תנא אותו היום סלקוהו לשומר הפתח ונתנה להם רשות לתלמידים ליכנס... ההוא יומא אתוספי כמה ספסלי, אמר רבי יוחנן פליגי בה אבא יוסף בן דוסתאי ורבנן, חד אמר אתווספו ארבע מאה ספסלי, וחד אמר שבע מאה ספסלי... בשעת פטירתו אמר להם פנו כלים מפני הטומאה, והכינו כסא לחזקיהו מלך יהודה שבא. (ברכות כח א וב)
...אמר רבי אליעזר אמר משה לפני הקב"ה, רבונו של עולם, ומה כסא של שלש רגלים אינו יכול לעמוד לפניך בשעת כעסך, כסא של רגל אחד על אחת כמה וכמה... (שם לב א)
דתניא רבי שמעון אומר גורר אדם מטה כסא וספסל ובלבד שלא יתכוין לעשות חריץ. (שבת כב א)
ויושבין על ספסלי נכרים בשבת, ואינן יושבין על ספסלי נכרים בשבת בעכו, (שמוכרין בהם סחורה)... (פסחים נא א)
...אמרה ליה אפכוה לכורסיה, כבי תרי עבדא לי, הפכוה לכורסיה ותרצוה (שתתקיים הקללה בכך), ואפילו הכי לא איפרק מחולשא. (גיטין לה א)
רבן יוחנן בן זכאי מי דמיך פקיד ואמר פנו חצר מפני הטומאה, והתקינו כסא לחזקיה מלך יהודה, רבי ליעזר תלמידיה מי דמיך פקיד ואמר פנו חצר מפני הטומאה והתקינו כסא לרבן יוחנן בן זכאי... חד מן אילין דבית פזי הוון בעי מחתנתיה לנסיותיה ולא הוה מקבל, אמר דלא יהוון בהתון, (לא רצה להתחתן עם בית הנשיא, ואמר שלא יתביישו עבורו), מי דמך פקיד ואמר פנו חצר מפני הטומאה, והתקינו כסא ליהושפט מלך יהודה... (סוטה מז א)
כסא של כלה שניטלו חפויו, בית שמאי מטמאין ובית הלל מטהרין, שמאי אומר אף מלבן של כסא טמא, כסא שקבעו בעריבה, בית שמאי מטמאין ובית הלל מטהרין, שמאי אומר אף העשוי בה. כסא שלא היו חפויו יוצאין וניטלו טמא, נטלו החיצוניים והאמצעי קיים טמא, רבי שמעון אומר אם היה רחב טפח... (כלים כב ד, וראה שם עוד)
יכול אפילו ישב על האבן ועל הקורה, תלמוד לומר כלי ולא אבן ולא קורה, אוציא את אלו ולא אוציא כסא של גללים ושל אדמה ושל אבנים, תלמוד לומר כלי, המיוחד... אין לי אלא כסא וספסל וקתדרה המיוחדין, מנין תיבת הבלנים ותיבה שפתחה מצידיה ועריבה משני לוג ועד תשעה קבין שנסדקה שאינו יכול להרחיץ בה רגלו אחת, תלמוד לומר כל כלי ריבה, יכול אפילו כפה סאה וישב עליה, תרקב וישב עליה, תלמוד לומר אשר ישב עליו, המיוחד לשכיבה, ולא שאומר לו עמוד ונעשה מלאכתנו... (מצורע-זב פרק ב)
אמר רבי אחא בא וראה שש מעלות היו לכסא של שלמה, מנין, שנאמר שש מעלות לכסא, ובפרשה זו כתובים ששה דברים בלא תעשה, ואלו הן, לא תטה משפט, ולא תכיר פנים... והרי הכרוז עומד לפני כסאו של שלמה, כיון שהיה עולה מעלה הראשונה היה כורז לא תטה משפט, מעלה השניה היה כורז לא תכיר פנים... (דברים ה ה)
...וכאן הוא אומר כסא שן גדול, רב הושעיא רבה אמר, שהיה עשוי בטירכי מרכבתו של מי שאמר והיה העולם הקב"ה, וכן הוא אומר (דברי הימים ב' ט') ושש מעלות לכסא, שש כנגד ששה רקיעים... כנגד ו' ארצות... כנגד ששה ימי בראשית, כנגד שש אמהות... אמר רב הונא שש כנגד שש מצוות שהמלך הוא מוזהר עליהם ומצווה... (אסתר פרשה א, וראה שם עוד)
...מלך בשר ודם יושב על כסא גבור ואין רגליו מגיעות לרפסודות שתחת רגליו, והקב"ה השמים כסאו והארץ הדום רגליו, מלך בשר ודם יושב על ספסל, אחרים יושבין מימינו ומשמאלו, והקב"ה כמלך יושב על קתדרא וממלא אותה והעולם כמוס תחת רגליו, שנאמר הלא את השמים ואת הארץ אני מלא... (בראשית ה)
...מכאן התקינו חכמים שיהיו עושין מושב כבוד למלאך הברית, שנאמר (מלאכי ג') ומלאך הברית אשר אתם חפצים הנה בא וגו'. (פרק כט בסוף)
...ביום ד' נבראו המאורות וכסאו של דוד, שנאמר וכסאו כשמש נגדי, וכתיב אצמיח קרן לדוד ערכתי נר למשיחי... (בראשית פרק ו, מז)
עד די כרסוון רמיו אלו כסאות של עובדי אלילים שעתיד הקב"ה להפכם, עד די כורסוון יתיב אין כתיב כאן, אלא רמיו, וכן הוא אומר והפכתי כסא ממלכות, ורבנן אמרין לעתיד לבא הקב"ה יושב והמלאכים נותנים כסאות לגדולי ישראל, והם יושבים ודנין לעובדי אלילים עם הקב"ה... (ישעיה פרק ג, שצז)
כשבת המלך אחשורוש, אמרו, כשעלה נבוכדנאצר הרשע והחריב את בית המקדש הגלה את צדקיהו ואת ישראל לבבל, והוציא את הכסא שעשה המלך שלמה בחכמתו, שנאמר ויעש המלך שלמה כסא שן גדול, מכובש באבנים טובות ומרגליות, ושש מעלות היו לכסא, וכל מעלה ומעלה מכובשת באבנים טובות ומרגליות, והם לבנות ירקרקות ואדמדמות... (אסתר פרק א, תתרמו, וראה שם עוד)
ראה כסא הכבוד.
כסא - עיקר הנחתו בלשון ידוע, ובעבור שהכסא אמנם ישבו עליו בעלי הגדולה והעוצם כמלכים, והיה הכסא דבר נמצא מורה על גדולת הראוי לו ומעלתו ועוצם ענינו, נקרא המקדש כסא, להוראתו על עוצם מי שנגלה בו והשכין אורו וכבודו עליו אמר כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו. ומפני זה הענין נקראו השמים כסא, להוראתם אצל מי שידעת ויתבונן בהם עוצם ממציאם ומניעם, ומנהיג העולם השפל בהשפעה טובה, ואמר כה אמר ה' השמים כסאי והארץ הדום רגלי, יאמר הם יורו על מציאותי ועצמותי ויכלתי, כהוראת הכסא שהוא מוכן לגדול שהוא ראוי לו. זהו אשר צריך שיאמינוהו המאמתים, לא שיש גשם שינשא הבורא עליו יתעלה עלוי רב, כי הנה יתבאר לך במופתים שהוא יתברך אינו גוף, ואיך יהיה לו מקום או משכן על גוף... ואמנם הענין הוא מה שהעירוני עליו, כי כל מקום נשאו האלקים וייחדו באורו וזהרו במקדש או השמים נקרא כסא. אבל מה שהרחיב בו הלשון באמרו כי יד על כס י-ה, הוא תואר עצמותו וגדולתו, אשר אין צריך שיחשב דבר חוץ מעצמו ולא נברא מנבראיו, עד שיהיה יתברך נמצא בלתי כסא ונמצא עם כסא, זאת כפירה בלי ספק, וכבר פירש ואמר אתה ה' לעולם תשב כסאך לדור ודור, הורה שהוא דבר בלתי נפרד ממנו, ולזה ירצה בכסא הנה ובכל מה שדומה לו, גדולתו ועצמותו, אשר אינם דבר יוצא מעצמו. (חלק א פרק ט)
כי יד על כס י-ה, דע כי מלת כסא לפעמים רומזת למדת רחמים ופעמים למדת הדין, כי שניהם נקראים כסא, מדת רחמים היא כסא לתשובה, שנאמר השמים כסאי, ומדת הדין כסא למדת רחמים, שנאמר ה' בשמים הכין כסאו ומלכותו בכל משלה, וזהו מאמר חזי הוית עד די כרסוון רמיו אחד לו ואחד לדוד... (בשלח דף מד, ועיין שם עוד)
הכסא הוא עשוי לישב עליו, ומזה הושאל על כל דבר העשוי ומוכן לקביעות והנחה על מצב אחד, כמו השמים נקראים כסא ה', השמים כסאי, ומציין קביעות הנהגה הטבעיית, אשר ינהיג על ידי השמים והמערכת על פי חוקי הטבע הקיימים מששת ימי הבריאה... (הכרמל)
...וכסא הממלכה מציין שהיושב עליה הוא ראוי לזה ומוסכם ונרצה מאת הממלכה והגוי כלו... (דברים יז יח)