ל

תלמוד ירושלמי:

...דתני בשם רבי נחמיה כל דבר שהוא צריך למ"ד מתחילתו ולא ניתן לו, ניתן לו ה"א בסופו, כגון לחוץ חוצה... מתיבין לרבי נחמיה והא כתיב ישובו רשעים לשאולה, אמר רבא בר זבדא לדיוטי התחתונה של שאול. (יבמות ח א)

אותיות דרבי עקיבא:

למ"ד אל תקרא למד, אלא ל"ב מ"בין ד"עת, מלמד שהלב שקול כנגד כל אבריו של אדם, לאדם יש לו עינים אף ללב יש לו עינים... אח"כ נכנס למ"ד לפני הקב"ה ואמר לו רבונו של עולם רצונך שתברא בי את עולמך, שבי אתה עתיד לתת לישראל את לוחות הברית וללמדן עשרת הדברים, שנאמר והלוחות מעשה אלקים וגו', השיב הקב"ה ואמר לו לאו, אמר לו למה, אמר לו מפני שבך עתידין להשתבר תחת ההר ולפרח הדברים מהם, שנאמר ואתפוש בשני לוחות וגו', מיד יצא מלפניו בפחי נפש... למ"ד מפני מה גבוה מכל האותיות, מפני שהוא באמצע כ"ב אותיות ודומה למלך שיושב על כסא הכבוד ומלכות לפניו, כ"ף שאחריו זה כסא הכבוד, ומ"ם שהוא מלפניו זה מלכות, והוא מובחר שבכולם כמלך.

מדרשים:

למ"ד מעוטר מלעילא וזקופה כנגד מלכו של עולם, שהוא זקוף מעל כל העולם כולו וכתר תהלה בראשו. ולמה עטרתו מלמטה, לפי שהקב"ה יושב מלמעלה וצופה ומסתכל למטה. (מדרש ר"ע על התגין)

תרגום אונקלוס:

ואמר פרעה לבני ישראל - על בני ישראל. (שמות יד ג)

רש"י:

ואמר דבר לי, לצרכי, כמו אשר דבר עלי... שאין בדבור לשון לי ולו ולה, אלא אלי אליו אליהם... אבל אצל אמירה נופל לי ולו ולהם. (בראשית כד ז)

לאשתו - על אשתו, כמו אמרי לי אחי הוא. (שם כו ז)

קנא לאלקיו - בשביל אלקיו, כמו המקנא אתה לי. (במדבר כה יג)

אל פלשתים - למ"ד מתחלפת ביו"ד, ורצה לומר אין פלשתים. (שמואל א כז י)

לארץ - תרגם יונתן בארעא. (יחזקאל מה ז)

אבן עזרא:

אמרי לי - בשבילי, וכן ואמר פרעה לבני ישראל. (בראשית כ יג)

משתאה לה - כמו בשבילה. (שם כד כא)

ויקחו לי - כגזירת סורה אלי, שיסור הנקרא ממקומו ויקרב אליו, וככה שיקח מאתו ויתן לי. (שמות כה ב)

...ולמ"ד לכל כליו נוסף, כמו למן היום אשר יוסד בית ה'. (שם כז ג)

רמב"ן:

דמכם לנפשותיכם - כלומר דמכם שהוא נפשותיכם, כדרך לכל כלי המשכן, וכן השלישי לאבשלום... (בראשית ט ה)

מתנחם לך - מתנחם הוא על הברכות בהריגתך, לשון רש"י, ופשוטו מתנחם בך, וכן כי בוחר אתה לבן ישי, והחזיק לו. או פירוש מתחנם עליך, כמו וישאלו אנשי המקום לאשתו... (שם כז מב)

...כי הלמ"ד והנו"ן יומרו במקומות רבים, כמו לשכה ונשכה, ומזה חרב נטושה, כמו לטושה... (שם כה ג)

ויקרא לו - ...ויהיה טעם לו כטעם קרא לו בנימין, וקורא לך גודר פרץ... אבל אונקלוס אמר... ויהיה טעם לו כטעם בו, כדרך כי בוחר אתה לבן ישי... (שם לג כ)

למתי - ...ועל דרך הפשט בעת תפלתו היו סרות המכות... ואין למ"ד למתי ראיה שהתפלל מיד, כי הוא כמו מתי, ורבו הלמדי"ן הבאים ככה, למחר יהיה האות הזה, למן היום אשר יצאת... (שמות ח ה)

לכל חיל פרעה - דרך מקראות לדבר כן בלמ"ד יתרה, כמו לכל כלי המשכן, ואינה אלא לשון תקון, לשון רש"י, ואינו כן במקום הזה, רק פירושו ויכסו את הרכב ואת הפרשים לכל חיל פרעה, והחיל אינם הרכב והפרשים, אבל הם עמו אשר לקח עמו... וכמוהו כיסוי בלמ"ד כמים לים מכסים... (שמות יד כח)

לשכני בתוכם - על מנת לשכון בתוכם לשון רש"י, ושמוש הלמ"ד בתנאי כזה איננו נמצא... והוא כדרך ויהי דוד לכל דרכיו משכיל, כי בוחר אתה לבן ישי, על אשר מריתם פי למי מריבה והדומים להם. אבל ר"א אמר כי לא הוצאתי אותם מארץ מצרים רק בעבור כי אשכון בתוכם... ויפה פירש... (שם כט מו)

חזקוני:

ויקרא לו - קרא עליו והתפלל לו. (בראשית לג כ)

לכל קדשי - עם כל קדשי... (במדבר יח ח)

של"ה:

מצאתי בספר הסודות ספר ישן שכתב סוד נפלא למה נשתנית אות ל' עתה, כי לפי האמת כתיבתה היא צורת ד' וו' על גבה, סוד ד"ו פרצופים, ועתה הטיבה אזנך ושמע, צורת ב' היא ב' קוין וקו אמצעי המחברן, כי המחלוקת נמצא ביום ב', ואין תקנה אלא לעשות שלום בין שני הקוין זה פונה למזרח וזה פונה למערב, על כן צריך קו המחברן... וצורת למ"ד היא שתי קוין ביחד בלי פירוד ביניהם, ואחר כך שניהם עולין למעלה בקו שעליהן, זהו מחלוקת לשם שמים, שכולם מיוחדים, כי כוונת שניהם לשמו, וכולן עולין למעלה בקו העליון, כי אלו ואלו דברי אלקים חיים, על כן למ"ד לשון לימוד שם הוא מחלוקת לשם שמים, וזהו סוד שהתחילה התורה בב' ומסיימת בלמ"ד, הב' מורה על העולם הזה, שהוא בעל מחלוקת, רצוני לומר בעל שנוים, שכן נקרא עולם התמורה... ולמ"ד הוא סוד מגדל הפורח באויר, שהוא סוד הבינ"ה, עולם הבא כנודע, ועל המגדל הזה נאמר מגדל עוז שם ה' בו ירוץ צדיק ונשגב... (תורה שבכתב לך לך)

מלבי"ם:

...שידוע שיש הבדל בין שימוש הלמ"ד ובין שימוש מלת על, שהלמ"ד מורה החלוקה, ומלת על מורה הצירוף, שאם ירצה לציין לכל אחד ואחד יאמר בלמ"ד, כמו ואשם לאחת מאלה... (ויקרא ה כו)

לכפר בקדש - הלמ"ד שבא על המקור המקושר עם פעל אחר תנאי תהיה לפעמים למ"ד התכלית, בגשתם אל המזבח להקטיר... ולפעמים תורה על באור התנאי, ואשה אשר תקרב אל כל בהמה לרבעה... ולא נוכל להכריע מצד הלשון אם הוא למ"ד התכלית או למ"ד באור התנאי... (שם ו כג)

לבן או לבת - הלמ"ד של לבן ושל לבת מורה על הכללות לכל בן ולכל בת... (שם יב ו)

תורה תמימה:

דמכם לנפשותיכם - רבי אלעזר אומר מיד נפשותיכם, שאין רשאי לחבול בעצמו (בבא קמא צ"א ב'), כנראה מפרש לנפשותיכם כמו מנפשותיכם, כמו לה' הישועה. (בראשית ט ה)