(ראה גם: זבולון, למוד, פרנסה, תורה-ודרך ארץ)
אמר רבי יהודה זבולון ויששכר עשו ביניהם תנאי, שאחד ישב ויהגה בתורה, ואחד יצא ויעסוק במסחר ויתמוך ביששכר, שכתוב ותומכיה מאושר. והיה יורד בימים לעשות מסחר, וחלקו היה כן, כי הים היה נחלתו. ומשום זה קורא אותו ירך, שנאמר וירכתו, כי דרכו של ירך הוא לצאת ולבא, זה שאמר שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך... (ויחי תרסג)
עוד שאל ואמר כל בניו של יעקב י"ב שבטים, ונסתדרו למטה כעין של מעלה, ולמה הקדים תמיד בברכות את זבולון לפני יששכר, והרי יששכר עסק בתורה והתורה מקדימים בכל מקום... אלא זבולון זכה, שמשום שהוציא לחם מפיו ונתן לפיו של יששכר, משום זה הקדים אותו. מכאן למדנו מי שמפרנס לבעל תורה מקבל ברכות ממעלה ומלמטה, ולא עוד אלא שזוכה לשני שולחנות, מה שאינו זוכה אדם אחר, הוא זוכה לעושר שיתברך בעולם הזה, וזוכה שיהיה לו חלק בעולם הבא. זה שאמר לחוף ימים, למה כתוב עוד לחוף אניות, אלא לחוף ימים הוא בעולם הזה, לחוף אניות הוא בעולם הבא, כמו שאמר שם אניות יהלכון, כי שם השפע של עולם הבא. (שם תרעד, ועיין שם עוד)
...ועל כן ירש זבולון לצאת לערוך מלחמה (משום שהוא בחינת מלכות), ומאין לנו שכך הוא, שכתוב עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק. זבחי צדק ודאי, (מלכות הנקראת צדק). מהו הטעם, כי שפע ימים יינקו, (השפע על ידי מלחמות), ויששכר חלקו בתורה ונותן לזבולון חלקו בתורה, ודאי, ועל כן נשתתפו יחדיו שיתברך זבולן מיששכר. כי הברכה שבתורה היא ברכת הכל... (בהעלותך כז)
ראה יששכר-כללי, בראשית עב ד וה, וצט יא.
...ודכוותה ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באוהליך, והלא יששכר גדול היה מזבולן, אלא על ידי שהיה זבולן מפרש מיישוב ועוסק בפרקמטיא ובא ונותן לתוך פיו של יששכר, נותן לו שכר בעמלו, לפיכך נקרא הפסוק על שמו, שמח זבולן וגו'... (ויקרא כה א)
למה זכה זבולן להקריב שלישי? לפי שחיבב את התורה והרחיב ידיו לפזר מממונו ליששכר, כדי שלא יצטרך שבט יששכר לפרנסה, ולא יתבטל מלעסוק בתורה, לפיכך זכה זבולן להיות שותף לתורה, והיה חבירו לו יששכר, ולכך הקריב אחריו, ואחר יהודה, לקיים מה שנאמר (משלי י"ח) מתן אדם ירחיב לו, לפני גדולים ינחנו. קרבנו קערת כסף וגו', בא נשיא זבולן והקריב קרבנו על השותפות שהיה לו עם יששכר אחריו, לפי שהיו זבולן ויששכר שותפים, ועל זה היה קרבנו קערת כסף כנגד הים, שהוא עשוי כקערה שהיה חלק זבולן, מזרק אחד כסף כנגד הארץ שהיא עשויה ככדור שהיתה חלק יששכר... ולכך תלה חשבון הגדול בזבולן, לפי שגדול מעשה יותר מן העושה, שלולי זבולן לא היה יששכר יכול לעסוק בתורה, שהוא היה מאכילו ונותן לתוך פיו. דבר אחר קערה כנגד לחם שהיה מאכילו, מזרק כנגד היין שהיה משקהו, ולמה היה של כסף, שגם כסף היה נותן לו לעשות כל צרכו... שניהם מלאים סלת וגו', זבולן ויששכר שניהם היו נוטלין שכר תורה ביחד, ושניהם היו מתפרנסין ביחד... דבר אחר שזבולן ויששכר שניהם היו מקריבים ביחד וזבחי צדק היו הקרבנות, שכשם שהיה לזבולן חלק בשכר תורתו, כך היה ליששכר חלק בממונו של זבולן... (במדבר יג טז)
ראה יששכר-כללי, ויחי יא.
זבולן לחוף ימים סחורתו, ויששכר בתורתו, וזה עם זה שותפות בעולם הזה ובעולם הבא. מה ראה יעקב אבינו שברך זבולון אחר יהודה, והלא יששכר גדול ממנו, אלא צפה וראה שעתידה ירושלים ליחרב, ועתידה סנהדרין שתעקר ממקומה משבטו של יהודה ולקבע בחלקו של זבולן... (בראשית מט, קסא)
ראה עוד יששכר-כללי, דברי הימים תתרעט.
מטה זבולון, ולא אמר ומטה, כדרך שנאמר באחרים, לפי שזבולון היה מפרנס ליששכר, וראיתי בתנחומא הטעם שהיה זבולון עוסק בפרקמטיא נותן לתוך פיו של יששכר, לפיכך לא רצה הכתוב לעשות טפל לו, לומר ששכרו גדול כמותו... לכן חשוב הכל מטה אחד. (במדבר ז ב ז)
ראה יששכר-כללי, דברים לג יח.
ראה יששכר-כללי, דברים לג יח.
ראה יששכר-כללי.
ראה יששכר-כללי, בראשית מט יד, ודברים לג יט.
וישם את אפרים - ללמדנו שכבוד התורה ראוי להקדים לפני כבוד ההנהגה, ואינו דומה ליששכר וזבולון, ששם זבולון הוא הגורם. (בראשית מח כ)
עוד יובן שם... לכן מצות נר חנוכה מבחוץ, כמו שכתוב שמח זבולון בצאתך, והוא הארת הקדושה אפילו למי שעוסק בסחורה, כדי להחזיק לומדי תורה כמו שכתוב בשמאלה עושר וכבוד. (חנוכה תרל"ד)