כוי

תלמוד בבלי:

והא דתנן כוי יש בו דרכים שוה לחיה ויש בו דרכים שוה לבהמה, ויש בו דרכים שוה לחיה ולבהמה, ויש בו דרכים שאינו שוה לא לחיה ולא לבהמה... (קדושין ג א)

תנו רבנן אותו ואת בנו נוהג בכלאים ובכוי, רבי אליעזר אומר כלאים הבא מן העז ומן הרחל אותו ואת בנו נוהג בו, כוי אין אותו ואת בנו נוהג בו. אמר רב חסדא איזהו כוי שנחלקו בו רבי אליעזר וחכמים, זה הבא מן התייש ומן הצביה. היכי דמי, אילימא בתייש הבא על הצביה וילדה וקא שחיט לה ולברה, והאמר רב חסדא הכל מודים בהיא צביה ובנה תיש שפטור, שה ובנו אמר רחמנא, ולא צבי ובנו, אלא בצבי הבא על התישה וילדה, וקא שחיט לה ולברה, והאמר רב חסדא הכל מודים בהיא תיישה ובנה צבי שחייב, שה אמר רחמנא ובנו כל דהו... והא דתנן כוי אין שוחטין אותו ביום טוב ואם שחטו אין מכסין את דמו, במאי עסקינן, אילימא בתיש הבא על הצביה וילדה, בין לרבנן בין לרבי אליעזר לשחט ולכסי, צבי ואפילו מקצת צבי, אלא בצבי הבא על התיישה וילדה, אי לרבנן לשחוט וליכסי, אי לרבי אליעזר לשחוט ולא לכסי, לעולם בצבי הבא על התיישה, ורבנן ספוקי מספקא להו אי חוששין לזרע האב אי אין חוששין. ומדלרבנן מספקא להו, לרבי אליעזר פשיטא ליה, והא דתניא הזרוע והלחיים והקבה נוהגים בכוי ובכלאים, רבי אליעזר אומר כלאים הבא מן העז ומן הרחל חייב במתנות, מן הכוי פטור מן המתנות, במאי עסקינן... אמר רב יהודה כוי בריה בפני עצמה היא, ולא הכריעו בה חכמים אם מין בהמה היא אם מין חיה היא. רב נחמן אמר כוי זה איל הבר. כתנאי, כוי זה איל הבר, ויש אומרים זה הבא מן התייש ומן הצביה, רבי יוסי אומר כוי בריה בפני עצמה היא, ולא הכריעו בה חכמים אם מין חיה אם מין בהמה, רבן שמעון בן גמליאל אומר מין בהמה, ושל בית דושאי היו מגדלין מהן עדרים עדרים. (חולין עט ב, וראה שם עוד)

כסוי הדם נוהג... בכוי מפני שהוא ספק, ואין שוחטין אותו ביום טוב, ואם שחטו אין מכסין את דמו... (שם פג ב)

איתיביה אביי רבי אליעזר אומר כוי חייבין עליו אשם תלוי, אמר לו רבי אליעזר סבר יש אם למסורת, מצות כתיב... רבי אליעזר לא בעי קביעותא לאיסורא... (כריתות יז ב, וראה שם עוד)

...אף כל דקתני לאיתויי מאי, אמר רב אדא בר אבין לאתויי דמו של כוי. מאי קסבר, אי קסבר כוי ספיקא הוא, איצטריך קרא למיסר ספיקא, אלא סבר כוי בריה בפני עצמו הוא. אשכחן דמו, חלבו מנלן, מכל חלב, נבלתו מנלן, מכל נבלה, גיד הנשה מנלן, בכף הירך תליה רחמנא, והא אית ליה כף הירך. טומאתו ושחיטה מנלן, סברא, מדלכל מילי רבייה רחמנא כבהמה, טומאתו ושחיטתו נמי כבהמה... (שם כא א)

תלמוד ירושלמי

כוי יש בו דרכים שוה לחיה ויש בו דרכים שוה לבהמה, ויש בו דרכים שוה לחיה ולבהמה, ויש בו דרכים שאינו שוה לא לחיה ולא לבהמה. כיצד שוה לחיה, דמו טעון כיסוי כדם החיה, ואין שוחטים אותו ביום טוב, ואם שחטו אין מכסים את דמו, וחלבו מטמא טומאת נבילה כחיה, וטומאתו בספק, ואין פודים בו פטר חמור. כיצד שוה לבהמה, חלבו אסור כחלב הבהמה, ואין חייבים עליו כרת, ואינו נלקח בכסף מעשר לאכול בירושלים, וחייב בזרע ובלחיים ובקבה, רבי לעזר פוטר שהמוציא מחברו עליו הראיה. כיצד אינו שוה לחיה ולבהמה, אסור משום כלאים עם החיה ועם הבהמה, הכותב חייתו ובהמתו לבנו לא כתב לו את הכוי, אמר הריני נזיר שזה חיה ובהמה הרי זה נזיר, ושאר כל דרכיו שוין לחיה ולבהמה, טעון שחיטה כזה וכזה, ומטמא משום נבילה ומשום אבר מן החי כזה וכזה. איזהו כוי אמר רבי לעזר עז שעלה על גב צבי וצבי שעלה על גבי עיזה, ורבנין אמרין מין הוא עיקרו ולא יכלו חכמים לעמוד עליו. פדוי בכוי חוזר ופודה בשה, לפיכך אם מת אחד מהן המוציא מחבירו עליו הראיה. מתניתין דלא כרבי לעזר, דתני הקדיש חייתו ובהמתו לא הקדיש את הכוי, רבי אומר הקדיש את הכוי... (בכורים י א)

משנה תורה:

היו מהלכין בדרך וראו את הכוי מרחוק, ואמר אחד מהם הריני נזיר שזה חיה, ואמר אחר הריני נזיר שזה בהמה, ואמר אחר הריני נזיר שאין זה חיה, ואמר אחר הריני נזיר שאין זה בהמה, ואמר אחר הריני נזיר שאין זה לא חיה ולא בהמה, ואמר אחר הריני נזיר שזה בהמה וחיה, הרי כולם נזירים, מפני שהכוי יש בו דרכים שוה בהן לחיה, ויש בו דרכים שוה בהן לבהמה, ויש בו דרכים שוה לחיה ולבהמה, ויש בו דרכים שאינו שוה לא לבהמה ולא לחיה, והוא הדין אם ראו אנדרוגינוס... וכן הכוי בענין המצוות לא בטבעו ותולדתו, כיצד, דמו טעון כיסוי כחיה וחלבו אסור כבהמה, והרי הוא כלאים עם הבהמה וכן עם החיה, כאילו אינה חיה ולא בהמה, וטעון שחיטה כבהמה וחיה, ויש בו דרכים אחרים וכל אחד מהם יתבאר במקומו. (נזירות ב י ויא)