(ראה גם: אלקים-ישראל, השגחה, ישראל-מזל)
רבי יצחק פתח, כתפוח בעצי היער וגו', אשרי חלקם של ישראל מכל העמים עכו"ם, כי כל שאר העמים ניתנו לשרים ממונים שישלטו עליהם, וישראל הקדושים אשר חלקם בעולם הזה ובעולם הבא, שלא נתן אותם הקב"ה לא למלאך ולא לשליט אחר, אלא הוא אחז אותם לחלקו, זה שאמר כי חלק ה' עמו, וכתוב כי יעקב בחר לו י-ה... (האזינו ט)
אני א-ל - ...ולכן אמר עתה לאברהם אבינו כי הוא התקיף המנצח שיגבר על מזלו ויוליד, ויהיה ברית בינו ובין זרעו לעולם שיהיה חלק ה' עמו, וברצונו ינהיגם לא יהיו תחת ממשלת כוכב ומזל... והיה תמים - מצוה אחרת עוד בענין הזה כטעם תמים תהיה עם ה' אלקיך אחרי הזהרת השם לא ימצא בך קוסם קסמים מעונן ומנחש וגו', והענין בשניהם, שיאמין בלבו כי הקב"ה לבדו הוא בעל היכולת בתחילה ובסוף הוא היכול לעשות ולבטל, ולא ישמעו אל מעונים ואל קוסמים או למנחש ומכשף, אבל יגזור בלבו שהכל ביד עליון העליונים, שהוא א-ל והוא א-ל ש-די עושה טובה שלא היה במזל ומביא רעה בהיות המזל טוב ויפה... (בראשית יז א)
ונתתי משכני בתוככם - ...ואע"פ שהם נסים נסתרים, שעולם כמנהגו נוהג עמהם, אבל הם מתפרסמים מצד היותם תמיד לעולם בכל הארץ. כי אם הצדיק האחד יחיה ויסיר ה' מחלה מקרבו וימלא ימיו יקרה גם זה בקצת רשעים, אבל שתהיה ארץ אחת כלה, ועם אחד תמיד ברדת הגשם בעתו ושובע ושלוה ושלום ובריאות וגבורה ושברון האויבים בענין שאין כמוהו בכל העולם, יוודע לכל כי מאת ה' היתה זאת, ועל כן אמר וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך, והפך זה יהיה בקללות בעונש הארץ...
והכלל כי בהיות ישראל שלמים והם רבים לא יתנהג ענינם בטבע כלל, לא בגופם ולא בארצם לא בכלל ולא ביחיד מהם כי יברך השם לחמם ומימם ויסיר מחלה מקרבם עד שלא יצטרכו לרופא ולא להשתמר בדרך מדרכי הרפואות כלל, כמו שאמר כי אני ה' רופאך, וכן היו הצדיקים עושים בזמן הנבואה, גם כי יקרם עון שיחלו לא ידרשו ברופאים רק בנביאים, כאשר היה ענין אסא וחזקיהו בחלותו... ומה חלק לרופאים בבית עושי רצון השם, אחר שהבטיח וברך את לחמך ואת מימיך והסירותי מחלה מקרבך... (ויקרא כו יא, וראה שם עוד)
אשרי הגוי: כמו שהשגיח השי"ת על הארץ שלא יכסוה המים, כן השגיח על עמו שלא יאכלוהו האומות, והנה זאת ראיה שהם פרי המציאות, והאומות בערכם בערך עלי העץ אל הפרי. (תהלים לג יב)
...וכמו שהלבנה מלאה אור מצד אחד תמיד, ורק מסתירה אותו מאתנו, כן לא סרה השגחתו מעלינו אפילו בחשכת הגלות... (שמות יב א)
והייתי להם לאלקים - לומר שדביקות ההשגחה יהיה רק לאחר שיירשו הארץ, כמו שאמרו רז"ל הדר בחוצה לארץ כמי שאין לו א-לוה. (בראשית יז ח)
ויהי - ...ואחר כך ייעדו לקרבן, להורות שהוא וזרעו אינם נכנעים לחומרם, כי יחשב שגופם כלה ושכלם מושל כי אינו כלה, ואם כן גם אינם מונהגים בכחות הגרמים השמימיים, כי אם בהשגחה לפי שכלם, ואם כן הוסרה מהם בזה זוהמת נחש, הוא שטן, הוא יצר הרע. (שם כב א)
בחודש השביעי - ...ויש ליום הוראה מיוחדת לאומה הישראלית, כי הנה השמים מורכבים מגוף ונפש, שהוא הנבדל המניע, ואלו ישפיעו על הגשם והנפש האנושיים, על כן תתקיים בהכרח הוראתם, מה שאינו כן בישראל, המושפעים מהשי"ת סבת הסבות בלבד, לכן נתחייבו בתורה ומצוות ואיסור עבודה זרה, וההשגחה האלקית תבטל פעמים רבות ההוראה השמימית, או יעתיקם מנושא לנושא, כמו ונתנם בכל שונאיך, ולכן אמר זכרון תרועה, על החירות מהוראות השמימיות, ושלכן הוא אלקינו בלבד... (ויקרא כג כד)
לא איש - הנבואה הזאת על ישראל שיכבשו הארץ ויזכו לנבואה וליושר המדות, והודיעו שמונהגים על ידי ההשגחה, ולא יפעלו בהם קוסמים ועניני המערכה... (במדבר כג יט)
אנכי ה' - הכל כמו שפירשתי ביתרו, הודיעם שאינם נכנעים תחת שרי מעלה כי אם תחת עצמו, ולכן לא יהיה לך - לא יעבדו לאחר מג' העולמות... (דברים ה ו)
אמרתי אפאיהם - וכבר העירו רז"ל בפסחים פ"ז על ההשגחה הנפלאה שפזר ישראל בין האומות ולא תמו... (שם לב כו)
אין כא-ל ויראה שאחר שברך חלק בגבורה וכבוש וחלק בעושר וכו', חזר ואמר שהכל מה' ולא מהמערכה והמנהג הטבעי. ובגאותו - למרות שהוא גבוה מעל גבוה לא תמנע השגחתו בשפלים. (שם לג כו)
...כי הגרמים השמימיים משגיחים על הגופים התחתונים, א' בהוראה של נתינת כח והכנה לדבר עתידי, ב' השפעה לתת פועל ההשלמה והמציאות לאותו כח והכנה, ואלו שוים לאומות ולישראל, כי החומר התחלת כל כח וגוף, ובהיות כל גוף אדם מסובב כטבעי מזגו והרכבתו מהפועלים השמימיים, יחולו הארותיהם בו. אכן ישראל לא יושפע פועל הכנותיהם מהשמים ומשרי מעלה, אלא מהשי"ת, שלא כנפשות וגופות העמים המושפעים מגרמי השמים, כי החלק הנפשי שבישראל מיוחד להנהגה האלקית בעבור התורה שקבלו, ולכן רק הם נתחייבו במעשי המצוות ונאסרה להם העבודה לשרי מעלה... וזה ענין יפתח ה' לך את אוצרו וגו', כלומר אף על פי שדלתי השמים סגורים לפי הטבע, יפתחם הקב"ה בהשגחתו... (ירמיה כה י)
ה' אלקיכם - משגיח עליכם בפרט, ומשתדל עתה להוציאכם. (שמות ו ז)
לפרעה ולמצרים - שהשיב נקם לצרי עמו במה שלקו על הים בגופם, ובזה הראה שבחר בישראל לסגולה. ויצילם ה' - ובזה הראה השגחתו הפרטית וסבתם בהיות דעותיהם ומעשיהם נכונים לעבדו. (שם יח ח)
והייתי להם לאלקים - מנהיג ענינם בלי אמצעי ומאותות השמים לא יחתו להיותם נכבדים לפני מהשמים, שהנהגתם על ידי מניעיהם, ומזה יתחייב נצחיותם. (שם כט מה)
אדם - ...ורצה לזכות את ישראל בשורש האמונה בהשגחתו בל יחשבו שהמחלה טבעית או מקרית, כי אם בהשגחה גמורה, והעוון הוא המדכא ומחליא, ועשה על זה מופת בגדול החלאים הצרעת, שמייחסים אותה לטבע, ואין מוצאים תרופה לגודל רעתה, וה' מרפא לפי מעשיו על ידי משרתיו הכהנים... (ויקרא יג א)
ושבתה הארץ - ...ולדעתי טעם המצוה להשריש ישראל באמונה ובטחון, ולא יחשבו בעבודתם האדמה כחי ועוצם ידי וכו', ויבטחו שעולם כמנהגו נוהג, על כן הוציאם מהמנהג הטבעי, שדרך האומות לעבד ב' שנים ולשבות שנה, וה' מבטיח שעוד תוסיף לתת כחה בשנה הו'... (שם כה ב)
טמאה ארץ - שאין המשכן שם, ותחשבו שהשגחת ה' עליכם על ידי שר, ולמענו תבנו המזבח, גם זה יחשב למרד בה'... (יהושע כב כ)
ויוצא אותו החוצה - גילה לו שהוא וזרעו אינם נתונים תחת משטרי הכוכבים והמזלות, והגם שהמערכות שולטים על עניני העולם, הוא יוצא החוצה מן הנהגת העולם הזה ואינו נתון תחת המזל... והראה לו גם כן, שכמו שמנהיג ה' את ההנהגה המסודרת מאת הטבע על ידי מערכת הכוכבים... כן ערך הנהגה שניה מסודרת לפי ההשגחה על ידי מערכה שניה שהם צבא משרתיו ומקדישיו למטה שהם זרע אברהם, שהם מכוונים כמספר הכוכבים, וכל אחד יש לו סגולה מיוחדת, והם מושלים על הכוכבים והוראותיהן... כי הבנים אשר יוליד יהיו על פי סדר השני ההשגחיי, והם יהיו צבאות ה' למשטר ההנהגה ההשגחיית הבלתי נתון תחת המערכה המזלית. (בראשית טו ה)
כי לא נחש - ועל ידי השגחת הא-ל שהוציאם ממצרים הפלה אותם שיהיו למעלה מן הטבע ושלא ישלט בם נחש וקסם ונחש שיפעל לו רעה על ידי כשוף ורעת עולם השפל... ואמר יעקב, שהם ההמון שלהם, הגם שיהיו תחת המזל לא ישלט בהם נחש ורעות העולם התחתון, וישראל שהם הגדולים שבהם, או כלל העם כשהם צדיקים ואז הם למעלה מן המזל, ולא ישלט בם קסם שיגיע להם רעות על ידי הכוכבים... (במדבר כג כג)
כי חלק ה' עמו - שהם הסגולה ונטלם ה' לחלקו, הכוונה שייחד השגחתו עליהם בהשגחה פרטית מעל לגבול הטבע שבשנים מעטות יהיו לגוי גדול, ואף שהבטיח לאברהם וליצחק לברך זרעם שלא בדרך הטבע... (דברים לב ט)
ה' בדד ינחנו - יאמר כי כאשר מעת צאתם ממצרים ועד הנה התבודד ה' לשמרם ולנחותם לבדו, ככה גם בעתיד ינחם לבדו, אבל בתנאי ואין עמו אל נכר, לא יהיה בהם עבודה זרה. (שם שם יב)
אין כא-ל ישורון - כשאתה במדרגת ישורון יתנהג עמך בהנהגה מיוחדת שלא יתנהג כן ביתר בריותיו, והוא רוכב שמים - שיטה וישדד ענין הטבע בעבור שתעזר... (שם לג כו)
בצאת ישראל - יספר שההשגחה הפרטית בישראל מיציאת מצרים, שאז יצאו מהנהגת המערכת, ועם כן גם עתה למה לא יעשה עמנו אף על פי שאיננו ראוים, ולמען לא חלל שמו... ישראל ממשלותיו - על ידם הראה ממשלתו על הטבע. (תהלים קיד א)
כה יהיה זרעך - בהנהגה בלתי אמצעית כזו. ילדם שיוולד יהיה בריאה חדשה יש מאין, בזמן שפסה מהם כל תקוה להוליד בדרך הטבע, וכן בתהלים קמ"ז: "בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס וגו'" גם במצבם העלוב ביותר, כי איש ישראל עומד תחת השגחה פרטית, לכולם בשם יקרא. (בראשית טו ה)
ביום השבת - בו מפסיק היהודי את בקשת הפרנסה, ומניח את כל עמלו בהערצה לפני השי"ת, בו ביום מניח גם הצבור את הלחם והלבונה לפני ה'... הנס שנעשה בלחם הפנים מראה את השגחת ה' על לחם ישראל עמו. (ויקרא כד ח)
היקרך דברי - מאורע שאינו ניתן להחשב מראש על ידי בני אדם. הזקנים העומדים גם אחרי תקופת משה בראש העם נבחרו ברגע זה, ויכולים עד היום לסמך על כך, שאם הם מייצגים באמונה את דבר ה' תפעל ההשגחה בישראל, ולא רק בתחום הטבע הסבתי, שגם הוא נעלה מידיעת האדם, כדי לאפשר להם את המחשת דבריהם בעם. (במדבר יא כג)
מתוך הסנה - להראותו שהשגחתו גם במקום המלכות והגזרות ולהטותם ברסן כשהשעה צריכה, ולא שהיא שומרת רק מבחוץ. ויפרש בשיר השירים, אם תמצאו את דודי מה תגידו לו, שהעמים רואים את השגחתו עלינו יותר ממנו. (שמות ג ד)
אל נוה קדשך - שיהיו מופרשים שם מהליכות הטבע כחק בית המקדש שנסים תדירים בו. ובמדרש. בחסדך מדת חסד, בעזך התורה, אל נוה העבודה, ג' דברים שהשגחת ה' תלויה בהם. (שם טו יג)
מן השמים דברתי - להראות שאינכם צריכים אמצעי, וכן ישמע תפלתם וכל השגחתו עליהם בלי אמצעי. (שם כ יט)
ועשה כרוב - רוצה לומר שיעשה שני הכרובים ביחד... ללמדנו בזה שמתחלת הבריאה שאז חל עליו יתברך שם משפיע, היה במחשבתו בשביל ישראל מקבלי השפעה ביחוד... (שם כה יט)
כי נורא הוא - ...הנה אופני השגחת ה' על ישראל בד' דרכים, על ידי מלאך בדרך אגב, כמו שאמר הנה מלאכי ילך לפניך, ב' על ידי מלאך מסוים כמעשה דאליעזר, וכן אמר ושלחתי לפניך מלאך, ובאלו אפשר לבקש מהמלאך, ג' פרנסה והגנה על ידי מלאך ההולך עם ה', או כבימי יהושע פרנסה על ידי ה' והגנה על ידי המלאך, ועוד זאת שהמלאך אינו יכול לשדד המערכה אם לא נשלח במיוחד לזה. (שם לד י)
הבו גודל - שבזמן שעושין רצונו של מקום מוסיפין כח בפמליא של מעלה, שהיא הנהגה טבעית בשם אלקים, והעקר התכליתי שעל פיו תתנהג האומה באופן טבעי מושגח, כי יקצרו וכו', וג' פעמים בשנה יעזבו כל אשר להם ויבואו לראות את פני ה'. (דברים לב ג)
וישכן ישראל בטח - שההנהגה הטבעית המעידה על מציאותו יתברך תשפיע שפע ברכה, ואם ירדפום בעלי בחירה המכחישים ההשגחה, יצא בדרך נסי כחרב גאותך. (שם לג כח)
...וענין זה הוא הסוד הגדול של כלל ישראל. זאת היא סגולת ישראל על כל העמים, כי הם המונחים תחת ההשגחה הפרטית בתכלית, משום שהם הלא הם הקרובים בתכלית, כנאמר (דברים י"ד א') בנים אתם לה', ומשום כן כל ההנהגה והעסק עמהם היא אחרת לגמרי... כי גם טבע זו מעלה גדולה עד מאד, עד כי איתא כי הטבע בגימטריא אלקים. אבל סוף כל סוף בטבע הרי הוא המצב של איזו התרחקות, שם העסק וההנהגה הם רק בכללות, וכבר אין השגחה פרטית, ומזה באים כל הטעיות הרבות למיניהם, לא כן בני ישראל עם קרובו, הקרבות שלהם גדולה כל כך, עד שואתכם לקח ה' וגו' להיות לו לעם נחלה כיום הזה, היינו כי פנה ה' מכל עסקים ועוסק אך בישראל, ההנהגה וההשגחה עמהם אך פרטית היא ודאי, כי על כן הכל אור להם... (דעת תורה שמות עמוד פט)