(ראה גם: דור המדבר-מרגלים)
למטה יהודה כלב בן יפונה. (במדבר יג ו)
ויעלו בנגב ויבא עד חברון ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק, וחברון שבע שנים נבנתה לפני צוען מצרים. (שם שם כב)
ויהס כלב את העם אל משה, ויאמר עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה. (שם שם ל)
ויהושע בן נון וכלב בן יפונה מן התרים את הארץ קרעו בגדיהם. ויאמרו אל כל עדת ישראל לאמר, הארץ אשר עברנו בה לתור אותה טובה הארץ מאד מאד... ויאמרו כל העדה לרגם אותם באבנים, וכבוד ה' נראה באהל מועד אל כל בני ישראל. (שם יד ו והלאה)
ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי, והביאותיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורישנה. (שם שם כד)
זולתי כלב בן יפונה הוא יראנה ולו אתן את הארץ אשר דרך בה ולבניו, יען אשר מלא אחרי ה'. (דברים א לו)
ויגשו בני יהודה אל יהושע בגלגל ויאמר אליו כלב בן יפנה הקניזי, אתה ידעת את הדבר אשר דבר ה' אל משה איש האלקים על אדותי ועל אדותיך בקדש ברנע. בן ארבעים שנה אנכי בשלח משה עבד ה' אתי מקדש ברנע לרגל את הארץ, ואשב אתו דבר כאשר עם לבבי... וישבע משה ביום ההוא לאמר אם לא הארץ אשר דרכה רגלך בה לך תהיה לנחלה ולבניך עד עולם, כי מלאת אחרי ה' אלקי. ועתה הנה החיה ה' אותי כאשר דבר זה ארבעים וחמש שנה מאז דבר ה' את הדבר הזה אל משה אשר הלך ישראל במדבר. ועתה הנה אנכי היום בן חמש ושמנים שנה, עודני היום חזק כאשר ביום שלח אותי משה ככחי אז וככחי עתה למלחמה ולצאת ולבא. ועתה תנה לי את ההר הזה אשר דבר ה' ביום ההוא, כי אתה שמעת ביום ההוא כי ענקים שם וערים גדולות בצורות, אולי ה' אותי והורשתים כאשר דבר ה'. ויברכהו יהושע ויתן את חברון לכלב בן יפנה לנחלה. (יהושע יד ו והלאה)
ויאמר כלב אשר יכה את קרית ספר ולכדה, ונתתי לו את עכסה בתי לאשה, וילכדה עתניאל בן קנז אחי כלב, ויתן לו את עכסה בתו לאשה... (שם טו טז)
ובני כלב אחי ירחמאל מישע בכורו הוא אבי זיף ובני מרשה אבי חברון... (דברים הימים א א מב)
ובני כלב בן יפונה עירו אלה ונעם ובני אלה וקנז... ואשתו היהודיה ילדה את ירד אבי גדר ואת חבר אבי שוכו ואת יקותיאל אבי זנוח ואלה בני בתיה בת פרעה אשר לקח מרד. (שם ד טו, וראה שם עוד)
רבי יהודה ורבי חייא היו הולכים בדרך. אמר רבי חייא החברים כשהם בדרך צריכים ללכת בלב אחד. ואם יקרא להם או הולכים ביניהם רשעי עולם, או אנשים שאינם מהיכל המלך, צריכים להפרד מהם. מאין לנו זה, מן כלב, שכתוב ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וגו', מהו רוח אחרת, שנפרד מן המרגלים, שכתוב ויעלו בנגב ויבא עד חברון (שהיה צריך לומר ויבואו עד חברון). אלא משום שנפרד מן המרגלים והוא בא בלבדו לחברון להשתטח על קברי האבות. וחברון ניתנה לו לנחלה להתחזק בה, כמו שאמר ולו אתן את הארץ אשר דרך בה... אלא סוד הדבר שמעתי, כעין זה שכתוב וישאל דוד בה' וגו' ויאמר חברונה... ובא וראה, דוד רצה להבנות במלכות השלמה למטה כעין של מעלה, ולא נבנה עד שבא והתחבר באבות, ועמד שם שבע שנים להבנות בתוכם... כעין זה כלב שהאיר בו רוח החכמה ובא לחברון להתחבר עם האבות ולמקומו הלך, ואחר כך היתה מקומו... (וארא קעו ועיין שם עוד)
אלא שמות האנשים, אמר רבי יצחק משה הסתכל וידע שלא יצליחו (המרגלים) בדרכם, אז התפלל על יהושע. היה אז כלב בצרה, אמר מה אעשה, הרי יהושע הולך בעזרה עליונה של משה, ששלח בו אור הלבנה, והוא האיר עליו בתפלתו, משום שהוא בחינת השמש, מה עשה כלב, נשמט מהם ובא לקברי האבות והתפלל שם תפלתו. אמר רבי יהודה דרך אחר לקח כלב והעקים שבילים והגיע על קברי האבות ונסתכן בנפשו, שהרי כתוב ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק, אבל מי שהוא בצרה אינו מסתכל כלום, כך כלב, משום שהיה בצרה לא הסתכל כלום, ובא להתפלל על קברי אבות להנצל מעצה זו. (שלח לא)
ויעלו בנגב ויבא, ויבאו היה צריך לומר, אלא אמר רבי יוסי כלב היה, שבא להתפלל על קברי אבות, אמר כלב, יהושע הרי ברכו משה בעזרה עליונה קדושה, ויכול להנצל מהם, ואני מה אעשה, לקח עצה להתפלל תפלה על קברי האבות כדי שינצל מעצה הרעה של שאר המרגלים. רבי יצחק אומר, ויבא, מי שהוא חשוב יותר מכולם, זה נכנס בתוכו, (השכינה נתלבשה בתוך כלב), שבו תלוי הכל. ובא וראה מי הוא בעל היתרון מהם שיוכל לבא שמה, שהרי כתוב, ושם אחימן ששי ותלמי, ומפחדם מי יוכל לבא במערה, אלא שהשכינה נתלבשה בכלב, לבשר אל האבות שהגיע הזמן שיבואו בניהם לארץ, וזה הוא ויבא עד חברון... (שם לח)
ויבאו עד נחל אשכול, רבי אבא אמר, כרתו את האשכול, באו להעלות אותו ולא יכלו. באו להסיעו ממקומו ולא יכלו. באו יהושע וכלב לקחו אותו והעלו אותו ונזדקף על ידיהם, זה שאמר וישאוהו במוט בשנים, בשני היחידים... מכאן ידעו יהושע וכלב שהם ראויים להכנס לארץ, ושיהיה להם חלק בה ונחלה, בעוד שהיו הולכים לקחו כולם עצה עליהם, קם כלב על הפרי, אמר פרי פרי, אם בשבילך אנו נהרגים מה אנו בחלקך, מיד (האשכול) הקל את עצמו ונתנו להם (האשכול)... (שם סט)
אך בגורל, יצאו יהושע וכלב וכן הוא אומר ויתנו לכלב את חברון, כאשר דבר משה, ואומר ויתנו בני ישראל נחלתם ליהושע בתוכם, על פי ה' נתנו לו את העיר אשר שאל... (פנחס קלב)
...ומאן דאמר בתי מלכות, דוד נמי ממרים קאתי, דכתיב ותמת עזובה (אשת כלב), ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור, וכתיב ודוד בן איש אפרתי וגו', וכלב בן חצרון הוליד את עזובה אשה ואת יריעות ואלה בניה ישר ושובב וארדון. בן חצרון, בן יפונה הוא, בן שפנה מעצת מרגלים, ואכתי בן קנז הוא, דכתיב וילכדה עתניאל בן קנז אחי כלב, אמר רבא חורגו דקנז היה, דיקא נמי דכתיב הקניזי... ולאשחור אבי תקוע היו שתי נשים חלאה ונערה, אשחור זה כלב, ולמה נקרא שמו אשחור, שהושחרו פניו בתעניות, אבי שנעשה לה כאב, תקוע שתקע את לבו לאביו שבשמים, היו שתי נשים, נעשה מרים כשתי נשים... (סוטה יא ב)
...אחד נשא רימון ואחד נשא תאנה, יהושע וכלב לא נשאו כלום, אי בעית אימא משום דחשיבי, אי בעית אימא שלא היו באותה עצה. (שם לד א)
ויעלו בנגב ויבא עד חברון, ויבאו מיבעי ליה, אמר רבא מלמד שפירש כלב מעצת מרגלים והלך ונשתטח על קברי אבות, אמר להן, אבותי בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים, יהושע כבר בקש משה עליו רחמים... והיינו דכתיב ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וגו'. (שם שם ב)
מרגלים יהושע וכלב נטלו חלקם (בארץ)... (בבא בתרא יז ב)
כלב, דכתיב ויתנו לכלב את חברון כאשר דבר משה... חברון עיר מקלט הואי, אמר אביי פרוורהא, דכתיב ואת שדה העיר ואת חצריה נתנו לכלב בן יפונה באחוזתו. (שם קכב ב)
אלא מנלן (שהולידו בני שמונה), מהכא ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה, וכתיב ותמת עזובה אשת כלב, ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור, וכי עבד בצלאל משכן בר כמה הוי, בר תליסר... ותניא שנה ראשונה עשה משה משכן, שניה הקים משכן ושלח מרגלים, וכתיב בן ארבעים שנה אנכי בשלח משה עבד ה'... דל ארביסר דהוה בצלאל, פשא להו עשרים ושית, דל תרתי שני דתלתא עיבורי, אשתכח דכל חד וחד בתמני אוליד. (סנהדרין סט ב)
...וכלב בן קנז הוא, והלא כלב בן יפונה הוא, מאי יפונה שפנה מעצת מרגלים, ואכתי בן קנז הוא, בן חצרון הוא, דכתיב וכלב בן חצרון הוליד את עזובה, אמר רבא חורגיה דקנז הוא. (תמורה טז א)
...דתני אחז הוליד בן תשע, והרן בן שש, וכלב בן עשר, כמאן דאמר הוא כלב בן חצרון הוא כלב בן יפונה. (יבמות נט א)
יהושע וכלב נטלו שלשה חלקים, חלקן עם יוצאי מצרים,וחלקן עם העומדים בערבות מואב, ונטלו חלק מרגלים, דכתיב ויהושע בן נון וכלב בן יפונה חיו מן האנשים וגו'... (בבא בתרא כב ב)
בכל מקום הקדים יהושע לכלב, במקום אחד הוא אומר בלתי כלב בן יפונה הקניזי ויהושע בן נון, מלמד ששניהן שקולין זה כזה. (כריתות סוף פרק ד)
...אשר לקח מרד, זה כלב, רבי אבא בר כהנא ורבי יהודה בן סימון, חד אמר זה מרד בעצת מרגלים וזו מרדה בעצת אביה, יבא מורד ויקח את המורדת, וחד אומר זה הציל את הצאן וזו הצילה את הרועה... (ויקרא א ג)
כלב שאל שלא כהוגן, שנאמר ויאמר כלב אשר יכה את קרית ספר ולכדה ונתתי לו את עכסה בתי לאשה, השיבו הקב"ה אילו לכדה גוי או ממזר או עבד היית נותן לו בתך, מה עשה הקב"ה, זימן לו את אחיו ולכדה, שנאמר וילכדה עתניאל בן קנז. (שם לז ד)
אשתוללו, אלו משה ואהרן ששלחו המרגלים ובאו ואמרו לשון הרע, ולא היו יודעין מה לעשות, אלא אף משה ואהרן נתרשלו את ידם, מיד עמד כלב ושיתק כל אותן אוכלוסין, שנאמר (במדבר י"ג) ויהס כלב את העם, עמד לו על הספסל והיה משתקן ואומר הס, והם שותקין לשמע ממנו, אמר להם טובה הארץ מאד מאד, אמר לו הקב"ה למשה טובה גדולה אני מחזיק לו, שנאמר (דברים א') זולתי כלב בן יפונה, מהו זולתי, לזה אתי יותר מס' רבוא מכם, אתם לא מצאתם ידיכם אלא כשלתם. (במדבר טז ב)
ויבואו עד נחל אשכול, לא רצו ליטול מפירות ארץ ישראל, אילולי כלב ששלף את הזיין וירץ לפניהם, ואמר להם, אם אין אתם נוטלים או אתם הורגים אותי או אני הורג אתכם, לא היו נוטלים, לפיכך (יהושע י"ד) אם לא הארץ אשר דרכה רגלך בה לך תהיה... (שם שם י)
ויהס כלב, שבתחלה אמר להם אני עמכם בעצה, ובלבו היה לומר אמת, שנאמר (יהושע י"ד) ואשיב אותו דבר כאשר עם לבבי, ואחי אשר עלו עמי המסיו את לב העם, וכן הקב"ה מעיד עליו, שנאמר (במדבר י"ד) ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו. כשבאו המרגלים אמרו נאמין עלינו כלב, מיד עמד על הספסל ושיתק את כל ישראל שהיו מצווחין על משה, שנאמר ויהס כלב, והם היו סבורין שהיה אומר לשון הרע, לפיכך שתקו, פתח ואמר עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה, מיד חלקו כנגדו ואמרו לא נוכל לעלות וגו'. (שם שם יא)
ומה ראה משה להוסיף על שמו של יהושע יו"ד, אלא כלב נטל שכרו מן הארץ, שנאמר אם לא הארץ אשר דרכה רגלך בה וגו', ויהושע נטל שכר עשרת מרגלים, שנתוסף של שמו יו"ד עשרה. (שלח ט)
...ונשמת יהודה בכלב בן יפונה ולא נסתלקה מהם וכו', שהיה כלב גלגול אליעזר עבד אברהם, לכך נשתטח על קבר אברהם, ואחר כך הוברר יותר ונתגלגל בבניהו בן יהוידע, גם ביהוידע אביו, ואחר כך האב ובן נתגלגלו בזכריה, וזכריה לפי שחירף את ישראל שאמר למה זה עזבתם את ה', נענש ונתגלגל רוחו ונפשו בשני גרי צדק שמעיה ואבטליון, ואחר כך רוחו של זכריה נתגלגל במהר"ר משה קורדווארו, ונפשו במוהר"ר אליה וידאש זלה"ה. (חיי שרה)
...גם זה אמרו ועבדי כלב עקב רוח אחרת היתה עמו, פירוש כי נתוסף בו עיבור נשמת לוי, ולא אירע לו כמו שאירע לאחרים, כי אף על פי שנתעברו בהם נסתלקו ולא הושלמו וכו'. (שלח לך)
ויבא עד חברון - כלב לבדו הלך שם ונשתטח על קברי אבות, שלא יהא ניסת לחביריו, וכן הוא אומר ולו אתן את הארץ אשר דרך בה, וכתיב ויתנו לכלב את חברון. (במדבר יג כב)
ויהס כלב - השתיק את כלם, אל משה - לשמע מה ידבר במשה, צווח ואמר וכי זו בלבד עשה לנו בן עמרם, השומע היה סבור שבא לספר בגנותו, ומתוך שהיה בלבם על משה בשביל דברי המרגלים שתקו כולם לשמע גנותו, אמר והלא קרע לנו את הים, והוריד לנו את המן, והגיז לנו את השלו... (שם שם ל)
רוח אחרת - שתי רוחות, אחת בפה ואחת בלב, למרגלים אמר אני עמכם בעצה, ולבו היה לומר האמת. ועל ידי כן היה בו כח להשתיקם, כמו שנאמר ויהס כלב, שהיו סבורים שיאמר כמותם... וימלא אחרי - וימלא את לבו אחרי... (שם יד כד)
ויהושע וכלב חיו - מה תלמוד לומר חיו מן, אלא מלמד שנטלו חלקם של מרגלים בארץ וקמו תחתיהם לחיים. (שם שם לח)
ראה קראתי - ...ועל דרך הפשט כלב בן יפונה איננו כלב בן חצרון בראיות גמורות. (שמות לא ב)
ועבדי כלב - הזכירו לבדו בעבור ויהס כלב... וימלא אחרי - רדף אחרי דברי ומלא אותו, שהארץ טובה מאד ואין דבה. (במדבר יד כד)
ועבדי כלב - לא הזכיר יהושע, כי פירש לכלב שכרו שיוריש הארץ אשר בא שמה, ושכר יהושע אינו ראוי לפרשו עתה, שיהיה הוא במקום משה, והקדים הכתוב כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון, בעבור כי הוא הקדים לחלוק על המרגלים ויהס כלב, אבל משה אמר ויהושע בן נון וכלב בן יפונה חיו מן האנשים, בעבור גודל מעלת יהושע בחכמה... (במדבר יד כד)
ותצפנו - בדרש את כלב לבדו, ופנחס לא ראוהו כי היה מלאך. (יהושע ב ד)
ויכרת את הענקים - כלב הכריתם במצות יהושע, שנתן לו ההר... (שם יא כא)
אשר דרכה רגלו - חברון, שהמרגלים יראו לבא בה מפני הענקים... ויתן את חברון - שדה העיר וחצריה, שחברון עצמה עיר מקלט ומגרשיה לכהנים. (שם יד ט ויג)
...ושבעים הזקנים אשר היו ראויים לנבואה מתמדת, וכיהושע וכלב בנה של מרים... (א צה)
ויהס כלב - בדבר הממשיך דברי המרגלים באמרו על אפס כי עז העם וגו', ובכל זאת עלה נעלה, וחשב שלא יעיזו לבטל דברי חברם. (שם יג ל)
את הענקים - בשעה שנלחם יהושע בחברון בא כלב עם שבט יהודה ובקשוה ממנו ונתנה לו, ואחר כך השתדלו בני יהודה לכבשה, ופרטים אלו יספר אחר כך בחלוקת הארץ. (יהושע יא כא)
כאשר עם לבבי - שלמשה אמר בסתר שדברי המרגלים אמת, אך לעם אמר אם חפץ בנו ה' והביא אותנו וגו', שלא להמסות לבם... (שם יד ז)
אשר דבר ה' - לא רצה העיר מפני התועלת, כי אם לקיים דבר ה', ולאמת דברו שה' יורישם מפניהם, וכמו שנאמר לו וזרעו יורישנה. (שם שם יב)
עתניאל בן קנז - בתמורה ט"ז שהיה אחיו מאמו, ולהמפרשים קנז הוא אבי אביהם ומתייחסים אליו, שאמר גם כן כלב בן יפונה הקניזי. (שם טו יז)
והתפלל משה על יהושע, שלא יאמרו ששמח לאידו אחר נבואת אלדד ומידד, ולא על כלב שהיה בעל אחותו. וכלב התפלל שיעקב יהיה סנגורו בל יכשל בעוון אביו, ועוולתה קפצה פיה, וזה שאמר היתה רוח אחרת עמו, ולא רוח הטומאה שנעשתה בעקב העוון. (במדבר יג טז)
ויבא - אולי הזכיר הדבר ברמז, כי התגנב לשם, שלא ירגישו חבריו כי אינו בעצתם, ושם אחימן - ולא פחד מהם, לפני צוען מצרים - ולא תחשבו שלא היו חושדים אותו כמרגל כי העיר היתה רק פסולת. (שם שם כב)
רוח אחרת - אינו נחשב רק לבלתי עושה עבירה, כי אם לעומד בנסיון שהוא יותר מעושה מצוה, כי הכח המחטיאו ממאמר הכר נא הכתונת בנך היא היה עמו, וכחש אותו, וכדפירשנו שנשתטח על קברי אבות כדי להכניע הכח ההוא, וגם יהושע היתה רוח אחרת עמו נגד הבאת דבה רעה של יוסף, אך גם תפלת משה עזרה אותו, וכלב מלא אחרי בלבד. (שם יד כד)
עקב היתה רוח אחרת עמו - ...אמנם יהושע ניצל בתפלת משה, אבל כלב נכנס לארץ ברוח אחרת של יצר הרע, על כן נשתטח על הקברות, והוא השלים אחרי חלק ה', על כן זכה להקרא עבד ה', והבטיחו והביאותיו, שיאריך ימיו כדי שיבא, ואף שאין מודיעין לאדם ימיו, אין זה על תוספת שנים, וכן בחזקיה. (במדבר יד כד)
הוא יראנה - תחת שפינה עצמו מהמרגלים לא מת, ותחת שדבר נגדם יקבל את חברון. (דברים א לו)
...ואמרו חז"ל שתחלה הטו אותו המרגלים לעצתם, ויבא עד חברון להתפלל על קברי אבות ונצול מעצתם, וזה שאמר עקב היתה רוח אחרת עמו, רוצה לומר שתחלה היתה עמו רוח אחרת נוטה לעצת מרגלים וכבש את יצרו וימלא אחרי... (במדבר יד כד)
כאשר עם לבבי - לא השיב כמראה עיניו, אלא כראות הלב המבין ועל פי הבחירה לטוב. (יהושע יד ז)
וימלא אחרי - נכנס לחברון להראות בטחונו, מה שלא בא ליהושע. (במדבר יד כד)
כי אם כלב - הוציאם מהעונש, אף שגרמו גם כן לתלונה באמרם שכל אחד מהם מושגח במלחמה, ונגד זאת קמו אלו שלא רצו בהשגחה... (שם שם ל)
בפסוק ועבדי כלב וגו', קשה דמה צריך טעם לשכרו, הלא כיון שלא חטא למה לא יכנוס, על כן נראה כי באמת לא היה דור זה מוכן לארץ ישראל, ומזה השליחות הכיר משה רבינו ע"ה מיד כי אינם מוכנים ליכנוס, לכן לא הוטב בעיניהם... אך כלב שמסר נפשו נגד המרגלים ניתן לו השכר שיכנס לארץ ישראל כנ"ל. (שלח תרל"ו)
ולפי האמור יובן מה שכלב לא היה נצרך שיתפלל משה רבינו ע"ה עליו. ובפשיטות יש לומר לפי התרגום יונתן, שהחשש ליהושע היה מחמת ענותנותו, וממילא כלב שממנו יצא דוד המלך ע"ה שהיה לבו כאריה לא היה כל כך חשש זה, אך להנ"ל שהיה ענין טעות אינו מתורץ, אך יש לומר על פי דברי האר"י ז"ל בלקוטי תורה, שבכלב נתעברה נשמת יהודה שנקרא כולו על שמו של הקב"ה וידוע ששם הוי"ה במילוי ההי"ן הוא שם המלכות, גמטריא כלב, שממנו יצאה מלכות בית דוד, על כן היו בו גם מתחילה חכמה ובינה יתרה להכיר מראש עצתם כי ברע היא, ועל כן נאמר בו שנשתטח על קברי האבות שלא יהיה ניסת לעצתן, ושמע מינה שהרגיש שעצתן ברע היא, ותפלתו היתה רק שהיה מתירא לנפשו שלא יהיה ניסת לרע, כענין אל תאמין בעצמך. (שלח תרע"ג)