(ראה גם: מלאך, עוף)
...אמר לו ענוותן הלל ינוחו לך ברכות על ראשך, שהקרבתני תחת כנפי השכינה... (שבת לא א)
טומנין בכסות ובפירות בכנפי יונה... אמר רבי ינאי תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים... ואמאי קרי ליה בעל כנפים, שפעם אחת גזרה מלכות רומי הרשעה גזירה על ישראל, שכל המניח תפילין ינקרו את מוחו, והיה אלישע מניחם ויוצא לשוק, ראהו קסדור אחד, רץ מפניו ורץ אחריו, וכיון שהגיע אצלו נטלן מראשו ואחזן בידו, אמר לו מה זה בידך, אמר לו כנפי יונה, פשט את ידו ונמצאו כנפי יונה... ומאי שנא כנפי יונה משאר עופות, משום דאמתיל כנסת ישראל ליונה, שנאמר כנפי יונה נחפה בכסף וגו', מה יונה כנפיה מגינות עליה, אף ישראל מצוות מגינות עליהן. (שם מט א)
תנו רבנן התולש את הכנף והקוטמו והמורטו חייב שלש חטאות... (שם עד ב)
מאה קרי במתא בזוזא תותי כנפיך ניהוו, (אפילו המזונות בזול הוציאם עמך). (פסחים קיג א)
כתוב אחד אומר שש כנפים שש כנפים לאחד, וכתוב אחד אומר וארבעה פנים לאחת, וארבע כנפים לאחת להם, לא קשיא, כאן בזמן שבית המקדש קיים, כאן בזמן שאין בית המקדש קיים, כביכול שנתמעטו כנפי החיות, הי מינייהו אימעוט, אמר רב חננאל אמר רב אותן שאומרות שירה בהן, כתיב הכא ובשתים יעופף וקרא זה אל זה ואמר, וכתוב התעיף עיניך בו ואיננו, ורבנן אמרי אותן שמכסות בהן את רגליהם, שנאמר ורגליהם רגל ישרה, ואי לאו דאימעטו מנא הוה ידע... (חגיגה יג ב)
תנו רבנן ששה דברים נאמרו בשדים... יש להם כנפים כמלאכי השרת... (שם טז א)
מלמד שהיה משה מוטל בכנפי שכינה ומלאכי השרת אומרים צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל... (סוטה יג ב)
דההוא עגלא דהוו קא ממטו ליה לשחיטה, אזל תליא לרישיה בכנפיה דרבי וקא בכי... (בבא מציעא פה א)
...אמר ליה מאי קא עביד אברהם, אמר ליה גאני בכנפה דשרה... (בבא בתרא נח א)
...ואף מבני בניו של אותו רשע ביקש הקב"ה להכניסן תחת כנפי השכינה, אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבונו של עולם, מי שהחריב את ביתך ושרף את היכלך תכניס תחת כנפי השכינה, היינו דכתיב רפינו את בבל ולא נרפתה... (סנהדרין צו ב)
ויש במה שנברא ביום הראשון טומאה... ברביעי ובחמישי אין בהם טומאה, חוץ מכנף העוז וביצת נעמית המצופה, אמר רבי יוחנן בן נורי מה נשתנה כנף העוז מכל הכנפים... (כלים יז יד)
ורוח אלקים מנשבת אין כתיב כאן אלא מרחפת, כעוף הזה שהוא מרפרף בכנפיו וכנפיו נוגעות ואינן נוגעות... (בראשית ב ו)
וילך משה ואהרן ויאספו וגו', אמר רבי עקיבא למה נמשלו ישראל בעוף, מה עוף אינו פורח אלא בכנפים, אף ישראל אינן יכולין לעמוד אלא בזקנים... (שמות ה טו)
ושיסע אותו בכנפיו לא יבדיל, אמר רבי יוחנן ההדיוט הזה אם מריח הוא ריח כנפים נפשו קצה עליו, ואת אמר והקטיר הכהן את הכל המזבחה... (ויקרא ג ה)
ביום שיזועו שומרי הבית וגו'... רבי חייא בר נחמן אמר אלו כנפי הריאה שמשם יוצא הקול... (שם יח א)
אמר רבי אלכסנדרי בן חגאי רבי אלכסנדרי קרובה אם מתכנסים כל אומות העולם להלבין כנף אחד של עורב אינן יכולין... (שם יט ב)
אמר רבי אבין בשעה שהאדם הזה ישן הגוף אומר לנשמה והנשמה לנפש והנפש למלאך והמלאך לכרוב, והכרוב לבעל כנפים ובעל כנפים יגיד דבר לפני מי שאמר והיה העולם... (שם לב ב)
אמר רבי אבון שמענו שיש כנפים לארץ, שנאמר (ישעיה כ"ד) מכנף הארץ זמירות שמענו, וכנפים לשמש, שנאמר (מלאכי ג') וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה, וכנפים לחיות, שנאמר (יחזקאל ג') וקול כנפי החיות, וכנפים לכרובים, שנאמר (מלכים א' ח') כי הכרובים פורשי כנפים, וכנפים לשרפים, שנאמר (ישעיה ו') שרפים עומדים ממעל לו שש כנפים וגו', בא וראה כמה גדול כחן של צדיקים, וכמה גדול כוחה של צדקה, וכמה גדול כחן של גומלי חסדים, שאין חסין לא בצל שחר ולא בצל כנפי ארץ ולא בצל כנפי שמש ולא בצל כנפי החיות, ולא בצל כנפי כרובים, ולא בצל כנפי שרפים, אלא בצל מי שאמר והיה העולם, שנאמר (תהלים ל"ו) מה יקר חסדך אלקים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון. (רות ה ד)
...ומהו בעמדם תרפינה כנפיהם, משישראל מקלסין מלאכי השרת מרפין כנפיהם, עומדים מלומר שירה, שבכנפיהם אומרים שירה, וכן הוא אומר (איוב ל"ח) ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלקים... (קדושים ו)
...בא וראה מה כתוב, וארבעה פנים לאחת וד' כנפים לאחת להם (יחזקאל א'), מה כתיב שם ורגליהם רגל ישרה וכף רגליהם ככף רגל עגל, ובשביל כפרתן של ישראל הוסיף להם עוד שתי כנפים, שנאמר (ישעיה ו') שש כנפים לאחד, למה, אמר הקב"ה שיכסו רגליהם שהן דומות כעגל, כביכול, שלא יראה אותן ויזכור מעשה העגל, בשתים יכסה רגליו, וכל כך למה, אלא לכפר על ישראל... (אמור טז)
רבי ברכיה בשם רבי אבא בר כהנא אמר, כל זמן שזרעו של עמלק קיים כאליו כנף מכסה את הפנים, אבד זרעו מן העולם (ישעיה ל') לא יכנף עוד מוריך... (תצא יא)
...לעתיד לבא הקב"ה אוחז בכנפות ארץ ישראל ומנער אותה כאדם שמנער את הבגד, שנאמר (איוב ל"ח י"ג) לאחוז בכנפות הארץ... (פרק לד)
כנף שם משותף ורב שתופו מצד ההשאלה, הנחתו הראשונה לכנפי בעלי חיים הפורחים, כל צפור כל כנף, ואחרי כן הושאל לכנפות הבגדים וזויותיהם על ארבע כנפות כסותך, ואחר כך הושאל לקצוות המיושב מן הארץ ופאותיה הרחוקות ממקומותינו, לאחוז בכנפי הארץ, ואמר אבן גנא"ח שהוא יבא גם כן בענין ההסתר, דומה לערבי אשר יאמרו כנפת אלשי בענין הסתרתו, ואמר בפירוש ולא יכנף עוד מוריך, ולא יסתר ממך מוריך ולא יתעלם, וזה פירוש נאה, וממנו אצלי ולא יגלה כנף אביו, לא יגלה סתר אביו, וכן ופרשת כנפיך על אמתך, פירושו אצלי פרש סתרך על אמתך. ולפי זה הענין אצלי הושאל כנף לבורא יתברך וכן למלאכים, כי המלאכים אינם בעלי גופות לפי דעתנו, ואמרו אשר באת לחסות תחת כנפיו פירושו אשר באת לחסות תחת סתרו, וכן כל כנף שבא במלאכים ענינו הסתר, הלא תתבונן אומרו בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו, כלומר שסבת מציאותו, רוצה לומר המלאך, נסתרת נעלמת מאד, והוא פניו, וכן הדברים אשר הוא סבתם, רוצה לומר המלאך, אשר הם רגליו... (חלק א פרק מג)
כנפיו - הנוצות הגדולות שבסוף האבר. (תהלים צא ד)
ולא יגלה כנף אביו - מצינו ופרשת כנפיך על אמתך על נשואין שאינם לפי כבודו, ולא מסבת חשק, רק מרחמנות על אשה עניה. (דברים כג א)