(ראה גם: שבת-קדוש)
כעין זה שצריך האדם לשתות מכוס של ברכה, כדי שעל ידי שתיתו יזכה אל הברכה של מעלה. (וירא קעב)
וילך ראובן וגו', למדנו כוס של ברכה אינה מתברכת רק בצד ימין, ומשום זה בעוד שהימין נתעורר (להשפיע) אל כוס של ברכה, השמאל לא יתמך שם, כי הימין מצא סבה בכוס... (ויצא רא, ועיין שם עוד)
רב המנונא סבא לא נתן את הכוס של ברכה לאיש אחר, אלא הוא הקדיש וקבלו בשתי ידיו ומברך, ואמרנו שצריכים לקבל אותו בימין ובשמאל, ואף על פי שהכל פרשו אותו יפה הוא, אבל (הסוד הוא) שבכוס של ברכה צריכים דוקא כוס, ושכתוב כוס ישועות אשא, כי בכוס הזה נמשכים ברכות מאלו הישועות של מעלה, והוא מקבל אותם ויאספם אליו, ושם נשמר יין העליון, ונאסף בכוס ההוא, ועל כן צריכים לברך אותו בימין ובשמאל, והיין שנאסף בכוס ההוא יתברכו יחד, וצריכים לברך את השולחן שלא יהיה ריקן מלחם ויין הכל כאחד...
תא חזי, כנסת ישראל נקראת כוס של ברכה, וכיון שהיא כוס של ברכה, צריכים ליד ימין ושמאל שיקבלו אותו, כי אותו כוס ניתן ביד ימין ושמאל (שהם חסדים וחכמה כנ"ל), וצריכים שיתמלא ביין, משום יינה של תורה היוצא מן עולם הבא.
ותא וחזי, כוס של ברכה בו נתגלו כאן דברים עליונים, כשאנו במערה, כי כוס של ברכה צריך לקבלו בימין ובשמאל, שזהו צפון ודרום, וכוס של ברכה, המקבל ברכה מהם ומי הוא כוס של ברכה, זהו מטתו שלשלמה (מלכות), שאנו צריכים שתינתן בין צפון לדרום, וצריכים ליתן אותה (יותר קרוב) לימין. והגוף (של המברך, שהוא תפארת) צריך להתתקן עמהם, ויסתכל בו באותו כוס לברך אותו בד' ברכות, משום שכתוב תמיד עיני ה' אלקיך בה, נמצא שבכוס של ברכה סוד האמונה, צפון ודרום מזרח ומערב, הרי לך המרכבה הקדושה כראוי לה... (ויחי תתמה, ועיין שם עוד)
אחר כך עשה משמשים לאלו הכלים (דאצילות), כסא בארבע עמודים ושש מדרגות לכסא, הרי הם עשרה, והכל כסא (שהוא עולם הבריאה), כמו כוס של ברכה שתיקנו בו עשרה דברים, משום התורה שניתנה בעשרת הדברות, משום העולם, שהוא מעשה בראשית, שנברא בעשרה מאמרות. (בא רכז)
וזה סוד כוס של ברכה, (הרומז על המלכות שנקראת כוס), שצריכים לקבלו בימין ובשמאל, וכל עיקר לא נשאר אלא בימין, והשמאל מעורר את הימין, (שמשפיע בו הארת חכמה שבו), ולא מתדבק בו, משום שהכוס ניתן בין ימין לשמאל, והשמאל מתאחד תחת הימין, והימין מתדבק למעלה (בז"א), כמו שאמר שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני... (תרומה רכח, ועיין שם עוד)
כוס של ברכה אינו אלא בשלשה (שאכלו כאחד), משום כי מסוד ג' אבות הוא מתברך, ועל כן לא נצרך כוס אלא בשלשה. כוס של ברכה צריך לתת אותו ביד ימין ובשמאל, ולקבלו בין שתיהן, משום (שהמלכות) ניתנה בין ימין ושמאל (דז"א), ואחר כך יעזב אותו על יד ימין לבד, כי משם הוא מתברך, (מאור החסדים שבימינו של ז"א).
עשרה דברים נאמרו בכוס של ברכה, וכולם הם כראוי להיות, משום שתקונים של כוס של ברכה, (המלכות), הם עשרה (י' ספירות). וכבר העמידוהו החברים. כוס של ברכה צריכים להסתכל בו בעינים, משום שכתוב עיני ה' אלקיך בה (בארץ שהיא המלכות, הנקראת כוס של ברכה), ואינו צריך לעבור מן העין אלא להסתכל בו.
כוס של ברכה מתברך בברכה ההיא שהאדם מברך עליו להקב"ה, משום שהוא סוד האמונה (המלכות), וצריכים לשמרו בשמירה עליונה, כמו שהיא החשיבות של המלך, כי בשבילו מתברך השולחן בשעת ברכת המזון שאדם ההוא מברך. (שם תתקסט, ועיין שם עוד)
ושמחת לפני ה' אלקיך, זה הוא בכוס של ברכה, כשמברך האדם בכוס של ברכה צריך לשמח ולהראות שמחה, ולא עצבות כלל, כיון שנוטל אדם כוס של ברכה הקב"ה עומד עליו, והוא צריך לעטוף ראשו בשמחה, ולברך על הכוס, במושב שלשה (שאכלו כאחד), נברך שאכלנו משלו... (שם תשעד)
...שכתוב והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים, מי הוא ראש ההרים, זה הוא אברהם סבא (שהוא חסד הנקרא) כהן גדול, שהוא ראש כולם, ומשום שהוא ראש הכוס של ברכה (המלכות) יהיה נכון בראש ההרים, זה הוא אברהם סבא הראשון לשאר ההרים, (כי חג"ת נקראים הרים וחסד הוא ראשון להם), כי כוס של ברכה צריך להיות מתוקן בימין. ונשא מגבעות, (שכוס של ברכה) צריך להיות נשא מן השולחן שיעור שנקרא זרת, לברך להקב"ה... דבר אחר ונהרו אליו כל הגוים, אף על פי שנשים וקטנים פטורים מן המצוות, בכוס של ברכה כולם חייבים, בלבד שידעו למי מברכים. וזהו ונהרו אליו כל הגוים.
עתה יש לדייק אם אחרית הימים הזה הוא כוס של ברכה ממש, (היינו מלכות), מהו הר בית ה', היה לו לכתוב כך, והיה אחרית הימים נכון יהיה בראש ההרים... אמר לו אחרית הימים הוא האילן כולו מראשו ועד סופו, שהוא אילן טוב ורע, ובא הכתוב לברר את אחרית הימים, והוציא הר בית ה' שהוא טוב (של המלכות) בלי רע. הר בית ה' ודאי שאין שם חלק לסטרא אחרא, כי נברר הר בית ה' מן האילן שהוא אחרית הימים, וזהו כוס של ברכה, שהוא נכון בראש ההרים... (תשא לז, ועיין שם עוד)
תקון השלישי הוא כוס של ברכה, שהתקינו בו עשרה דברים, הדחה שטיפה עטור עטוף חי מלא מקבלו בב' ידיו ונותנו בימין, ונותן עיניו בו, ומגביהו מן הקרקע טפח, ומשגרו במתנה לאנשי ביתו...
ובדרך סוד כוס מלא ברכת ה', כוס בגימטריא אלקים (שהוא בינה)... ומשם היא הנשמה הנקראת על שמו כוס, זה שאמר כוס ישועות אשא, מהו ישועות, היינו ה' אצבעות (המחזיקות את הכוס), שהן כנגד ה' ספירות שבכוס, שהיא אלקים חיים, שהיא בינה...
והעמידו בכוס שצריך הדחה ושטיפה, הדחה מבחוץ ושטיפה מפנים, וסוד הדבר שיהיה תוכו כברו, מי שזכה לנשמה מכוס הזו, להיות נשמה הטהורה מפנים ומבחוץ, וסוד הדבר וטהרו וקדשו, טהרה מבפנים וקדושה מבחוץ. ומה כוס אין טהרתה וקדושתה מבפנים בלא מים, אף כך הנשמה אין טהרתה וקדושתה מבפנים ומבחוץ בלי תורה... עטור, העמידוהו מעטרו בתלמידים... עטוף הוא שצריך לעטוף הראש, בשביל שהשכינה היא על ראשו, כי כך העמידו בעלי המשנה, אסור לתלמיד חכם ללכת ד' אמות בגילוי הראש, משום שמלא כל הארץ כבודו, כל שכן בברכה ובהזכרת השם הקדוש להיות בגלוי ראש...
חי, העמידוהו, חי מן החבית... ביין יש בו ב' צבעים, לבן ואדום, וכנגד ב' צבעים שביין הוא זכור ושמור של שבת... מלא, זה שאמר כוס מלא ברכת ה', ואף הוא צריך להיות מלא מיינה של תורה, והאדם צריך להיות שלם, כמו שאמר איש תם, איש שלם... (ועל כן הכוס צריך) להיות מלא, כי הפוך המלה אלם, ותמצא מלא... מקבלו בשתי ידיו, היינו כמו התורה שהיתה בב' לוחות, חמשה דברות בלוח אחד כנגד ה' אצבעות שביד ימין, וה' דברות שבלוח השני כנגד ה' אצבעות דיד שמאל שנתנו בימין, דהיינו ביד ימין... ונותן עיניו בו, הוא משום שכוס הזה הוא כנגד ארץ ישראל, שנאמר בה תמיד עיני ה' אלקיך בה, והעינים של מעלה מן עין סנהדרין, ומשה ואהרן עליהם שהם ב' עינים העליונים... ומגביהו מן הקרקע טפח... (פנחס רעיא מהימנא תרכג, ועיין שם עוד)
השמיני הוא, שלשלשה צריך כוס, למה, (שהכוס רומז) על בינה, ובינה היא ספירה שלישית מעשר ספירות ממעלה למטה, ומשום זה פחות משלשה לא צריך כוס, פירוש אחר לשלשה צריך כוס, מרמז על קדושה לך ישלשו, ולא עוד אלא שהתורה לא ירדה פחות מג', כהנים לוים ישראלים... תשיעי הוא כוס של ברכה, שהוא רביעית לוג, שהשיעור שלו הוא כנגד ה' (אות רביעית של שם הוי"ה)... (שם תר"מ, ועיין שם עוד)
(תקון) תשיעי הוא כוס של ברכה, והעמידו בעלי המשנה עשרה דברים נאמרו בכוס של ברכה... ועתה אין לנו מהם אלא ד' שהם הדחה ושטיפה חי מלא, ויש אומרים חי מן החבית, (אבל בכוס אפשר לתת אותו מזוג במים), ויש אומרים חי הכוס שלם, (ואין פירושו שלא יהיה מזוג במים), כי שבירתו זו היא מיתתו... כוס כל דרך החכמה הוא (מלכות שנקראת) אלקים, שהוא מלא בי"ה... וצריך עטור על סוד העטרה, דהיינו עטרת תפארת, וזה סוד עטור שאמרו ז"ל, שמעטרו בתלמידים, והיא עטרת הברית... עטוף (רומז על) תפלה לעני כי יעטוף, שכל הברכות והתפלות מתעטפים (מתאחרים להתקבל), עד שתעלה תפלה העני. הדחה ושטיפה שהם כמו וטהרו וקדשו, הטהרה היא מימין חסד, והקדושה היא משמאל גבורה. כוס של ברכה (נקרא) מלכות, מצד הבינה שנקראת אלקים, ונקראת עטרה מצד הכתב... ח"י מצד היסוד הנקרא שלום, מלא מצד תפארת, ומקבלו בשתי ידיו על ב' ההי"ם (דהוי"ה), ונותנו בימין כי ה' עליונה היא חסד, וה"א שניה גבורה... (עקב נז, ועיין שם עוד)
אמר רבי זירא אמר רבי אבהו ואמרי לה במתניתא תנא, עשרה דברים נאמרו בכוס של ברכה, טעון הדחה ושטיפה, חי ומלא, עיטור ועיטוף, נוטלו בשתי ידיו ונותנו בימין, ומגביהו מן הקרקע טפח, ונותן עיניו בו, ויש אומרים אף משגרו במתנה לאנשי ביתו. אמר רבי יוחנן אנו אין לנו אלא ארבעה בלבד, הדחה שטיפה חי ומלא. תנא הדחה מבפנים ושטיפה מבחוץ. אמר רבי יוחנן כל המברך על כוס מלא נותנין לו נחלה בלי מצרים, שנאמר ומלא ברכת ה' ים ודרום ירשה, רבי יוסי בר חנינא אומר זוכה ונוחל שני עולמים, העולם הזה והעולם הבא. עיטור, רב יהודה מעטרהו בתלמידים, רב חסדא מעטר ליה בנטלי (כוסות), אמר רבי חנן ובחי, אמר רב ששת ובברכת הארץ, עיטוף, רב פפא מעטף ויתיב, רב אסי פריס סודרא על רישיה, נוטלו בשתי ידיו, אמר רבי חיננא בר פפא מאי קראה, שאו ידיכם קדש וברכו את ה', ונותנו לימין, אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן ראשונים שאלו שמאל מהו שתסייע לימין, אמר רב אשי הואיל וראשונים איבעיא להו ולא איפשט להו, אנן נעבד לחומרא (שלא תסייע שמאל לימין בשעת הברכה). ומגביהו מן הקרקע טפח, אמר רבי אחא ברבי חנינא מאי קראה, כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא, ונותן עיניו בו, כי היכי דלא ניסח דעתיה מיניה, ומשגרו לאנשי ביתו במתנה, כי היכי דתתברך דביתהו, עולא אקלע לבי רב נחמן כריך ריפתא, בריך ברכת מזונא, יהב ליה כסא דברכתא לרב נחמן, אמר ליה רב נחמן לישדר מן כסא דברכתא לילתא... אמר רבי אסי אין מסיחין על כוס של ברכה... (ברכות נא א)
ואמר רב יהודה שלשה דברים מקצרים ימיו ושנותיו של אדם, מי שנותנין לו ספר תורה לקרות ואינו קורא, כוס של ברכה לברך ואינו מברך... דכתיב ואברכה מברכיך. (שם נה א)
המוציא (בשבת) יין כדי מזיגת הכוס... תנא כדי מזיגת כוס יפה, ומאי כוס יפה, כוס של ברכה. אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה כוס של ברכה צריך שיהא בו רובע רביעית, כדי שימזגנו ויעמוד על רביעית, אמר רבא אף אנן נמי תנינא... (שם עו ב, וראה שם עוד)
רב יעקב בר אבא איקלע לבי רבא, חזיה דבריך בורא פרי הגפן אכסא קמא, והדר בריך אכסא דברכתא ואישתי... (שם קג א)
תנו רבנן בני חבורה שהיו מסובין וקדש עליהן היום, מביאין לו כוס של יין ואומר עליו קדושת היום, ושני אומר עליו ברכת הזמון, דברי רבי יהודה... (פסחים קב א, וראה שם עוד)
ושמע מינה אומר ב' קדושות על כוס אחד... רבי אשי אמר טעמו פגמו וכוס של ברכה צריך שיעור... (שם קה ב)
רבא אמר כוס של ברכה מצטרף לטובה ואינו מצטרף לרעה... (שם קט ב)
אמר ליה רב חנן לרבא, שמע מינה ברכת המזון טעונה כוס... (שם קיז ב, וראה שם עוד)
עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים ביום שיגמל חסדו לזרעו של יצחק, לאחר שאוכלין ושותין נותנין לו לאברהם אבינו כוס של ברכה לברך, ואומר להן איני מברך שיצא ממני ישמעאל, אומר לו ליצחק טול וברך, אומר להן איני מברך שיצא ממני עשו, אומר לו ליעקב טול וברך, אומר להם איני מברך שנשאתי שתי אחיות בחייהן, שעתידה תורה לאוסרן עליו, אומר לו למשה טול וברך, אומר להם איני מברך, שלא זכיתי ליכנס לארץ ישראל לא בחיי ולא במותי, אומר לו ליהושע טול וברך, אומר להן איני מברך שלא זכיתי לבן, דכתיב יהושע בן נון בנו נון בנו יהושע בנו, אומר לו לדוד טול וברך, אומר להן אני אברך ולי נאה לברך, שנאמר כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא. (שם קיט ב)
...רבי זעירא שאל את רבי יאשיה כמה שיעורן של כוס, אמר ליה נלמד סתום מן המפורש, דתני רבי חייא ארבע כוסות שאמרו ישנן רביעית של יין באיטלקי... (שקלים ח ב)
ואמר רבי יהושע בן לוי אין נותנין כוס של ברכה לברך אלא לטוב עין, שנאמר טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל, אל תיקרי יבורך אלא יברך. (סוטה לח ב)
ויאמרו אליו איה שרה אשתך... רבי יוסי ברבי חנינא אמר כדי לשגר לה כוס של ברכה. (בבא מציעא פז א)
...דאמר רבי יוסי ברבי חנינא מודים חכמים לרבי אליעזר בכוס של ברכה שאין מברכין עליו עד שיתן לתוכו מים... (בבא בתרא צז ב, וראה שם עוד)
...לאחר שאכלו ושתו אמר לו כוס של ברכה אתה שותה או ארבעים זהובים אתה נוטל, אמר לו כוס של ברכה אני שותה, יצתה בת קול ואמרה, כוס של ברכה שוה ארבעים זהובים. (חולין פז א)
אמר רבי אחא שלשה דברים נאמרו בכוס של ברכה, מלא עיטור ומודח, ושלשתן בפסוק אחד, נפתלי שבע רצון ומלא ברכת ה', שבע עיטור, רצון מודח, מלא כמשמע, אמר רבי חנינא אם עשיתה כן מה כתיב תמן, ים ודרום ירשה, את זוכה לירש העולם הזה והעולם הבא. אמר רבי אלעזר כוס פגום אין מברכין עליו, טעמו פגמו... (ברכות נו א)
ואף על פי שאמר יעלה ויבא בבונה ירושלים וגומר כל הכוס ברכת הזימון, אותו כוס נותנו לאשתו, לקיים מה שנאמר (יחזקאל מ"ד) להניח ברכה אל ביתך, ומביא לו כוס אחר ומברך בורא פרי הגפן, ואחריו אשר בעגולה כולה, וכן אתה אומר בברכת חתנים ובברכת אבלים, שאין לומר שתי קדושות על כוס אחד... (פרק יט יא)
אמר רבי אחא בשם רבי יוחנן כוס של ברכה מצוותו שיהא מודח ושיהא עטור ושיהא מלא, מניין, ולנפתלי אמר שבע רצון ומלא ברכת ה', אלו ג' ברכות צריך שיהא בכוס של ברכה, אמרו בשם רבי יוחנן וצריך שיהיו עיניו בכוס, ושיהא בידו של ימין, ושתהא ידו מן הטבלא טפח, ושיהא מברך באימה ולא בקלות ראש... מסיב מתעטף ומברך, מהו מתעטף, שאם הייתה זרועו גלויה מכסה אותו ומברך, כדי שיהא עושה את המצוה באימה. (פרשה ט)
הכריז רבי אליעזר בן עזריה בארבע מאות שופרות כל המקבל כוס מהכלה אין לו מחילה לעולם... המשגר כוס של ברכה לאשה שלא מדעת בעלה חייב מיתה מפני שדעתו רבה עליו, ורבי אומר מפני שיצר הרע רבה עליו. (פרק א)
רבי אליעזר אומר לאחר ששותה אדם כוס של הבדלה מצוה להטיל מעט מים בכוס של הבדלה ושותה כדי לחבב את המצות, ומה שישאר בכוס מן המים מעבירו על גבי עיניו, למה משום שאמרו חכמים שיורי מצות מעכבין את הפורענות. (פרק כ)
אף על פי שאין ברכת המזון צריכה יין, אם ברך על היין כמנהג שאמרנו צריך שידיח כוס של ברכה מבפנים ולשטוף אותו מבחוץ, וימלאנו יין חי, וכיון שהגיע לברכת הארץ נותן לתוכו מעט מים כדי שיהא ערב לשתיה, ואין משיחין על כוס של ברכת המזון, אלא הכל שותקים עד שתכלה ברכת המזון וברכת היין וישתו. (ברכות ז טו)
ומדרך הותיקין המחמירין להזהר בכוס של ברכה בי' דברים שהצריכו בו, ואלו הן, הדחה שטיפה... חי עד ברכת הארץ, ובברכת הארץ נותן לתוכו מים, ויש שפירשו חי שיצא מן הכלי מיד סמוך לסעודה, מלשון מים חיים שנשאבו מן המעיין מיד, ויש שפירשו חי שיהיה הכוס שלם לא חסר, לפי שהכלים בשבירתן זה היא מיתתן... לפי שהיין חי מזיק הוא, ועיקר החיוב הברכה הוא על דבר שאינו מזיקו... ודוקא ברכה דברכת המזון, אבל ברכה דבורא פרי הגפן מברכין עליו, וכן מקדשין עליו דומיא דנסוך, דכתיב הסך נסך שכר לה', בעינן יין המשכר. וכבר ידעת כי היין רמז למדת הדין, ומספרו שבעים... ועל כן הצריכו חז"ל בכוס של ברכת המזון שהוא מן התורה, שלא לברך עליו עד שיתן לתוכו מים, כיון שכונת הברכה לעצם הרחמים. ומלא, דאמר רבי יוחנן כל המברך על הכוס של ברכה מלא נותנין לו נחלה בלי מצרים, שנאמר ומלא ברכת ה' ים ודרום ירשה... ואמר רבי יוחנן אנו אין לנו אלא ארבעה, ואלו הן, חי מלא שטיפה הדחה, וסימניך חמשה, או אם תרצה אומר שמחה, מפני שכתוב ויין ישמח לבב אנוש. (שולחן של ארבע)
וברך את לחמך - ג' במסורה, הכא ואידך וברך פרי בטנך (דברים ז'), וברך עלי את אלקנה ואת אשתו (שמואל א' ב' כ'), כדאיתא בברכות נ"א, כוס של ברכה משגרו לאנשי בית כי היכי דתתברך פרי בטנה, וזהו וברך את לחמך, שבירך ברכת המזון, ושגרו לאשתו יברך פרי בטנה... (שמות כג כו)
...ובעבור כי עתה בזמן הגלות אין הברכה מצויה כבראשונה, אין כח הקדושה וצנורותיה נמשכין בשכינה, שנאמר הצדיק אבד ואין איש שם על לב, על כן אמרו רז"ל אנו אין לנו אלא ארבעה וסימן חמש"ה, כי השאר אינם בשלימות בזמן הגלות. (עקב דף פד)
אמר רב יודא אמר שמואל ארבע כוסות הללו צריכין שיהיה בהן מזיגת כוס יפה שהוא כוס של ברכה, ושעור זה הוא רביעית הלוג, וכך יהיה בכל כוס וכוס. ומדת הכלי ארכו ב' אגודלים, וכן רחבו, גבהו כשני אגודלים וחצי אגודל וחומש אגודל. ופירשו בתוספות הא דאמרינן צריך שישתה רובו היינו מלא לוגמא, וראייתם מהא דאמרינן המקדש וטעם מלא לוגמא יצא, ואין שאר כל המפרשים מודים בזה, ודאי לא דמי לקידוש, דהתם לא בעינן רק טעימת הכוס, ובטעימת מלא לוגמא נקרא טעימה, אבל כאן צריך שישתה ד' כוסות ולא הוי כוס אלא אם שותה רובא דכסא... (גבורות ה' פרק מח, וראה שם עוד)
אמר רבי יהודה שלשה דברים מקצרין ימיו ושנותיו של אדם, מי שנותנין לו כוס לברך ואינו מברך... הרי כי זכרו אלו ג' דברים ביחד, כי שלשה דברים אלו שצריך אל החיים כי מן השי"ת בא החיים אל כל חי, ועל ידי התורה יש לו דביקות בו יתברך, כמו שאמרנו כמה פעמים ובשביל כך מקבל החיים, והאדם הוא שמקבל החיים, וכאשר הוא מרחיק מאחד מהם מקצר ימיו ושנותיו, וכאשר נותנין לו כוס לברך ואינו מברך מרחיק עצמו מן השי"ת, אשר מאתו שפע הברכה, ורש"י פירש שנאמר ואברכה מברכיך, דהיינו כשנותנים לו כוס לברך ואינו מברך את בעל הבית, ולפיכך מרחיק את עצמו מן הברכה, ולדעתי בחנם פירש כך, דאף אם אין כאן בעל הבית ואוכלים משלהם נמי קאמר, אבל פירושו דכתיב ואברכה מברכיך, מכל שכן מי שמברך להקב"ה שהוא מתברך, וכאשר נותנים לו כוס של ברכה לברך והוא מרחיק עצמו מן השי"ת אשר מאתו הברכה, ולכך מקצר ימיו... (דרך חיים א יב)
...וצריך שיהיה מברך על כוס של יין, ואף האומרים כי ברכת המזון אין צריך כוס, מכל מקום מצוה איכא כאשר יש לו כוס של ברכה, וכוס של יין הוא ביותר ראוי לברכה, כי הוא מורה על הברכה, שהוא מן השי"ת, ולכך נקרא כוס של ברכה, ודבר זה הוא ראשון והתחלה לברך השי"ת על הטוב שהוא משפיע, וכאשר יש לפניו שפע ברכה הוא היין, הוא משבח ומברך גם כן על שאר ברכה שהוא מקבל מן השי"ת, ולכך מברך ברכת מזונו על כוס של יין... ואין צריך רק שיתן בו מים, כי המים מתקן היין, ודי אם יתן בתוכו מעט מים, אבל שיהיה מזוג, אדרבא, דבר זה אינו, כי מזוג אין עליו שם יין גמור, רק כיון שהמים הם תקון היין, והוא נותן בו מים די בזה. ועוד נראה כי דבר זה מופלג בחכמה, כי היין כאשר הוא בלבד אין זה מצוה מן המובחר, שהרי היין הביא יללה לעולם, וכמה דברים שאמרו על היין שהוא היפך הברכה דאיתא בפרק בן סורר, ולפיכך אין מברכין על היין עד שיתן לתוכו מים ואז הוא ראוי לברכה, כי כאשר מחבר היין אל המים, אין היין מוכן עוד אל היללה...
ואין ספק כי מה שיש לכוס של ברכה דוקא עשרה דברים אין זה דבר מקרה שכך אירע המספר, אבל אלו עשרה דברים הם נגד עשר ברכות שבירך יצחק את יעקב ויתן לך האלקים וגו', כי כנגד מטל השמים ומשמני הארץ הוא שטיפה והדחה, כי הטל מדיח הקרקע מבחוץ עד שהוא מלא טל של ברכה... והעד הנאמן על פירוש זה, שאמר רבי יוחנן ואנו אין לנו אלא ד', ואין הפירוש שאין צריך לעשות רק ד', שהרי אמוראים היו עושים עיטור ועיטוף גם כן, אבל פירוש זה כי עתה כאשר אנו בגלות אין לנו יעבדוך, וכן וישתחוו לך בני אמך, אורריך ארור ומברכיך ברוך, כי כל אלו הברכות אינם לישראל כאשר הם ירודים ושפלים בגלות והשכינה אין עמהם, אבל ד' ברכות הראשונות שהם תלוים בארץ, לא בישראל, ואלו הם עדיין בארץ, דודאי אף על פי שאין הברכה כל כך בארץ כמו שהיתה קודם, מכל מקום הברכה עדיין בארץ... (נתיב העבודה פרק יח, וראה שם עוד)
...כן עשרה דברים נאמרים בכוס של ברכה, רומזים לסוד י' הויות, והרבה פירושים על פי הסוד נאמרו בהם בזוהר במקומות נפרדים וכן בתיקונים, והעולה ממה שכתוב מזה הוא כך... (חלק א שער האותיות ד"ה נחזור לענין הראשון, ועיין שם עוד)
...הרי ראינו שהיה יכול הנחש לכנוס אף לגן עדן לפתות לאדם הראשון לחטוא, ומפני חשש זה תקנו חכמים קידוש על היין, והוא גם כן למרי נפש ולנחם אבלים לתקן העצב מהנחש, וכן לטעם זה תקנו כוס ברכת המזון על היין, וכל זה הוא רק ליישר הלב אחר שהביא הנחש העצב, וצריך ליישר הלב ולהביא שמחה... (במדבר שלח טו)