(ראה גם: כשוף)
ודורש אל המתים, אחד המעלה בזכורו, ואחד הנשאל בגולגלתו, מה בין מעלה בזכורו לנשאל בגולגלתו, מעלה בזכורו אין מעלה כדרכו, ואין נשאל בשבת, נשאל בגולגתו עולה כדרכו ונשאל בשבת. (שופטים קעב)
שואל אוב היינו ודורש אל המתים, דורש למתים כדתניא, ודורש אל המתים, זה המרעיב עצמו והולך ולן בבית הקברות, כדי שתשרה עליו רוח טומאה... (סנהדרין סה ב)
ודורש אל המתים - כשהולכים אל בית הקברות ולוקחים עצם אדם מת, ובעבור מחשבתו ושגעונו תראה לו דמות צורות בחלום גם בהקיץ, וכל אלה תועבות השם, כי האמת להיות לב האדם תמיד תמים עם בוראו... (דברים יח יא)
ראה כשוף.
שלא לדרוש אל המתים, וענין דרישה זו הוא, שיש בני אדם מרעיבין עצמם והולכין ולנים בבית הקברות, כדי שיבוא להם המת בחלום ויודיעם מה שישאל עליו, ויש אחרים שלובשין בגדים ידועים ואומרים דברים ומקטרים קטורת ידועה, וישנים לבדם כדי שיבא המת שהם רוצים בו, ויספר להם בחלום... (שופטים מצוה תקטו)