראם, כנגדם למעלה מלאכים הנקראים חשמלים, ואלו הם לפנים ממעלת צדיקים... המעלה הג' היא אותם הנקראים תמימים... (בראשית)
ישרים - במעשיהם על פי משפטי ה'. (תהלים קיא א)
לישרים - באורחותיהם, ומדריכים רעיונותיהם בלימוד הכוונות. (משלי ב ז)
וישר - לא לקפח שכר כל בריה. (דברים לב ד)
וישר - לפנים משורת הדין, נותן השכר בעולם הבא, שאז אינו בעל תכלית. (שם)
אמונתו - נאמן, הגבוה מצדיק ג' מעלות, שביניהם חסיד וישר הרואה הפנים, והיא מדרגת אהרן. (שמואל א כו כג)
לישרים - העושים לפנים משורת הדין, נאוה תהלה - על חסידותם, או על ידי הישרים ירננו הצדיקים. (תהלים לג א)
... ואתיא כרבי עקיבא בספרי שפירש הטוב בעיני שמים והישר בעיני הבריות, והטעם, שלשון ישר שייך אצל עיני הבריות, כי הישר נאמר על דבר שהולך ביושר, והמעוקם הוא הדבר שהולך בעיוות, ודבר זה הוא למראה עיני האדם, שאין הישר והמעוות רק בעין לא בלב, ולפיכך הישר שייך אצל הבריות, שהם רואים למראה עין, שהרי האדם למראה עיניו ישפוט, אבל הטוב לא נאמר על העין, רק שהוא טוב בעצמו, ולכך פירושו טוב לשמים... שאינו בהשגת האדם, כי לפעמים ידמה לאדם דבר זה הוא טוב ואינו טוב, אבל הישר האדם יודע אותו.
ורבי ישמעאל פליג התם וסבר איפכא, כי הטוב שייך לבריות, אשר הטוב נמצא אצלם שיקבלו הטוב מן העושה, והשי"ת שלא יקבל טוב מן הבריות כלל שייך לומר אצלו ישר, כי דבר הגון וישר בעיני השי"ת... (דרך חיים פרק ב משנה א)
...ומדה זו בין החסיד והישר, כי החסיד לפנים משורת הדין לגמרי, והישר שאינו מחליף דבר המשפט כלל, ואלו הצדיק הוא עושה הדבר הראוי אף על גב שאינו משפט, וגם אינו חסידות לגמרי שהוא לפנים משורת הדין, והוא כמו מדת הצדקה, שאין הצדקה חסד, כי מאחר שהוא עני אין ראוי שלא ירחם על העני, וגם אין זה משפט גמור, כי אין חיוב אליו כלל, רק ראוי שיתן צדקה. וזה שמזכיר כאן צדיק חסיד ישר. ואלו ג' מדות נזכרים אצל השי"ת בהנהגת עולמו, כי אני ה' עושה חסד משפט וצדקה בארץ. ולפעמים תמצא אדם שהוא חסיד לעשות דבר לפנים משורת הדין, מצד שהוא איש טוב מוותר, ואינו עושה הדבר שהוא דין ומשפט, כי זה מצד מדה אחרת שהוא ישר. ויש שהוא עושה הטוב והחסד שהוא לפנים משורת הדין, וגם עושה דבר שמדת הדין נותן הוא המשפט, ואינו עושה דבר שהוא ראוי לעשות כמו הצדקה, אבל באלו ג' מדות החסיד והישר והצדיק נכלל הכל... (שם ו א)
לישרים - המשגיח על דרכיו, אך צריך לתורה לבל יסור... (משלי ב ז)
ישרים - הם בעלי שכל שבוחרים לצאת למלחמה, ובכל זאת יחזרו ארצה, יראי שמים שיצאו למלחמה לשבר המדות, שצריך ללכת לקצה השני, ובכל זה יחזרו אל האמצע, ותמימים - שאינם יוצאים למלחמה זו ותמיד הולכים באמצע. (שם שם כא)
ישרים - ישר הוא באמונות ודעות בעניני בינה, וטבע לבו נוטה מטבעו לטוב, והצדיק עושה כן מצד שלמד ומכניע את יצרו, והתמימות תשמר הישר שלא יטה מפני צרכי גופו ועניניו. (שם יא ג)
ישרים - הולך בשכלו, אך אין סר מהתורה. (שם שם ו)
ישרים - הולכים בעין שכלם, ותמימים עושים מה שכתוב בתורה ולא ישענו על בינתם, ולא יוכלו להטעותם. (שם כח י)
ישרים - בטבעם, והולכים בדרך ישר, תמימים - מעשיהם קבועים לשם ה'. (שם ב כא)
ישרים - לבו ישר והולך מישרים בבינתו עד שיגלה ה' לו דעותיו. (שם ג לב)
גדר הישר שמטבע לבו נוטה לטוב מצד היושר הנטוע בקרבו בין בדרכי אמונות ודעות בעניני הבינה שעל זה בא לרוב שם ישר על הישר בבינתו, ובין בעניני המדות והמעשים, ששרשם בחכמה ששכלו ומדותיו ישרים, וגדר התמים שיעשה מעשיו במצב השלמות בקביעות על מצב אחד הכל לשם שמים ובלתי משתנה ולא ימוט בשום זמן, בין בעת טובה ובין בעת רעה הכל לשם שמים, בלי שום נטיה ופניה חצונית, ויצויר ישר ובלתי תמים, וכן להפך, והישר צריך לתמימות כי אף שהוא ישר במדותיו ושכלו, מכל מקום צרכי גופו וענינו ימנעהו לפעמים מדרכו, אבל תמימות הוא שיעמוד תמיד במצב אחד בלי נטיה מדרכו... (הכרמל)
לישרים נאוה תהלה - רק מי שחייו עומדים תחת התורה יכול להכיר את מעשי ה' ולרנן. (תהלים לג א)
ישרים - מעלת ישר הוא הנהגה ישרה בהליכות עולם בין אדם לחברו, ולא מצא לב להתפלל שימות מות צדיקים וחסידים, שזה נוגע לתורה ומצוות השייך רק בישראל... (במדבר כג י)
כתיב אור זרוע לצדיק, ובגמרא תענית איתא, לא הכל לאורה, צדיקים לאורה ולישרים שמחה. פרש"י שם, דשמחה עדיף מאורה. ונראה כי ישר הוא כמו שהיה קודם החטא, דכתיב עשה את האדם ישר, ואחר החטא שנעשה תערובות טוב ורע, אז נעשה בחינת צדיק ורשע, כי צדיק הוא ברובו, כמו שאמרו כל שזכיותיו מרובין הרי זה צדיק, אבל בחינת ישר הוא שלא יהיה שום התנגדות, לכן כתיב בנח איש צדיק, ואברהם אבינו התחיל לתקן כל שורש החטא... ועל זה כתב ולישרי לב שמחה, כי שמחה הוא כשאין תערובות סט"א כלל, וכמו שהיה קודם החטא... (בראשית נח תרנ"ב)
בפסוק יהודה וגו' אמו"ז ז"ל אמר, כי הגם שיוסף הוא הצדיק ועליו נאמר אור זרוע לצדיק, מכל מקום יהודה גבר באחיו, והוא בחינת לישרי לב שמחה. ורש"י פירש ישר עדיף מצדיק, וביאר כי יהודה בכוחו להעלות כל הנופלים ליישר אורחותם, וזה כרע רבץ אפילו בשעת נפילה וכו', והכלל כי השבטים נקראו ישרי לב, והם עומדים לתקן הטבע, כי בחינת יוסף הוא למעלה מהטבע... (שם ויחי תרנ"ג)
ענין שמחת פורים, נראה דהנה בש"ס לא הכל לאורה וכו', נראה הפירוש, דצדיק נקרא מי שבא מעשה לידו וכפה את יצרו וניצל, כענין יוסף הצדיק, אבל ישרים הוא שנתישר בו כל עקום, והפך חשוכא לנהורא, ועל כן כמו שהצדיק דחה את יצרו ממנו, כן נמי זוכה לאורה, אבל עדיין החושך במציאות, אבל ישרים זוכים גם לשמחה, היינו כי כתיב עוז וחדוה במקומו, והעדר השמחה בא מפאת כחות החיצוניים, וכאשר יעביר רוח הטומאה אז תהיה תכלית השמחה בעולם... ועל כן ישרים שהפכו הרע שבהן לטוב, זוכין לשמחה אמיתית. (פורים תרע"ה)
...דכל הישרות שבלב אינו אלא התמימות עם ה' אלקיו דיודע שיש בורא ומנהיג ושאין שום דבר חוץ ממנו, וזה מפשט כל עקמומיות שבלב, ואף אם עדיין היצר כרוך בעקבו ואיננו מוגדר במעשיו כצדיק גמור על זה איתא (ברכות ס"ג) בכל דרכיך דעהו אפילו לדבר עבירה והוא יישר ארחותיך. ובע"י שם הגי' הד"א גנבא אפום מחתרתא רחמנא קרי, רוצה לומר דרוב גנבי ישראל והם בכלל נקראים ישרים, כמ"ש בפרק ר' עקיבא פ"ח, אנן כתיב בן תומת ישרים, כי כולם מאמינים בני מאמינים, והאמונה התקועה בקרב כל איש ישראלי דהכל מהשי"ת היא הגורמת לו ישרת לב, ואפילו שהיצר הרע גוברו ומחטיאו במעשה הוא לא זז מאמונתו וגם שם רחמנא קרי, אלא שהיצר מעוור עיניו לא ידע שזה דבר עבירה. ואף דסוף סוף הוא תועה מדרך הישר מכל מקום על ידי זה השי"ת מיישר אורחותיו והוא הנקרא ישרי לב הזוכה לשמחה...
ואף על פי שהם ב' מדרגות שונות, מכל מקום הם באמת נמשכים זה מזה וכלולים יחד, ואיחר ישרי לב, דמתחלה כי אחד צדיק ואחר כך בא לישרת לב. ומה דכל ישראל ישרים הוא לפי שכולם צדיקים גם כן, אלא שמכל מקום מדרגות מדרגות הם ויש שזה גובר בו והוא העיקר אצלו להיות צדיק במעשיו, ויש שהישרות לב גובר בו, ומכל מקום סוף סוף גם הצדיק זוכה לישרת לב... (חלק ה רסיסי לילה עמוד קלד)
...ואחר כך נאמר לעשות הישר בעיני ה' אלקיך, על דרך שאמרו (תענית ט"ו) צדיקים לאורה וישרים לשמחה, שנאמר ולישרי לב שמחה, שהצדיק הוא שיש לו עוד עסק עם היצר הרע, שצריך להיות גבור הכובש את יצרו, הוא זוכה לאורה שיאיר לו שיוכל לכובשו, וישרים היינו שכבר זכה לישרות הלב, שיש לו רק לב אחד לאביו שבשמים, הוא זוכה לשמחה, כמו שנאמר ולישרי לב שמחה, ומכל מקום כתיב אור צדיקים ישמח, שעל ידי שזוכה הצדיק לאור, על ידי זה זוכה אחר כך ממילא ליישר הלב גם כן, וזוכה לבחינת ולישרי לב שמחה, וזה שנאמר לעשות הישר בעיני ה' אלקיך... (פרי צדיק דברים ראה יג)
...וצדיק נקרא מי ששומר את דרכיו לילך בדרך הטוב והישר לפניו יתברך בדרך התורה, גם אם אינו מרגיש בעצמו עוד טעם ומתיקות בעסק הקדושה להיות שמח בעבודתו, כאמרם ז"ל (תענית י"ד) צדיקים לאורה וישרים לשמחה, כמו שנאמר אור זרוע לצדיק, היינו כענין הזריעה, שאיננו יודע עוד מה יצמח מזה, אבל ולישרי לב שמחה, מפני שהוא כבר מרגיש טעם ומתיקות בהעבודה עד שנולד מזה שמחה בלבו... (שם ראש השנה א)
...וענין הישרות הוא התורה, כנאמר פקודי ה' ישרים, והמתנהג על פי התורה הוא המתנהג בישרות, מה שישר לפניו יתברך, אבל האדם קצר ראות, ואי אפשר להתנהג לפי ישרותו... (חלק א סימן רמ)
...והנה צדיק נקרא מי שכובש את יצרו, שעדיין רוצה לחטא אבל גובר על יצרו, ולכן עדיין אינו רואה היושר לאמיתו, מה שאינו כן לישרי לב שמחה, מיד, כי יבין ישרותו יתברך בכל הנהגותיו, שאין שמחה כדבר הישר והצדק... (חלק ב סימן צד)