בית שמאי אומרים אין נותנין עורות לעבדן ולא כלים לכובס נכרי אלא כדי שיעשו מבעוד יום, ובכולן בית הלל מתירין עם השמש. אמר רבן שמעון בן גמליאל נוהגין היו בית אבא שהיו נותנין כלי לבן לכובס נכרי שלשה ימים קודם לשבת... תניא אמר רבי צדוק כך היה מנהגו של בית רבן גמליאל, שהיו נותנין כלי לבן לכובס ג' ימים קודם לשבת, וצבועים אפילו בערב שבת, ומדבריהם למדנו שהלבנים קשים לכבסן יותר מן הצבועין. אביי הוה יהיב ליה ההוא מנא דצביעא לקצרא, אמר ליה כמה בעית עילויה, אמר ליה כדחיורא, אמר ליה כבר קדמוך רבנן. אמר אביי האי מאן דיהיב מנא לקצרא במשחא (במדה) ניתיב ליה ובמשחא נשקול מיניה, דאי טפי אפסדיה דמתחיה, ואי בציר אפסדיה דכווציה. (שבת יז ב ויט א)
שבת שחל תשעה באב להיות בתוכה אסורין לספר ולכבס, אמר רב נחמן לא שנו אלא לכבס וללבוש, וכשאין לו אלא חלוק אחד, דאמר רב אסי אמר רבי יוחנן מי שאין לו אלא חלוק אחד מותר לכבסו בחולו של מועד, וגיהוץ שלנו ככיבוס שלהן, וכלי פשתן אין בהם משום גיהוץ... (תענית כט ב, וראה שם עוד)
ואלו מכבסין במועד, הבא ממדינת הים ומבית השביה והיוצא מבית האסורין, ומנודה שהתירו לו חכמים, וכן מי שנשאל לחכם והותר. מטפחות הידים ומטפחות הספרים ומטפחות הספוג. הזבין והזבות והנדות והיולדות וכל העולין מטומאה לטהרה מותרין, ושאר כל אדם אסורין. (מועד קטן יד א, וראה שם עוד)
...שלח רב יצחק בר יעקב בר גיורי משמיה דרבי יוחנן כלי פשתן מותר לכבסן בחולו של מועד, מתיב רבא מטפחות הידים מטפחות הספרים, הני אין כלי פשתן לא, אמר ליה אביי מתניתין אפילו דשאר מיני... (שם יח א)
...אמרה לו רבי, בתולה הייתי, אמר להם הביאו לי אותו סודר, הביאו לו הסודר ושראו במים וכבסו, ומצא עליו כמה טיפי דמים... (כתובות י א)
כי הוה גמיר רבי חד עשרי אפי הלכתא אגמריה לרבי חייא שבעה מנהון, לסוף חלש רבי, אהדר רבי חייא קמיה הנהו שבעה אפי דאגמריה, שיתא אזדו, הוה ההוא קצרה (כובס) דהוה שמיע ליה לרבי כדהוה גריס להו, אזל רבי חייא וגמר יתהון קמי קצרא, ואתא ואהדר יתהון קמי רבי, כד חזי רבי לההוא קצרא, אמר ליה רבי, את עשית אותי ואת חייא... (נדרים מא א)
...כביסתן וכביסת אחרים, כביסתן קודמת לכביסת אחרים, חיי אחרים וכביסתן, חיי אחרים קודמין לכביסתן, רבי יוסי אומר כביסתן קודמת לחיי אחרים, השתא כביסה אמר רבי יוסי יש בה צער, גוף כולו לא כל שכן, אמרי אין, כביסה אלימא לרבי יוסי, דאמר שמואל האי ערבוביתא דרישא (עפרורית הראש) מתיא לידי עוירא, עפרוריתא דמנא מתיא לידי שעמומיתא... (שם פ ב)
עשרה תקנות תיקן עזרא... ומכבסין בחמישי בשבת... משום כבוד השבת... (בבא קמא פב א)
...דתניא אין מוסרין פירות שביעית לא למשרה ולא לכבוסה, ורבי יוסי אומר נותנין פירות שביעית לתוך המשרה ולתוך הכבוסה, מאי טעמא דרבנן, אמר קרא לאכלה... ולא לכבוסה, ורבי יוסי אומר אמר קרא לכם, לכל צרכיכם... (שם קב א, וראה שם עוד)
מוכין שהכובס מוציא הרי אלו שלו, ושהסורק מוציא הרי אלו של בעל הבית... תנו רבנן לוקחין מוכין מן הכובס מפני שהן שלו, הכובס נוטל שני חוטין העליונים והן שלו, ולא יטיל בו יותר משלשה חוטין, ולא יסרוק הבגד לשתיו אלא לערבו, ומשויהו לארכו אבל לא לרחבו, ואם בא להשוותו עד טפח רשאי... (שם קיט א)
ולא נברכת הכובסים וכו', אמר רבי נחמן אמר רבה בר אבוה לא שנו אלא מן המחמצן (ששורין הבגדים יום או יומים בצואת כלבים עד שמחמיצין ומסריחין), אבל מן הנדין (צריך להרחיק) ד' אמות... (בבא בתרא יט א)
אמר רבי יוחנן משום רבי בנאה בכל שותפין מעכבין זה את זה חוץ מן הכביסה, שאין דרכן של בנות ישראל להתבזות על הכביסה. ועוצם עיניו מראות ברע, אמר רבי חייא בר אבא זה שאין מסתכל בנשים בשעה שעומדות על הכביסה... (שם נז ב)
בגד שיצא חוץ לקלעים (ויש עליו דם קדשים), נכנס ומכבסו במקום קדוש, נטמא חוץ לקלעים קורעו ונכנס ומכבסו במקום קדוש... והא בעי שבעה סממנים, דאמר רבי נחמן אמר רבה בר אבוה דם חטאת ומראות נגעים צריכין שבעה סממנין, ותניא אלא שאין מכניסין מי רגלים במקדש, וכי תימא דמבלע להו בהדי שבעה סממנין ומעבר להו לכולהו כחד, והתנן העבירן שלא כסדרן או שהעביר שבעתן כאחד לא עשה ולא כלום,וכי תימא דמיבלע להו בהדי חד מסממנין, והא צריך לכסכס שלש פעמים בכל אחד ואחד תנן, אלא דמבלע להו ברוק תפל, דאמר ריש לקיש רוק תפל צריך שיהא עם כל אחד ואחד. (זבחים צד ב, וראה שם עוד)
שבעה סמנין מעבירין על הכתם, רוק תפל ומי גריסין ומי רגלים ונתר ובורית קמוניא ואשלג... (נדה סא ב, וראה שם עוד)
תני מעין של בני העיר הן ואחרים הן קודמין לאחרים... כביסתן וחיי אחרים, כביסתן קודמת לחיי אחרים, אמר רבי יוחנן מאן תנא כביסה חיי נפש, רבי יוסי, דתני אין נותנין מהם לא למשרה ולא לכביסה, ורבי יוסי מתיר בכביסה. מחלפא שיטתיה דרבי יוסי, תמן הוא אומר אין רחיצה חיי נפש, וכאן הוא אמר הכביסה חיי נפש, אמר רבי מנא אדם מגלגל ברחיצה, ואין אדם מגלגל בכביסה... (שביעית כג ב)
תני בלנרי נשים מותר לכבסן במועד, היא בלנרי נשים היא בלנרי אנשים, מהו בלנרי נשים, רבנן דקיסרין אמרי אנינייא. רב אבהו בשם רבי יוחנן מי שאין לו אלא חלוק אחד מותר לכבסו במועד, אמר רבי יוסה בי רבי בון ובלחוד תריי דיהא שלח חד ולבש חד. בעון קמי רבי יוסה בגדי קטנים מה הן, אמר לון כמי שאין לו אלא חלוק אחד... תני מטפחות ספרים אין מכבסין אותן במי רגלים, אבל מכבסין אותן בנתר ובורית מפני הכבוד. (מועד קטן יב א)
רבי יוחנן בשם רבי בניה בכל השותפין מעכבין זה על זה בחצר חוץ מן הכביסה מפני כבוד בנות ישראל, אמר רבי תנייה הדא דאת אמר מקום שהנשים מכבסות, אבל מקום שהאנשים מכבסין לא בדא, ודא את אמר חוץ מן הכביסה בחצר, בכל החצר, ברם בד' אמות דחבריה לא מצי ממחי בידיה. אם היה המקום משופע אפילו בארבע אמות דחבריה מימחי הוא בידיה, דו אמר ליה את שפך והוא אתי לגבי... (נדרים יז ב)
וכבס שנית - לשון טבילה, ותרגום של כבוסין שבפרשה זו ליבון, ויתחוור, חוץ מזה שאינן ללבן אלא לטבול, לכך תרגמו ויצטבע. (ויקרא יג נח)
וכבס - נראה לי שהוא משורש כבש, ענין דחיקה, ושניהם שייכים בבגד, ובכיבוס דוחקים חלקי הבגד זה נגד זה, ובגדים קלים יצופו על המים וצריך לדחקם למטה. (ויקרא יג נח)
תכבס - ...שפעל כבס בא תמיד בתנ"ך על הדבר שמסירים ממנו הכתם, לא על הכתם המוסר, כמו וכבסו שמלותם... (ויקרא ו כ)
וכבסו - ...ומבואר שבמקום שלא סר הנגע יחס הכיבוס אל הנגע, כי הבגד לא נתכבס באמת, כי הכביסה לא יתיחס אל הדבר רק או מצד הפעולה שמשפשף שם במים או מצד התכלית שנתכבס ויצאו ממנו הכתמים... אבל במקום שלא סר הנגע, יחס הכיבוס אל הנגע מצד ששפשף שם במים, הגם שלא נתכבס באמת ולא יצא הכתם... (שם יג נד)
יכבס בגדיו - הבגד נטהר בטבילה על ידי השקעת כולו במעיין או במי מקוה, טבילה זו קרויה כאן "כביסה", ולשון זו שכיחה גם במקומות אחרים ביחס לטהרת כלים, ואף על פי שעיקר משמעות לשון זה איננה אלא רחיצה רגילה של כלים... (ויקרא יא כה, וראה שם עוד)
כבס ביין - ...וברכה על חוזק היין אמר כבס ביין, דעיקר כבוס במים, רק כשיש כתמים טוב להוציא על ידי משקה חריף. (בראשית מט יא)