כתובת קעקע

ספרא:

וכתובת קעקע, יכול אפילו כתב ולא קעקע יהי חייב, תלמוד לומר קעקע, אי קעקע יכול קעקע ולא כתב יהי חייב, תלמוד לומר וכתובת, הא כיצד, עד שיכתוב ויקעקע בדיו ובכחול ובכל דבר שהוא רושם, רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון אינו חייב עד שיכתוב שם השם, שנאמר וכתובת קעקע לא תתנו בכם אני ה'. (קדושים פרק ו)

תלמוד בבלי:

...ורבא קשיא מתניתין על היד של עבד... לרמי בר חמא נמי לא קשיא בכתובת קעקע, השתא דאתית להכי מתניתין נמי לא תיקשי בכתובת קעקע שאינו יכול להמחק... (גיטין כ ב)

הכותב כתובת קעקע, כתב ולא קעקע, קעקע ולא כתב, אינו חייב עד שיכתוב ויקעקע בידו (בדיו) ובכחול ובכל דבר שהוא רושם, רבי שמעון בן יהודה משום רבי שמעון אומר, אינו חייב עד שיכתוב שם את השם, שנאמר וכתובת קעקע לא תתנו בכם אני ה', אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי, עד דיכתוב אני ה' ממש, אמר ליה לא, כדתני בר קפרא אינו חייב עד שיכתוב שם עבודת כוכבים... אמר רב מלכיא אמר רב אדא בר אהבה אסור לו לאדם שיתן אפר מקלה על גבי מכתו מפני שנראית ככתובת קעקע... (מכות כא א)

תרגום יונתן:

...וכתב חקיק לרשם חרית ציורא לא תתנון בכון אנא ה'. (ויקרא יט כח)

רש"י:

וכתובת קעקע - כתב המחוקה ושקוע שאינו נמחק לעולם, שמקעקעו במחט והוא משחיר לעולם. קעקע - לשון והוקע אותם, תוחבין עץ בארץ ותולין אותם עליהם, ונמצאו מחוקים ותחובין בקרקע. (שם)

אבן עזרא:

וכתובת קעקע - יש אומרים שהוא דבק עם ושרט לנפש, כי יש מי שירשום גופו בצורה הידועה באש על המת, ויש עוד היום רושמים בנערותם בפניהם להיות ניכרים, ומלת קעקע כפולה, כמו רוקע הארץ, והוא מגזרת והוקע אותם... (שם)

משנה תורה:

כתובת קעקע האמורה בתורה הוא, שישרט על בשרו וימלא מקום השריטה כחול או דיו או שאר צבעונים הרושמים, וזה היה מנהג העכו"ם שרושמין עצמן לעבודת כוכבים, כלומר, שהוא עבד מכור לה ומורשם לעבודתה, ומעת שירשום באחד מדברים הרושמין אחר שישרוט באי זה מקום מן הגוף, בין איש בין אשה לוקה, כתב ולא רשם בצבע, או שרשם בצבע או כתב בשריטה פטור, עד שיכתוב ויקעקע, שנאמר וכתובת קעקע. במה דברים בכותב, אבל זה שכתבו בבשרו וקעקעו בו אינו חייב אלא אם כן סייע כדי שיעשה מעשה, אבל אם לא עשה כלום אינו לוקה. (עבודת כוכבים יב יא)

בעל הטורים:

קעקע - בגימטריא שם, שכותב שם הטומאה. (ויקרא יט כז)

ספורנו:

וכתובת קעקע - לתת אות בבשרנו מלבד אות הברית. (שם)

הכתב והקבלה:

וכתובת קעקע - לרש"י היא הכתיבה, ואחריה הקעקוע של הבשר שיכנס הצבע, ולרמב"ם כתובת היא השריטה, והקעקוע על המילוי בדיו. (שם)

רש"ר הירש:

קעקע - אולי הוא קרוב לקיא, החדרת דבר זר לגוף. (שם)

העמק דבר:

וכתובת - מנהג אומות העולם לעשות תוספת שיער למת ולעשות לו זכרון על ידי כתובת קעקע שם המת, או ששוכר אדם עני ועושה על גופו, ועל זה אמר לשון לא תתנו, משמע באחרים. (שם)