יתוש

תלמוד בבלי:

אמר רב יהודה אמר רב כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה, ברא יתוש לנחש... תנו רבנן חמשה אימות הן... אימת יתוש על הפיל... (שבת עז ב)

יצתה בת קול ואמרה לו, רשע בן רשע, בן בנו של עשו הרשע, בריה קלה יש לי בעולמי ויתוש שמה, אמאי קרי לה בריה קלה, דמעלנא אית לה ומפקנא לית לה, (יש לו פה ואין לו מוצא רעי), עלה ליבשה ועשה עמה מלחמה. עלה ליבשה, בא יתוש ונכנס בחוטמו וניקר במוחו שבע שנים... תניא אמר רבי פנחס בן ערובא אני הייתי בין גדולי רומי וכשמת פצעו את מוחו ומצאו בו כצפור דרור משקל שני סלעים, במתניתא תנא כגוזל בן שנה משקל שני לטרין, אמר אביי נקטינן פיו של נחושת וצפרניו של ברזל... (גיטין נו ב)

מהר"ל:

אבל האמת היה כך, כי מה שאמר כאן שנכנס היתוש בחוטמו, הענין הזה כי לכל בעל חי יש מהות מיוחדת בפני עצמו, שבו הוא מה שהוא, ודבר זה נכנס בחוטמו מהות היתוש, והיה פועל בו, כי היתוש הוא כח פועל... ואמרו כיון שמת ופצעו את מוחו להכיר השינוי שנעשה במוחו, ואז אמדו כי הכח אשר היה פועל, הוא כח פועל כצפור דרור משקל ב' סלעים, או כגוזל בן שנה משקל ב' ליטרא, אף כי מתחילה היה כח קטן, כאשר התחיל לפעול, מכל מקום אחר כך נעשה כח גדול... ואביי אמר כי פיו היה נחושת וצפרניו ברזל, הכל הוא על מהות המיוחד שהיה לו, ובאור זה, כי היתוש מצד שני דברים הוא פועל באחר, האחד מצד שהוא מכה ומנקר, והפעל הזה על ידי הכאה, וכל שהוא יותר קשה ויותר חזק הוא פועל יותר, ופועל השני מצד החדות הוא מחתך ופועל באחר, ופועל זה על ידי הצפרנים שהם חדים, ובהן משרט ומחתך, וכל שהוא יותר חד יותר פועל... ואל תאמר כי פירוש זה יוצא מן פשט דברי חכמים שהפשט הוא על יתוש גמור חמרי, וכל הדברים כמשמען, כי דבר זה הוא מפעל הדמיון... (באר הגולה באר ו, וראה שם עוד)

כוכבי אור:

...הוא מה שאמרו רז"ל במדרש רבה (בראשית פ"ה) זכה אומרים לו קדמת למלאכי השרת, לא זכה אומרים לו יתוש קדמך. מהו יתוש קדמך? אמנם האדם מצד חומריות גופו הוא גרוע מכל הברואים מותרת שלו מסרחת יותר, ועוד זאת כי היתוש מעיילנא אית ליה מפקנא לית ליה, ואין לך דבר נאה כבריה הזאת אשר נקיה ומגופה לא תצא שום מותרות, זהו לא זכה אומרים לו יתוש קדמך, כי מצד החומר הוא נקי יותר מהאדם... (סימן לז)