(ראה גם: אצטגנינות, ירח, מזל, שמש)
ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים, את המאור הגדול לממשלת היום, ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים. ויתן אותם אלקים ברקיע השמים להאיר על הארץ... (בראשית א טו)
ויוצא אותו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספור הכוכבים אם תוכל לספר אותם, ויאמר לו כה יהיה זרעך. (שם טו ה)
מונה מספר לכוכבים, לכולם שמות יקרא. (תהלים קמז ד)
התקשר מעדנות כימה או מושכות כסיל תפתח, התוציא מזרות בעתו ועיש על בניה תנחם. הידעת חקות שמים אם תשים משטרו בארץ... (איוב לח לא)
ומן כרוזים האלו מקבלים כל בעלי כנפים עד שמודיעים הדבר אל הרקיע של החמה, ומשם כאשר השמש יוצא על הארץ יוצא דבר הכרוז מהשמש ומשוטט בהעולם עד שהדבר מגיע אל הנחש שברקיע... (בראשית ב קיב, ועיין שם עוד)
ותא חזי, באמצעו של הרקיע נשר נקשר אורח מבהיק והוא נחש הרקיע, שכל הכוכבים הדקים כולם קשורים בו, ועומדים בו תלי תלים, דהיינו שהם מקובצים ועומדים בו, כמו הרים על הרים בלי מספר. והם ממונים על מעשים של בני העולם שבסתר... כעין זה כמה אגודות של אורות הקליפות יצאו לעולם מאותו נחש העליון הראשון שנתפתה בו אדם, וכולם ממונים על מעשי העולם שבסתר, ומשום זה כשבא האדם להטהר עוזרים לו מלמעלה ועזרת רבונו מסבב אותו ונשמר ונקרא קדוש... (חיי עא)
תא חזי, שבעה כוכבים עשה הקב"ה ברקיע כנגד ז' ספירות חג"ת נהי"ם, וכל רקיע ורקיע יש בו כמה משמשים ממונים לשמש את הקב"ה... מהם משמשים בשליחות בוראם, ונתמנים בעולם על כל מעשי בני אדם, ומהם שמשבחים לו, והם שנתמנו על השירה, ואף על פי שהם נתמנו על השירה, אין לך כל כח בשמים והכוכבים והמזלות שלא ישבחו כולם אל הקב"ה... ג' מחנות (מלאכים) הם, וחיה אחת ממונה עליהם ועומדת עליהם, וכולם משבחים אל הקב"ה עד שבא הבקר, כשבא הבקר כל אלו שבצד דרום וכל הכוכבים המאירים כולם משבחים ואומרים שירה להקב"ה, כמו שאמר ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלקים, ברן יחד כוכבי בקר הם הכוכבים שבצד דרום, ויריעו כל בני האלקים אלו הם הכוכבים שבצד שמאל שנכללו בימין... (וישב קצו, ועיין שם עוד)
וכל הכוכבים והמזלות שברקיע פותחים בשירה, (במשמרה ג') שכתוב ברן יחד כוכבי בקר ויריעו וגו', וכתוב הללוהו כל כוכבי אור, כי אלו כוכבי אור מנגנים על האור... (ויחי תנב)
כעין שעשה הקב"ה כוכבים ומזלות בעור הרקיע להסתכל בהם שהם אותות השמים ולדעת בהם חכמה, כך עשה הקב"ה בבני אדם רשימות וקמטים (בעור) פרצוף ההוא של אדם, שהם כאלו הכוכבים ומזלות שברקיע ולהסתכל בהם חכמה גדולה ולהתנהג בהם הגוף.
כמו שמתחלפין בעור הרקיע מראה הכוכבים ומזלות לפי המעשים של העולם, כן מתחלפים מראה הרשימות והקמטים בעור האדם, לפי מעשיו מזמן לזמן, ודברים אלו לא נמסרו אלא לצדיקי אמת לדעת וללמד חכמה רבה. (יתרו קפג)
ועשית קרסי נחשת חמישים וגו', רבי אלעזר ורבי אבא היו יושבים לילה אחד, כשהחשיך הלילה נכנסו לתוך גן שעל הים של טבריה, בתוך כך ראו ב' כוכבים שנוסעים זה מכאן וזה מכאן, ויפגשו זה בזה ונסתרו. אמר רבי אבא כמה גדולים מעשי הקב"ה בשמים ממעל ועל הארץ מתחת, מי יכול לדעת באלו שני הכוכבים שיצאו זה מכאן וזה מכאן ויפגשו זה עם זה ונסתרו. אמר לו רבי אלעזר וכי לא ראינו אותם, הרי הבטנו בהם והבטנו בכמה מעשים אחרים שהקב"ה עושה תמיד.
פתח ואמר, גדול אדוננו ורב כח וגו'... וכאן שכתוב גדול אדוננו אומר במדרגה התחתונה (המלכות), שהוא אדון כל הארץ, מה כתוב למעלה ממקרא הזה, מונה מספר לכוכבים לכולם שמות יקרא. אם כל בני העולם מיום שנברא האדם יתקבצו למנות הכוכבים לא יוכלו, כמו שאמר וספור הכוכבים אם תוכל לספר אותם, והקב"ה מה כתוב בו, מונה מספר לכוכבים לכולם שמות יקרא. מהו הטעם, משום שכתוב גדול אדוננו ורב כח וגו', כמו שאין מספר לכוכבי השמים חוץ מהקב"ה, אף כן הוא כתוב בו, ולתבונתו אין מספר. בא וראה, כתוב המוציא במספר צבאם, שכל הצבאות והמחנות והכוכבים הקב"ה הוציאם כל אחד ואחד בשם, איש מהם לא נעדר, בכל הכוכבים והמזלות של כל הרקיעים נתמנו נגידים ופקידים לשמש העולם, כל אחד ואחד כראוי לו, ואין לך עשב קטן בכל העולם שאינו שולט עליו כוכב ומזל ברקיע, ועל כוכב ההוא יש ממונה אחר המשמש לפני הקב"ה כל אחד כראוי לו.
כל הכוכבים שברקיעים כולם משמשים על עולם הזה, וכולם ממונים לשמש כל דבר ודבר לאותם שבעולם הזה. ואינם צומחים ואינם גדלים עשבים ואילנות ודשאין ועשבי השדה, חוץ במראה הכוכבים העומדים עליהם ונראים עליהם פנים בפנים, כל אחד ואחד כמו שראוי לו. רוב מחנות הכוכבים ומזלות יוצאים כולם בתחילת הלילה עד שלש שעות חסר רבע. משם והלאה אינם יוצאים רק כוכבים קטנים. ואלו הכוכבים, כולם אינם משמשים למטה, ואינם נראים לבטלה. ויש כוכבים המשמשים כל הלילה כדי להצמיח ולגדל כל אלו הדברים שנתמנו עליהם, ויש כוכבים המשמשים עד חצות לילה, ומצמיחים ומגדלים מתחילת הלילה עד שעה ההיא כל אלו הדברים שנתמנו עליהם, ויש כוכבים המשמשים זמן מועט מלילה, שאחרי שהם נראים עם אותו עשב או אותו דשא נשלם מיד שמושו, ואינו צריך יותר לשמש בלילה ההוא, שהרי הם אינם עומדים לבטלה, וכיון שגמרו שמושם אינם נראים יותר בעולם הזה, ונכנסים למקומם.
בספר החכמה העליונה דבני קדם, אומרים על כל אלו כוכבי השרביט, ששולחים אחריהם שרביט ברקיע, אומרים שיש עשבים בארץ מאלו הנקראים סם חיים, ואבנים יקרות יש בארץ וזהב שחוט הגדל בתוך הרים הרמים במעט מים (חסדים מקו האמצעי), המכסים עליו ואינם מכסים, אלא שנמשכים עליו, וכוכבי השרביט שולטים על כל אלו, ואלו גדלים על ידיהם. וכל התקון והגידול שלהם אינו אלא במראה ונוגה של שרביט ההוא שהכוכב משלח ברקיע, ואז מתתקנים כל הדברים... ויפה הוא, כי כעין זה רומז בספר של שלמה המלך, שאומר בחכמה של אבנים טובות, אם היה חסר מהם הנגה של התנוצצות והתלהטות של כוכבים ידועים לא היו גדלים, ולא היו מתוקנים לעולם, והכל תקן הקב"ה לתיקון העולם, כמו שאמר להאיר על הארץ, שפירושו בכל מה שנצרך בעולם הזה לתקן אותו (הם מאירים ומתקנים).
כתיב ועשית קרסי נחשת חמשים, וכתוב ועשית חמשים קרסי זהב, ולמדנו מי שלא ראה אלו הקרסים במשכן לא ראה אור הכוכבים שברקיע, משום שבמראה ההיא ובאופן ההוא היו דומים (קרסי המשכן) לכל מי שהסתכל בהם. כוכבים יש ברקיע שהם יוצאים מרקיע ההוא שכל הכוכבים אחוזים שמה, (רקיע ב'), ברקיע ההוא יש מאה חלונות חפורים מהם לצד מזרח ומהם לצד דרום, ובכל חלון וחלון כוכב אחד. וכשהשמש הולך באלו חלונות וחפירות שברקיע נוצץ בהתנוצצות, יוצאים אלו הכוכבים להתנוצץ מהתנוצצות ההיא של השמש, מהם אדום כעין הנחשת, ומהם ירוק כעין הזהב, ועל כן אלו אדומים ואלו ירוקים, חמשים כוכבים הם באלו חמשים חלונות, וחמשים הם באלו החלונות האחרים שבצד מזרח, הם ירוקים, ולצד דרום הם אדומים בהם נאחז סיום המשכן...
בכל אלו הכוכבים היוצאים מרקיע ההוא, מתערב בהם כוכבי לילה, ונוצצים ולוהטים ושולטים בעולם הזה, מהם על נחושת ומהם על זהב ירקרק, ומתתקנים וגדלים על כחם. אלו הכוכבים השולטים בכ"ה וחצי נקודות של הלילה, שהם רגעי השעה, ואלו מגדלים נחשת, ואלו אדומים ולוהטים ונוצצים, וכשהם מושטים ג' פעמים התנוצצות לצד מזרח, או (ה' פעמים) או שבע, מלכי העמים יבואו על צד ההוא וכל העושר והזהב יסתלקו מצד ההוא, ואם ההתנוצצות הוא פעם אחת, ב' פעמים, ד' ו' בזה אחר זה, אימה ופחד יפול וישרה על צד ההוא, ואם ההתנוצצות דופק ושוקט, תתעוררנה מלחמות ולא יעשו, כי בזמן ההוא יש התעוררות לפני הקב"ה בממוני העולם, השולטים על שאר העמים, וכן כעין זה בצד האחר (מערב)...
חלון אחד (משבעה חלונות הגדולים) נקרא חלון זהרא, (שהוא נגד חסד), ובו יוצא כוכב אחד הנקרא לחכמים יד, וזה הוא כח התוך המהתך למטה להוציא הדינים שבו, בשליטת יהודה, ולא שיש לו חלק בו, כי אין לשבטי ישראל חלק ונחלה בכוכבים לעבוד אליהם, אלא ששבט יהודה שולטים על (דינים) האלו, ולא הם עליו. וכשהטו בני יהודה דרכם מאחר הקב"ה והלכו לדעת אחר חלון הזה וכוכב הזה, ואמרו שהוא היד המנצח לשאר העמים, שכתוב בו ידך בעורף אויביך, והלכו אחריו ועבדו לו בשמוש ועבודה, על זה כתוב ויעש יהודה הרע בעיני ה'. כוכב הזה כשיוצא הוא פושט יד אחד בחמשה אצבעות, ומאיר ומתנוצץ באותו החלון בעלי הקסמים והכשוף יראים ממקום זה, משום שבשעה שזה שולט, כל הקסמים והמכשפים מתבלבלים, והכשוף אינו מצליח בידיהם. ואם תאמר כיון שרקיע הזה הוא נסתר (שהוא בבינה), איך יודעים אותו (המכשפים שיתבלבלו ממנו), אלא שיש להם סימן בחיצוניות, שמשם יודעים שכוכב הזה שולט, והם יראים ממנו תמיד.
חלון שני נקרא חלון הצפורן, משום שהוא כעין הצפורן, ובו יוצא כוכב אחד הנקרא לחכמים צפעון, מפני ששולט בשליטת דין חזק, בראש וזנב שלו, וכמו צפעון אורב להרג... (תרומה תתלב והלאה, ועיין שם עוד)
...ואז חלון שביעי, (שהוא המלכות הנעלמת) יפתח בכל העולם, והכוכב שלו הוא כוכב של יעקב וזה שאמר בלעם דרך כוכב מיעקב, וכוכב הזה יהיה מאיר ארבעים יום. וכשיתגלה מלך המשיח ויתקבצו אל מלך המשיח כל עמי העולם, אז יתקיים הכתוב שורש ישי אשר עומד לנס עמים אליו גוים ידרשו והיתה מנוחתו כבוד. (שם תתס, ועיין שם עוד)
בא וראה, בשעה שהגיע יום הששי לעת ערב, אז כוכב אחד מצד צפון מאיר, ועמו ע' כוכבים אחרים, וכוכב ההוא מכה באלו הכוכבים האחרים ונכללו כולם בכוכב ההוא, ונעשו כל השבעים אחד, וכוכב ההוא נתפשט ונעשה מדורה אחת לוהטת מכל הצדדים אז נתפשט מדורה ההיא סביב אלף הרים ועומדת כמו חוט אחד המקיף אותם... (ויקהל קנט, ועיין שם עוד)
אראנו ולא עתה, כי דברים אלו מהם שנתקיימו באותו הזמן, ומהם לאחר זמן בזמן של מלך המשיח. למדנו עתיד הקב"ה לבנות את ירושלים ולהראות כוכב אחד קבוע הנוצץ בע' כוכבים רצים ובע' רוחות, שמאירים ממנו באמצע הרקיע. ויהיו מצטוים ומונהגים ממנו ע' כוכבים אחרים ויהיה מאיר ולוהט ע' ימים... וביום השישי בכ"ה ימים לחדש השישי הכוכב יראה, ויהיה נאסף ביום השביעי, לסוף ע' ימים שיתכסה. ביום הראשון יראה בעיר רום, ובאותו יום יפלו ג' חומות עליונות מעיר ההיא רומי, והיכל הגדול יפול ומושל של אותו העיר ימות. אז יתפשט כוכב ההוא להראות בעולם, ובזמן ההוא יתעוררו מלחמות חזקות בכל ד' צדדים ואמונה לא תמצא ביניהם. ובאמצע העולם כשיאיר הכוכב ההוא באמצע הרקיע, יקום מלך אחד רב ושליט בעולם, ורוחו יתגאה על כל המלכים ויעורר מלחמה בב' צדדים ויתגבר עליהם. וביום שיתכסה הכוכב תזדעזע ארץ הקדושה מ"ה מילין מסביב המקום של בית המקדש... (בלק תקא, ועיין שם עוד)
בתוך כך שהשכימו ללכת ישבו וחיכו לאור הבוקר, נשא עיניו רבי חייא וראה אלו הכוכבים דשרביטא שרצים והולכים, אמר ודאי כמה פעמים שאלתי על אלו הכוכבים (על מה מרמזים). אמר רבי פנחס אלו כוכבי השרביט ידועים בתבונת החברים, כי הקב"ה ברא כל אלו כוכבי רקיע גדולים וקטנים, וכולם מודים ומשבחים להקב"ה, וכשמגיע זמנם לשבח קורא אותם הקב"ה בשם, שכתוב לכולם בשם יקרא, ואז רצים ומושיטים שרביט של אור ללכת לשבח לאדונם באותו שנספרו, זה שאמר שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה, בתוך כך בא האור קמו והלכו. (פנחס שפד, ועיין שם עוד)
כתוב מן שמים נלחמו הכוכבים ממסלותם וגו', ולמדנו באותה שעה שהתנדבו ישראל לגלות רושם הקודש בבשרם, אז אותה חרב הנוקמת נקם ברים (המלכות), אספה כל הצבאות שלה לעשות מלחמה עם סיסרא, והכוכבים היו שורפים אש מלמעלה. ואמר רבי שמעון כל כוכב וכוכב יש לו בפני עצמו, כמו שכתוב כולם בשם יקרא. אמר להם הקב"ה (לכוכבים), הכינו עצמכם לנקום (מסיסרא) נקמת בני... ובאלו הכוכבים היה כוכב אחד שלא בא לאותה הנקמה, ונתקלל לעולם, אשר כשמתחיל להאיר באים שאר הכוכבים ובולעים אותו ואת כל המחנה שלו, ונאבדים כולם כאחד... (ואתחנן קפא)
יהי אור, רבי אלכסנדראי אומר הרואה הכוכבים במסלותם חייב לברך, מאי מברך ברוך המסדר את הכוכבים ברקיע. ראה כוכב אחד אינו מברך, שנים מברך, ואימתי כד הוי ליליא במברכין ברוך המעריב ערבים. רבי אומר, אלו (הכוכבים שרואה) הם כוכבים דקים שדרכיהם מסתלקים על היום, מחמת פחד חיות השדה, מברכים שומר עמו לעד, ולפיכך תקנו על דרך זה כל תפלת הערבית.
רבי אלעזר ברבי שמעון הלך לראות את חמיו רבי יוסי ברבי שמעון בן לקוניא. סמוך לעיר החשיך הלילה, אמר לרבי יוסי שהיה הולך עמו, רואה אתה אלו הכוכבים המאירים, אמר רואה אני זה כוכב השרביט זמן רב הוא שאני מסתכל בו, ומימי לא אמרו לי עליו משהו. אמר לו שני ענינים שמעתי. אחד הוא, שכל מה שעשה הקב"ה בין השמים הכוכבים והמזלות יש בהם ידיעה ותבונה, וכולם עושים שליחותו של הקב"ה, וכוכב הזה שאתה אומר אל תאמר ואל יעלה על דעתך שהוא אחד, אלא כוכבים רבים הם, שאחד תראה בצד זה ואחד בצד זה, ולפעמים מאירים כולם בזמן אחד, ואני שמעתי מאבא שהם שבעה, ובשעה שמגיע זמנו של כל אחד מהם לומר שירה, מרוב שמחתם שיש בהם שולחים זיום והולכים לומר שירה.
וענין השני הוא, כי אלו שבעת הכוכבים אינם הולכים ואינם נוסעים ממקומם, חוץ משעה שרבון העולם קורא לאחד מהם להאיר במקום שהוא רוצה, שכתוב לכולם בשם יקרא, וכשנוסעים שולחים זיום ללכת עמהם... (זהר חדש בראשית שלז)
רבי חסדאי אומר, כוכב אחד יש במרום, והקב"ה מוציאו ממקומו, וילון שמו, והוא ממונה להכניס ולהוציא שאר הכוכבים ומשמש כל הלילה, כיון שאותן כוכבי בוקר שולטין, נגנז ונבלע במקומו. (שם רות לט)
רבי נהוראי ורבי יצחק קמו עם האור, עוד לא יצאו נשא רבי נהוריא את עיניו וראה בכוכבי בקר שהם רועדים, אמר רבי יצחק ראה הכוכבים שהאלו שהם רועדים מפחד אדונם, כי עתה הגיע זמנם לומר שירה. משום שבני אלקים, (המלאכים הנקראים בני אלקים) עומדים עליהם, וכשהצבאות האחרים המשבחים בלילה גומרים (שירתם), בני אלקים אלו תוקעים תרועה, ומתכנסים כל המחנות השולטים בלילה אל מקומם. אז כל הכוכבים השולטים ביום בבוקר רועדים ומפחדים ומעלים שירה, כי עתה הגיע זמנם לשבח לאדונם בעת ששומעים אותה התרועה שכתוב ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלקים... ואין בכל כוכבי השמים והמזלות שיהיה נקרא גבור חוץ מהשמש... (שם סא וראה עוד שמש)
...שומע אני מביניהם איבה וקנאה ותחרות, תלמוד לומר ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד, מה כוכבים אין ביניהם איבה וקנאה ותחרות, אף צדיקים אין ביניהם איבה וקנאה ותחרות, ומה כוכבים שאין אורו של זה דומה לזה, אף צדיקים כך... מה כוכבים רמים ומנוטלים על כל באי העולם, כך צדיקים רמים ומנוטלים על כל באי העולם ומה כוכבים רואים אורם מסוף העולם ועד סופו, כך צדיקים רואים אורם מסוף העולם ועד סופו. מה כוכבים פעמים נגלים פעמים נכסים, ומה כוכבים כיתות כיתות שאין להם מניין, כך צדיקים כיתות כיתות שאין להם מנין, אם ישראל עושים רצונו של מקום הרי הם ככוכבים, ואם לאו הרי הם כעפר... (עקב מז)
יצא (דוד) לאויר העולם ונסתכל בכוכבים ומזלות ואמר שירה, שנאמר ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו לשמע בקול דברו,ברכו ה' כל צבאיו. (ברכות י א)
...אמר לה הקב"ה, בתי, י"ב מזלות בראשית ברקיע, ועל כל מזל ומזל בראתי לו שלשים חיל, ועל כל חיל וחיל בראתי לו שלשים לגיון, ועל כל לגיון ולגיון בראתי לו שלשים רהטון, ועל כל רהטון ורהטון בראתי לו שלשים קרטון, ועל כל קרטון וקרטון בראתי לו שלשים גסטרא, ועל כל גסטרא וגסטרא תליתי בו שלש מאות וששים וחמשה אלפי רבוא כוכבים כנגד ימות החמה, וכולן לא בראתי אלא בשבילך, ואת אמרת עזבתני ושכחתני... (שם לב ב)
על הזיקין, מאי זיקין, אמר שמואל כוכבא דשביט, ואמר שמואל נהירין לי שבילי דשמיא כשבילי דנהרדעא לבר מכוכבא דשביט, דלאי ידענא מאי ניהו, וגמרי דלא עבר כסלא, ואי עבר כסלא חרב עלמא, והא קא חזינן דעבר, זיויה הוא דעבר, ומתחזי כדעבר איהו. רב הונא בריה דרב יהושע אמר וילון הוא דמתקרע, (הזיקין הוא שנקרע וילון ונראה רקיע), דמגלגל ומיחזי נהורא דרקיעא. רב אשי אמר כוכבא הוא דעקר מהאי גיסא דכיסלא וחזי ליה חבריה מהך גיסא, ומיבעית ומחזי כמאן דעבר. שמואל רמי, כתיב עושה עש כסיל וכימה, וכתיב עושה כימה וכסיל, הא כיצד, אלמלא חמה של כסיל לא נתקיים עולם מפני צינה של כימה, ואלמלא צינה של כימה לא נתקיים עולם מפני חמה של כסיל, וגמירי אי לאו עוקצא דעקרבא דמנח בנהר דינור, כל מאן דהוה טריקא ליה עקרבא לא הוה חיי... מאי כימה, אמר שמואל כמאה ככבי, אמרי לה דמכנפי, אמרי לה דמבדרן (מפוזרים).
מאי עש, אמר רב יהודה יותא, מאי יותא, אמרי לה זנב טלה, ואמרי לה רישא דעגלא, ומסתברא כמאן דאמר זנב טלה, דכתיב ועיש על בניה תנחם, אלמה חסרא ומתחזיא כטרפא דטריף, והיא דאזלא בתרה דאמרה לה הב לי בני, שבשעה שהקב"ה בקש להביא מבול לעולם, נטל שני כוכבים מכימה, והביא מבול לעולם, וכשבקש לסתמה נטל שני כוכבים מעיש וסתמה... וליברי לה תרי כוכבי אחריני, אין כל חדש תחת השמש. (שם נח ב)
תנו רבנן הרואה חמה בתקופתה לבנה בגבורתה וכוכבים במסילותם ומזלות כסדרן, אומר ברוך עושה בראשית, ואימת הוי, אמר אביי כל כ"ח שנין, והדר מחזיר ונפלה תקופת ניסן בשבתאי באורתא דתלת נגהי ארבע. (שם נט ב)
אמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא, כל היודע לחשב בתקופות ומזלות ואינו חושב, עליו הכתוב אומר ואת פועל ה' לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו. אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן מנין שמצוה על האדם לחשב תקופות ומזלות, שנאמר ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים איזו חכמה ובינה שהיא לעיני העמים הוי אומר זה חישוב תקופות ומזלות. (שבת עה א)
בתלתא בשבתא מאי טעמא (לא יקיז סם), משום דקיימא ליה מאדים בזווי, מעלי שבתא נמי קיימא... (שם קכט ב)
...אמר רבי חנינא פוקו אמרו ליה לבר ליואי לא מזל יום גורם, אלא מזל שעה גורם, האי מאן דבחמה (נולד) יהי גבר זיותן, יהי אכיל מדיליה ושתי מדיליה ורזוהי גליין, אם גניב לא מצלח. האי מאן דבכוכב נוגה יהי גבר עתיר וזנאי יהי, מאי טעמא משום דאיתליד ביה נורא, האי מאן דבכוכב יהי גבר נהיר וחכים, משום דספרא דחמה הוא, האי מאן דבלבנה יהי גבר סביל מרעין, בנאי וסתיר סתיר ובנאי, אכיל דלא דיליה ושתי שלא דיליה, ורזוהי כסיין אם גנב מצלח. האי מאן דבשבתאי יהי גבר מחשבתיה בטלין, ואית דאמרי כל דמחשבין עליה בטלין, האי מאן דבצדק יהי גבר צדקן, אמר רב נחמן בר יצחק וצדקן במצות. האי מאן דבמאדים יהי גבר אשיד דמא, אמר רב אשי אי אומנא אי גנבא אי טבחא אי מוהלא... איתמר רבי חנינא אומר מזל מחכים מזל מעשיר ויש מזל לישראל, רבי יוחנן אמר אין מזל לישראל, ואזדא רבי יוחנן לטעמיה, דאמר רבי יוחנן מניין שאין מזל לישראל, שנאמר כה אמר ה' אל דרך הגוים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה, הם יחתו ולא ישראל... (שם קנו א, וראה שם עוד וערך מזל)
...וסימניך עגלה בצפון ועקרב בדרום, רבי יוסי אומר אם אינו יודע לרבעה בריבוע של עולם מרבעה כמין התקופה, כיצד חמה יוצאה ביום ארוך ושוקעת ביום ארוך, זה הוא פני צפון, חמה יוצאה ביום קצר ושוקעת ביום קצר, זהו פני דרום, תקופת ניסן ותקופת תשרי חמה יוצאה בחצי מזרח ושוקעת בחצי מערב, שנאמר הולך אל דרום וסובב אל צפון... (עירובין נו א, וראה שם עוד)
מיתיבי הללוהו כל כוכבי אור, אלמא אור אורתא הוא, הכי קאמר הללוהו כל כוכבים המאירים, אלא מעתה כוכבים המאירים הוא דבעו שבוחי שאינן מאירין לא בעו שבוחי, והא כתיב הללוהו כל צבאיו, אלא הא קא משמע לן, דאור דכוכבים נמי אור הוא. (פסחים ב א)
תא שמע דתני דבי אליהו רבי נתן אומר כל הישוב כולו תחת כוכב אחד יושב, תדע שהרי אדם נותן עינו בכוכב אחד, הולך למזרח עומד כנגדו, לארבע רוחות העולם עומד כנגדו, מכלל דכל הישוב כולו תחת כוכב אחד יושב, תיובתא. תא שמע, עגלה בצפון ועקרב בדרום, וכל הישוב כולו אינו יושב אלא בין עגלה לעקרב, וכל הישוב כולו אינו הוה אלא שעה אחת ביום... תנו רבנן חכמי ישראל אומרים גלגל קבוע ומזלות חוזרין, וחכמי אומות העולם אומרים גלגל חוזר ומזלות קבועין. אמר רבי תשובה לדבריהם מעולם לא מצינו עגלה בדרום ועקרב בצפון. מתקיף לה רב אחא בר יעקב ודילמא כבוצינא דריחיא, אי נמי כצינורא דדשא, חכמי ישראל אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למעלה מן הרקיע, וחכמי אומות העולם אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע, ובלילה למטה מן הקרקע... (שם צד א וב)
...כי אתא סיסרא אתא עלייהו בדקרי דפרזלא, הוציא הקב"ה עליהם כוכבים ממסילותם, דכתיב מן שמים נלחמו הכוכבים, כיון דנחיתו כוכבי שמים עלייהו אקדירו הני דקרי דפרזלא, נחיתו לאקרורי למיסחי נפשייהו בנחל קישון... (שם קיח ב)
ואמר עולא בד' מאה שיפורי שמתיה ברק למרוז, איכא דאמרי גברא רבה הוה, ואיכא דאמרי כוכבא הוה, שנאמר מן שמים נלחמו הכוכבים... (מועד קטן טז א)
רקיע שבו חמה ולבנה כוכבים ומזלות קבועין, שנאמר ויתן אותם אלקים ברקיע השמים. (חגיגה יב ב)
אמר ליה כופר לרבן גמליאל כתיב מונה מספר לכוכבים, מאי רבותיה, אנא מצינא למימנא כוכבי. אייתי חבושי שדינהו בארבילא וקא מהדר להו (הניע אותם), אמר ליה מנינהו, אמר ליה אוקימנהו (העמידם), אמר ליה רקיע נמי הכי הדרא, איכא דאמרי הכי אמר ליה, מני כוכבי, אמר ליה אימא לי ככיך ושיניך כמה הוו, שדא ידיה לפומיה וקא מני להו, אמר ליה דאיכא בפומיך לא ידעת, דאיכא ברקיע ידעת. (סנהדרין לט א)
...אמר ליה מי הוה דידעת דהוה לן עיכובא כולי האי דאיתית סולתא, אמר ליה כוכב אחד לשבעים שנה עולה ומתעה את הספנים, ואמרתי שמא יעלה ויתעה אותנו... (הוריות י א)
כמה כוכבים יצאו ויהא לילה, רבי פינחס בשם רבי אבא בר פפא כוכב אחד וקאי יום, שנים ספק לילה, שלשה ודאי לילה... (ברכות א ב, וראה שם עוד)
שמואל אמר אין עבר ההן זיקא בכסיל מחריב העולם, מתיבון לשמואל, ואנן חמין ליה עבר, אמר להון לית איפשר, או לעיל מינה או לרע מינה. שמואל אמר חכים אנא בשקקי שמיא כשקקי נהרדעי קרתי, בן מן ההן זיקא לית אנא ידע מה הוא, וכי שמואל עלה לשמים אלא על שם מי יספר שחקים בחכמה. (שם סד א)
ואת הכוכבים, כל הכוכבים משרתים לשבעה כוכבים של שעות, ושמן כל"ש צמח"ן, כוכב לבנה שבתאי צדק מאדים חמה נוגה, והם משרתים לשבעה ימי השבוע, יום א' כוכב חמה, יום ב' צדק לבנה... יום ו' מאדים שבתאי, וכולם משרתים לי"ב מזלות שהן כנגד י"ב חדשים, ואלו הן, טלה שור תאומים סרטן אריה בתולה מאזנים עקרב קשת גדי דלי דגים, ואלו שנבראו במעשה בראשית להנהיג את העולם וכל חקיהן, וז' שמשין אלו נבראו והסדירן ברקיע השמים. כל המזלות משרתים את ימות חודש החמה, וימות חודש החמה שלשים יום ועשר שעות ומחצה, וכל מזל ומזל משרת את ימות חודש החמה שני ימים ומחצה, שני מזלות לחמשה ימים... (פרק ו, וראה שם עוד וערך תקופה)
...אלא את השמים, לרבות חמה ולבנה ומזלות... (בראשית א יט)
ואת הכוכבים, אמר רבי אחא משל למלך שהיו לו שני אפוטרופים, אחד שולט בעיר, ואחד שולט במדינה, אמר המלך הואיל ומיעט עצמו זה להיות שולט בעיר גוזר אני עליו בשעה שהוא יוצא תהא כל אוכלוסא יוצאה עמו, ובשעה שיהא נכנס תהא סולי ודימוס נכנסת עמו. כך אמר הקב"ה הואיל והלבנה הזו מיעטה עצמה להיות שולטת בלילה, גוזר אני עליה בשעה שהיא יוצאת שיהיו הכוכבים יוצאים עמה, ובשעה שהיא נכנסת יהיו הכוכבים נכנסים עמה. (שם ו ו)
...עד שלא חטא אדם הראשון היו המזלות מהלכין דרך קצרה ובמהירות, משחטא סיבבן דרך ארוכה ובמתינות, יש מזל שגומר הלוכו לי"ב חדש, כגון כוכב חמה, ויש מזל שהוא גומר הלוכו לשלשים יום והיא לבנה, ויש מזל שגומר הלוכו לי"ב שנה, והוא צדק, ויש מזל שהוא גומר הלוכו לשלשים שנה והוא שבתי, חוץ מן כוכב נוגה ומאדים, שאין גומרין הלוכן אלא לד' מאות פ' שנה... אמר רבי יהושע בן לוי שנשתכללו שמים בחמה ולבנה ובמזלות... (שם י ד וה)
אמר רבי סימון אין לך כל עשב ועשב שאין לו מזל ברקיע שמכה אותו ואומר לו גדל, הדא הוא דכתיב, (איוב ל"ח) הידעת חקות שמים אם תשים משטרו בארץ וכו', לשון שוטר. התקשר מעדנות כימה או מושכות כסיל תפתח, רבי חנינה בר פפא ורבי סימון אמרי כימה מעדנת את הפירות, וכסיל מושך בין קשר לקשר (הצמיחה), הדא הוא דכתיב התוציא מזרות בעתו ועיש על בניה תנחם. רבי תנחום בר חייא ורבי סימון אמרי מזל הוא שהוא ממזר את הפירות. (שם שם ז)
אמר רבי יוחנן לא שמשו מזלות כל י"ב חודש, אמר ליה רבי יונתן שמשו אלא שלא היה רשומן ניכר... (שם לד טו)
...אמר רבי ברכיה מזל צדק היה מאיר לו (לאברהם במלחמת המלכים)... (שם מג ד)
...אימתי אני מגדל את בניך ככוכבים, רבי אליעזר ורבי יוסי ברבי חנינא, רבי אליעזר אמר כשאגלה עליהם בכה, כה תאמר לבית יעקב, ורבי יוסי ברבי חנינא אמר כשאגלה על מנהיגם בכה, שנאמר (שמות ד') כה אמר ה' בני בכורי ישראל. (שם שם יא)
...נמשלתם ככוכבים מי יכול לסייף את הכוכבים, עשרה כוכבים בקשו לאבד כוכב אחד ולא יכולו לו, י"ב שבטים מה אני יכול לשנות סדרו של עולם, מפני שהם כנגד י"ב שעות ביום וי"ב מזלות ברקיע. (שם ק י)
...אמר רבי יוסי בר אבין אם יאמר לך אדם הדא כוכבתא דצפרא איילתא דשחרא שקרן הוא, פעמים פוחתת ופעמים שהיא מוספת, אלא כמין תרתין קרנין דנהורא סלקין ממדינחא ומנהרין לעלמא. (שם נ טו)
...שקולים הם ישראל כצבא השמים נאמר כאן שמות, ונאמר בכוכבים שמות, שנאמר (תהלים קמ"ז) מונה מספר לכוכבים לכלם שמות יקרא... (שמות א ג)
אמר רבי יהודה ברבי אלעאי זה הכוכב שהוא שף ברקיע אינו אלא כמסר הזה שהוא נתון בעץ... (שם ה י)
...אתה מוצא י"ב מזלות יש ברקיע, כשם שאין השמים יכולין לעמוד חוץ מי"ב מזלות, כך אין העולם יכול לעמוד חוץ מי"ב שבטים. (שם טו ז)
הלבנה לוה מן הכוכבים והכוכבים מן הלבנה... (שם לא טז)
ועתה לא ראו אור, תנא הרואה החמה בתקופתה לבנה בכדורה כוכבים במסלותם מזלות כסדרן אומר ברוך עושה מעשה בראשית, אמר רב הונא הדא דאת אמר בימות הגשמים, ובלבד לאחר שלשה ימים... (ויקרא כג ח)
...משלן בעפר משלן בכוכבים, בעולם הזה הם משולים בעפר... לעתיד לבא משלן בכוכבים, מה הכוכבים מזהירין בכל הרקיע, כך הם מזהירין לעתיד לבא, שנאמר (דניאל י"ב) והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד. ולמה נמשלו בכוכבים ולא בחמה ולא בלבנה, אלא אברהם נמשל בחמה, ויצחק בלבנה, ויעקב בכוכבים, לעתיד לבא החמה והלבנה בושים, שנאמר (ישעיה כ"ד) וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך ה' צב-אות בהר ציון ונגד זקיניו כבוד, והכוכבים אינם בושים... דבר אחר הכוכבים חולקין כבוד זה לזה ושלום ביניהם, שנאמר (איוב כ"ה) עושה שלום במרומיו, כך הם הצדיקים אוהבים זה לזה, כשם שהכוכבים אינן מריבין זה עם זה, כך הם הצדיקים, דבר אחר מה הכוכבים אינן שולטין אלא בלילה, כך ישראל אינן שולטים אלא בלילה מפני עול גלות, דבר אחר, מה הכוכבים יכול אחד לשרוף כל העולם כולו, כך הם הצדיקים, כגון אליהו שירדה אש בדיבורו, שנאמר (מלכים ב' א') אם איש האלקים אני תרד אש מן השמים ותאכל אותך. (במדבר ב יב)
היין והדעת נמשלו ככימה ועקרב, כל שעה שכימה נראית ברקיע אין עקרב נראה ברקיע, ומשעקרב נראה אין כימה נראית, כך היין משול בעקרב והדעת משולה בכימה, מה עקרב מכה בעוקצו, כך היין מכה בסופו, שנאמר (משלי כ"ג) אחריתו כנחש ישך, וכשם שהכימה מבשלת את הפירות ונותנת בהם טעם, כך הדעת נותנת ריח וטעם בדבריו של אדם. (שם י כא)
...אמר רבי יוחנן לית מזל חמי במה דקדים ליה ולית מזל חמי דלעיל מיניה, אלא במה דלרע מיניה, כהדין בר נשא דהוא נחית בסולמא הפיך לאחורוי. תני רבי שמעון בן יוחי אומר הרקיע הוא של מים והכוכבים של אש, והן דרים זה עם זה ואינן מזיקין זה את זה, מה למעלה כוכבים אף למטה כוכבים, אמר רבי חייא בר אבא מלמד שהיו קרסי הזהב נראין במשכן ככוכבים הקבועים ברקיע... (שם יב י)
והנכם היום ככוכבים השמים וגו', אמר להן היום אתם ככוכבים, אבל לעתיד לבא לרב אתכם אתם עתידים להיות להיות דומין לרבכן... (דברים א י)
למה ברך אותם בכוכבים, מה הכוכבים הללו מעלות על גבי מעלות, כך הן ישראל מעלות על גבי מעלות, מה הכוכבים הללו אין להם לא חקר ולא מנין, אך ישראל אין להם לא חקר ולא מנין, מה הכוכבים שליטין מסוף העולם ועד סופו כך ישראל. אמר לפניו, רבונו של עולם, למה לא משלת את בניך בחמה ובלבנה שהם גדולים מכוכבים, אמר לו הקב"ה חייך חמה ולבנה יש להם בושה לעתיד לבא, מנין דכתיב (ישעיה כ"ד) וחפרה הלבנה ובושה החמה וגו', אבל הכוכבים אין להם בושה לעולם. (שם שם יג)
אמר רבי לוי אין אחד מן המזלות הללו שהן מהלכין ברקיע רואה מה שלפניו אלא של אחוריו, כאדם היורד מעל הסולם ופניו לאחוריו, כדי שיהא כל מזל ומזל אומר אני הוא הראשון, הוי עושה שלום במרומיו. (שם ה יב)
...כוכב אחד אנו מוצאין שהוא נותן כל הבריות תחתיו, עבר הכוכב בא חבירו ונותן הכל תחתיו, וכשם שאתה רואה אותו למעלה מראשך, כך כל באי עולם רואין אותו למעלה מראשם, ואינו נראה אלא כנר, שנאמר הלא א-לוה גובה שמים. ועביו של רקיע כמו מן הארץ עד לשמים, מן הכוכבים שירדו על סיסרא אתה יודע עביו של רקיע, שהיה נשמט מן הרקיע וירד ועשה מלחמה בארץ כמסמרים הקבועים בדלת, אם נשמט מן הדלת תדע עובי הדלת, כל הכוכב קבוע בשמים יורד ועושה מלחמה בארץ, ללמדך עביו של רקיע כמן הארץ לשמים... (בראשית ה)
דבר אחר אל מול פני המנורה, שלא תהיו מבזין על המנורה, הוי שנאמר (זכריה ד') כי מי בז ליום קטנות ושמחו וראו את האבן הבדיל ביד זרובבל, שבעה אלה עיני ה' המה משוטטים בכל הארץ, זו המנורה, ומהו שבעה, אלא אלה שבעת הנרות כנגד שבעה כוכבים שמשוטטים בארץ. (בהעלותך ה)
...ואחר החושך מה אתה בורא, אמר ליה תאומים, ומפני מה אתה בורא תאומים, שעתיד לראות אדם באור ובחשך מפני שמזל תאומים אדם. ואחריו מה אתה בורא, סרטן, מפני שאדם מקמיץ מן החורין ומן הסדקים כסרטן, ואחריו מה אתה בורא ארי, כשאדם מקמץ מן החורים ומן הסדקים חוזר ומתגבר כארי, ואחריו מה אתה בורא בתולה, שעתיד אדם לשמח בבתולה, ואחריו מה אתה בורא מאזנים, שמעשיו שקולים במאזנים, ואחריו מה אתה בורא, עקרב, כיון ששוקלים אותו ויש בו עונות מורידים אותו לגיהנם, ואחריו מה אתה בורא קשת, שמא תאמר כיון שירד לגיהנם אין לו תעלה, כיון שמבקשים עליו רחמים זורק אותו מגיהנם כחץ מן הקשת, ואחריו מה אתה בורא גדי, שמא תאמר כיון שעלה מגיהנם פניו משחירים הוא מרקד ועולה כגדי, ואחריו מה אתה בורא, דלי, שאני זורק עליו מים טהורים לטהרו מעונו, ואחריו מה אתה בורא גדים, כיון שישראל על העולם אין כל עין שולטת בהם ולא מזל ולא שעה גורמת. ומפני מה לא ברא הקב"ה את האדם תחילה, שכל העולם כולו בזיו אחד נברא, ואחריו מה אתה בורא, כוכב הנוגה, לפי שצפה הקב"ה שעתיד דור המבול לזנות, כיון שצפה בהם הבדילו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו, עמד ועירבן זה בזה כוכב זה איש, נוגה זה האשה. ומפני מה ברא כוכב חמה, זה אבינו אברהם המצהיל את כל העולם כולו כחמה, ואחריו מה אתה בורא, שבתי, שעתידים אומות העולם למשול בהם בישראל. ואחריו מה אתה בורא, צדק, שעתיד הקב"ה להצדיק עליהם את הדין, ושמא תאמר ניצולים מן הדין, לכך ברא הקב"ה מאדים שנופלים בגיהנם שחמה היא. (פרשה כ)
שבעה בריות זו למעלה מזו וזו למעלה מזו, למעלה מכולם הרקיע, ברא כוכבים שמאירין לעולם, למעלה מכוכבים ברא אילנות, שאילנות עושין פירות וכוכבים אינם עושין פירות. (לז א)
כל הכוכבים משרתים לשבעת כוכבים של שעות, ושמן כל"ש צמח"ן, כוכב לבנה שבתאי צדק מאדים חמה נוגה, והם משרתים לשבעת ימי השבוע, יום א' כוכב חמה, יום ב' צדק לבנה, יום ג' נוגה מאדים, יום ד' שבתאי כוכב, יום ה' חמה צדק, יום ו' לבנה נוגה, יום ז' מאדים שבתאי, וכולם משרתים לי"ב מזלות, שהן כנגד י"ב חדשים, ואלו הן טלה שור תאומים סרטן אריה בתולה מאזנים עקרב קשת גדי דלי דגים... (פרק ו, וראה עוד מזל)
...ואם אין לו אש פושט ידו לאור הכוכבים שהם של אש ויסתכל בצפורניו שהם לבנות מן הגוף ואומר ברוך מאורי האש. (פרק כ)
...ולעת ערב הירח והכוכבים והמזלות רוחצים בנהר של ברד ועולים להאיר על הארץ, ולעתיד לבא הקב"ה מחדש אותן ומוסיף על אורן אור שבעתים, כאור שבעת הימים... (פרק נא)
...ועוד ראה חרטומים כובשין במזלות באים על ישראל, מה עשה יהושע, פשט ידו לאור השמש ולאור הירח ולאור הכוכבים והזכיר עליהם את השם ועמדו כל אחד ואחד ששה ושלשים שעות עד מוצאי שבת... אמר לו אחז אביך כובש במזלות היה והיה משתחוה לשמש וירח וכוכבים ולמזלות, וברח מפני השמש וירד במערב י' מעלות... (פרק נב)
כי אראה שמיך וגו' רבי איבו אמר שלש כתות הן, אחת אומרת אילו לא בראני אלא לראות השמים והארץ והמזלות דיינו... (תהלים ח)
...דבר אחר כשהוא רואה גלגל חמה בא וכורע היה יודע שהוא לילה, וכשרואה הכוכבים והלבנה והמזלות באין ומשתחוין לפני הקב"ה יודע שהוא יום, שנאמר (נחמיה ט') וצבא השמים לך משתחוים. (תהלים יט)
הללוהו כל כוכבי אור, ומי הן כוכבי אור, אלו הצדיקים, שנאמר (דניאל י"ב) ומצדיקי הרבים ככוכבים, לכך נאמר הללוהו כל כוכבי אור, מכאן אתה למד שכל אחד מהן יש לו כוכב בשמים, ולפי מעשיו מאיר, לכך נאמר הללו, אותם שכוכביהם מאירים... (תהלים קמח)
אמרו חכמים כל הישוב יושב בין עגלה לעקרב, אמרתי להן, רבותי, עפר אני תחת כפות רגליכם, אני אומר לפניכם דבר אחד, אמרו לי אמור, אמרתי להם תחת כוכב אחד כל באי עולם יושבין, כמו שאמרו חז"ל, אמרו לי תן לנו סימן לדבריך, אמרתי להן אני נותן, אמרתי להן, רבותי, יעמדו שנים אחד בארץ ישראל ואחד בכרך גדול שבבבל, וישימו ראשיהם תחת כוכב אחד ביציאת החמה או בשקיעת החמה בראש חודש או בחמשה לחודש, לא העומד בארץ ישראל כעומד בבבל, הא למדת שכל העולם תחת כוכב אחד יושב כמו שאמרו חז"ל. וכי מה היא טיבה של אותה כימה, שהיא כמו שבעה כוכבים ברקיע, וכולם סמוכים זה לזה, למד הכתוב דרך ארץ לדורות, שלא יאמר אדם מפני מה אין הרקיע עצמה עבה ככוכבים... זהו שבחו של הקב"ה יהא שמו הגדול מבורך לעלם ולעלמי עלמיא, ברא כוכבים ברקיע ונתן לכל אחד ואחד מקום בפני עצמו, אין אומר ואין דברים בלי נשמע קולם... (פרק ב)
ויראו בני האלהים... ולמה הוא קורא אותן בני האלהים, שהרבו ימים בלא צער ובלא יסורין, וכל כך למה, כדי לעמוד על התקופות ועל המזלות. (בראשית פרק ו, מג)
כתיב ברן יחד כוכבי בקר, זרעו של יעקב שנמשלו לכוכבים ומצדיקי הרבים ככוכבים, ואחר כך ויריעו כל בני אלהים אלו מלאכים... (שם פרק כז, קטו)
דבר אחר שעלה תהום התחתון על תהום העליון וחפה עליהם את הרקיע והקדיר עליהם את הכוכבים וכל מאורי אור בשמים... (שמות פרק טו, רמו)
...שבט יהודה במזרח יששכר וזבולון עמו, כנגדן במרום טלה שור תאומים עם החמה במזרח משמשים חמש חלקים מתוך שמונה במזרח, דגל ראובן בדרום ושמעון וגד עמו, כנגדן במרום סרטן אריה בתולה משמשין עם החמה בדרום, ה' חלקים מתוך ח', ומחניהם חלק אחד במזרח ושנים במערב, נמצא רוב תשמישן בדרום. דגל אפרים במערב מנשה ובנימין עמו, כנגדן החמה במערב מאזנים עקרב וקשת, דגל דן בצפון אשר ונפתלי עמו, כנגדן משמשין עם החמה בצפון גדי דלי דגים מן העגלה ולדרום, בזמן שהעולם מכוסה בעבים בימות הגשמים קורא אותם צבאות ה' וקרא אותם כוכבים, והנכם היום ככוכבי השמים... (שם פרק מ, תיח)
(הכיור) עומד על שנים עשר בקר, אלו שנים עשר מזלות שהעולם מתנהג בהם, שלשה פונים צפונה, למה צפונה תחלה שהוא פתוח שרוח צפונית פתוח לעולם... טלה אריה קשת פונים צפונה, שור בתולה גדי פונים למערב, תאומים מאזנים דלי פונים לדרום, סרטן עקרב ודגים פונים למזרח, והים עליהם מלמעלה שהעולם עליהם מתנהג, וכל אחוריהם ביתה, שלא נברא לבטלה אלא לצורך העולם. (מלכים א פרק ז, קפה)
עתיד הקב"ה להיות יושב בגן עדן ודורש וכל הצדיקים יושבים לפניו, וכל פמליא של מעלה עומדים על רגליהם וחמה ומזלות מימינו של הקב"ה, ולבנה וכוכבים משמאלו... (ישעיה פרק כו, תכט)
מהו כונים, שהיו עובדים למלכת השמים, וזו היא הכוכבת, שכל מי שהיה לו בית טרקלין היה חופר בתוך ביתו כוי קטנה והיו מכונים אותו כנגד המזרח, שכשתעלה הכוכבת יעמוד וישתחוה לה. (ירמיה פרק ז, רעו)
האומר לחרס ולא יזרח, הרי כל חכמתו של איוב, וכי אין אנו יודעים שאם אומר הקב"ה לשמש ולכוכבים שלא יזרחו שאינם זורחים, אלא לא אמר כי אם על יעקב ובניו שנמשלו לכוכבים. (איוב פרקט, תתקד)
ז' כוכבים שרועים השמש והירח, וז' כוכבים שאינם רועים, זהו ז' כוכבים של זה שנקרא שמו כסיל, וז' כוכבים של כימה, כימה בעת שהיא שוקעת חורשים את הארץ לזרוע אותה, וכשהיא עולה עת הקציר הוא. (פרק ו)
דרך כוכב - לשון דרך קשתו, שהכוכב עובר כחץ, כלומר יקום מזל. (במדבר כד יז)
אשר חלק לכל העמים - להאיר להם, דבר אחר לאלוהות, לא מנען מלטעות אחריהם, אלא החליקם בדברי הבלים לטרדם מן העולם. (דברים ד יט)
הכוכבים ממסילותם - ראש הכוכב בשמים וסופו בארץ, מכאן אמרו שעביו של רקיע כאויר שבין שמים לארץ, והכוכב ברקיע כנגר בדלת, ארכו כרוחב הרקיע. (שופטים ה כ)
לאותות - רגעים, ולמועדים - שעות, ויתכן להיות לאותות על קדרות הלבנה והשמש ודלוג דמות הככבים, כי הכוכבים סבת דמות הנראה, כטעם מאותות השמים... אמר חכם גדול ספרדי כי הרקיע נחלק על שמנה חלקים לזי"ן הכוכבים וגלגל המזלות וזה לא יתכן, כי אין גוף למעלה מגלגל המזלות... והנכון בעיני שהשמש והלבנה וכל הכוכבים הם מאורות ברקיע, כי שם יראו. (בראשית א יד)
בעולם האמצעי חמשת הכוכבים המשרתים העומדים בעצמם ולא יכלו או תשתנה תנועתם, ורק לפי המערכת יש להם שינויים רבים בעמדתם, ופעם עולה בגלגלו הקטן, ופעם בגדול ירוץ, יתמהמה, ישוב אחורנית וכו', וכל זה נגד הארץ, וכנגד צבא השמים מלמעלה, והלבנה מלמטה, ולכן ישתנו כל הנבראים בעולם השפל בעצמם וכל שכן במקריהם, אבל הם בעצמם ובאורם לא ישתנו, על כן למטה מהם הלבנה כי כל מקריהם יקרוה, ולהם שני גלגלים שאין מוצקם כמוצק הארץ, (גלגל יוצא מרכז מסביב למרכז שהיא הארץ, ומסביב למסלול הזה גלגל הקפה)... למעלה מהמשרתים כוכבי גלגל המזלות, אינם מתנועעים ולא ישתנה ערכם זה לזה ולארץ. ותנועת השמש והעולם העליון שהוא עולם המלאכים שאינם גופות, ומעלותם נשגבה מדעות הנקלות נגדם, ואין תנועה בשינוי בערך, רק מעמדו אינו בעצמו כי אם בשם הנכבד. ונשמת האדם ממינם, ומקבלת כח עליון כפי מערכת המשרתים, וכל המשרת כנגד הצבא הגדול בעת הבראו... (שמות ג טו, וראה שם עוד)
דרך כוכב - יש דמות כוכבים דורכים ברקיע שלא היו בתולדות ולא נודעו... (במדבר כד יז)
לויתן - הוא התלי המבריח מן הקצה אל הקצה... (ישעיה כז א)
המוציא במספר צבאם - על כוכבי לכת, שיש מספר צבאות לכל אחד, וכל חכמי המזלות לא יכלו לעמוד על אמונת המספר. או ידבר על מספר הכוכבים שבעולם העליון, שאין איש יודעו. לא נעדר - על המספר או על עצם הכוכב. (שם מ כה)
עש - אמר אברהם יש בגלגל ב' סרינים (צירים), קרוב לצפוני הדוב הנקרא עש על שם ז' ככובים, ונראה לעולם, וקרוב לדרומי כוכב גדול שאינו נראה מכאן, על כן נקרא חדרי תימן, כימה לקדמונינו זנב טלה וראש שור. וידוע שגלגל המזלות מתחבר עם הגלגל העליון בב' מקומות, בנקודת ההשתנות, ומשם נוטה אליו כ"ג וחצי מעלות ואחד משני עשר. וקרא הנקודות כימה וכסיל, כי היו פעם שם, שגלגל המזלות יסתובב ממערב למזרח מעלה וחצי בערך במאה שנה. (עמוס ה ז)
כי אראה שמיך - ידוע שיש ז' מעונות למאורות ולכוכבי לכת, והח' לצבא הגדול, והט' לגלגל המזלות, והי' כסא הכבוד, ונגד הו' אמר מעשה אצבעותיך, ולא הזכיר השמש, כי אי אפשר להסתכל בה. (תהלים ח ד)
השתחוו לה' - כהשתחוות העבד ברצותו לעשות אשר יצונו, והטעם שאין כח בכוכבים לשנות תנועתם ודרכי מערכתם. (שם כט ב)
בבני אלים - הכוכבים, כי חכמי המזלות יראו בנסיונם מעשים נוראים מתחדשים בכל יום ככח הכוכבים ומערכתם אלה לאלה, והיודעים דעת עליון ידעו כי מעשי ה' נפלאים הרבה יותר. (שם פט ז)
כל צבאיו - צבא השמים העליונים, משרתיו - הז' שהם בז' מעונות. (שם קג כא)
כוכבי אור - שיש להם אור גדול, כי קרובים לארץ. (שם קמח ג)
...הנה העולם הראשון אינו גוף, והוא הנקרא מראה כבוד השם העליון ולא ישתנה, ואין לו זמן ומקום... העולם השני התיכון בו נשמות, צורות אמת בלא גוף... ואין בהם שינוי ותמורה, או שינוי בעצמם רק על דרך מקרה במערכת תנועתם, ונקרא היכל הקודש, והם שמי השמים, ושם כסא הכבוד ומיכאל וגבריאל... וגופות עולם זה לא תכלינה, ובו גם שני המאורות. ויש בכוכבים ששם תנועות שונות, פעמים הם במצב נוכח פעמים במבט אהבה. ובהבור תנועתם ויתחדשו מעשים בעולם השפל לטוב ולרע, וצריך לכך פירוש ארוך... ודע כי הגזירות באות מהשמים והם דברי ה', וסוד המערכת מתחילת בריאתם והם הספרים, על כן סוד החלומות. (דניאל י כא)
תחת השמים - אחר שהתסכל לראות עקר המעשים הנולדים מכח השמים, ראה שהוא ענין רע וקשה, כי אין מספר לגדודי השמים, ולא יכלו הקדמונים להכיר כי אם אלף ועשרים ושמנים. (קהלת א יג)
לשמש שם אוהל בהם - באחד הגלגלים, והוא הד' מז' גלגלי כוכבי לכת, והכוכבים תקועים בגוף הגלגלים, ולרז"ל הם כמסמרים בדלת. (תהלים יט ה)
שמים פלאך - סבוב הגלגלים בלי הפסק יורה על המניע, קדושים - המלאכים, שבקיומם קיום הגלגלים, ואמונה היא הקיום, והם קיימים לעולם כי אינם גוף, ומקיימים השמים שהם גוף... (שם פט ז)
נחש עקלתון - ויש אומרים התלי, וכן בפרקי דרבי אליעזר התלי מניד המאורות ונטוי מקצה אל קצה. (ישעיה כז א)
עושה כימה - זכר הכוכבים שבהם קיום התבואות בזמניהם, והם מושלים רק בזמנים ידועים, והמה צורך העולם... (עמוס ה ח)
אמר החבר כן הוא אבל יש ליסודות ולשמש ולירח ולכוכבים פעלים על דרך החמום והקרור וההרטב והיובש והתלוים בהם, מבלי שנייחס להם חכמה רק עבודה, אבל הציור והשעור וההזרעה וכל אשר יש בו חכמה לכוונה, לא יתייחס כי אם לחכם היכול המשער... (מאמר א עז)
...ומהם מי שמייחס אותו אל רוחניות כוכב מן הכוכבים או חיל מן החיילים או מערכת מזל וזולת זה... (שם צז)
...כמו שאמרו כשירד רבון העולמים למצרים, לנחץ האמונה שיציאת מצרים היתה בכוונה מאת האלקים יתברך, לא במקרים ולא במצועים מתחבולות בני אדם, וברוחניות כוכבים ומלאכים ושדים... (ג עג)
...כאילו שאל השואל איזה אלוה ראוי לעבד, השמש או הירח או השמים או המזלות או אחד הכוכבים או הרוח או המלאכים הרוחניים או זולתם, כי לכל אחד מהם מעשה וממשלה, וכל אחד מהם סבה בהויה ובהפסד, ותהיה התשובה: ה'!... (ד א)
גלגל התשיעי עצמו אין בו לא חלוקה ולא צורה מכל הצורות האלו ולא כוכב, אלא בחיבור הכוכבים שבגלגל השמיני הוא שיראה בכוכבים גדולים שבו תבנית הצורות האלו או קרוב מהן, ואלו השנים עשר צורות לא היו מכוונות כנגד אותן החלקים אלא בזמן המבול, שאז העלו להן שמות אלו, אבל בזמן הזה כבר סבבו מעט, לפי שכל הכוכבים שבגלגל השמיני כולם סובבים כמו השמש והירח, אלא שהן סובבין בכבדות, וחלק שיתהלך השמש והירח כנגדו ביום אחד, ילך כנגדו כל כוכב מהן בקירוב משבעים שנה.
כל הכוכבים הנראים יש מהן כוכבים קטנים שהארץ גדולה מאחד מהן, ויש מהן כוכבים גדולים שכל אחד מהן גדול מן הארץ כמה פעמים, והארץ גדולה מן הירח כמו ארבעים פעמים, והשמש גדולה מן הארץ כמו מאה ושבעים פעמים, נמצא הירח אחד מששת אלפים ושמונה מאות מן השמש בקירוב, ואין בכל הכוכבים כוכב גדול מן השמש, ולא קטן מכוכב שבגלגל השני.
כל הכוכבים והגלגלים כולן בעלי נפש ודעת והשכל הם, והם חיים ועומדים ומכירין את מי שאמר והיה העולם, כל אחד ואחד לפי גדלו ולפי מעלתו משבחים ומפארים ליוצרם כמו המלאכים, וכשם שמכירין הקב"ה, כך מכירין את עצמן ומכירין את המלאכים שלמעלה מהן, ודעת הכוכבים והגלגלים מעטה מדעת המלאכים וגדולה מדעת בני אדם... (יסודי התורה פרק ג ז-ט וראה שם עוד)
כבר ביארנו לך שמספר הגלגלים לא דוקדק בזמן אריסטו, ושהמונים הגלגלים בזמננו תשעה. אמנם מנו הכדור האחד הכולל גלגלים רבים וחשבוהו לאחד... ואני אקדים לך הקדמה נצטרך אליה בזה הפרק, והיא זאת: דע כי גלגל נוגה וכוכב יש מחלוקת בהם בין הראשונים מאנשי הלמודים, אם הם למעלה מן השמש או תחת השמש, מפני שאין שם מופת יורנו על סדור שני הכדורים האלו, והיה דעת הראשונים כולם שכדורי נגה וכוכב למעלה מן השמש, ואחר כך בא בטלמיוס והכריח היותם מתחת, ואמר שהוא הנאות בענין הטבעי, שיהא השמש באמצע ושלשה כוכבים למעלה ממנו ושלשה תחתיו, ואחר כך באו אנשים אחרים באנדלוס, חכמו בלמודים מאד, ובארו לפי הקדמות בטלמיוס, כי נגה וכוכב למעלה מן השמש... סוף דבר יהיה הענין לא יהיה, הנה הראשונים היו מסדרים כוכב ונוגה למעלה מן השמש, ולזה היו מונין הכדורים חמשה, כדור הירח הסמוך לנו בלא ספק, וכדור השמש אשר הוא למעלה ממנו בהכרח, וכדור החמשה כוכבים הנבוכים, וכדור הכוכבים העומדים, והגלגל המקיף בכל אשר אין כוכב בו, ויהיה מספר הכדורים המצויירים רצוני לומר כדורי הצורות אשר בהם כוכבים, כי כן היו הראשונים קוראים הכוכבים צורות, יהיה מספרם ארבע כדורים... (חלק ב פרק ט)
כבר ידעת מעניני התכונה מה שקראתו עמי, והבינות אותו ממה שכלל אותו בפר המגיסטי, ואשר ידעתו כבר שהענין כולו ימשך בסדר התנועות, והסכים מהלך הכוכבים למה שיראה על שני שרשים אם על גלגל היקף, או גלגל יוצא חוץ למרכז, או שניהם יחד. והנני אעירך על היות כל אחד משני השרשים יוצא חוץ להיקש, וסוף דבר הולך על כל מה שהתבאר בחכמת הטבע. תחלת זה העמיד גלגל היקף סובב על גלגל אחר, ולא יהיה סבובו סביב מרכז הגלגל ההוא הנושא אותו, כמו שהונח זה בירח ובחמשת הכוכבים, וזה יתחייב ממנו הגלגל בהכרח, והוא שיהיה גלגל ההיקף מתגלגל ומחליף כל מקומו, וזהו השקר אשר ברח ממנו, שיהיה שם דבר יחליף מקומו, ולזה זכר אבובכ"ר ן' אלצאי"ג שמציאות גלגל היקף שקר... שיתחייבו ממנו שקרים אחרים. והנני אבארם לך...
ואשר אמרתי לך לפנים הוא אשר אשנהו עתה, והוא שכל מה שזכרו אריסטו מתחת גלגל הירח נמשך על היקש, והם ענינים ידועי העלה מתחייב קצתם לקצתם, ומקומות החכמה בהם וההשגחה הטבעית גלויים. ואמנם כל מה שבשמים לא ידע האדם דבר ממנו אלא בזה השעור הלמודי המעט, ואתה תראה מה שבו (כל הסתירות דלעיל). ואני אומר על צד מליצת השיר, השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם רוצה לומר שהשם לבדו ידע אמיתת השמים וטבעם ועצמם וצורתם ותנועותיהם על השלימות... (שם פרק כד, וראה שם עוד)
לכלם שמות יקרא - לכל אחד הניח כח על איזה דבר, והנהגת התחתונים על ידם, ויש אומרים שאין הנכבד מונהג על ידי השפל ממנו, ונבראו לעצמם ושלמותם, והמציא בהם כחות שינהיגו השפלים. (תהלים קמז ד)
...ואמר ולתבונתו אין מספר, להורות על היותו חכם לדעת מספר הכוכבים וכח כל אחד מהם, והתמזג כחותיהם זה בזה. וזה כנגד מה שאמר מונה מספר לכוכבים, כלומר אחר שחכמתו בלתי בעלת תכלית, יכול להקיף אפילו בדבר בלתי בעל תכלית, כל שכן מספר הכוכבים שהוא בעל תכלית בהכרח, כי אי אפשר שימצא גשמיים בבלתי בעל תכלית במספר, אבל להפלגת רבוי כחותיהם בהתמזגם זה עם זה, ייחס ידיעת מספרם והפלגת רבוי כחותיהם אל החכמה הבלתי בעלת תכלית. ומה שאמרו חכמי החקירה כי הכוכבים בעלי מספר ידוע, ושהן אלף ושנים ועשרים ומאה, לא אמרו זה אלא על הכוכבים הנראים, אבל הכוכבים הבלתי נראים אלינו הם רבים מאד מאד, אמר הכתוב והנכם היום ככוכבי השמים לרוב, וזולת זה הרבה, ולחולשת ראותנו לא נשיג מהם אלא מעט מהרבה... ועל כן לקח ראיה על היותו חכם מהיותו מונה מספר לכוכבים להורות על הפלגת הרבוי ההוא מצד הרכבת כחותיהם והיותם נכנעים לפניו לבטל הוראתם כפי מה שתגזור חכמתו יתברך, וזהו לכולם שמות יקרא, כאדון שקורא אל העבד לעשות רצונו... (מאמר ג פרק כד)
...וחשבו שו' מעלות אלו גם בצבא השמים, ונגדם דבר שם ירמיה, כולם מחומר משותף כעצי היער, והגבלתם מעשה חרש חכם, וזהרם ממי שעשה הכסף והזהב, שזהרם דומה להם, והוא הוא שחזקם כבמסמרות וכבמקבות, ואין בהם דבור והשכלה מעצמם, ולא יתנועעו אלא תקועים בגלגליהם, וכמו שאמרו בפסחים צ"ד חכמי ישראל אומרים מזלות חוזרים וגלגל קבוע, וחכמי האומות אומרים להיפך, ניצחו חכמי אומות העולם והודו להם חכמים. ומזה נתבאר מיעוט יכולת הכוכבים, וזה נודע לאומות העולם, שהשתדלו בהם מאד, כי כיוונו לעבודתם, וחכמי ישראל התעסקו בהם רק לדעת חשבון העיבור והתקופות, והנותר היה איבוד זמן בענינים חיצוניים שלא הותר להם להתעסק בהם... (שמות יב א פרשה לז)
אנכי ה' - ...ואין ספק שבמעמד הנכבד עלו בני ישראל בגרם המעלות השמימיות עד עלותם לשכל הנפרד מכולם, שהוא הסבה הראשונה, להודות לו האלקות הממשלה והאדנות על כל הנמצאים... לא יהיה לך - ואחר כך החלו לשוב ולרדת בעיונם ובמחשבותיהם והשכילו בהשתלשלות הנמצאות ונותנים עינם בגלגל הראשון החלק, והוא הנקרא שמי השמים, ואמר שלא יטעו בו מעוצם תנועתו שבה יכריח כל הגופים וכו', והשכילם שסבת הסבות אין לו שום שיעור ותמונה... ובבואם לגלגלי המשרתים הידועים, והראשון שבהם שבתאי, המושל על שעה א' בשבת, כבר הגיעו לדעת כי לא בכח מזל יגבר איש, ועל זה בא הדבור הד' ששת ימים תעבד... (שם כ א, וראה שם עוד)
כופר נפשו - ...דבר זה בא להורות ענין נכבד, כי ידוע שהנמצאים ימצאו על ד' פנים, א' אחדות פשוטה מכל צד, הא-ל יתברך, ב' מה שלא יורגש בו שום רבוי, אך יושכלו בו בחינות מתחלפות מצד מה שמשכיל את עצמו ואת סבתו, והוא השכל הנבדל, ג' הגרם השמימי שיורגש בו רבוי אמנם לא נתברר אם יש להם חלוף עצמי (מחמרים שונים) או רק מקרי (שלכוכב יש ג' מרחבים ולגלגל רק שנים)... (שם ל יב)
ואמר בבהעלותך על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו, כי רצה להוציאם מההליכה אחר משפטי הכוכבים וזמניהם, שהיו מכוונים מעשיהם על פיהם, ואמר שם ובהאריך הענן על המשכן, כי יש במעמד ג' הכוכבים העליונים, שבתאי צדק ומאדים שמתאחרים בכל מזל למעלה משנה, ולא תלו חנייתם בזה כי אם בפי ה'... (במדבר ד ה)
מרוב אונים - נתן לכוכבים ממשלה על הדברים השפלים, וכברז"ל אין לך עשב שאין לו מזל ברקיע וכו', איש לא נעדר - שהם נצחיים באיש, ואילו נמצאו במקרה לא היה להם כח זה, ולא היו נצחיים... (ישעיה מ כה, וראה עוד מזל)
...והגרמים השמימיים כשאר בעלי החיים, לא תפול ההשגחה באישיהם כי אם במינם, כי בהם תשלם כוונת הממציא... (ויקרא יג מז)
...ואולי אם יאמר שהגלגל הוא כדורי ולא שייך בעצם הגלגל התחלה וסוף כמו שהוא בכל דבר שהוא כדורי, האף אמנם כך הוא, מכל מקום הרי ידוע שכל כוכב פעולתו משתנה בחלוף המקומות בזריחתו ובשקיעתו, וכאשר הוא באמצע השמים, וידוע דבר זה מאד, ואם יאמר שזה מצד האדם שאליו השמש זורחת או שוקעת, אבל מצד עצם הגלגל אין בו זריחה או שקיעה, גם כן כך אני אומר, כיון שאל האדם השמש בגלגלה יש לו זריחה או שקיעה ואמצע השמים, יבואו אליו הדברים אשר התבארו... (גבורות ה' הקדמה ב)
...ואמר דרך כוכב מיעקב, קרא המלך המשיח כוכב מן הטעם שאמרנו למעלה, כי כמו שהכוכב נבדל מן האדם, שהכוכב ברקיע והאדם על הארץ, וכך הזמן של משיח נבדל מן עולם הזה לגמרי. ועוד כי מעלתו ומדרגתו של משיח למעלה, כמו שפירשנו למעלה, שעליו נאמר וירום וגבה ונשא, ולכך קרא אותו כוכב, שהוא מתנשא על כל. ועוד יש לך לדעת, כי הכוכב הוא מושל בכל העולם כולו, כאשר הוא מסבב את כל העולם, ולכך מדמה מלכות המשיח שתשלוט בכל העולם, כמו שאמר אחריו ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת, ולכך מדמה אותו לכוכב. ואמר לשון דרך כוכב, כי נראה כאילו היה דורך בשמים, והוא נקרא כוכב דשביט, שהוא דורך במרוצה, וזה שאמר אחריו וקם שבט שניהם ענין אחד, שהרי נקרא כוכבא דשביט, ושניהם באים בחוזק ובתוקף גדול מאד, וכן יהיה מלכות המשיח... (נצח ישראל פרק ס)
בואו נחזק טובה וכו', ביאור זה שלכך תנועות צבא השמים למערב, מפני שזהו השתחויה לסבה ראשונה, כי בטול מציאות אל הסבה הראשונה, וזהו ההשתחויה שאמר דוד וצבא השמים לך משתחוים, כי מצד השקיעה דבר זה להם השתחויה שלהם, כי ההשתחויה הוא הכנעה למי שהוא משתחוה אליו... והשכינה במערב, לכך השקיעה שהיא ההכנעה שלהם לגמרי הוא במערב. ואל תשאל הלא כל צבא השמים הכוכבים בעיגול, ואין להם זריחה ואין להם שקיעה, הלא כבר אמרנו לך כי כל דברים אלו מצד ישוב העולם, כמו שהתבאר. (חידושי אגדות בבא בתרא כה א)
כוכב יש שעולה לע' שנה שמטעה את הספנין וכו'... דהיינו כל ע' שנה מגיע למקום אחד מן המזלות, וכאשר יגיע לשם כחו להטעות הספנים. ויראה כי הוא כוכב שבתי, שהוא ממונה על זה האבוד והטרוף... (שם שם י א)
הנה ביארנו שכל עניני הגשמיים שרשם הוא בכחות הנבדלים, ואמנם שם משתרשים הענינים האלה בכל הדרכים שצריכים להשתרש, ואחר כך צריכים ליעתק ולימשך אל הגשמיות, בצורה שצריכים להמצא בו. והנה לצורך זה הוכנו הגלגלים וכוכביהם שבהם, ובסיבוביהם נמשכים ונעתקים כל אותם הענינים שנשתרשו ונזמנו למעלה ברוחניות אל הגשמיות פה למטה, ועומדים פה בצורה הראויה. ואמנם מנין הכוכבים ומדרגותיהם לכל מחלקותיהם היו כפי מה שראתה החכמה העליונה היותו צריך ונאות אל ההעתק הזה שזכרנו.
והנה נשפע מן הכוכבים כח הקיום אל העצמים השמימיים שתחתיהם, שעל ידיהם נעתק ענינים מבחינתו למעלה אל בחינתו למטה.
ואולם עוד ענין אחד חקק הבורא יתברך שמו בכוכבים האלה, והוא, שגם כל עניני מקרי הגשמים ומשיגיהם אחרי שהוכנו למעלה ימשכו על ידיהם למטה, באותה הצורה שצריכים לקרות להם. למשל, החיים העושר החכמה הזרע וכיוצא באלה, כל אלה הענינים מוכנים למעלה בשרשים, ונעתקים למטה בענפים בצורה הראויה על ידי הכוכב, וזה במחלקות ידועות ובקיצוצים מיוחדים שהחוקו להם, וסיבובים ידועים. ונתפלגו ביניהם כל המקרים הקורים את הגשמים למיניהם, ונקשרו הגשמים כלם תחת שליטותם כפי סדריהם, להתחדש בהם כפי מה שיושפע מן המערכה, לפי הקשור שיתקשר בה כל איש ואיש...
והנה נשתעבדו לזה הסדר כל בני אדם גם כן, להתחדש בהם כפי מה שימשך להם מן המערכה. אמנם כבר אפשר שתבוטל תולדות הכוכבים מכח חזק עליון מהם, ועל יסוד זה אמרו אין מזל לישראל (שבת קנ"ו), כי כח גזירתו ית"ש והשפעתו גובר על הכח המוטבע בהשפעת המערכה, ותהיה התולדה לפי ההשפעה העליונה ולא לפי השפעת המערכה.
ואמנם משפטי ההשפעה הזאת של הכוכבים גם הם מוגבלים, כפי מה שגזרה החכמה העליונה היותו נאות, וקצת מדרכיה נודעים לפי סדרי המבטים (מצבי הכוכבים), והוא מה שמשיגים הוברי השמים, אכן לא כל אמיתת סדריה מתגלית בזה, על כן לא ישיגו החוזים בכוכבים אלא קצת מהענינים העתידיים ולא בשלימות, וכל שכן, שכבר יש ביטול לתולדותם, ועל זה אמרו חז"ל "מאשר" (ישעיה מ"ז) ולא "כל אשר". (דרך ה' חלק ב פרק ז כולו)
אין לך דבר בעולם התחתון בין עצם בין מקרה שלא ימצא כנגדו ענין מה למעלה בכחות הנבדלים, וכן אין לך דבר למטה שלא יהיו עליו ממונים מכת המלאכים, שמנהיגים אותו ומחדשים בו ענינים ומקרים, כפי מה שיגזור האדון ב"ה, ומה שפועלים העליונים בגשמיים נקראהו השפעה. כל ההשפעות הבאות מן העליונים לצורך התחתונים עוברות דרך הכוכבים, ונמצאו הכוכבים המשפיעים היותר קרובים לתחתונים, ואולם השפעתם אינה אלא כפי מה שנמשך בהם מלמעלה... (מאמר העיקרים)
אך באמת גם כן מסדרי התפלה סדרו ובוקע חלוני רקיע מוציא חמה ממקומה וכו', וכל הדברים האלה נראים שאינן אמתיים לפי הנראה בחוש העין, אך האמת הוא אף על פי שהגלגלים והכוכבים הם דברים גשמיים הנה בתוכם מתלבשין פנימיות מהשרשים בסוד הספירות של העשיה, וכל הדברים שתמצא לרז"ל בענין השמש ושאר הכוכבים שאינן עומדים לפי הנראה לעינינו, מדבר הכל בזה הפנימיות שלהם שבהם עיקר ההנהגה, ומי שאינו יודע דרכי החכמה אינו יכול להשיג אלא חיצוניות הדברים הנראה לפי הגשמיות, אבל העיקר בפנימיות ההולך לפי דרכי ההנהגה הפנימיות... (אדיר במרום דף סו)
אשר לא ציויתי - לספורנו לא מניתי שיוכלו לעשות כרצונם, אבל נתתי להם חוק ולא יעבר, צוה מלשון מינוי ותפקיד. ונראה לי שיש בצבא השמים כאלו שיש להם ממשלה בעולם התחתון כמבואר בספר יצירה, ואלו שלמעלה משבתאי שלא ידענו תועלתם, ובל יחשוב לעבוד לאלו המשמשים לפני במרום ולא מיניתי אותם לממשלה בארץ. (דברים יז ג)
וספור הכוכבים - הנה לפי פשוטו אמר לו שזרעו לא יספר מרוב כמו שאין מספר לכוכבים, כי הגם שהקדמונים מנו מספר לכוכבים שהם אלף וכ"ב, הנה להאחרונים שהמציאו המראות המלוטשות נתברר כי מספר הכוכבים רב ועצום מאד, וה' נתן בכח ראותו של אברהם אבינו שיביט את כל המון כוכבים השטים במרחבי מרחקים שאין להם סוף... (בראשית טו ה)
ברן יחד כוכבי - שהכוכבים יש להם כח מושך וערך זה אל זה כערך הקולות שבמוסיקה. (איוב לח ז)
במדרש הובא ברש"י... והנה כתוב אם תוכל לספור אותם, משמע שאין לכוכבים מספר, רק בירידתן להאיר לארץ הקב"ה נותן להם מספר, כדכתיב מונה במספר... (שמות תרמ"ו)
וכענין זה יש לפרש הא דמנצח ומשדד המערכות, דהנה כל משטר הארץ הוא על ידי כוכבים ומזלות כי יש כוכב שמבטו לארץ מביא שלום והשקט, ויש שמביא קטטה ומריבה, וכל כ"ח עתים שבספר קהלת תלויים במבט הכוכבים, וכל כוכב יש לו כח מיוחד להשפיע למטה, ובהרכבת המבטים והתמזגותם תצא שלימות ההנהגה לפועל, למשל כוכב אחד מבטו מביא מרבית גשמים, וכוכב אחר מביא מבטו יובש, בהרכבתם והתמזגותם יבואו הגשמים במדה טובה. ואם מחטאת יושבי הארץ הקב"ה מעניש אותם במניעת הגשמים מונע מלהשפיע חיות כלל או מקצת בכוכב שמבטו על הארץ ההיא מורה על גשמים, ואז יצא לפועל עונש הארץ ההיא כפי שנגזר עליה. וכן בכל עניני העולם אם לשבט אם לחסד מנהיג הקב"ה את עולמו במה שאומר די להתפשטות החיות והשפע לכוכב או למזל זה, ממילא מתגבר כח המביט של כוכב או מזל שהוא כנגדו, וזהו הענין שם שי"ן דלי"ת יו"ד, שהוא מנצח ומשדד מערכות השמים על ידי שאומר די... (שמות וארא תרע"ז)
והנה כוכבי השמים יש לכל אחד ממשלה בארץ כידוע מספרים, והם אמצעים לקבלת השפע ממעל ולהורידה לארץ הן לשבט והן לחסד, ובאשר ישראל נמשלו לכוכבים הם אמצעים לחיות אלקות הנמצאת בעולם... וכמו כל כוכב וכוכב פרטי יש לו ממשלה ומשטר פרטי בארץ, כן כל איש ישראלי הוא צינור פרטי ויש לו ממשלה פרטית, ואם חס ושלום מקלקל מעשיו, לא את עצמו לבד הוא מקלקל אלא את כל הצינור, ומגיע הפגם לכל אשר הוא יש לו ממשלה עליו, וממנו לכל העולם, כמו אם יעקר כוכב אחד ברקיע. (במדבר תרע"ב)