(ראה גם: גאולה, לעתיד לבא, משיח-ימות, עולם הבא)
ויהיו ישראל בבחינת הכתוב כל עץ נחמד למראה, ויחזרו וישיגו אותו התפארת שאבדו בחורבן בית המקדש, שנאמר בו השליך משמים ארץ תפארת ישראל. ועץ הדעת טוב ורע נפרד ונדחה מישראל, ואינם מתדבקים או מתערבים בהם... ומיד כשיצאו ישראל מהגלות עם קודם בפני עצמו, דהיינו שהערב רב יפרדו מהם, מיד אותו נהר שהיה חרב ויבש בעת הגלות, נאמר בו אז ונהר יוצא מעדן... (בראשית רמו, ועיין שם עוד)
ישראל שהם אילה, נרדפים מן הרשעים שהם אריות, ויתעורר נפתלי שהוא אילה שלוחה הנותן אמרי שפר, יתעורר בימין שהוא אריה משיח בן דוד, שנאמר בו גור אריה יהודה מטרף בני עלית, ויחזור על אומות העולם כרע שכב לטרוף אותם, מי יקימנו, שבזמן ההוא, מי הוא אל אחר שיקים אותו, (ולא יתן לו) לטרוף אותם. או אומה ולשון (שיוכלו לקום אותו) לטרוף אותם. וישראל שהיו כיונה, נרדפים מפני הנשר, שהוא מצד העופות של אומות העולם. בזמן ההוא יתעורר נשר דקדושה ויפרוש כנפיו על ערב האומות ועשו וישמעאל, שהם עמלקים וערב רע של ישראל וטרף אותם, שלא ישאר אחד מהם, לקיים מה שנאמר בישראל ה' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר. משם והלאה אין מקבלים גרים... (משפטים תפה, ועיין שם עוד)
כשיצאו ישראל מן הגלות יהיו שבורים כך עד שיתברר אוכל מתוך פסולת, דהיינו קש, שהוא ערב רב, עד שיתבררו ויהיו ניכרים ישראל שביניהם, שכבר נבררו מתוך מוץ ותבן... אחרי שיתבררו מתקבצים למקום ההוא הנקרא ירושלים, כמו החטה, שאחר שנברר ממנה הקש והתבן מכניסים אותה לאוצר... בזמן ההוא נשקו בר, שבזמן ההוא שכבר יהיו נקיים מן קש ותבן שורה שמו עליהם, וקורא אותם בני בכורי ישראל... ואחר (שהענבים והזיתים) יהיו נקיים מכל פסולת יתקדשו לבית המקדש, יין לנסך על המזבח, וזיתים להדליק הנר, הנרות של המנורה, ומי זכה לזה, יין שלא ניסך לעבודה זרה, כי הערב רב הם יין שניסך לעבודה זרה, ומהם משומדים מינים אפיקורסים משומדים לעבירות שבכל התורה.
וישראל שנאמר בהם ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם, ועד שיהיו דרוכים בין רגלים בגלות לא יתבררו מהם... אחר שיצאו מן הגלות נמשלים לתפוחים ולכל ריחות טובים, כמו ביציאת מצרים, שנאמר בהם תחת התפוח עוררתיך. (שם תפח)
ואז כשתגמר הגלות בהמשכת הרגלין (שיקבלו תקונם), אז ועמדו רגליו ביום ההוא, ונעבר רוח הטומאה ההוא, הנקרא ערלה, מן העולם, ויחזרו ישראל בלבדם לשלוט כראוי, משום שערלה ההיא הורידתם למטה עד עתה, ומכאן והלאה... וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב, ולא נמצא מקטרג עליהם, אשרי חלקם של ישראל בעולם הזה ובעולם הבא. (פקודי תשלט)
רבי אלעזר היה יושב לפני רבי שמעון אביו, אמר לו, זה שלמדנו שעתיד הקב"ה לטהר את ישראל, במה, אמר לו במה שכתוב וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו', וכיון שנטהרים הם מתקדשים, וישראל שמתדבקים בהקב"ה נקראים קדש... (שמיני קיז, ועיין שם עוד)
ולמדנו, שפחה זו עתידה לשלוט בארץ הקדושה שלמטה, כמו שמתחילה היתה שולטת המלכה... ועתיד הקב"ה להשיב את המלכה למקומה כבתחילה, ואז שמחת מי היא, הוי אומר שמחת המלך ושמחת המלכה... (אחרי רלד)
כעין זה יעשה לנסות את ישראל בגאולה האחרונה, זה שאמר יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים, שהם מצד הטוב, ועומדים בנסיון, והרשיעו רשעים, שהם מצד הרע, ויתקיים בהם ואל אדמת ישראל לא יבואו והורג אותם. (נשא פט)
ופניתי אליכם בטובה, והפריתי אתכם בפריה ורביה, והרביתי אתכם בקומה זקופה, והקימותי את בריתי אתכם, לא כברית הראשונה שהפרתם אותה, אלא ברית חדשה שלא תופר מעתה... (בחקותי פרק ב)
והתהלכתי בתוככם... כך עתיד הקב"ה לטייל עם הצדיקים בגן עדן לעתיד לבא, וצדיקים אתו, ומזדעזעים מלפניו, והקב"ה אומר להם לצדיקים מה לכם מזדעזעים מלפני, הריני כיוצא בכם, יכול לא יהיה מוראי עליכם, תלמוד לומר והייתי לכם לאלקים ואתם תהיו לי לעם... (שם פרק ג)
ה' בדד ינחנו, אמר להם המקום לישראל, כדרך שישבתם יחידים בעולם הזה ולא נהניתים מן האומות כלום, כך אני עתיד להושיבכם לעתיד לבא, ואין אחד מן האומות נהנה מכם כלום, ואין עמו אל נכר, שלא תהא רשות לאחד מן האומות לבא ולשלוט בכם... דבר אחר ה' בדד ינחנו, עתיד הקב"ה להשים אתכם נוחלים מסוף העולם ועד סופו, וכן הוא אומר מפאת צפון ועד פאת ים דן אחד... ואין עמו אל נכר שלא יהו בכם בני אדם שעובדים עבודה זרה, דבר אחר ה' בדד ינחנו, עתיד אני להושיב אתכם בנחת רוח בעולם ואין עמו אל נכר, שלא יהו בכם בני אדם שעוסקים בפרגמטיא של כלום, כענין שנאמר יהי פיסת בר בארץ, שיהיו חטים מוציאים גלוסקות כמלא פיסת יד, ירעש כלבנון פריו, שיהיו חטים שפות זו בזו ונושרות סולתן בארץ ואת בא ונוטל הימנה מלא פיסת זו של יד כדי פרנסתך. (האזינו שטו)
ואמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב, עתידים בחורי ישראל שיתנו ריח טוב כלבנון, שנאמר ילכו יונקותיו ויהי כזית הודו וריח לו כלבנון. (ברכות מג ב)
דרש רבי חנינא ואיתימא רבי שמלאי לעתיד לבא מביא הקב"ה ספר תורה ומניחו בחיקו, ואומר למי שעסק בה יבא ויטול שכרו, מיד מתקבצין ובאין עובדי כוכבים בערבוביא... אומרים העובדי כוכבים לפני הקב"ה, רבונו של עולם, ישראל שקיבלוה היכן קיימוה, אמר להם הקב"ה אני מעיד בהם שקיימו את התורה כולה, אומרים לפניו רבונו של עולם, כלום יש אב שמעיד על בנו... אמר להם הקב"ה מכם יבאו ויעידו בהן בישראל שקיימו את התורה כולה, יבא נמרוד ויעיד באברהם... (עבודה זרה ב א)
...ולענוים יתן חן (משלי ג'), אלו ישראל שהם עניים ביניהם ומהלכים בענוה בתוכם, וסובלים עולם עליהם כדי לקדש שמו של הקב"ה. שעתיד הקב"ה לחון עליהם לעשות דין בהן, כמא דכתיב (ישעיה ל') ולכן יחכה ה' לחננכם... כבוד חכמים ינחלו, אלו ישראל, שהם נקראו חכמים בעת שהם עושים את התורה ואת המצוות, שנאמר (דברים ד') ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם וגו', ולפי שישראל משמרים את התורה ביניהם עתיד הקב"ה להנחילם כסא כבודו, כמא דכתיב (שמואל א' ב') וכסא כבוד ינחילם, שעתיד הקב"ה להחזיר לישראל המלכות... (במדבר יא א)
...כמה נביאים עמדו להם לישראל ולא נתפרשו שמותן, אבל לעתיד לבא הקב"ה בא ומביאן עמו, היינו דכתיב (זכריה י"ד) ובא ה' אלקי כל קדושים עמך. אמר רבי זירא כמה חסידים ובני תורה היו ראויין לימנות, כגון יהודה בר חזקיה, עליהם הוא אומר וגם לאחרונים, אבל לעתיד לבא הקב"ה עתיד להמנות לו חבורה של צדיקים משלו, ומושיבן אצלו בישיבה גדולה, שנאמר (ישעיה כ"ד) וחפרה הלבנה ובושה החמה וגו', ונגד זקיניו כבוד... אמר רבי אבין בשם רבי שמעון בן יוחאי, עתיד הקב"ה לישב כבגורן וצדיקים יושבין לפניו, כההוא דכתיב ביהושפט, שנאמר (דברי הימים ב' י"ח) ומלך ישראל ויהושפט מלך יהודה וגו' יושבין בגורן... רבי ברכיה ורבי חלבו ועולא ביראה ורבי ביבי ורבי אלעזר בשם רבי חנינא אומר, עתיד הקב"ה לעשות ראש מחולה לצדיקים לעתיד לבא, שנאמר (תהלים מ"ח) שיתו לבכם לחילה, לחולה כתיב, שהן חלין לפניו כעלמות ומראין עליו באצבע, ואומרים (שם כי זה אלקים אלקינו. (קהלת א ל)
ראה עוד ישראל-כללי, שיר השירים א לח.
...כעת יאמר ליעקב ולישראל, ראתה עינו את ישראל יושבין לפני הקב"ה כתלמיד לפני רבו לעתיד לבא, ושואלין ממנו כל פרשה ופרשה למה נכתבה, וכן הוא אומר (ישעיה כ"ג) כי ליושבים לפני ה' יהיה סחרה לאכול לשבעה ולמכסה עתיק, ואומר (שם ל') ולא יכנף עוד מוריך, והיו עיניך רואות את מוריך, ומלאכי השרת שואלים מה הורה לכם הקב"ה, לפי שאינן יכולין ליכנס למחיצתן... (בלק יד)
...אבל לעתיד לבא אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלקיך ומשם יקחך (דברים ו') וכתיב (ישעיה י"א) ונפוצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ... (מסעי יג)
דבר אחר מדבר במשיח שיבא בעגלה ורביתם בקומה, רבי יהודה אומר עתיד כל אחד ואחד מישראל להיות גבוה מאה אמה, שנאמר (תהלים קמ"ד) בנותינו כזויות מחוטבות תבנית היכל, ונאמר (יחזקאל מ"ד) וההיכל מאה אמה, רבי שמעון בן יוחאי אומר מאתים אמה, שנאמר (ויקרא כ"ו) ואולך אתכם קוממיות. ועתיד כל אחד ואחד מישראל להיות יוצא העיר, ואומות העולם רואים אותן... (עקב ז, וראה עוד משיח-ימות)
אמר רבי יונה אביו של רבי מנא בשם רבי לוי שאמר בשם רבי אבא לא היתה התורה צריכה לינתן לישראל בעולם הזה, למה, שהכל עתידין להיות למדין תורה מפי הקב"ה לעולם הבא, למה נתנה להם בעולם הזה, שכשיבא הקב"ה ללמדם בעולם הבא, יהיו הכל יודעין באיזה פרשה הוא עסוק, לפיכך אם שמע בעולם הזה, תשמע לעולם הבא מפי הקב"ה... (תבא ד)
שאלה מטרונה אחת את רבי יוסי, כתיב למען ירבו ימיכם וימי בניכם וגו' כימי השמים על הארץ, אין אתם קיימים אלא כל זמן שמים וארץ קיימים, ועתידין שמים וארץ להתבלות, שכך אמר ישעיה שאו מרום עיניכם וראו וגו' (ישעיה מ'), אמר לה מאותו נביא שהוכחתני ממנו אני משיבך, שנאמר (שם ס"ו) כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה עומדים לפני נאום ה', כן יעמד זרעכם ושמכם. (תנחומא הקדום בראשית כ)
רבן גמליאל אומר, כמו שראשי חדשים מתקדשין ומתחדשין בעולם הזה, כך יהיו ישראל מתקדשין ומתחדשין לעתיד לבא כמו ראשי חדשים, שנאמר (ויקרא י"ט) דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו... (פרק נא)
דבר אחר באיזה יום, יום שהכל מודים בו שהוא צרה לעליונים ולתחתונים, שאפילו מלאכי השרת יראין ממנו... ואומות העכו"ם אומרים הוי כי גדול היום ההוא מאין כמוהו (ירמיה ל'), וישראל על ידי דוד אומרים יענך ה' ביום צרה, צרה שהיא לעליונים ולתחתונים, והקב"ה אומר לאומות העכו"ם בואו ודונו עם בני ישראל... ושרי העכו"ם אומרים, רבונו של עולם, וכי משוא פנים יש בדבר, אלו מגלי עריות ואלו מגלי עריות, אלו שופכי דמים ואלו שופכי דמים... כיון שהוא משתתק, אומר לו הקב"ה, מיכאל, נשתתקת, ואין אתה מלמד סנגוריא על בני, שאני מדבר עליהם צדקה ומושיעם, שנאמר (ישעיה ס"ג) אני מדבר בצדקה רב להושיע, ובאיזה צדקה, רבי פנחס ורבי אלעזר ורבי יוחנן חד אמר בצדקה שעשיתם עמי וקבלתם את התורה... ובעת ההיא ימלט עמך (דניאל י"ב), בזכות מי, בזכות יוסף, שהרי לא שמע לאדונתו... רבי שמואל בר נחמני אמר בשביל יחסיהן, שנאמר (ישעיה מ"ג) כל הנקרא בשמי וגו', רבי לוי אומר בזכות המילה, כתיב הכא (דניאל י"ב) בעת ההיא ימלט עמך, וכתיב התם (יהושע ה') בעת ההיא אמר ה' אל יהושע... (תהלים כ)
רבי יהושע בן לוי אמר לעתיד הקב"ה דן את ישראל ומזכן ונותן דימוס שיכנסו לגן עדן, ומכניס את הרשעים לגיהנם, וחוזר ומוציא אותן ומכניסן לגן עדן, ואומר להם, הרי מקום לצדיקים, ועוד מקומות פנוים, שלא תאמרו אלו היינו עושים תשובה לא היה לנו מקום פנוי בגן עדן עם הצדיקים... אמר רבי אבדימי דמן חיפה, שלש מאות ועשר עולמות עתיד הקב"ה לעשות לכל צדיק וצדיק, שנאמר (משלי ח') להנחיל אוהבי יש... (שם לא)
...וכיון שהן באין אצל מלך המשיח הוא אומר להם יש ביניכם ישראל הביאו אותם לי, שנאמר (תהלים צ"ו) הבו לה' משפחות עמים, הביאו לי משפחותיהם של ישראל. אמר רב אחא ואומר להם הביאו אותם דרך כבוד ולא דרך בזיון... (שם פז)
כבוד ועושר לצדיקים לעתיד לבא ולעולם הבא, כיצד, הקב"ה יושב בבית המדרש שלו, וצדיקי עולם יושבין לפניו, ולכל אחד ואחד נותנין לו מאור פנים בתורה שיש בו, ומלאכי השרת עומדים סביב לישראל ובוכין לבם, ואומרים אשריהם ישראל, שכל הצער והעינוי והלחץ שהיה להם חלף והלך לו, ועכשיו כל אותה הטובה והגדולה יש להם, שנאמר (תהלים ס"ח) מלכי צבאות ידודון ידודון... אלא אמרו בשביל התורה שעשו באה כל אותה הטובה והגדולה להם... (פרק ח)
...מנין כשיעלו לירושלים ברגלים, שנאמר (שמות כ"ג) שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך וגו', כשם שאנו עתידין לעלות ולהשתחוות שלש פעמים בשנה למלך מלכי המלכים הקב"ה, שנאמר (זכריה י"ד) והיה כל הנותר מכל הגוים הבאים על ירושלים ועלו מדי שנה בשנה להשתחוות למלך ה' צב-אות ולחוג את חג הסוכות. וכשיהיו הולכין בדרך יאמרו איש אל אחיו, מה מנחה עלינו להעלות בידינו, והלא הכסף והזהב שלו הוא... מיד הולכין ומביאין את בני ישראל בכבוד גדול... ואם ימצאו מבני ישראל בן שנה אחת או בן שתי שנים השרות מיניקות אותו, ואם בן עשר שנים או בן חמשה עשר שנים המלכים מגדלין אותן, שנאמר (ישעיה מ"ג) והביאו בניך בחוצן ובנותיך על כתף תנשאנה, והיו מלכים אומניך ושרותיהם מניקותיך וגו', וכשהן מהלכין בדרך יהיו מגפפין ומחבקין ומנשקין אותן ומלחכין עפר רגליהם, שנאמר ועפר רגליך ילחכו, ואז יהיו כל ישראל צדיקים, והקב"ה נוטל יצר הרע מהן, ויבואו למקרא ולמשנה וללמוד דרך ארץ ולעשות רצון אביהם שבשמים... (פרק טז)
...ורואין ישראל את כל העכו"ם ואת פסיליהם בתוך הגיהנם, מיד מתייראין ישראל, ואומרים לפני הקב"ה רבונו של עולם, כשם שעשית עם אלו כך תעשה עמנו, ואומר להם הקב"ה מי אתם, ואומרים לפניו אנחנו עמך ונחלתך ישראל, ואומר להם הקב"ה מי מעיד עליכם, ואומרים ישראל להקב"ה אבינו אברהם יעיד עלינו... ואומר לפניו (יעקב) רבונו של עולם, לא אמרת להם (שמות כ') לא יהיה לך אלהים אחרים על פני, והם אמרו לפניך בכל יום שני פעמים שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד. באותה שעה עובר הקב"ה לפניהם, וישראל עמו אחריו, שנאמר (מיכה ב') ויעבר מלכם לפניהם וה' בראשם. באותה שעה מביא הקב"ה את התורה ומניחה בחיקו, ומבהיק זיוון של ישראל מסוף העולם ועד סופו, ואומר לו גבריאל לפני הקב"ה, רבונו של עולם, אם הוא רצונך יבואו כל העכו"ם ויראו בטובתן של ישראל, ואומר לו הקב"ה גבריאל לא יבואו לראות, כי כן אמר ישעיה הנביא (ישעיה כ"ו) ה' רמה ידך בל יחזיון. ואמר גבריאל לפניו, רבונו של עולם לא כמו שאמר ישעיהו, אלא יבואו ויראו ויבושו, שנאמר (שם) יחזו ויבושו קנאת עם, אף אש צריך תאכלם, ואף כנסת ישראל אמרה לפני הקב"ה רבונו של עולם, יבואו ויראו ויבושו, שנאמר (מיכה ז') ותרא אויבתי ותכסה בושה. באותה שעה פותחת גיהנם פיה ויוצאין כל העובדי כוכבים ממנה ורואין בטובת ישראל ונופלין על פניהם ואומרים, כמה נאה אדון זה, וכמה נאה אומה זו שהקב"ה אוהב אותם ביותר... (אליהו זוטא פרק כא)
יתנו עדיהם ויצדקו, אמר רבי יהושע בן לוי, כל מצוות שישראל עושים בעולם הזה, באות ומעידות להם לעולם הבא, שנאמר יתנו עדיהם יצדקו, אלו ישראל, וישמעו ויאמרו אמת אלו אומות העולם. אתם עדי נאום ה' ואני א-ל, מלמד כשיחדש הקב"ה את עולמו עומד בעצמו ומסדר סדרן של חסידים, סדרן של ענוים, סדרן של מלכים... ומוריד חנוך בן ירד ששמו מטטרון ואת ארבע חיות מתחת גלגלי מרכבה, ומעמיד את כסאו לצד אחד, ומעלה את קרח וכל עדתו משאול ומביא לפני כל באי עולם, ואומר להם, כלום ראיתם א-ל אחר מבלעדי בשמים ממעל ועל הארץ מתחת או בארבע רוחות העולם... (ישעיה פרק מג, תנד)
חד עמא דארעא אמר לרבי הושעיא אין אמרית לך חדא מילי טבא את אמרת משמי בצבורא, אמר ליה מאי היא, אמר ליה כל אותן דורונות שנתן אבינו יעקב לעשו עתידין אומות העולם להחזירם למלך המשיח לעתיד לבא, דכתיב מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו (תהלים ע"ב), יביאו אין כתיב אלא ישיבו. אמר ליה יאית אמרת, ומן שמך אמינא ליה. (בראשית לג יא)
מהו לבזה נפש למתעב גוי, אפילו עני שבישראל עתידין כל האומות העולם להשתחוות לו. אמרו כשעלה הדרינוס קיסר במעלה גרר מצא קטנה אחת בת ישראל מוכת שחין מוטלת על מעלה שן חמת גרר, אמר לה מה טובך, אמרה לו בת ישראל אני, מיד ירד מן הקרון והשתחוה לה, כעסו עליו כל גדולי מלכות... אמר להן שוטים, הלא כל האומות עתידין להשתחוות להן... מי גרם להם כך, אמנה שהאמינו בהקב"ה... (דברים כו יט)
ואומר עוד כל שני המצבים יחד, כלומר אם לא נשוב ויארעו מאורעות משיח בן יוסף, ואם נשוב ונפטר מהם, יתגלה לנו משיח בן דוד פתאום. אם כבר קדם לו משיח בן יוסף יהיה כשליח לפניו ומדריך לאומה ומפנה את הדרך... ואם לא יבא, יבואנו משיח בן דוד פתאום, ומוליך עמו אנשים עד שיגיע לבית המקדש, ואם היה ביד ארמליוס יהרגהו ויקחהו מידו... ואם לא יבא בן יוסף, יבואם על ידי בן דוד מה שמחזק לבותם ומחבש שברם ומנחם נפשם, כאמרו רוח ה' אלקים עלי יען משח ה' אותי לבשר ענוים וגו', ופתח כאן במיני הגמול הן הכבוד והעוז והתפארת, ויבנו את הארץ וישכנוה, כאמרו ובנו חרבות עולם.
ואז ישמע גוג ומגוג עניני בן דוד וטוב עמו וארצו ורוב עשרם ובטחונם באין חומה דלתים ובריח, וירצה לכבשם כאמרו בפרשת גוג... וגם המוכשרים הם ארבעה סוגים, חלק ישרתו את בני ישראל במשכנותם והם הנכבדים, כאמרו והיו מלכים אומניך וגו', וחלק ישרתו בשירותי הערים והכפרים, ובהם נאמר והתנחלות בית ישראל על אדמת ה' לעבדים ולשפחות, והיו שובים לשוביהם, ורדו בנגשיהם... וכאשר יתקבצו מן המאמינים החיים עם החיים כמו שתיארתי, יהיה אז תחית המתים כמו שבארתי, והיה בן יוסף בראשם ולפניהם מפני שהוא עבד צדיק שסבל את הנסיון, ויגמלהו ה' הרבה, ואז יחדש ה' יתרומם ויתהדר את מקדשו כמו שתיארנו... ואז יתגלה אור השכינה זורח על בית המקדש... אז תרבה הנבואה באומתנו, ואפילו בנינו ועבדינו כאמרו והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר, עד שאם הלך אדם לארץ משאר הארצות ויאמר אני מן המאמינים, יאמרו לו אמור לנו מה היה אתמול ומה יהיה מחר דברים שהם סתומים להם, וכאשר יאמר להם, יתאמת להם שהוא מן האומה, כאמרו ונודע בגוים זרעם וצאצאיהם בתוך העמים. ויעמדו המאמינים במצב זה כל ימי עולם לא ישתנה מצבם...
והודיענו שהעם יבחר את המשמעת ולא המרי, כפי שהדבר מפורש בפרשת ומל ה' אלקיך את לבבך... ותהיה בחירתם דבר זה מכמה סבות, מפני שראוי אור השכינה והשראת הנבואה עליהם, והיותם שרוים בשלטון ובטובה, ואין יד מטרידתם, ולא עוני לוחצם, וכל יתר עניניהם אפופים אושר. והודיענו כי הדבר והמחלות והמגפות יחדלו כולם, וכן הדאבות והדאגות, אלא יהיה להם עולם שכולו ששון ושמחה, עד שיראו כאילו שמיהם וארצם נתחדשו להם, כמו שפירשתי בפרשת כי הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה וגו'... (מאמר ח פרק ו)
וזרקתי עליכם - ואשבוק לחוביכון כמו במדכן... לב חדש - לב דחיל ורוח דחילא... (יחזקאל לו כה)
וישב ממזר - נראה שרוצה לומר, הנבזים בישראל ישבו בדד בערי פלשתים. (זכריה ט ו)
ואתם - תהיו פנויים אז לעבוד ה' ככהנים במקדש, חיל גוים - שיביאו לכם חוץ ממה שיעבדו בארצכם, תתימרו - תתגדלו בממונם. (ישעיה סא ו)
וקבצתי - על י' השבטים שיושבי ירושלים מבזים גאולתם, ועליהם נבא שיתן להם לב חדש, ויסירו מירושלים השקוצים שעשו בה הגוים לעת הגאולה. (יחזקאל יא יז)
לא למענכם - זה מראה שלא יגאלו על ידי תשובה, וכדפירשנו בישעיה בפרשת וירא כי אין איש. (שם לו לב)
לא תבושי -כי כל מעשיך יהיו ביושר ובאמונה ולא כבזמן הזה. (צפניה ג יא)
...והוא שהבטיחנו בשלש פרשיות זו אחר זו, הבטיחנו בפרשה ראשונה שיהיו ישראל קיימים ועומדים כל ימי עמידת חקות שמים וירח וכוכבים, והבטיחנו בפרשה שניה שהקב"ה לא ימאסם לעולם, והודיענו בפרשה שלישית שיבא זמן ויבנה בית המקדש בנין שלא ינתש ולא יהרס לעולם... ומפני שכל אחד מישראל חייב שיחזק לבו בהבטחת הנביאים ושתהיה תקותו חזקה בהקב"ה ובדברי נביאיו, לכך הזכיר דוד בכאן קיויתי ה' קותה נפשי, כי ראה דוד ברוח הקדש ענין הגלות הארוך הזה, נתנבא עליו לעתיד לבא בלשון תקוה ותוחלת בהבטחת הגאולה, כי בזמן שיהיו ישראל מתיאשים ממנה תבא ויהיה להם הפקידה אחר היאוש...
והנה אנו רואים, כי הבטיחנו משה ע"ה בתשובה לסבת הגאולה, והוא אמרו ואתה תשוב ושמעת בקול ה', והכתוב הזה הבטחה לומר שעתידין לשוב בתשובה, וכן אמר ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו וגו', וכיון שהבטיחנו שנשוב בתשובה, הבטיחנו אחרי כן שיגדיל מעלתנו יותר מכל הזמנים שעברו, והוא שאמר, והטיבך והרבך מאבותיך, והכוונה בזה, יותר ממעלת דוד ושלמה. והבטיחנו עוד שינקום נקמתנו מן האומות שרדפונו, והוא שאמר ונתן ה' אלקיך את כל האלות האלה על אויביך וגו'... (כד הקמח גאולה א, וראה עוד ערך גאולה)
וזרקתי עליכם מים טהורים - כמו שנדה תטבול להתקרב לבעלה, ויחס התשובה אליו יתברך, באמרו וזרקתי עליכם וגו', כי התשובה לא תשלם אלא בעזר אלקי שישפע על החוטא לשוב אליו. לב חדש - רמז ליושר התאוות וממשלת השכל וביטול היצר הרע, שיעשה לעיניהם כל כך הרבה מופתים, עד שלא תהיה להם נטיה לתאוות גשמיות אלא לשלימות, כאדם הראשון קודם החטא. ואת רוחי אתן - אולי על תחיית המתים, וכשיראו הפלא העצום הזה ילכו בדרכי ה'. (יחזקאל לו כה-כז)
וארשתיך לי לעולם - שיזכו לחיי עולם הבא הנצחי, בצדק - שיזכו לתורה ודרכי המצוות שהם צדק ודין... באמונה - שישלמו באמונה ובידיעת השרשים. ובמדרש: אין הגלויות מתכנסות אלא בשכר האמנה. אענה את השמים - תדבק בהם ההשגחה וישדד השמים לטובתם תמיד, או יבטל הוראתם המתנגדת, יענו את יזרעאל - שהארץ תתן שוב פירותיה שלא נתנה לאומות... (הושע ב כא-כד)
...ואמר ושמא יש צער לעלות, רוצה לומר, שמא לישראל הדרים בה מפני כבידות החומר שהוא מבדיל בינם ובין הקדושה יהיה להם צער וקשה לעלות, רוצה לומר לקנות אותה המדרגה הקדושה, ומפני כך יהיה קשה לעלות, ועל זה אמר וכיונים אל ארובותיהם, ידוע שהעוף לכך פורח באויר, מפני קלות החומר שיש לו, ואינו מונע לעוף לעלות לאויר, וכן ישראל יהיו דומים לעוף שיהיה חומר שלהם זך וטוב, עד שלא יהיה מעכב ומונע מן כבידות החומר לעלות ולקנות במדריגת הקדושה. (חידושי אגדות בבא בתרא עה ב)
וראה עוד ערך גאולה, ולעתיד לבא.
והנה צריך שתדע, כי אף על פי שגם מן האומות יתתקנו, הנה יבחנו תמיד בני ישראל מהן, ועל זה הסוד כתוב (תהלים קכ"ו) הגדיל ה' לעשות עם אלה, כי אף בחזור פלחי כוכביא אל תחת הקדושה, עוד תגדל מעלת ישראל עליהם הרבה. ועל זה הסוד אמר בלעם הרשע (במדבר כ"ג) הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב... וגם לזמן העתיד שישובו כל האומות אל האמת, ובגוים לא יתחשב, כי כל האומות לא יהיו אלא במדרגת עבדים, שכן נאמר בהן (צפניה ג') לעבדו שכם אחד, אבל ישראל בנים המה לה', ועל כן הירוד שבישראל יותר הוא ממלך שבאומות. ובהכיר כך הגוים האמת הזאת, מעצמם יבואו ומאהבתם לשרת את ישראל, כי אז טוב להם, וזהו שנאמר (ישעיה מ"ט) והיו מלכים אומניך וגו', והנביא אמר (שם ס"א) כל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ה', כי הלא יוודע שהגוים עתה מקרוב באו לחסות תחת כנפי השכינה, אבל ישראל מעולם נקשרו במלכם ולא עזבוהו, ועל כן הוא היה מברכם תמיד בכל עת ואפילו בזמן גלותם... והרי פירשתי לך היטב איך כל מה שנפגם ונתקלקל בגלות חוזר ונתקן בגאולה, ונתקן יותר ממה שנתקלקל, ונמצא שאז תהיה השכינה מתוקנת ומקושטת יותר ממה שהיתה מאז היות העולם... והנה החסד יהיה גובר מאד באותו הזמן, וממנו רוב השלום והמנוחה... (מאמר הגאולה)
ראה ישראל-כללי, במדבר כג כב.
ראה ישראל-כללי, במדבר כג כב.
כהני ה' - תתעסקו רק בעבודת ה', ולכן יהיו לכם ב' מעלות, חיל גוים - נגד תרומות ומעשרות, תתימרו - יחלקו לכם כבוד לפתוח ראשון בכל דבר וכו'. (ישעיה סא ו)
והקימותי לך ברית עולם - שעל ידי הצרות ועל ידי הנפלאות תתחקה תורת ה' על לבם, עד שלא ישלוט בהם היצר ולא יהיה להם עוד ספק בהשגחה. (יחזקאל טז ס)
וזרקתי - לעתיד לבא לא יצטרכו עוד טבילה, כי אם הזיה בלבד, רוצה לומר בהערה קלה ישובו מכל הטומאות, לב חדש - הכח המושל הנוטה לתאוה, ורוח חדש - מציין הציורים הרעים שמעלה ללב. (שם לו כה)
וידעת את ה' נגד האמונה יעשה נסים וישרה שכינתו עד שישיגו ה' בידיעה ברורה. (הושע ב כב)
וכן הוא ענין ישראל שהם בדוגמתה, בזמן הזה יש שני מיני קילקולים, מה שאין ישראל מסתכלים תמיד כלפי מעלה עומדים הכן, ולא מצינו זה אלא במשה רבינו, שהיה עומד תמיד מוכן לנבואה... ולא עוד אלא אפילו בימי אהבה שמסתכלין כלפי מעלה נמצא גם כן כמה וכמה מסכים ומבדילים שאי אפשר לקבל את אור האלוקי בעצם טהרתו, כי באם היה מגיע אלינו בעצם טהרתו, היה צריך להיות ללבוש מלאכות, וכבמדרש בפנחס בשעה שהיה רוח הקודש שורה עליו היו פניו בוערות כלפידים (ויקרא רבה פ"א)... ולעתיד ישתנה לטובה בשני ענינים אלו, היינו שבתמידות יסתכלו ישראל כלפי מעלה ונוכח ה' יהי דרכם מקביל ללבנה בלי פגם ובלי מיעוט, והשני שיסיר כל המסכים והמסתירים, וכמו שכתוב ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ (זכריה ל'), ואז יסתלק החושך והערפל המפסיק זריחת השם וכבודו על ישראל, וימשוך על אומות העולם... (ויקרא תרע"ד)
והנה כתיב ואתם תהיו לי ממלכת כהנים, ואיתא בבעל הטורים שהכונה היתה שכל ישראל יהיו כהנים, ולעתיד לבא יתקיים זה כדכתיב ואתם כהני ה' תקראו. ולהנ"ל יובנו הדברים כשיזכו ישראל בעצמם לא באמצעות משה, שוב לא יהיו צריכין לכהן גדול אמצעי, וכמו משה בעצמו, עם שהיה לוי היה כהן גדול וחולק בקדשי שמים... וכן לעתיד שיהיו בלתי בעלי שינוי יהיו כולם כהנים גדולים... (במדבר קרח תרע"ב)