כליות

תלמוד בבלי:

תנו רבנן כליות יועצות, לב מבין... (ברכות סא א)

ואלו כשרות בבהמה... ניטלו הכליות... מתיב רבי יוסי בר אבין ואיתימא רבי יוסי בר זבידא חותך מעובר שבמעיה מותר באכילה מן הטחול ומן הכליות אסור באכילה, הא בהמה גופא שריא, הוא הדין דאפילו בהמה נמי אסירא... ואיבעית אימא ניקב לחוד ונחתך לחוד. אמר רכיש בר פפא משמיה דרב לקתה בכוליא אחת טרפה, אמרי במערבא והוא דמטאי לקותא למקום חריץ. והיכא מקום חריץ לחיורא דתותי מתני. אמר רבי נחוניא שאילתינהו לכולהו טרופאי דמערבא ואמרו לי הלכתא כרכיש בן פפא, ולית הלכתא כרב עוירא... אמרי במערבה כל הפוסל בריאה כשר בכוליא, שהרי נקב פסול בריאה וכשר בכוליא, וכל שכן היכא דכשר בריאה כשר בכוליא. מתקיף לה רב תנחומא וכללא הוא, והרי מוגלא דכשר בריאה ופסול בכוליא, והרי מים זכין דכשרין הכא והכא, אלא אמר רב אשי טרפות קא מדמית להדדי... הכוליא שהקטינה בדקה עד כפול, בגסה עד כענבה בינונית. (חולין נד א, וראה שם עוד)

תא שמע ואת שתי הכליות ולא בעל כוליא אחת, ולא בעל שלש כוליות, ותניא אידך יסירנה, לרבות בעל כוליא אחת, סברוה דכולי אלמא אין בריה באחת, דהא מיחסר חסר, לימא בהא קמיפלגי, דמר סבר חסרון מבפנים שמיה חסרון, ומר סבר חסרון מבפנים לא שמיה חסרון. אמר רב חייא בר יוסף דכולי עלמא יש בריה באחת, וחסרון מבפנים שמיה חסרון, ולא קשיא, כאן כשנבראה בשתים וחסרו, כאן כשנבראה באחת מעיקרא... (בכורות לט א, וראה שם עוד)

מדרש רבה:

וישחו כל בנות השיר, אלו שפתותיו, רבי חייא בר נחמיה אמר אלו הכליות, שהן חושבות והלב גומר. (ויקרא יח א)

הדעת מתחלקת בד' חלקים, ב' בשתי הכליות, וחלק אחד בפה וחלק אחד בלב, ומנין ששני חלקים של חכמה בשתי כליות, שנאמר (איוב ל"ח) מי שת בטוחות חכמה אלו הכליות, שהן טוחות בגוף... (במדבר י כא)

שוחר טוב:

למנצח לדוד אמר נבל, זה שאמר הכתוב (ירמיה י"ז) אני ה' חוקר לב בוחן כליות, למה הזכיר את הלב ואת הכליות מכל האברים, אלא העינים הולכות אחר הלב והאזנים, ומאתים וארבעים ושמונה איברים שבאדם כולם הולכים אחר הלב, והכליות יועצות את הלב והלב גומר, לפיכך אינו מזכיר אלא הלב והכליות בלבד, והקב"ה חוקר את הלב ובוחן את הכליות. (תהלים יד)

אותיות דרבי עקיבא:

...ומפני מה לא חוקר אלא לב ואינו בוחן אלא כליות, מפני שהלב מבין בינה ומחשב מחשבה, וכליות יועצות עצות טובות ורעות, אמר הקב"ה הללו הן מנהיגיו ופרנסיו של אדם ואין לו עסק אלא בהן, שכל אבריו של אדם מנהיגין על ידיהן, לכך נאמר נר אלקים נשמת אדם. (נו"ן)

ילקוט שמעוני:

אמר רב הונא מה ראה הכתוב לומר וליועצי, היה לו לומר וליועץ, אלא אמר רבי לוי אלו שתי כליותיו של אדם שמיעצין עמו אחת לטובה ואחת לרעה, של ימין לטובה ושל שמאל לרעה, שנאמר לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו, וכן דוד אומר בוחן לבות וכליות, וכי יש לאדם שני לבות, אלא יצר טוב ויצר רע, וכליות שיועצין אותו, שנאמר וליעצי שלום שמחה. (משלי פרק יב, תתקמט)

אבן עזרא:

...ויש אומרים כי נקראו כליות מגזרת נכספה וגם כלתה נפשי, כי שם כח התאוה למשגל. (שמות כט יג)

כליותי - המקומות הנסתרים, ויש אומרים שהכליות נבראות תחלה, שהן כסדני הגלגל, ויש אומרים שיש להם תאות המשגל, מלשון כלתה נפשי. (תהלים קלט יג)

כליותיך - לשון כלתה לישועתך, כי מדת התאוה נודעת בהן, על כן תעלוזנה. (משלי כג טז)

רמב"ן:

בטוחות - הכליות הטוחות בחלב שעליהן, וענין החכמה בהן כמו אף לילה יסרוני כליותי. (איוב לח לו)

רשב"ם:

עם חלב כליות חטה - שומן חמדת חטים המובחרים וכמו ותכל דוד המלך, כלתה נפשי לשון חימוד ותאוה... (דברים לב יד)

אלשיך:

בטוחות - ואם תאמר איך השמים שאינם חיים משכילים, למד מכליותיך, שהן בשר וחומר, ולרז"ל כליותיו של אברהם נובעות חכמה מאליהן. (איוב לח לו)

מלבי"ם:

ותעלוזנה כליותי - ...או שהכליות קרובות למעשה, שהלב חושב וכליות יועצות. (משלי כג טז)

רש"ר הירש:

ולא ילין חלב - החלב הוא הרכוש שהונח לפקדון, ויחד אתו מקריבים את הכליות, משכן התאוות השפלות, גם אלו צריכים לעמד בשרות ה' ולהקרב למענו באותו יום כמו הדם, השאיפות הרוחניות של החיים. (שמות כג יח)

חלב - היותרת החלב הכליות וחלק הכבד הם מושג, הם משתייכים יחד לחלק הוגטטיבי, כמו שבלב הרגשות היותר גבוהים, כן הכליות מקור התשוקות החושניות, הכבד הוא לעומתם משכן הכח הדוחה "כבד כועס", כל אלו יכולים להתעלות למעלת עשיות חפשיות קדושות במסגרת השלמים-ההנאה העומדת לנוכח ה'. (ויקרא ג ג)

כליות - מושב הרגשות והרציות, ה' מעמיד את השאיפות החושניות שלנו במבחן. (תהלים ז י)