לבונה

(ראה גם: לחם הפנים, קטורת, קרבן-מנחה)

ספרא:

לבונה זכה, שתהא ברורה, והיתה ללחם-חובה ללחם... (אמור פרק יח, וראה שם עוד)

תלמוד ירושלמי:

אלו דברים אסור למכור לנכרים... ולבונה... תני אם היתה חבילה מותר, וכמה היא חבילה, רבי יהודה בן בתירה אומר חבילה של לבונה אין פחות מחמשה, מנין, אם היה כומר אסור, רופא מותר, תגר מותר, תגר חשוד אסור... (עבודה זרה ה ב)

רש"י:

ונתת על המערכת - על כל אחת משתי המערכות היו שני בזיכי לבונה, מלא קומץ לכל אחד. והיתה הלבונה הזאת ללחם לאזכרה... שעל ידה נזכר למעלה. (ויקרא כד ז)

רבינו בחיי:

לבונה זכה - היו לחם הפנים ולבונה מעכבין זה את זה, כאתרוג עם הלולב... והבן זה, שלכך לא תמצא במנחת סוטה לבונה, וכן במנחת החוטא... לפי שמדת הדין מתוחה כנגדה, והיתה ללחם לאזכרה, לפי שלחם הפנים לא היה בו חלק לגבוה, אך הלבונה שעליו שבכל מערכה היו מקטירין הלבונה... כי מתוך שמקטירים הלבונה שעל הלחם, הלחם נזכר למעלה, והברכה תחול בו ממנו למזונות העולם... (שם)

מלבי"ם:

והיתה ללחם לאזכרה - לומר שמעכבת ומפגלת ופוסלת אם חשב להקטירה חוץ לזמנה ולמקומה, כבמנחות י"א. (שם)

רש"ר הירש:

לבונה - סמל שביעות רצון, שאינה הכרחית על אף עשרו של אדם. (ויקרא ב א)