(ראה גם: כהן גדול, מלחמה, פנחס)
והכהן המשיח, אין לי אלא משוח בשמן המשחה, מרובה בגדים מניין, תלמוד לומר והכהן, יכול שאני מרבה אף משוח מלחמה, תלמוד לומר תחתיו מבניו, את שבנו עומד תחתיו מביא עשירית האיפה, יצא משוח מלחמה שאין בנו עומד תחתיו. ומניין שאין בנו עומד תחתיו, תלמוד לומר שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו אשר יבא אל אהל מועד לשרת בקדש, את שבא אל אהל מועד לשרת בקדש בנו עומד תחתיו, יצא משוח מלחמה שאינו בא אל אהל מועד לשרת בקדש. (צו פרק ה)
כי אתא רבי דימי אמר בגדים שכהן גדול משמש בהן, משוח מלחמה משמש בהן, שנאמר ובגדי הקודש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו, למי שבא בגדולה אחריו. מתיב רב אדא בר אהבה, ואמרי לה כדי יכול יהא בנו של משוח מלחמה משמש תחתיו, כדרך שבנו של כהן גדול משמש תחתיו, תלמוד לומר שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו אשר יבא אל אהל מועד, מי שראוי לבא אל אהל מועד, ואם איתא מיחזא חזי, אמר רב נחמן בר יצחק הכי קאמר, כל שעיקר משיחתו לאהל מועד, יצא זה שעיקר משיחתו למלחמה. מיתיבי משוח מלחמה אינו משמש לא בארבעה ככהן הדיוט לא בשמונה ככהן גדול, אמר ליה אביי אלא זר משוית ליה, אלא ככהן גדול משום איבה, ככהן הדיוט, משום מעלין בקדש ולא מורידין. אמר ליה רב אדא בר אבא לרבא והאי תנא דלית ליה איבה, ולא קא משמש, דתניא דברים שבין כהן גדול לכהן הדיוט... וכולן אין נוהגות במשוח מלחמה חוץ מחמשה דברים האמורין בפרשה, לא פורע ולא פורם, ולא מטמא לקרוביו, ומצווה על הבתולה, ומוזהר על האלמנה, ומחזיר את הרוצח כדברי רבי יהודה, וחכמים אומרים אינו מחזיר, כי לית ליה איבה בדכוותיה, בדזוטר מיניה אית ליה... תניא נמי הכי, בגדים שכהן גדול משמש בהן משוח מלחמה נשאל בהן. (יומא עב ב)
איבעיא להו, משוח מלחמה וסגן הי מינייהו עדיף, משוח מלחמה עדיף דחזי למלחמה, או דלמא סגן עדיף דחזי לעבודה. תא שמע דתנן אין בין משוח מלחמה לסגן אלא שאם היו מהלכין בדרך ומצאו מת מצוה יטמא משוח מלחמה ואל יטמא הסגן, והתניא משוח מלחמה קודם לסגן, אמר מר זוטרא לענין להחיותו משוח מלחמה עדיף, מאי טעמא דתלו ביה רבים, ולענין טומאה סגן עדיף... (נזיר מז ב)
משוח מלחמה בשעה שמדבר אל העם בלשון הקודש היה מדבר, שנאמר והיה כקרבכם אל המלחמה ונגש הכהן, זה כהן משוח מלחמה... תנו רבנן, ונגש הכהן, יכול כל כהן שירצה, תלמוד לומר ודברו השוטרים, מה שוטרים בממונה, אף כהן בממונה, ואימא כהן גדול, דומיא דשוטר, מה שוטר שיש ממונה על גביו, אף כהן שיש ממונה על גביו... וכן הוא ואמר וישלח אותם משה אלף למטה לצבא אותם ואת פנחס, אותם אלו סנהדרין, פינחס זה משוח מלחמה... אמר אביי הא כיצד, מונגש הכהן ועד ודברו כהן מדבר וכהן משמיע, מודברו עד ויספו כהן מדבר ושוטר משמיע, מויספו ואילך שוטר מדבר ושוטר משמיע. (סוטה מב א ומג א)
תנו רבנן, משיח, יכול מלך, תלמוד לומר כהן, אי כהן יכול מרובה בגדים, תלמוד לומר משיח, אי משיח יכול משוח מלחמה, תלמוד לומר והכהן המשיח, שאינו משיח על גביו... וכולן אין נוהגין במשוח מלחמה חוץ מה' דברים האמורים בפרשה, לא פורע ולא פורם, ואין מטמא לקרובים, ומוזהר על הבתולה ואסור באלמנה, ומחזיר את הרוצח, דברי רבי יהודה, וחכמים אומרים אינו מחזיר... מנא הני מילי, דתנו רבנן והכהן הגדול מאחיו זה כהן גדול, אשר יוצק על ראשו שמן המשחה, זה משוח מלחמה, ומלא את ידו ללבש את הבגדים זה מרובה בגדים, על כולן הוא אומר ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרום, ועל כל נפשות מת לא יבא... (הוריות יב א וב)
אל תפרעו - ...ובני אהרן המשוחים עשה דינם בימי המלואים כדין משוח מלחמה לדורות, שאינו פורע ופורם וכו' ככהן גדול, אבל אינו מקריב אונן, וגם הם לא הקריבו באותו יום ...ואפשר שיהיה זה נוהג כל ימיהם באלעזר ואיתמר, שיהיה דינם כמשוח מלחמה בעבור שנמשחו בשמן המשחה, ויהיה זה טעם כי שמן משחת ה' אליכם... (ויקרא י ו)
אחד מלחמת מצוה ואחד מלחמת הרשות ממנין כהן לדבר אל העם בשעת המלחמה, ומושחין אותו בשמן המשחה, וזהו הנקרא משוח מלחמה. שתי פעמים מדבר משוח מלחמה אל העם, אחת בספר בעת שיוצאין קודם שיערכו המלחמה, אומר לעם מי האיש אשר נטע כרם ולא חללו וגו', כשישמע דבריו יחזור מעורכי המלחמה. ואחת בעורכי המלחמה אומר אל תיראו ואל תחפזו. עת שעורכין המערכות והם קרבים להלחם, משוח מלחמה עומד במקום גבוה, וכל המערכות לפניו, ואומר להם בלשון הקודש שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על אויביכם אל ירך לבבכם וגו', עד כאן אומר משוח מלחמה וכהן אחר תחתיו משמיע אותו לכל העם בקול רם, ואחר כך מדבר משוח מלחמה מי האיש אשר בנה בית חדש וגו', עד כאן משוח מלחמה מדבר והשוטר משמיע לכל העם בקול רם... (מלכים ז א)
שנצטוינו למשח כהן אחד בשמן המשחה ולמנותו להיות מדבר עם העם בשעת מלחמה, וזה הכהן נקרא משוח מלחמה, ומן המצוה זו שיאמר הכהן המשוח אל העם בשעת המלחמה שלשה כתובים הנזכרים בתורה, מי האיש וגו'. ויוסיף עוד משלו דברים אחרים יעוררו בני אדם למלחמה, וישאם לסכן בנפשם לעזר דת הא-ל ולשמרה ולהנקם מהסכלים המפסידים סדרי המדינות. שורש מצוה זו ידוע, כי בשעת מלחמה צריכים אנשי המלחמה חזוק, ומפני שהאדם נשמע יותר כשהוא נכבד, צותה התורה להיות הממונה לחזק בדברים טובים מן הכהנים שהם מבחר העם... (שופטים מצוה תקכו)
אם הכהן המשיח - למעט משוח מלחמה מה"א הידיעה. (ויקרא ד ג)
והוא - בא למעט משוח מלחמה, שבו נוהגים רק ה' דברים, לא פורע ולא פורם, אינו מטמא לקרובים, ומוזהר על בתולה ואסור באלמנה, אבל אינו מקריב אונן, כבהוריות י"ב. (שם כא יג)
ונגש הכהן - ביומא ע"ג א' לא ברור באיזו עמדה משמש משוח מלחמה במקדש, לרבי מאיר הוא ככהן הדיוט בד' דברים, לגבי העם עמדתו ככהן גדול. הכהן כבא כח המקדש מבטיח את הנצחון ולא את תכסיסי המלחמה, ועיין שם עוד בענין שהרמב"ם השמיט הדין שמשוח מלחמה אינו מטמא לקרובים ואינו פורע... (דברים כ ב)
...ובזה יובנו דברי המדרש פרשה ע"ה, ויהי לי שור זה משוח מלחמה, שנאמר בכור שורו הדר לו, ובודאי הכונה על משיח בן יוסף. ויש להבין למה שינה לקרותו בשם משוח מלחמה, שהוא כהן נשאל בשמונה בגדים, האומר הפסוקים שבפרשת שופטים. אך יובן על פי מה ששמעתי מכ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה, בטעם שנצרך למשיח מלחמה מיוחד, שזוהי כל עבודתו לומר פסוקים אחדים בעת שתארע מלחמה באחד הזמנים. ואמר הטעם כי בדבריו אין אזהרה על מעשה, רק על מחשבת הלב, אל ירך לבבכם וגו', שזה איננו כמעט בידי האדם, והיה צריך לזה איש קדוש רם וגדול מאד מאד, שדבורו יעשה רושם בלב השומע... וכעין סגנון זה נוכל לאמור בענין משוח מלחמה, דהנה כל מה ששיך לירא ממלחמת האובים הוא רק מצד ההסתר והצמצום, דאם לא כן אין בכח החרב לחתוך וכדומה נגד רצונו יתברך, רק זה מפאת ההסתר. והנה משוח מלחמה נשאל בשמונה בגדים, ומספר שמונה למעלה משבעת ימי הבנין, וכנור של לעתיד יהיה של שמונה נימין, ויש בו במשוח מלחמה ענין של לעתיד, ובכח קדושתו הוא מאיר בלב ישראל לראות בעינים ממש, שמלא כל הארץ כבודו, והכל בטל ואפס ואין נגד רצונו יתברך, ושאין בכח החרב לחתוך כנ"ל, ואז באמת אין החרב שולטת, ולא היה להם עוד ממה לירא. ולפי זה יובן שייטי דקריאת שמע, דאמר שמע, אפילו אין בכם זכות אלא קריאת שמע, שהוא יחוד השי"ת, ולפי זה יובן שענין משוח מלחמה ומשיח בן יוסף לעתיד הם בסגנון אחד, כי זוהי כל פעולתם להסיר המסכים המבדילים שמסתירים אור השי"ת... (בראשית וישלח תרע"ב)